1 Chroniques 16:35

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

16

1 וַיָּבִ֙יאוּ֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיַּצִּ֣יגוּ אֹת֔וֹ בְּת֣וֹךְ הָאֹ֔הֶל אֲשֶׁ֥ר נָטָה־ל֖וֹ דָּוִ֑יד וַיַּקְרִ֛יבוּ עֹל֥וֹת וּשְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃ On introduisit l’arche de Dieu et on l’installa dans le pavillon que David avait dressé pour elle, et on offrit devant Dieu des holocaustes et des rémunératoires.

2 וַיְכַ֣ל דָּוִ֔יד מֵהַעֲל֥וֹת הָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־הָעָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃ Lorsque David eut achevé d’offrir ces holocaustes et ces rémunératoires, il bénit le peuple au nom de l’Éternel,

3 וַיְחַלֵּק֙ לְכׇל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאִ֖ישׁ וְעַד־אִשָּׁ֑ה לְאִישׁ֙ כִּכַּר־לֶ֔חֶם וְאֶשְׁפָּ֖ר וַאֲשִׁישָֽׁה׃ fit distribuer à tout Israël, hommes et femmes, à chacun une miche de pain, une pièce de viande et une mesure de vin.

4 וַיִּתֵּ֞ן לִפְנֵ֨י אֲר֧וֹן יְהֹוָ֛ה מִן־הַלְוִיִּ֖ם מְשָֽׁרְתִ֑ים וּלְהַזְכִּיר֙ וּלְהוֹד֣וֹת וּלְהַלֵּ֔ל לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס} Il établit devant l’arche de l’Éternel des Lévites chargés du culte, pour célébrer, louer et chanter l’Éternel, Dieu d’Israël:

5 אָסָ֥ף הָרֹ֖אשׁ וּמִשְׁנֵ֣הוּ זְכַרְיָ֑ה יְעִיאֵ֡ל וּשְׁמִירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֡ל וּמַתִּתְיָ֡ה וֶאֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֩הוּ֩ וְעֹבֵ֨ד אֱדֹ֜ם וִיעִיאֵ֗ל בִּכְלֵ֤י נְבָלִים֙ וּבְכִנֹּר֔וֹת וְאָסָ֖ף בַּֽמְצִלְתַּ֥יִם מַשְׁמִֽיעַ׃ à savoir Assaph, comme chef, Zekharia, comme second, Yeïêl, Chemiramot, Yehïêl, Mattitia, Elïab, Benaïahou, Obed-Edom. Yeïêl jouait du luth et de la harpe, Assaph de la cymbale,

6 וּבְנָיָ֥הוּ וְיַחֲזִיאֵ֖ל הַכֹּהֲנִ֑ים בַּחֲצֹצְר֣וֹת תָּמִ֔יד לִפְנֵ֖י אֲר֥וֹן בְּרִית־הָאֱלֹהִֽים׃ Benaïahou et Yahazïêl, prêtres, de la trompette, régulièrement devant l’arche d’alliance de Dieu.

7 בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא אָ֣ז נָתַ֤ן דָּוִיד֙ בָּרֹ֔אשׁ לְהֹד֖וֹת לַיהֹוָ֑ה בְּיַד־אָסָ֖ף וְאֶחָֽיו׃ {פ}
C’est ce jour-là que David confia la direction des chants de grâce à l’Éternel à Assaph et à ses frères.

8 הוֹד֤וּ לַֽיהֹוָה֙ קִרְא֣וּ בִשְׁמ֔וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָעַמִּ֖ים עֲלִילֹתָֽיו׃ Rendez hommage à l’Éternel, proclamez son nom, Publiez parmi les nations ses hauts faits.

9 שִׁ֤ירוּ לוֹ֙ זַמְּרוּ־ל֔וֹ שִׂ֖יחוּ בְּכׇל־נִפְלְאֹתָֽיו׃ Chantez, en son honneur, célébrez-le, Entretenez-vous de toutes ses merveilles.

10 הִֽתְהַלְלוּ֙ בְּשֵׁ֣ם קׇדְשׁ֔וֹ יִשְׂמַ֕ח לֵ֖ב מְבַקְשֵׁ֥י יְהֹוָֽה׃ Glorifiez-vous de son saint nom; Que le cœur de ceux qui recherchent l’Éternel soit en joie!

11 דִּרְשׁ֤וּ יְהֹוָה֙ וְעֻזּ֔וֹ בַּקְּשׁ֥וּ פָנָ֖יו תָּמִֽיד׃ Mettez-vous en quête de l’Éternel et de sa puissance, Aspirez constamment à jouir de sa présence.

12 זִכְר֗וּ נִפְלְאֹתָיו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה מֹפְתָ֖יו וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיהוּ׃ Souvenez-vous des merveilles qu’il a opérées, De ses prodiges et des arrêts sortis de sa bouche,

13 זֶ֚רַע יִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדּ֔וֹ בְּנֵ֥י יַעֲקֹ֖ב בְּחִירָֽיו׃ Vous, ô postérité d’Israël, son serviteur, Fils de Jacob, ses élus!

14 ה֚וּא יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכׇל־הָאָ֖רֶץ מִשְׁפָּטָֽיו׃ Il est, lui, l’Éternel, notre Dieu; Ses jugements s’étendent à toute la terre.

15 זִכְר֤וּ לְעוֹלָם֙ בְּרִית֔וֹ דָּבָ֥ר צִוָּ֖ה לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר׃ Rappelez-vous éternellement son alliance, Le pacte qu’il a promulgué pour mille générations,

16 אֲשֶׁ֤ר כָּרַת֙ אֶת־אַבְרָהָ֔ם וּשְׁבוּעָת֖וֹ לְיִצְחָֽק׃ Qu’il a conclu avec Abraham, Qu’il a fait par serment avec Isaac.

17 וַיַּעֲמִידֶ֤הָ לְיַֽעֲקֹב֙ לְחֹ֔ק לְיִשְׂרָאֵ֖ל בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ Il l’a érigé en loi pour Jacob, En contrat immuable pour Israël.

18 לֵאמֹ֗ר לְךָ֙ אֶתֵּ֣ן אֶֽרֶץ־כְּנָ֔עַן חֶ֖בֶל נַחֲלַתְכֶֽם׃ "C’est à toi, disait-il, que je donnerai le pays de Canaan Comme un lot héréditaire,

19 בִּהְיֽוֹתְכֶם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר כִּמְעַ֖ט וְגָרִ֥ים בָּֽהּ׃ Quoique vous soyez encore en petit nombre, Et à peine établis comme étrangers dans ce pays."

20 וַיִּֽתְהַלְּכוּ֙ מִגּ֣וֹי אֶל־גּ֔וֹי וּמִמַּמְלָכָ֖ה אֶל־עַ֥ם אַחֵֽר׃ Puis ils se mirent à errer de nation en nation, D’un royaume vers un autre peuple.

21 לֹֽא־הִנִּ֤יחַ לְאִישׁ֙ לְעׇשְׁקָ֔ם וַיּ֥וֹכַח עֲלֵיהֶ֖ם מְלָכִֽים׃ Il ne permit à personne de les opprimer, Et à cause d’eux il châtia des rois:

22 אַֽל־תִּגְּעוּ֙ בִּמְשִׁיחָ֔י וּבִנְבִיאַ֖י אַל־תָּרֵֽעוּ׃ {פ}
"Ne touchez pas à mes oints, Ne faites pas de mal à mes prophètes!"

23 שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ בַּשְּׂר֥וּ מִיּֽוֹם־אֶל־י֖וֹם יְשׁוּעָתֽוֹ׃ Chantez à l’Éternel, toute la terre, Publiez de jour en jour son secours.

24 סַפְּר֤וּ בַגּוֹיִם֙ אֶת־כְּבוֹד֔וֹ בְּכׇל־הָעַמִּ֖ים נִפְלְאֹתָֽיו׃ Proclamez parmi les peuples sa gloire, Parmi toutes les nations, ses merveilles,

25 כִּי֩ גָד֨וֹל יְהֹוָ֤ה וּמְהֻלָּל֙ מְאֹ֔ד וְנוֹרָ֥א ה֖וּא עַל־כׇּל־אֱלֹהִֽים׃ Car grand est l’Éternel et infiniment digne de louanges; Il est redoutable plus que toutes les divinités.

26 כִּ֠י כׇּל־אֱלֹהֵ֤י הָֽעַמִּים֙ אֱלִילִ֔ים וַיהֹוָ֖ה שָׁמַ֥יִם עָשָֽׂה׃ Car tous les dieux des nations sont de vaines idoles, Mais l’Éternel est l’auteur des cieux.

27 ה֤וֹד וְהָדָר֙ לְפָנָ֔יו עֹ֥ז וְחֶדְוָ֖ה בִּמְקֹמֽוֹ׃ Majesté et splendeur forment son avant-garde, Force et magnificence emplissent sa résidence.

28 הָב֤וּ לַֽיהֹוָה֙ מִשְׁפְּח֣וֹת עַמִּ֔ים הָב֥וּ לַיהֹוָ֖ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃ Célébrez l’Éternel, groupes de nations, Célébrez sa gloire et sa puissance;

29 הָב֥וּ לַֽיהֹוָ֖ה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ שְׂא֤וּ מִנְחָה֙ וּבֹ֣אוּ לְפָנָ֔יו הִשְׁתַּחֲו֥וּ לַֽיהֹוָ֖ה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ׃ Rendez hommage au nom glorieux de l’Éternel, Apportez des offrandes et présentez-vous devant Lui; Prosternez-vous devant l’Éternel en un saint apparat.

30 חִ֤ילוּ מִלְּפָנָיו֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּבֵ֖ל בַּל־תִּמּֽוֹט׃ Que toute la terre tremble devant lui! [Grâce à lui], l’univers est stable et ne vacille point.

31 יִשְׂמְח֤וּ הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְתָגֵ֣ל הָאָ֔רֶץ וְיֹאמְר֥וּ בַגּוֹיִ֖ם יְהֹוָ֥ה מָלָֽךְ׃ Que les cieux se réjouissent Que la terre soit dans l’allégresse, Qu’on dise parmi les peuples: "L’Éternel est roi!"

32 יִרְעַ֤ם הַיָּם֙ וּמְלוֹא֔וֹ יַעֲלֹ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־בּֽוֹ׃ Que la mer gronde avec ce qu’elle contient, Que les champs éclatent en transports Avec tout ce qui les couvre!

33 אָ֥ז יְרַנְּנ֖וּ עֲצֵ֣י הַיָּ֑עַר מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה כִּי־בָ֖א לִשְׁפּ֥וֹט אֶת־הָאָֽרֶץ׃ Qu’en même temps les arbres de la forêt résonnent joyeusement A l’approche de l’Éternel! Car il vient pour juger la terre.

34 הוֹד֤וּ לַֽיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃ Rendez hommage à l’Éternel, car il est bon, Car sa grâce dure à jamais.

35 וְאִמְר֕וּ הוֹשִׁיעֵ֙נוּ֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֔נוּ וְקַבְּצֵ֥נוּ וְהַצִּילֵ֖נוּ מִן־הַגּוֹיִ֑ם לְהֹדוֹת֙ לְשֵׁ֣ם קׇדְשֶׁ֔ךָ לְהִשְׁתַּבֵּ֖חַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ׃ Dites: "Viens à notre secours, Dieu de notre salut, Rassemble-nous et délivre-nous d’entre les nations, Pour que nous rendions hommage à ton saint nom, Et célébrions tes louanges.

36 בָּר֤וּךְ יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִן־הָעוֹלָ֖ם וְעַ֣ד הָעֹלָ֑ם וַיֹּאמְר֤וּ כׇל־הָעָם֙ אָמֵ֔ן וְהַלֵּ֖ל לַיהֹוָֽה׃ {פ}
Béni soit l’Éternel, le Dieu d’Israël, D’éternité en éternité!" Et le peuple tout entier dit: "Amen et louange à l’Éternel!"

37 וַיַּעֲזׇב־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֔ה לְאָסָ֖ף וּלְאֶחָ֑יו לְשָׁרֵ֞ת לִפְנֵ֧י הָאָר֛וֹן תָּמִ֖יד לִדְבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃ [David] commit donc là, devant l’arche d’alliance de l’Éternel, à Assaph et à ses frères, la mission de faire le service devant l’arche d’une manière régulière, suivant les exigences de chaque jour.

38 וְעֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם וַאֲחֵיהֶ֖ם שִׁשִּׁ֣ים וּשְׁמוֹנָ֑ה {ס} וְעֹבֵ֨ד אֱדֹ֧ם בֶּן־יְדִית֛וּן וְחֹסָ֖ה לְשֹׁעֲרִֽים׃ Obed-Edom, fils de Yedithoun, et Hossa et leurs frères, au nombre de soixante-huit, furent établis portiers.

39 וְאֵ֣ת ׀ צָד֣וֹק הַכֹּהֵ֗ן וְאֶחָיו֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהֹוָ֑ה בַּבָּמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בְּגִבְעֽוֹן׃ Çadok, le pontife, et ses frères, les prêtres, restèrent devant le sanctuaire de l’Éternel, au haut lieu qui était à Gabaon,

40 לְֽהַעֲלוֹת֩ עֹל֨וֹת לַיהֹוָ֜ה עַל־מִזְבַּ֧ח הָעֹלָ֛ה תָּמִ֖יד לַבֹּ֣קֶר וְלָעָ֑רֶב וּלְכׇל־הַכָּתוּב֙ בְּתוֹרַ֣ת יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ pour offrir des holocaustes à l’Éternel, sur l’autel des holocaustes, régulièrement, matin et soir, accomplissant tout ce qui est écrit dans la Loi de l’Éternel, prescrite à tout Israël.

41 וְעִמָּהֶם֙ הֵימָ֣ן וִידוּת֔וּן וּשְׁאָר֙ הַבְּרוּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמ֑וֹת לְהֹדוֹת֙ לַֽיהֹוָ֔ה כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃ Avec eux étaient Hêmân, Yedouthoun et les autres hommes de choix, qui avaient été désignés nominativement. Ils louaient l’Éternel, [disant]: "Car éternelle est sa grâce."

42 וְעִמָּהֶם֩ הֵימָ֨ן וִידוּת֜וּן חֲצֹצְר֤וֹת וּמְצִלְתַּ֙יִם֙ לְמַשְׁמִיעִ֔ים וּכְלֵ֖י שִׁ֣יר הָאֱלֹהִ֑ים וּבְנֵ֥י יְדוּת֖וּן לַשָּֽׁעַר׃ Hêmân et Yedouthoun avaient la garde des trompettes et des cymbales dont on jouait et des instruments de musique du culte. Les fils de Yedouthoun étaient préposés aux portes.

43 וַיֵּלְכ֥וּ כׇל־הָעָ֖ם אִ֣ישׁ לְבֵית֑וֹ וַיִּסֹּ֥ב דָּוִ֖יד לְבָרֵ֥ךְ אֶת־בֵּיתֽוֹ׃ {פ}
Puis tout le peuple se retira, chacun chez soi, et David rentra pour bénir sa famille.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

1 Chroniques 16:35 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

וְאִמְר֕וּ הוֹשִׁיעֵ֙נוּ֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֔נוּ וְקַבְּצֵ֥נוּ וְהַצִּילֵ֖נוּ מִן־הַגּוֹיִ֑ם לְהֹדוֹת֙ לְשֵׁ֣ם קׇדְשֶׁ֔ךָ לְהִשְׁתַּבֵּ֖חַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And say ye: ‘Save us, O God of our salvation, And gather us together and deliver us from the nations, That we may give thanks unto Thy holy name, That we may triumph in Thy praise.’

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וְאִמְר֕וּ הוֹשִׁיעֵ֙נוּ֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֔נוּ וְקַבְּצֵ֥נוּ וְהַצִּילֵ֖נוּ מִן־הַגּוֹיִ֑ם לְהֹדוֹת֙ לְשֵׁ֣ם קָדְשֶׁ֔ךָ לְהִשְׁתַּבֵּ֖חַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

And say: Save us, O L-rd our G-d, and gather us and rescue us from the nations, to give thanks to Your holy name, to glory in Your praise.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Dites: "Viens à notre secours, Dieu de notre salut, Rassemble-nous et délivre-nous d’entre les nations, Pour que nous rendions hommage à ton saint nom, Et célébrions tes louanges.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און זאָגט: העלף אונדז, גאָט פֿון אונדזער הילף, און זאַמל אונדז אײַן, און זײַ אונדז מציל פֿון די פֿעלקער, צו לױבן דײַן הײליקן נאָמען, זיך צו רימען מיט דײַן לױב.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj diru:Savu nin, ho Dio de nia savo, Kolektu nin kaj liberigu nin el inter la nacioj, Por ke ni danku Vian sanktan nomon, Por ke ni gloru nin per Via majesto.

Licence: Public Domain

Commentaires sur 1 Chroniques 16:35

Rashi

English

And say, “Save us At the end of the Psalm (106:42), which speaks about captivity: “And their foes oppressed them, and they were humbled under their hand,” it is written thereafter, (ibid. verse 46): “And He caused them to be pitied by their captors.” Now, it is appropriate to say, “Save us, O Lord our God, and gather us from the nations,” as You have done to them. In Psalms, it does not say, “And say, save us” but only, “Save us,” because that is the appropriate wording. For the following reason, David recited these two psalms when he brought the Ark: It is explained in Genesis Rabbah (54:4): “since the cows, when they sang, recited these two psalms.” Rabbi Samuel the son of Nahmani said: (I Sam. 6:12): ‘And the cows sang.’ What song did they sing? ‘Give thanks to the Lord, call out in His name.’ Rabbi Eleazar says: ‘Sing to the Lord, all the earth, etc.’” Therefore, David instituted them to recite them before the Ark, one psalm in the morning and one psalm in the evening. Quoted from Rabbi Eleazar the son of Meshullam of blessed memory.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

הושיענו. ואחר בזה המקום מתנבא על העת שיהיו ישראל בגלות אמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים כדי שנודה לשם קדשך ונשתבח בתהלתך כשתשים העם הדבקים בך על נחלתם כמו שיעדת בדברי התורה ואחר זה על ידי עבדיך הנביאים ואחר השיר הזה היו אומרים הלוים (לו) ברוך ה'. אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמרו כל העם אמן והיו מהללים לה' וידמה שמם שהיו עונים העם הוא כמו שזכרנו בספר עזרא (נחמיה ט' ה') שכבר היו אומרים ברוך ה' אלהינו מן העולם ועד העולם וברוך שם כבודו ומרומם על כל ברכה ותהלה. ואמר אחר זה כי כבר:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria