Deutéronome 10:8

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

10

Aliya 4

1 בָּעֵ֨ת הַהִ֜וא אָמַ֧ר יְהֹוָ֣ה אֵלַ֗י פְּסׇל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לוּחֹ֤ת אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים וַעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲר֥וֹן עֵֽץ׃ "En ce temps-là, l’Éternel me dit: "Taille toi-même deux tables de pierre pareilles aux premières, et viens me trouver sur la montagne; fais-toi aussi une arche de bois.

2 וְאֶכְתֹּב֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שִׁבַּ֑רְתָּ וְשַׂמְתָּ֖ם בָּאָרֽוֹן׃ J’écrirai sur ces tables les paroles qui étaient sur les premières que tu as brisées, et tu les déposeras dans l’arche."

3 וָאַ֤עַשׂ אֲרוֹן֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וָאֶפְסֹ֛ל שְׁנֵי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וָאַ֣עַל הָהָ֔רָה וּשְׁנֵ֥י הַלֻּחֹ֖ת בְּיָדִֽי׃ Je fis une arche en bois de chitîm, je taillai deux tables de pierre, semblables aux précédentes; puis je montai sur la montagne, les deux tables à la main.

4 וַיִּכְתֹּ֨ב עַֽל־הַלֻּחֹ֜ת כַּמִּכְתָּ֣ב הָרִאשׁ֗וֹן אֵ֚ת עֲשֶׂ֣רֶת הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהֹוָ֨ה אֲלֵיכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵ֖שׁ בְּי֣וֹם הַקָּהָ֑ל וַיִּתְּנֵ֥ם יְהֹוָ֖ה אֵלָֽי׃ Et l’Éternel grava sur les tables la même inscription, les dix paroles qu’il vous avait fait entendre sur la montagne, du milieu du feu, le jour de la convocation; puis l’Éternel me les remit.

5 וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וָֽאָשִׂם֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת בָּאָר֖וֹן אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהֹוָֽה׃ Je redescendis de la montagne, je déposai les tables dans l’arche que j’avais faite, et elles y sont restées, ainsi que l’Éternel me l’avait prescrit.

6 וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָ֥סְע֛וּ מִבְּאֵרֹ֥ת בְּנֵי־יַעֲקָ֖ן מוֹסֵרָ֑ה שָׁ֣ם מֵ֤ת אַהֲרֹן֙ וַיִּקָּבֵ֣ר שָׁ֔ם וַיְכַהֵ֛ן אֶלְעָזָ֥ר בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ (Or, les enfants d’Israël partirent de Beéroth-Benê-Yaakân pour aller à Mocêra: là est mort Aaron, là il a été enseveli, et son fils Eléazar l’a remplacé dans le sacerdoce.

7 מִשָּׁ֥ם נָסְע֖וּ הַגֻּדְגֹּ֑דָה וּמִן־הַגֻּדְגֹּ֣דָה יׇטְבָ֔תָה אֶ֖רֶץ נַ֥חֲלֵי מָֽיִם׃ De là, ils allèrent à Goudgoda, et de Goudgoda à Yotbatha, contrée abondante en cours d’eau.

8 בָּעֵ֣ת הַהִ֗וא הִבְדִּ֤יל יְהֹוָה֙ אֶת־שֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֑ה לַעֲמֹד֩ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֤ה לְשָֽׁרְתוֹ֙ וּלְבָרֵ֣ךְ בִּשְׁמ֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ A cette même époque, l’Éternel distingua la tribu de Lévi, en la chargeant de porter l’arche de la divine alliance, de faire en permanence le service du Seigneur et de donner la bénédiction en son nom, comme elle l’a fait jusqu’à ce jour.

9 עַל־כֵּ֞ן לֹֽא־הָיָ֧ה לְלֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־אֶחָ֑יו יְהֹוָה֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לֽוֹ׃ C’est pourquoi Lévi n’a reçu part ni héritage avec ses frères: c’est Dieu qui est son héritage, ainsi que l’Éternel, ton Dieu, le lui a déclaré).

10 וְאָנֹכִ֞י עָמַ֣דְתִּי בָהָ֗ר כַּיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וַיִּשְׁמַ֨ע יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י גַּ֚ם בַּפַּ֣עַם הַהִ֔וא לֹא־אָבָ֥ה יְהֹוָ֖ה הַשְׁחִיתֶֽךָ׃ J’étais donc resté sur la montagne, comme la première fois, quarante jours et quarante nuits; et l’Éternel m’exauça cette fois encore, il ne voulut pas t’exterminer,

11 וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י ק֛וּם לֵ֥ךְ לְמַסַּ֖ע לִפְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיָבֹ֙אוּ֙ וְיִֽירְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ {פ}
et il me dit: "Va, dirige la marche de ce peuple, pour qu’il atteigne et conquière le pays que j’ai juré à leurs pères de leur donner."

Aliya 5

12 וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃ Et maintenant, ô Israël! Ce que l’Éternel, ton Dieu, te demande uniquement, c’est de révérer l’Éternel, ton Dieu, de suivre en tout ses voies, de l’aimer, de le servir de tout ton cœur et de toute ton âme,

13 לִשְׁמֹ֞ר אֶת־מִצְוֺ֤ת יְהֹוָה֙ וְאֶת־חֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְט֖וֹב לָֽךְ׃ en observant les préceptes et les lois du Seigneur, que je t’impose aujourd’hui, pour devenir heureux.

14 הֵ֚ן לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַשָּׁמַ֖יִם וּשְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם הָאָ֖רֶץ וְכׇל־אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ Vois, l’Éternel, ton Dieu, possède les cieux et les cieux des cieux, la terre et tout ce qu’elle renferme:

15 רַ֧ק בַּאֲבֹתֶ֛יךָ חָשַׁ֥ק יְהֹוָ֖ה לְאַהֲבָ֣ה אוֹתָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכׇּל־הָעַמִּ֖ים כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ et pourtant, ce sont tes pères qu’à préférés l’Éternel, se complaisant en eux; et c’est leur postérité après eux, c’est vous qu’il a adoptés entre tous les peuples, comme vous le voyez aujourd’hui.

16 וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עׇרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעׇ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד׃ Supprimez donc l’impureté de votre cœur, et cessez de roidir votre cou.

17 כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַאֲדֹנֵ֖י הָאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד׃ Car l’Éternel, votre Dieu, c’est le Dieu des dieux et le maître des maîtres, Dieu souverain, puissant et redoutable, qui ne fait point acception de personnes, qui ne cède point à la corruption;

18 עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת ל֖וֹ לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה׃ qui fait droit à l’orphelin et à la veuve; qui témoigne son amour à l’étranger, en lui assurant le pain et le vêtement.

19 וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ Vous aimerez l’étranger, vous qui fûtes étrangers dans le pays d’Égypte!

20 אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א אֹת֣וֹ תַעֲבֹ֑ד וּב֣וֹ תִדְבָּ֔ק וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ׃ C’est l’Éternel, ton Dieu, que tu dois révérer, c’est lui que tu dois servir; attache-toi à lui seul, ne jure que par son nom.

21 ה֥וּא תְהִלָּתְךָ֖ וְה֣וּא אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה אִתְּךָ֗ אֶת־הַגְּדֹלֹ֤ת וְאֶת־הַנּֽוֹרָאֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶֽיךָ׃ Il est ton honneur, il est ton Dieu, celui qui a fait pour toi ces grandes et prodigieuses choses que tes yeux ont vues!

22 בְּשִׁבְעִ֣ים נֶ֔פֶשׁ יָרְד֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ מִצְרָ֑יְמָה וְעַתָּ֗ה שָֽׂמְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃ Tes ancêtres étaient soixante-dix âmes quand ils vinrent en Égypte; et maintenant l’Éternel, ton Dieu, t’a multiplié comme les étoiles du ciel."

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Deutéronome 10:8 dans toutes les traductions

English · Metsudah Chumash, Metsudah Publications, 2009

At that time Adonoy separated the tribe of Leivi to carry the case of Adonoy’s covenant, to stand before Adonoy to serve Him, and to bless in His name until this day.

Licence: CC BY

English · The Rashi chumash by Rabbi Shraga Silverstein

At that time [(a reversion to the beginning, i.e., In the first year of the exodus from Egypt, when you sinned with the golden calf, and the tribe of Levi did not sin)], the L-rd set apart the tribe of Levi to bear the ark of the covenant of the L-rd [(This is juxtaposed with the retreat to B'nai Ya'akan to show that there, too, the tribe of Levi did not waver but were staunch in their faith)], to stand before the L-rd [(This refers to the Cohanim)] to minister unto Him and to bless His name [(the priestly blessing)] until this day.

Licence: CC BY

עברית · Miqra according to the Masorah

בָּעֵ֣ת הַהִ֗וא הִבְדִּ֤יל יְהֹוָה֙ אֶת־שֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֑ה לַעֲמֹד֩ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֤ה לְשָֽׁרְתוֹ֙ וּלְבָרֵ֣ךְ בִּשְׁמ֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

At that time the LORD separated the tribe of Levi, to bear the ark of the covenant of the LORD, to stand before the LORD to minister unto Him, and to bless in His name, unto this day.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

בָּעֵ֣ת הַהִ֗וא הִבְדִּ֤יל יְהוָה֙ אֶת־שֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֑ה לַעֲמֹד֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֤ה לְשָֽׁרְתוֹ֙ וּלְבָרֵ֣ךְ בִּשְׁמ֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

Licence: Public Domain

English · Sefaria Community Translation

10:19 You must also show love toward the foreigner, since you were foreigners in the land of Egypt.

Licence: CC0

עברית · Tanach with Text Only

בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהוָה אֶת־שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת־אֲרוֹן בְּרִית־יְהוָה לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

אין יענער צײַט האָט גאָט אָפּגעשײדט דעם שבֿט לֵוִי צו טראָגן דעם אָרון פֿון גאָטס בונד, צו שטײן פֿאַר גאָט, אין צו באַדינען, און צו בענטשן אין זײַן נאָמען, ביז אױף הײַנטיקן טאָג.

Licence: CC0

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

A cette même époque, l’Éternel distingua la tribu de Lévi, en la chargeant de porter l’arche de la divine alliance, de faire en permanence le service du Seigneur et de donner la bénédiction en son nom, comme elle l’a fait jusqu’à ce jour.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Wówczas to oddzielił Wiekuisty pokolenie Lewi, aby nosiło arkę przymierza Wiekuistego, aby stawało przed obliczem Wiekuistego, do usługi Jemu, i aby błogosławiło w imieniu Jego aż po dziś dzień.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

In jener Zeit sonderte der Herr den Stamm Levi ab die Bundeslade des Herrn zu tragen, vor dem Herrn zu stehen, ihn zu bedienen und in seinem Namen seuch zu segnen bis auf diesen Tag.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

En tiu tempo la Eternulo apartigis la tribon de Levi, por porti la keston de la interligo de la Eternulo, por stari antaŭ la Eternulo, servi al Li, kaj beni en Lia nomo, ĝis la nuna tago.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Deutéronome 10:8

Rashi

עברית

בעת ההוא הבדיל ה' וגו'. מוסב לענין הראשון:

בעת ההוא. בשנה הראשונה לצאתכם ממצרים וטעיתם בעגל ובני לוי לא טעו, הבדילם המקום מכם וסמך מקרא זה לחזרת בני יעקן לומר שאף בזו לא טעו בה בני לוי, אלא עמדו באמונתם:

לשאת את ארון. הלוים:

לעמד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו. הכהנים, והוא נשיאת כפים:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Targum Jonathan

English

At that time the Lord distinguished the tribe of Levi, because they had been zealous (even) to slay for His honour; that they should bear the ark of the Lord’s covenant, and stand before the Lord to minister unto Him and to bless in His Name until this day.

The Targum of Jonathan ben Uzziel, trans. J. W. Etheridge, London, 1862 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

English

The Levites were to minister before Him together with the descendants of Aaron.

to bless in His name for Eleazar used to give the Priestly Blessing [cf. Numbers 6: 24 ff.].

Ibn Ezra on the Pentateuch; trans. by Jay F. Shachter · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ramban (Nachmanides)

English

AT THAT TIME THE ETERNAL SEPARATED THE TRIBE OF LEVI. “This refers back to the first subject. At that time, in the first year of your departure from Egypt when you sinned by worshipping the calf and the sons of Levi did not sin, G-d separated them from you.” This is Rashi’s language. And if so, he is stating that from that time the sons of Levi were separated before Him, blessed be He [but only in thought], for He did not separate them in fact until the second year in the second month [after the first census which took place on the first day of the second month, in the second year after they were come out of the land of Egypt]! Or it may be that he is alluding to what he said to them [at the affair of the calf], Consecrate yourselves today to the Eternal, for thereby you dedicate yourselves to the service of priests and Levites.
The correct interpretation, it appears to me, is that the expression at that time means that the second [giving of the Tablets] was like the first. For, from the time He said to Moses Hew thee two Tablets of stone,, 34:1. He was reconciled with Israel, and Moses was instructed regarding the construction of the Tabernacle. Then He was reconciled also with Aaron, and Moses was commanded, and they shall make holy garments for Aaron thy brother, and his sons — to sanctify him — that he may minister unto Me in the priest’s office,, 28:4. The phrase to sanctify him is found there in Verse 3. and He further commanded him concerning the initiation [of the priests]. Therefore he said [here in Verse 6] that Eleazar ministered in the priest’s office in his father’s stead, since their anointing was to them for an everlasting priesthood throughout their generations., 40:15. Moses regarded the separation of the entire tribe [of Levi — priests and Levites] as one matter [therefore he said here, At that time — when the second Tablets were given, even though only the priests were formally separated, it was equivalent to a designation of the entire tribe, with the formal designation of the Levites to come after the first census], for, from that day on it was [resolved] before Him that His tribe be wholly given unto Him to perform the service of the Tabernacle. Or perhaps he is saying that the tribe of Levi was separated at that time for the priests to be [chosen] from them, for they [i.e., the priests] also carried the ark. … Now, according to the interpretation …

Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Rashbam

English

בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי, the time Moses refers to is that of the sin of the golden calf when the latter had found grace in the eyes of the Lord. (compare Exodus 32,26)

ולברך בשמו this refers only to the priests who are to bless the rest of the Israelites.

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Sforno

English

בעת ההיא הבדיל, after G’d had already set aside the tribe of Levi as the tribe to perform the holy service in the Temple so that you are not deemed worthy for this task, my prayer was not effective enough except to prevent G’d from destroying you, so that He said to me: “arise and make them journey, and be in front of the people!” (verse 11) The expression is used in the same sense as in Numbers 10,2)

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Da'at Zekenim

English

בעת ההיא, at that time, i.e. when the golden calf had been made, as I explained earlier.

הבדיל ה' את שבט הלוי, “the Lord separated the tribe of the Levites,” in order for it to serve the Lord specifically. The reason was that that entire tribe had not participated in the sin of the golden calf. This is what the prophet Ezekiel referred to in Ezekiel 44,15: והכנים הלויים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי, המה יקרבו אלי לשרתני, “but the Levite-kohanim- descendants of Tzadok, who safeguarded the charge of My Sanctuary when the Children of Israel strayed from Me, etc., they will draw near to Me to serve Me.” As a result of the Levites having been appointed to become G–d’s share and inheritance on earth, they did not receive ancestral land in the Holy Land, [they would not have had time to work it, anyway Ed.] If you will therefore ask how they would support themselves economically, the answer is that G–d commanded the landowners to give 10% of their crops to the Levites and they were allocated a number of cities in the land of Israel for their exclusive use, houses with gardens attached for growing vegetable. (48 such cities)

Daat Zekenim translated by Rb. Eliyahu Munk · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria