Esdras 10:19

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

10

1 וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְהִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים נִקְבְּצוּ֩ אֵלָ֨יו מִיִּשְׂרָאֵ֜ל קָהָ֣ל רַב־מְאֹ֗ד אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וִֽילָדִ֔ים כִּֽי־בָכ֥וּ הָעָ֖ם הַרְבֵּה־בֶֽכֶה׃ {פ}
Tandis qu’Ezra priait et se confessait en pleurant et en demeurant prosterné devant le temple de Dieu, une très grande foule d’Israélites, hommes, femmes et enfants, s’était rassemblée autour de lui; car le peuple [lui aussi] répandait des larmes abondantes.

2 וַיַּ֩עַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י (עולם) [עֵילָם֙] וַיֹּ֣אמֶר לְעֶזְרָ֔א אֲנַ֙חְנוּ֙ מָעַ֣לְנוּ בֵאלֹהֵ֔ינוּ וַנֹּ֛שֶׁב נָשִׁ֥ים נׇכְרִיּ֖וֹת מֵעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְעַתָּ֛ה יֵשׁ־מִקְוֶ֥ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל עַל־זֹֽאת׃ Chekhania, fils de Yehiël, des enfants d’Elam, prit la parole et dit à Ezra: "Nous, nous avons commis une infidélité envers notre Dieu en épousant des femmes étrangères, appartenant aux populations de ce pays; mais il est encore de l’espoir pour Israël en cette occurrence.

3 וְעַתָּ֣ה נִֽכְרׇת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵ֠ינוּ לְהוֹצִ֨יא כׇל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙ בַּעֲצַ֣ת אֲדֹנָ֔י וְהַחֲרֵדִ֖ים בְּמִצְוַ֣ת אֱלֹהֵ֑ינוּ וְכַתּוֹרָ֖ה יֵעָשֶֽׂה׃ {פ}
Oui, dès maintenant, contractons avec notre Dieu l’engagement de renvoyer toutes ces femmes et les enfants nés d’elles, conformément au conseil de mon seigneur et de ceux qui sont zélés pour le commandement de notre Dieu. Que tout se passe selon la loi.

4 ק֛וּם כִּֽי־עָלֶ֥יךָ הַדָּבָ֖ר וַאֲנַ֣חְנוּ עִמָּ֑ךְ חֲזַ֖ק וַעֲשֵֽׂה׃ {פ}
Lève-toi, car à toi incombe la chose; quant à nous, nous serons avec toi: prends courage et agis!"

5 וַיָּ֣קׇם עֶזְרָ֡א וַיַּשְׁבַּ֣ע אֶת־שָׂרֵי֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשׂ֛וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה וַיִּשָּׁבֵֽעוּ׃ Ezra se mit debout et fit jurer aux chefs des prêtres, des Lévites, et à tout Israël d’en agir de la sorte, et ils jurèrent.

6 וַיָּ֣קׇם עֶזְרָ֗א מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת יְהוֹחָנָ֣ן בֶּן־אֶלְיָשִׁ֑יב וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֗ם לֶ֤חֶם לֹֽא־אָכַל֙ וּמַ֣יִם לֹֽא־שָׁתָ֔ה כִּ֥י מִתְאַבֵּ֖ל עַל־מַ֥עַל הַגּוֹלָֽה׃ Puis Ezra se retira d’auprès du temple de Dieu et se rendit dans la salle de Johanan, fils d’Elyachib; il s’y rendit sans prendre de nourriture ni boire de l’eau, tant il était en deuil à cause de l’infidélité des anciens exilés.

7 וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֜וֹל בִּיהוּדָ֣ה וִירֽוּשָׁלַ֗͏ִם לְכֹל֙ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָ֔ה לְהִקָּבֵ֖ץ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ On publia dans Juda et à Jérusalem un avis enjoignant à tous les anciens exilés de se réunir à Jérusalem,

8 וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָב֜וֹא לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים כַּעֲצַ֤ת הַשָּׂרִים֙ וְהַזְּקֵנִ֔ים יׇחֳרַ֖ם כׇּל־רְכוּשׁ֑וֹ וְה֥וּא יִבָּדֵ֖ל מִקְּהַ֥ל הַגּוֹלָֽה׃ {פ}
sous peine pour tous ceux qui ne viendraient pas dans le délai de trois jours, conformément à la décision des chefs et des anciens, de voir tous leurs biens frappés d’interdit et d’être exclus eux-mêmes de la communauté des exilés.

9 וַיִּקָּבְצ֣וּ כׇל־אַנְשֵֽׁי־יְהוּדָה֩ וּבִנְיָמִ֨ן ׀ יְרוּשָׁלַ֜͏ִם לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים ה֛וּא חֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ וַיֵּשְׁב֣וּ כׇל־הָעָ֗ם בִּרְחוֹב֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים מַרְעִידִ֥ים עַל־הַדָּבָ֖ר וּמֵהַגְּשָׁמִֽים׃ {פ}
Au bout des trois jours, tous les hommes de Juda et de Benjamin étaient réunis à Jérusalem. C’était dans le neuvième mois, le vingtième jour du mois; tout le peuple prit place sur la voie publique devant le temple de Dieu, tremblant en raison de la circonstance et à cause des pluies.

10 וַיָּ֨קׇם עֶזְרָ֤א הַכֹּהֵן֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַתֶּ֣ם מְעַלְתֶּ֔ם וַתֹּשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת לְהוֹסִ֖יף עַל־אַשְׁמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃ Le prêtre Ezra se leva et leur dit: "Vous avez mal agi en installant chez vous des femmes étrangères, de manière à augmenter le crime d’Israël.

11 וְעַתָּ֗ה תְּנ֥וּ תוֹדָ֛ה לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֵיכֶ֖ם וַעֲשׂ֣וּ רְצוֹנ֑וֹ וְהִבָּֽדְלוּ֙ מֵעַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ וּמִן־הַנָּשִׁ֖ים הַנׇּכְרִיּֽוֹת׃ {ס} Mais maintenant confessez-vous à l’Éternel, le Dieu de vos pères, et faites sa volonté: séparez-vous des populations du pays et des femmes étrangères."

12 וַיַּֽעֲנ֧וּ כׇֽל־הַקָּהָ֛ל וַיֹּאמְר֖וּ ק֣וֹל גָּד֑וֹל כֵּ֛ן (כדבריך) [כִּדְבָרְךָ֥] עָלֵ֖ינוּ לַעֲשֽׂוֹת׃ Toute l’assemblée répondit et dit à haute voix: "C’est bien; il est de notre devoir d’agir comme tu le dis!

13 אֲבָ֞ל הָעָ֥ם רָב֙ וְהָעֵ֣ת גְּשָׁמִ֔ים וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַעֲמ֣וֹד בַּח֑וּץ וְהַמְּלָאכָ֗ה לֹֽא־לְי֤וֹם אֶחָד֙ וְלֹ֣א לִשְׁנַ֔יִם כִּֽי־הִרְבִּ֥ינוּ לִפְשֹׁ֖עַ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ Pourtant le peuple est nombreux, et c’est la saison des pluies: nous n’avons pas la force de nous tenir dans la rue. De plus, le travail n’est pas l’affaire d’un jour ou de deux, car nous avons beaucoup fauté en cette occurrence.

14 יַֽעַמְדוּ־נָ֣א שָׂ֠רֵ֠ינוּ לְֽכׇל־הַקָּהָ֞ל וְכֹ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר בֶּעָרֵ֗ינוּ הַהֹשִׁ֞יב נָשִׁ֤ים נׇכְרִיּוֹת֙ יָבֹא֙ לְעִתִּ֣ים מְזֻמָּנִ֔ים וְעִמָּהֶ֛ם זִקְנֵי־עִ֥יר וָעִ֖יר וְשֹׁפְטֶ֑יהָ עַ֠ד לְהָשִׁ֞יב חֲר֤וֹן אַף־אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד לַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ {ס} Que nos chefs se substituent donc à l’assemblée plénière, et tous ceux qui, dans nos villes respectives, ont pris chez eux des femmes étrangères, viendront à des époques déterminées, accompagnés des anciens et des magistrats de chacune des villes, afin de détourner de nous la colère de notre Dieu, provoquée par cette affaire."

15 אַ֣ךְ יוֹנָתָ֧ן בֶּן־עֲשָׂהאֵ֛ל וְיַחְזְיָ֥ה בֶן־תִּקְוָ֖ה עָמְד֣וּ עַל־זֹ֑את וּמְשֻׁלָּ֛ם וְשַׁבְּתַ֥י הַלֵּוִ֖י עֲזָרֻֽם׃ Il n’y eut que Jonathan, fils d’Assahel, et Yahzeya, fils de Tikva, pour s’opposer à cet avis, appuyés par Mechoullam et Chabbetaï le Lévite.

16 וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֮ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָה֒ וַיִּבָּדְלוּ֩ עֶזְרָ֨א הַכֹּהֵ֜ן אֲנָשִׁ֨ים רָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹת לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם וְכֻלָּ֣ם בְּשֵׁמ֑וֹת וַיֵּשְׁב֗וּ בְּי֤וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י לְדַרְי֖וֹשׁ הַדָּבָֽר׃ Les anciens exilés l’adoptèrent cependant; on fit choix d’Ezra, le prêtre, et d’un certain nombre d’hommes, chefs des différentes familles, tous désignés par leur nom. Ils commencèrent à siéger le premier jour du dixième mois; pour examiner l’affaire.

17 וַיְכַלּ֣וּ בַכֹּ֔ל אֲנָשִׁ֕ים הַהֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת עַ֛ד י֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃ {פ}
Ils achevèrent de régler la situation de tous les hommes qui avaient pris chez eux des femmes étrangères, à la date du premier jour du premier mois.

18 וַיִּמָּצֵא֙ מִבְּנֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת מִבְּנֵ֨י יֵשׁ֤וּעַ בֶּן־יֽוֹצָדָק֙ וְאֶחָ֔יו מַֽעֲשֵׂיָה֙ וֶֽאֱלִיעֶ֔זֶר וְיָרִ֖יב וּגְדַלְיָֽה׃ Il s’en trouva, parmi les enfants des prêtres, qui avaient épousé des femmes étrangères, parmi les enfants de Yêchoua, fils de Joçadak, et ses frères: Maassèya, Eliézer, Yarib et Ghedalia.

19 וַיִּתְּנ֥וּ יָדָ֖ם לְהוֹצִ֣יא נְשֵׁיהֶ֑ם וַאֲשֵׁמִ֥ים אֵֽיל־צֹ֖אן עַל־אַשְׁמָתָֽם׃ {ס} Ils s’engagèrent solennellement à renvoyer leurs femmes et à offrir un bélier en expiation pour leur faute.

20 וּמִבְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר חֲנָ֖נִי וּזְבַדְיָֽה׃ {ס} Parmi les enfants d’Immêr: Hanâni et Zebadia;

21 וּמִבְּנֵ֖י חָרִ֑ם מַעֲשֵׂיָ֤ה וְאֵֽלִיָּה֙ וּֽשְׁמַֽעְיָ֔ה וִיחִיאֵ֖ל וְעֻזִּיָּֽה׃ {ס} parmi les enfants de Harim: Maassèya, Elia, Chemaïa, Yehiël et Ouzia;

22 וּמִבְּנֵ֖י פַּשְׁח֑וּר אֶלְיוֹעֵינַ֤י מַֽעֲשֵׂיָה֙ יִשְׁמָעֵ֣אל נְתַנְאֵ֔ל יוֹזָבָ֖ד וְאֶלְעָשָֽׂה׃ {ס} parmi les enfants de Pachhour: Elyoènaï, Maassèya, Ismaël, Nethanêl, Yozabad et Elassa;

23 וּמִֽן־הַלְוִיִּ֑ם יוֹזָבָ֣ד וְשִׁמְעִ֗י וְקֵֽלָיָה֙ ה֣וּא קְלִיטָ֔א פְּתַֽחְיָ֥ה יְהוּדָ֖ה וֶאֱלִיעֶֽזֶר׃ {ס} parmi les Lévites: Yozabad, Séméi, Kèlaïa ou Kelita, Petahia, Juda et Eliézer;

24 וּמִן־הַמְשֹׁרְרִ֖ים אֶלְיָשִׁ֑יב וּמִן־הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים שַׁלֻּ֥ם וָטֶ֖לֶם וְאוּרִֽי׃ {ס} parmi les chanteurs: Elyachib; parmi les portiers: Challoum, Télem et Ouri;

25 וּמִֽיִּשְׂרָאֵ֑ל מִבְּנֵ֣י פַרְעֹ֡שׁ רַ֠מְיָ֠ה וְיִזִּיָּ֤ה וּמַלְכִּיָּה֙ וּמִיָּמִ֣ן וְאֶלְעָזָ֔ר וּמַלְכִּיָּ֖ה וּבְנָיָֽה׃ {ס} parmi les Israélites: parmi les enfants de Paroch: Ramia, Yzzia, Malkia, Miyamin, Eléazar, Malkia et Benaïa;

26 וּמִבְּנֵ֖י עֵילָ֑ם מַתַּנְיָ֤ה זְכַרְיָה֙ וִיחִיאֵ֣ל וְעַבְדִּ֔י וִירֵמ֖וֹת וְאֵלִיָּֽה׃ {ס} parmi les enfants d’Elam: Matania, Zacharie, Yehiêl, Abdi, Yerêmot et Elia;

27 וּמִבְּנֵ֖י זַתּ֑וּא אֶלְיוֹעֵנַ֤י אֶלְיָשִׁיב֙ מַתַּנְיָ֣ה וִֽירֵמ֔וֹת וְזָבָ֖ד וַעֲזִיזָֽא׃ {ס} parmi les enfants de Zattou: Elyoènai, Elyachib, Matania, Yerêmot, Zabad et Aziza;

28 וּמִבְּנֵ֖י בֵּבָ֑י יְהוֹחָנָ֥ן חֲנַנְיָ֖ה זַבַּ֥י עַתְלָֽי׃ {ס} parmi les enfants de Bêbai: Johanan, Hanania, Zabbaï et Atlaï;

29 וּמִבְּנֵ֖י בָּנִ֑י מְשֻׁלָּ֤ם מַלּוּךְ֙ וַעֲדָיָ֔ה יָשׁ֖וּב וּשְׁאָ֥ל (ירמות) [וְרָמֽוֹת]׃ {ס} parmi les enfants de Béni: Mechoullam, Mallouc, Adaïa, Yachoub, Cheàl et Ramot;

30 וּמִבְּנֵ֛י פַּחַ֥ת מוֹאָ֖ב עַדְנָ֣א וּכְלָ֑ל בְּנָיָ֤ה מַעֲשֵׂיָה֙ מַתַּנְיָ֣ה בְצַלְאֵ֔ל וּבִנּ֖וּי וּמְנַשֶּֽׁה׃ {ס} parmi les enfants de Pahat-Moab: Adna, Kelal, Benaïa, Maassèya, Matania, Beçalel, Binnoui et Manassé;

31 וּבְנֵ֖י חָרִ֑ם אֱלִיעֶ֧זֶר יִשִּׁיָּ֛ה מַלְכִּיָּ֖ה שְׁמַֽעְיָ֥ה שִׁמְעֽוֹן׃ {ס} parmi les enfants de Harim: Eliézer, Yichia, Malkia, Chemaïa, Simon;

32 בִּנְיָמִ֥ן מַלּ֖וּךְ שְׁמַרְיָֽה׃ {ס} Benjamin, Mallouc, Chemaria;

33 מִבְּנֵ֖י חָשֻׁ֑ם מַתְּנַ֤י מַתַּתָּה֙ זָבָ֣ד אֱלִיפֶ֔לֶט יְרֵמַ֥י מְנַשֶּׁ֖ה שִׁמְעִֽי׃ {ס} parmi les enfants de Hachoum: Mattenaï, Mattata, Zabad, Elifélet, Yerèmaï, Manassé, Séméi;

34 מִבְּנֵ֣י בָנִ֔י מַעֲדַ֥י עַמְרָ֖ם וְאוּאֵֽל׃ {ס} parmi les enfants de Bâni: Maadaï, Amram et Ouêl;

35 בְּנָיָ֥ה בֵדְיָ֖ה (כלוהי) [כְּלֽוּהוּ]׃ {ס} Benaïa, Dédia, Kelouhou;

36 וַנְיָ֥ה מְרֵמ֖וֹת אֶלְיָשִֽׁיב׃ {ס} Vania, Merêmot, Elyachib;

37 מַתַּנְיָ֥ה מַתְּנַ֖י (ויעשו) [וְיַעֲשָֽׂי]׃ {ס} Mattania, Mattenaï et Yaasav;

38 וּבָנִ֥י וּבִנּ֖וּי שִׁמְעִֽי׃ {ס} Bâni, Binnoui, Séméi;

39 וְשֶֽׁלֶמְיָ֥ה וְנָתָ֖ן וַעֲדָיָֽה׃ {ס} Chélémia, Nathan et Adaïa;

40 מַכְנַדְבַ֥י שָׁשַׁ֖י שָׁרָֽי׃ {ס} Makhnadbaï, Châchaï, Chârai;

41 עֲזַרְאֵ֥ל וְשֶׁלֶמְיָ֖הוּ שְׁמַרְיָֽה׃ {ס} Azarêl, Chélémia, Chemaria;

42 שַׁלּ֥וּם אֲמַרְיָ֖ה יוֹסֵֽף׃ {ס} Challoum, Amaria, Joseph;

43 מִבְּנֵ֖י נְב֑וֹ יְעִיאֵ֤ל מַתִּתְיָה֙ זָבָ֣ד זְבִינָ֔א (ידו) [יַדַּ֥י] וְיוֹאֵ֖ל בְּנָיָֽה׃ parmi les enfants de Nebo: Yeïêl, Mattitia, Zabad, Zebina, Yaddaï, Joël, Benaïa.

44 כׇּל־אֵ֕לֶּה (נשאי) [נָשְׂא֖וּ] נָשִׁ֣ים נׇכְרִיּ֑וֹת וְיֵ֣שׁ מֵהֶ֣ם נָשִׁ֔ים וַיָּשִׂ֖ימוּ בָּנִֽים׃ {פ}
Tous ceux-là avaient épousé des femmes étrangères; et parmi elles il y avait des femmes dont ils avaient des enfants.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Esdras 10:19 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיִּתְּנ֥וּ יָדָ֖ם לְהוֹצִ֣יא נְשֵׁיהֶ֑ם וַאֲשֵׁמִ֥ים אֵֽיל־צֹ֖אן עַל־אַשְׁמָתָֽם׃ {ס}

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And they gave their hand that they would put away their wives; and being guilty, [they offered] a ram of the flock for their guilt.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיִּתְּנ֥וּ יָדָ֖ם לְהוֹצִ֣יא נְשֵׁיהֶ֑ם וַאֲשֵׁמִ֥ים אֵֽיל־צֹ֖אן עַל־אַשְׁמָתָֽם׃ (ס)

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיִּתְּנוּ יָדָם לְהוֹצִיא נְשֵׁיהֶם וַאֲשֵׁמִים אֵיל־צֹאן עַל־אַשְׁמָתָם׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

And they took counsel to send away their wives, and they were made to bring (as an offering) a ram of the flock for their guilt [(an extraordinary ruling, for that contingency)].

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Ils s’engagèrent solennellement à renvoyer leurs femmes et à offrir un bélier en expiation pour leur faute.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Sie gaben ihre Hand darauf, fortzuschaffen ihre Frauen, und einen Widder zu büßen ob ihrer Schuld.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און זײ האָבן געגעבן זײער האַנט אַװעקצושיקן זײערע װײַבער, און, װי שולדיקע, [צו ברענגען] אַ װידער פֿון שאָף פֿאַר זײער שולד.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj ili donis sian manon, ke ili forigos siajn edzinojn, kaj ke ili alportos pro sia kulpo virŝafon kiel kulpoferon.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Esdras 10:19

Rashi

English

And they advised them Heb. וַיִתְּנוּ יָדָם, lit. and they gave their hand, their advice, like (II Sam. 14:19): “Behold Joab’s advice (יַד יוֹאָב) is with you in all this (sic).”

for their guilt This was a temporary ruling.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

ויתנו ידם - רמז לתקיעת יד בשבועה או נתינת היד כאדם שמוסר עצמו לאחר לעשות רצונו ושאלתו, וכן נתנו יד מסרנו עצמנו להם.

ואשמים - תואר השם, ופירש: ונתנו יד האשמים להקריב איל צאן ואנחנו לא מצאנו עונש אשם לבועל עכו"ם, ואולי עצת הראשים היה לעשות כן.

Ibn Ezra on Ezra -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

ואשמים איל צאן על אשמתם. ידמה שזאת היתה הוראת שעה כי לא מצאנו אשם בבעילת נכרית כ"א בשפחה חרופה והנה הוכרחו להוציא הבנים שהיו להם מהן כי הבן הבא מן הגויה הוא בנה לא בן ישראל כמש"נ במקומות הרבה מהתורה. הנה זה באור מה שיצטרך אל באור בזאת הפרשה אשר הגבלנו באורה בזה המקום. ואולם התועלות המגיעים מזה הספור הם. התועלת הראשון הוא להודיע שהוא ראוי לאדם שיעיין בדרכים שהוא פונה אליהם שישלם בהם מה שיכון בתכלית מה שאפשר ולזה תמצא שספר שבהיות עזרא אצל הנהר הבא אל אהוא חנה שם ימים שלשה לעיין בעולים עמו אם ישלם לו בהם מבוקשו וכאשר ראה שלא היו שם לוים ומשרתים לבית אלהים השתדל לשלוח במקום אשר ימצאו אנשים ראשים ואנשים חכמים ושלחם אל אדו שהוא הראש ושם ואל אחיו ואל הנתינים למען ישיגו מבוקשם באופן שלם כי האנשים הראשים הם נשמעים וכן החכמים הם נשמעים וכאשר יקובצו שני אלה היו יותר נשמעים ויותר מוכנים להשלים שליחותם. ולא הספיק לעזרא כל זה אבל שם בפיהם דברים יאמרו שם כדי שיהיו דבריהם יותר שלמים ויותר מוכנים להגעת התכלית ולזה גם כן זכר כי בהיות עזרא אצל נהר אהוא נתן אל לבו הסכנה אשר יהיו בה הוא והעולים עמו מפני צרי יהודה ובנימין וענו בצום נפשם הוא והעולים עמו והתפללו לה' ית' להישיר לפניהם הדרך להצילם מכל אויב ואורב עד שנעתר להם ה' ית' והובטחו שלא יקרם רע בדרכם. התועלת השני הוא להודיע שראוי לקדם פני ה' ית' בצום ובתפלה בעתות הצרה והפחד ולזה זכר שכבר צמו עזרא וסיעתו והתפללו לה' ית' כאשר יראו מאויב ואורב בדרכם וכן ספר שכבר צם עזרא והתודה והתפלל על מעל הגולה ליראתו פן יעשן אף ה' בהם והיה זה כן כי יש בצום עם התפלה תועלת לטובים ולרעים אמנם לרעים כי מפני הצום תכנע הנפש הבהמית ויחלשו תאותיה ויכשר לו והיה זה כן כי יש בצום עם התפלה תועלת לטובים ולרעים אמנם לרעים כי מפני הצום תכנע הנפש הבהמית ויחלשו תאותיה ויכשר לו יותר להתקרב אל ה' ית' ולעזוב את דרכו הרעה ולזה תהיה תפלתו יותר נשמעת. ואולם לטובים ימצא בזה תועלת כי מפני שהם מושגחים והם מצטערים על זה הנה על צד ההשגחה עליהם יסור הרע שהם מצטערים עליו ותהיה מפני זה תפלתם נשמעת להציל האחרים שאינם ראוים שתדבק בהם כמו ההשגחה הזאת מפני ההשגחה האלהית הדבקה בהם והנה בזה הצד יתכן שתועיל תפלת האדם לזולתו. התועלת השלישי הוא להודיע שאשר יבקש דבר מה מהשליט אין ראוי שיבקש עמו דבר יחשב שיהיה מקביל אל הדברים אשר התעורר אליהם השליט לתת את בקשתו כי אולי ימנע ממנו מה שכבר השיג אותו. ולזה תמצא כי מפני שהדברים שהניעו ארתחששתא יותר אל שיתן לעזרא בקשתו והוא מה שיסד עזרא בלב המלך כי יד אלהי ישראל על כל מבקשיו לטובה ועוזו ואפו על כל עוזביו כי מפני זה נמשך לב המלך יותר לעבודת בית האלהים כדי שלא יהיה קצף על מלכות המלך ובניו הנה מפני זה לא הסכים עזרא לשאול מהמלך חיל ופרשים לשמרו בדרך כי אולי יחשב ארתחששתא שיהיה זה מקביל אל הדברים הראשונים. אע"פ שאין הענין כן כי ה' ית' …

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Saadia Gaon

עברית

זקני עיר ועיר ושופטיה. חכמי עיר ועיר ודייניה מוכן שחייבין חכמי העיר לדון יושבי עירם:

ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם. מלמד שנענשו עליהם כמו על שפחות חרופות שנ' והיא שפחה נחרפת לאיש (ויקרא יט כ) וכת' והביא את אשמו ליי' אל פתח אוהל מועד איל אשם (שם כא):

Commentary on Ezra and Nehemiah, Oxford : Clarendon Press, 1882 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria