Esdras 3:7

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

3

1 וַיִּגַּע֙ הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּעָרִ֑ים {ס} וַיֵּאָסְפ֥וּ הָעָ֛ם כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד אֶל־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {ס} A l’arrivée du septième mois, les enfants d’Israël étant installés dans les villes, tout le peuple se rendit ensemble, comme un seul homme, à Jérusalem.

2 וַיָּ֩קׇם֩ יֵשׁ֨וּעַ בֶּן־יֽוֹצָדָ֜ק וְאֶחָ֣יו הַכֹּהֲנִ֗ים וּזְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ וְאֶחָ֔יו וַיִּבְנ֕וּ אֶת־מִזְבַּ֖ח אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְהַעֲל֤וֹת עָלָיו֙ עֹל֔וֹת כַּכָּת֕וּב בְּתוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֥ה אִישׁ־הָאֱלֹהִֽים׃ Alors Yêchoua, fils de Joçadak, et ses frères les prêtres, Zorobabel, fils de Chealtiël, et ses frères se mirent à bâtir l’autel du Dieu d’Israël, pour y offrir des holocaustes, comme cela est prescrit dans la Loi de Moïse, l’homme de Dieu.

3 וַיָּכִ֤ינוּ הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ עַל־מְכ֣וֹנֹתָ֔יו כִּ֚י בְּאֵימָ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם מֵעַמֵּ֖י הָאֲרָצ֑וֹת (ויעל) [וַיַּעֲל֨וּ] עָלָ֤יו עֹלוֹת֙ לַֽיהֹוָ֔ה עֹל֖וֹת לַבֹּ֥קֶר וְלָעָֽרֶב׃ Ils rétablirent l’autel sur son [ancien] emplacement, bien qu’ils eussent à redouter les populations des pays [voisins], et ils offrirent des holocaustes à l’Éternel, les holocaustes du matin et du soir.

4 וַֽיַּעֲשׂ֛וּ אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּ֖וֹת כַּכָּת֑וּב וְעֹלַ֨ת י֤וֹם בְּיוֹם֙ בְּמִסְפָּ֔ר כְּמִשְׁפַּ֖ט דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃ Ils célébrèrent aussi la fête des cabanes, comme cela est prescrit; et jour par jour ils offrirent la quantité d’holocaustes requis pour chaque jour;

5 וְאַחֲרֵי־כֵ֞ן עֹלַ֤ת תָּמִיד֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וּלְכׇל־מוֹעֲדֵ֥י יְהֹוָ֖ה הַמְקֻדָּשִׁ֑ים וּלְכֹ֛ל מִתְנַדֵּ֥ב נְדָבָ֖ה לַיהֹוָֽה׃ puis successivement les holocaustes pour le sacrifice perpétuel, pour les néoménies et toutes les saintes solennités de l’Éternel, et au nom de tous ceux qui faisaient des offrandes volontaires à l’Éternel.

6 מִיּ֤וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י הֵחֵ֕לּוּ לְהַעֲל֥וֹת עֹל֖וֹת לַיהֹוָ֑ה וְהֵיכַ֥ל יְהֹוָ֖ה לֹ֥א יֻסָּֽד׃ A partir du premier jour du septième mois, ils commencèrent à offrir des holocaustes à l’Éternel, sans qu’on eût encore posé les fondations du temple de l’Éternel.

7 וַיִּ֨תְּנוּ־כֶ֔סֶף לַחֹצְבִ֖ים וְלֶחָרָשִׁ֑ים וּמַאֲכָ֨ל וּמִשְׁתֶּ֜ה וָשֶׁ֗מֶן לַצִּֽדֹנִים֙ וְלַצֹּרִ֔ים לְהָבִיא֩ עֲצֵ֨י אֲרָזִ֤ים מִן־הַלְּבָנוֹן֙ אֶל־יָ֣ם יָפ֔וֹא כְּרִשְׁי֛וֹן כּ֥וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֖ס עֲלֵיהֶֽם׃ {פ}
Ils donnèrent de l’argent aux carriers et aux charpentiers, des vivres, de la boisson et de l’huile aux Sidoniens et aux Tyriens, pour amener du bois de cèdre du Liban à la mer de Joppé, en vertu de l’autorisation à eux accordée par Cyrus, roi de Perse.

8 וּבַשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְבוֹאָ֞ם אֶל־בֵּ֤ית הָֽאֱלֹהִים֙ לִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם בַּחֹ֖דֶשׁ הַשֵּׁנִ֑י הֵחֵ֡לּוּ זְרֻבָּבֶ֣ל בֶּן־שְׁ֠אַלְתִּיאֵ֠ל וְיֵשׁ֨וּעַ בֶּן־יֽוֹצָדָ֜ק וּשְׁאָ֥ר אֲחֵיהֶ֣ם ׀ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֗ם וְכׇל־הַבָּאִים֙ מֵהַשְּׁבִ֣י יְרֽוּשָׁלַ֔͏ִם וַיַּעֲמִ֣ידוּ אֶת־הַלְוִיִּ֗ם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְנַצֵּ֖חַ עַל־מְלֶ֥אכֶת בֵּית־יְהֹוָֽה׃ Dans la deuxième année de leur arrivée près du temple de Dieu à Jérusalem, dans le deuxième mois, Zorobabel, fils de Chealtiël, Yêchoua, fils de Joçadak, et leurs autres frères, les prêtres, les Lévites et tous ceux qui étaient revenus de captivité à Jérusalem se mirent à l’œuvre, et chargèrent les Lévites âgés de vingt ans et plus de diriger les travaux du temple de l’Éternel.

9 וַיַּעֲמֹ֣ד יֵשׁ֡וּעַ בָּנָ֣יו וְ֠אֶחָ֠יו קַדְמִיאֵ֨ל וּבָנָ֤יו בְּנֵֽי־יְהוּדָה֙ כְּאֶחָ֔ד לְנַצֵּ֛חַ עַל־עֹשֵׂ֥ה הַמְּלָאכָ֖ה בְּבֵ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים {ס} בְּנֵי֙ חֵֽנָדָ֔ד בְּנֵיהֶ֥ם וַאֲחֵיהֶ֖ם הַלְוִיִּֽם׃ Yêchoua, ses fils et ses frères, Kadmiël et ses fils, descendants de Iehouda, se mirent simultanément en devoir de diriger ceux qui travaillaient au temple de Dieu; [de même] les enfants de Hènadad, leurs fils et leurs frères, en qualité de Lévites.

10 וְיִסְּד֥וּ הַבֹּנִ֖ים אֶת־הֵיכַ֣ל יְהֹוָ֑ה וַיַּעֲמִ֩ידוּ֩ הַכֹּהֲנִ֨ים מְלֻבָּשִׁ֜ים בַּחֲצֹֽצְר֗וֹת וְהַלְוִיִּ֤ם בְּנֵֽי־אָסָף֙ בַּֽמְצִלְתַּ֔יִם לְהַלֵּל֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה עַל־יְדֵ֖י דָּוִ֥יד מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃ Lorsque les maçons jetèrent les fondations du sanctuaire de l’Éternel, on disposa les prêtres, revêtus de leurs habits [pontificaux], avec des trompettes, et les Lévites, fils d’Assaph, avec des cymbales, pour célébrer l’Éternel par les cantiques de David, roi d’Israël.

11 וַֽ֠יַּעֲנ֠וּ בְּהַלֵּ֨ל וּבְהוֹדֹ֤ת לַֽיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּֽי־לְעוֹלָ֥ם חַסְדּ֖וֹ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכׇל־הָעָ֡ם הֵרִ֩יעוּ֩ תְרוּעָ֨ה גְדוֹלָ֤ה בְהַלֵּל֙ לַֽיהֹוָ֔ה עַ֖ל הוּסַ֥ד בֵּית־יְהֹוָֽה׃ Ils entonnèrent des hymnes et des actions de grâces en l’honneur de l’Éternel, [chantant] "car il est bon; car sa bienveillance s’étend éternellement sur Israël". Et tout le peuple poussait de grandes acclamations, au moment où l’on rendait gloire à l’Éternel pour la fondation de son temple.

12 וְרַבִּ֡ים מֵהַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֩ וְרָאשֵׁ֨י הָאָב֜וֹת הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר רָא֜וּ אֶת־הַבַּ֤יִת הָֽרִאשׁוֹן֙ בְּיׇסְד֔וֹ זֶ֤ה הַבַּ֙יִת֙ בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם בֹּכִ֖ים בְּק֣וֹל גָּד֑וֹל וְרַבִּ֛ים בִּתְרוּעָ֥ה בְשִׂמְחָ֖ה לְהָרִ֥ים קֽוֹל׃ Mais beaucoup de prêtres, de Lévites et de chefs de famille, avancés en âge, qui avaient encore vu l’ancien temple, lorsqu’ils furent témoins de la fondation de ce [nouveau] temple, pleurèrent hautement, tandis que beaucoup d’autres faisaient retentir des cris de triomphe et de joie.

13 וְאֵ֣ין הָעָ֗ם מַכִּירִים֙ ק֚וֹל תְּרוּעַ֣ת הַשִּׂמְחָ֔ה לְק֖וֹל בְּכִ֣י הָעָ֑ם כִּ֣י הָעָ֗ם מְרִיעִים֙ תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וְהַקּ֥וֹל נִשְׁמַ֖ע עַד־לְמֵרָחֽוֹק׃ {פ}
Les gens ne pouvaient distinguer les clameurs joyeuses des sanglots bruyants du peuple; car le peuple poussait de grands cris, dont l’écho se faisait entendre au loin.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Esdras 3:7 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיִּ֨תְּנוּ־כֶ֔סֶף לַחֹצְבִ֖ים וְלֶחָרָשִׁ֑ים וּמַאֲכָ֨ל וּמִשְׁתֶּ֜ה וָשֶׁ֗מֶן לַצִּֽדֹנִים֙ וְלַצֹּרִ֔ים לְהָבִיא֩ עֲצֵ֨י אֲרָזִ֤ים מִן־הַלְּבָנוֹן֙ אֶל־יָ֣ם יָפ֔וֹא כְּרִשְׁי֛וֹן כּ֥וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֖ס עֲלֵיהֶֽם׃ {פ}

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

They gave money also unto the hewers, and to the carpenters; and food, and drink, and oil, unto them of Zidon, and to them of Tyre, to bring cedar-trees from Lebanon to the sea, unto Joppa, according to the grant that they had of Cyrus king of Persia.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ויתנו כסף לחצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצדנים ולצרים להביא עצי ארזים מן הלבנון אל ים יפוא כרשיון כורש מלך פרס עליהם

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיִּתְּנוּ־כֶסֶף לַחֹצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן־הַלְּבָנוֹן אֶל־יָם יָפוֹא כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרַס עֲלֵיהֶם׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

And they gave money to the hewers and to the craftsmen and food and drink and oil to the Sidonians and the Tyrians to bring cedar wood from the Levanon to the sea of Yaffo by the permit granted them by Koresh king of Paras.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Ils donnèrent de l’argent aux carriers et aux charpentiers, des vivres, de la boisson et de l’huile aux Sidoniens et aux Tyriens, pour amener du bois de cèdre du Liban à la mer de Joppé, en vertu de l’autorisation à eux accordée par Cyrus, roi de Perse.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Und sie gaben Geld den Steinhauern und den Zimmerleuten, und Speise und Trank und Oel den Zidoniern und den Tyrern, dass sie Zedernbäume vom Libanon brachten zum Meere von Jafo, gemäß der Vollmacht Cyrus, des Königs von Persien.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און זײ האָבן געגעבן געלט צו די שטײנהעקער, און צו די האָלצמײַנסטער, און שפּײַז און געטראַנק, און אײל, צו די צידוֹנים, און צו די צוֹרים, אַז זײ זאָלן ברענגען צעדערהאָלץ פֿון לבֿנוֹן ביז דעם ים פֿון יָפֿוֹא, לױט דער דערלױבעניש פֿון כּוֹרֶש דעם מלך פֿון פָרַס צו זײ.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj ili donis monon al la ŝtonhakistoj kaj ĉarpentistoj, kaj manĝaĵon, trinkaĵon, kaj oleon al Cidonanoj kaj Tiranoj, por ke ili venigu cedrojn de Lebanon per la maro ĝis Jafo, konforme al la permeso, kiun donis al ili Ciro, reĝo de Persujo.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Esdras 3:7

Rashi

English

to the Zidonians and to the Tyrians the people of Tyre and Zidon, who were the artisans who built the Temple.

to the sea of Jaffa By way of the sea they would bring them.

according to the sanction of Heb. כְּרִשְׁיוֹן as the sanction of the king was upon them to build the Temple. כְּרִשְׁיוֹן is an expression of permission (רְשּׁוּת) derived from רשּׁה ; since from אבה to want, he says [i.e., derives] אֶבְיוֹן, a needy person; and from צבה, to desire, צִבְיוֹן, desire; and from חזה to see, חִזָיוֹן, a vision; and from רעה, רַעְיוֹן, thought; from חבה, חֶבְיוֹן, hiding; and from רשּׁה, he says רְשּׁוּת, permission; like from, ענה, עֱנוּת, affliction; and from שּׁבה, שְּׁבוּת,captivity; and from ראה, רְאוּת, a sight; and from זנה, זְנוּת, harlotry. The result is that רְשּׁוּת and רִשְׁיוֹן are derived from the same root according to the gauge of grammar, and they are the same expression. Menahem, (p. 34) however, associated it with (Ps. 21:3): “and the speech of his lips (וַַַַַאֲרֶשֶּׁת),” but he was not exact with its root. Nevertheless, these two manners [of defining words] are close to each other in their meanings.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

כרשיון - מענין רשות.

Ibn Ezra on Ezra -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

ויתנו כסף לחוצבים ולחרשים. ר"ל לחצוב האבנים ולפסלם ולכרות העצים ולתקנם:

לצדונים ולצורים. כי הם היו היותר בקיאים בזאת המלאכה כמו שנזכר בדברי שלמה:

כרשיון כורש. ר"ל ברשות כורש:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Saadia Gaon

עברית

כרשיון כורש. בכתב הרשאה שכתב להם כורש להיותם רשאים לבנות בית המקדש:

Commentary on Ezra and Nehemiah, Oxford : Clarendon Press, 1882 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria