2 Chroniques 24:21

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

24

1 בֶּן־שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ יֹאָ֣שׁ בְּמׇלְכ֔וֹ וְאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ צִבְיָ֖ה מִבְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ Joas avait sept ans quand il devint roi, et il régna quarante ans à Jérusalem. Sa mère s’appelait Cibya, de Bersabée.

2 וַיַּ֧עַשׂ יוֹאָ֛שׁ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כׇּל־יְמֵ֖י יְהוֹיָדָ֥ע הַכֹּהֵֽן׃ {ס} Joas fit ce qui plaît au Seigneur, durant toute la vie de Joïada, le prêtre.

3 וַיִּשָּׂא־ל֥וֹ יְהוֹיָדָ֖ע נָשִׁ֣ים שְׁתָּ֑יִם וַיּ֖וֹלֶד בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת׃ Joïada lui fit épouser deux femmes, et il engendra des fils et des filles.

4 וַיְהִ֖י אַחֲרֵי־כֵ֑ן הָיָה֙ עִם־לֵ֣ב יוֹאָ֔שׁ לְחַדֵּ֖שׁ אֶת־בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ Plus tard, Joas conçut le projet de restaurer la maison du Seigneur.

5 וַיִּקְבֹּץ֮ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה וְקִבְצוּ֩ מִכׇּל־יִשְׂרָאֵ֨ל כֶּ֜סֶף לְחַזֵּ֣ק ׀ אֶת־בֵּ֣ית אֱלֹהֵיכֶ֗ם מִדֵּ֤י שָׁנָה֙ בְּשָׁנָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תְּמַהֲר֣וּ לַדָּבָ֑ר וְלֹ֥א מִהֲר֖וּ הַלְוִיִּֽם׃ Il réunit prêtres et Lévites et leur dit: "Allez visiter les villes de Juda, recueillez de l’argent dans tout Israël, pour réparer la maison de votre Dieu, d’année en année, et accélérez la chose!" Mais les Lévites n’y mirent aucun empressement.

6 וַיִּקְרָ֣א הַמֶּ֘לֶךְ֮ לִיהוֹיָדָ֣ע הָרֹאשׁ֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ מַדּ֙וּעַ֙ לֹא־דָרַ֣שְׁתָּ עַל־הַלְוִיִּ֔ם לְהָבִ֞יא מִיהוּדָ֣ה וּמִירוּשָׁלַ֗͏ִם אֶת־מַשְׂאַת֙ מֹשֶׁ֣ה עֶבֶד־יְהֹוָ֔ה וְהַקָּהָ֖ל לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְאֹ֖הֶל הָעֵדֽוּת׃ Alors le roi manda Joïada, le chef [des prêtres], et lui dit: "Pourquoi n’exiges-tu pas des Lévites qu’ils fassent rentrer de Juda et de Jérusalem l’impôt établi par Moïse, serviteur de l’Éternel, sur l’assemblée d’Israël, en faveur de la tente du Statut?

7 כִּ֤י עֲתַלְיָ֙הוּ֙ הַמִּרְשַׁ֔עַת בָּנֶ֥יהָ פָרְצ֖וּ אֶת־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים וְגַם֙ כׇּל־קׇדְשֵׁ֣י בֵית־יְהֹוָ֔ה עָשׂ֖וּ לַבְּעָלִֽים׃ Car l’impie Athalie [et] ses fils ont laissé tomber en ruine la maison de Dieu, et, de plus, ils ont affecté aux Bealim tous les objets sacrés du temple de l’Éternel."

8 וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ אֲר֣וֹן אֶחָ֑ד וַֽיִּתְּנֻ֛הוּ בְּשַׁ֥עַר בֵּית־יְהֹוָ֖ה חֽוּצָה׃ Sur l’ordre du roi, on confectionna une caisse, qu’on plaça à l’entrée de la maison de l’Éternel, extérieurement,

9 וַיִּתְּנוּ־ק֞וֹל בִּיהוּדָ֣ה וּבִירוּשָׁלַ֗͏ִם לְהָבִ֤יא לַֽיהֹוָה֙ מַשְׂאַ֞ת מֹשֶׁ֧ה עֶבֶד־הָאֱלֹהִ֛ים עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּֽר׃ et l’on publia un avis dans Juda et Jérusalem, à l’effet de faire apporter à l’intention de l’Éternel l’impôt établi par Moïse, serviteur de Dieu, sur Israël dans le désert.

10 וַיִּשְׂמְח֥וּ כׇל־הַשָּׂרִ֖ים וְכׇל־הָעָ֑ם וַיָּבִ֛יאוּ וַיַּשְׁלִ֥יכוּ לָאָר֖וֹן עַד־לְכַלֵּֽה׃ Tous les seigneurs et le peuple, remplis de joie, apportèrent [leur offrande] et la jetèrent dans la caisse, tous tant qu’ils étaient.

11 וַיְהִ֡י בְּעֵת֩ יָבִ֨יא אֶת־הָאָר֜וֹן אֶל־פְּקֻדַּ֣ת הַמֶּ֘לֶךְ֮ בְּיַ֣ד הַלְוִיִּם֒ וְכִרְאוֹתָ֞ם כִּֽי־רַ֣ב הַכֶּ֗סֶף וּבָ֨א סוֹפֵ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּפְקִיד֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וִיעָ֙רוּ֙ אֶת־הָ֣אָר֔וֹן וְיִשָּׂאֻ֖הוּ וִישִׁיבֻ֣הוּ אֶל־מְקֹמ֑וֹ כֹּ֤ה עָשׂוּ֙ לְי֣וֹם ׀ בְּי֔וֹם וַיַּאַסְפוּ־כֶ֖סֶף לָרֹֽב׃ Et chaque fois que la caisse était remise aux préposés royaux par les soins des Lévites, et que l’on constatait qu’elle contenait beaucoup d’argent, le secrétaire du roi et le fonctionnaire désigné par le pontife suprême venaient vider la caisse, puis on la remportait pour la remettre en place. Ainsi procédait-on jour par jour, et l’on recueillit de l’argent en quantité.

12 וַיִּתְּנֵ֨הוּ הַמֶּ֜לֶךְ וִיהוֹיָדָ֗ע אֶל־עוֹשֵׂה֙ מְלֶ֙אכֶת֙ עֲבוֹדַ֣ת בֵּית־יְהֹוָ֔ה וַיִּהְי֤וּ שֹֽׂכְרִים֙ חֹצְבִ֣ים וְחָרָשִׁ֔ים לְחַדֵּ֖שׁ בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וְ֠גַ֠ם לְחָרָשֵׁ֤י בַרְזֶל֙ וּנְחֹ֔שֶׁת לְחַזֵּ֖ק אֶת־בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ Cet argent, le roi et Joïada le passèrent aux directeurs des travaux de restauration de la maison de l’Éternel: ceux-ci engagèrent des tailleurs de pierre et des charpentiers pour restaurer le temple du Seigneur, ainsi que des artistes travaillant le fer et le cuivre pour en faire les réparations.

13 וַֽיַּעֲשׂוּ֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה וַתַּ֧עַל אֲרוּכָ֛ה לַמְּלָאכָ֖ה בְּיָדָ֑ם וַֽיַּעֲמִ֜ידוּ אֶת־בֵּ֧ית הָאֱלֹהִ֛ים עַל־מַתְכֻּנְתּ֖וֹ וַֽיְאַמְּצֻֽהוּ׃ Les chefs des travaux firent diligence, et la besogne, sous leur direction, fut menée à bonne fin; ils rétablirent la maison de Dieu dans son état normal et la consolidèrent.

14 וּֽכְכַלּוֹתָ֡ם הֵבִ֣יאוּ לִפְנֵי֩ הַמֶּ֨לֶךְ וִיהוֹיָדָ֜ע אֶת־שְׁאָ֣ר הַכֶּ֗סֶף וַיַּעֲשֵׂ֨הוּ כֵלִ֤ים לְבֵית־יְהֹוָה֙ כְּלֵ֣י שָׁרֵ֔ת וְהַעֲל֣וֹת וְכַפּ֔וֹת וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וָכָ֑סֶף וַ֠יִּהְי֠וּ מַעֲלִ֨ים עֹל֤וֹת בְּבֵית־יְהֹוָה֙ תָּמִ֔יד כֹּ֖ל יְמֵ֥י יְהוֹיָדָֽע׃ {פ}
Leur tâche achevée, ils rapportèrent au roi et à Joïada ce qui restait de l’argent; on l’employa à confectionner des vases pour la maison de l’Éternel vases pour le culte, pour les sacrifices à offrir, écuelles, objets d’or et d’argent. On offrit des holocaustes dans le temple de l’Éternel, régulièrement tant que vécut Joïada.

15 וַיִּזְקַ֧ן יְהוֹיָדָ֛ע וַיִּשְׂבַּ֥ע יָמִ֖ים וַיָּמֹ֑ת בֶּן־מֵאָ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמוֹתֽוֹ׃ Mais Joïada devint vieux, il fut rassasié de jours et mourut. Il avait cent trente ans lors de sa mort.

16 וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בְעִיר־דָּוִ֖יד עִם־הַמְּלָכִ֑ים כִּֽי־עָשָׂ֤ה טוֹבָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְעִ֥ם הָאֱלֹהִ֖ים וּבֵיתֽוֹ׃ {פ}
On l’ensevelit dans la cité de David, avec les rois, car il avait bien mérité d’Israël, de Dieu et de son temple.

17 וְאַחֲרֵ֥י מוֹת֙ יְה֣וֹיָדָ֔ע בָּ֚אוּ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לַמֶּ֑לֶךְ אָ֛ז שָׁמַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ אֲלֵיהֶֽם׃ Après la mort de Joïada, les seigneurs de Juda vinrent rendre hommage au roi, et celui-ci écouta leurs avis.

18 וַיַּעַזְב֗וּ אֶת־בֵּ֤ית יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵיהֶ֔ם וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־הָאֲשֵׁרִ֖ים וְאֶת־הָעֲצַבִּ֑ים וַֽיְהִי־קֶ֗צֶף עַל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם בְּאַשְׁמָתָ֖ם זֹֽאת׃ Ils abandonnèrent la maison de l’Éternel, Dieu de leurs pères, adorèrent les statues d’Astarté et les idoles, de sorte que le courroux [de Dieu] éclata contre Juda et contre Jérusalem, en raison de leur coupable défection.

19 וַיִּשְׁלַ֤ח בָּהֶם֙ נְבִאִ֔ים לַהֲשִׁיבָ֖ם אֶל־יְהֹוָ֑ה וַיָּעִ֥ידוּ בָ֖ם וְלֹ֥א הֶאֱזִֽינוּ׃ {ס} Il envoya au milieu d’eux des prophètes pour les ramener à lui; mais leurs exhortations ne trouvèrent pas d’écho.

20 וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֗ים לָֽבְשָׁה֙ אֶת־זְכַרְיָה֙ בֶּן־יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד מֵעַ֣ל לָעָ֑ם וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר הָאֱלֹהִ֗ים לָמָה֩ אַתֶּ֨ם עֹבְרִ֜ים אֶת־מִצְוֺ֤ת יְהֹוָה֙ וְלֹ֣א תַצְלִ֔יחוּ כִּֽי־עֲזַבְתֶּ֥ם אֶת־יְהֹוָ֖ה וַיַּעֲזֹ֥ב אֶתְכֶֽם׃ C’est alors que l’inspiration divine s’empara de Zacharie, fils du prêtre Joïada. Se plaçant de façon à dominer le peuple, il s’écria: "Ainsi parle Dieu: Pourquoi transgressez-vous les préceptes de l’Éternel et préparez-vous votre ruine? Puisque vous abandonnez l’Éternel, il vous abandonnera à votre tour."

21 וַיִּקְשְׁר֣וּ עָלָ֔יו וַיִּרְגְּמֻ֥הוּ אֶ֖בֶן בְּמִצְוַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ בַּחֲצַ֖ר בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ On se concerta contre lui et on le tua à coups de pierre, sur l’ordre du roi, dans le parvis du temple du Seigneur.

22 וְלֹא־זָכַ֞ר יוֹאָ֣שׁ הַמֶּ֗לֶךְ הַחֶ֙סֶד֙ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוֹיָדָ֤ע אָבִיו֙ עִמּ֔וֹ וַֽיַּהֲרֹ֖ג אֶת־בְּנ֑וֹ וּכְמוֹת֣וֹ אָמַ֔ר יֵ֥רֶא יְהֹוָ֖ה וְיִדְרֹֽשׁ׃ {פ}
Le roi Joas ne s’était pas souvenu, en faisant périr les fils, des bienfaits qu’il devait à Joïada, le père. En expirant, [Zacharie] avait dit: "Que l’Éternel voie, et demande compte!"

23 וַיְהִ֣י ׀ לִתְקוּפַ֣ת הַשָּׁנָ֗ה עָלָ֣ה עָלָיו֮ חֵ֣יל אֲרָם֒ וַיָּבֹ֗אוּ אֶל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וַיַּשְׁחִ֛יתוּ אֶת־כׇּל־שָׂרֵ֥י הָעָ֖ם מֵעָ֑ם וְכׇל־שְׁלָלָ֥ם שִׁלְּח֖וּ לְמֶ֥לֶךְ דַּרְמָֽשֶׂק׃ Une année étant révolue, une armée de Syriens marcha contre Joas; ils envahirent Juda et Jérusalem et exterminèrent, au milieu du peuple, tous les seigneurs qui étaient à sa tête; toutes leurs dépouilles, ils les firent parvenir au roi de Damas.

24 כִּי֩ בְמִצְעַ֨ר אֲנָשִׁ֜ים בָּ֣אוּ ׀ חֵ֣יל אֲרָ֗ם וַֽיהֹוָה֙ נָתַ֨ן בְּיָדָ֥ם חַ֙יִל֙ לָרֹ֣ב מְאֹ֔ד כִּ֣י עָֽזְב֔וּ אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם וְאֶת־יוֹאָ֖שׁ עָשׂ֥וּ שְׁפָטִֽים׃ Bien que l’armée syrienne ne comptât qu’un petit nombre d’hommes, l’Éternel livra à sa merci une armée très considérable, parce qu’ils avaient abandonné l’Éternel, Dieu de leurs pères. Contre Joas également [les ennemis] exercèrent des sévices.

25 וּבְלֶכְתָּ֣ם מִמֶּ֗נּוּ כִּי־עָזְב֣וּ אֹתוֹ֮ בְּמַחֲלֻיִ֣ים רַבִּים֒ הִתְקַשְּׁר֨וּ עָלָ֜יו עֲבָדָ֗יו בִּדְמֵי֙ בְּנֵי֙ יְהֽוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן וַיַּהַרְגֻ֥הוּ עַל־מִטָּת֖וֹ וַיָּמֹ֑ת וַֽיִּקְבְּרֻ֙הוּ֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔יד וְלֹ֥א קְבָרֻ֖הוּ בְּקִבְר֥וֹת הַמְּלָכִֽים׃ Quand ils se furent retirés de chez lui, le laissant en proie à une grave maladie, ses serviteurs formèrent un complot contre lui, pour venger le sang du fils de Joïada, le prêtre, et l’assassinèrent dans son lit. C’est ainsi qu’il mourut; il fut enseveli dans la cité de David, mais non dans le tombeau des rois.

26 וְאֵ֖לֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִ֣ים עָלָ֑יו זָבָ֗ד בֶּן־שִׁמְעָת֙ הָעַמּוֹנִ֔ית וִיה֣וֹזָבָ֔ד בֶּן־שִׁמְרִ֖ית הַמּוֹאָבִֽית׃ Voici ceux qui avaient comploté contre lui: Zabad, fils de Chimeat, femme ammonite, et Yehozabad, fils de Chimrit, la Moabite.

27 וּבָנָ֞יו (ורב) [יִ֧רֶב] הַמַּשָּׂ֣א עָלָ֗יו וִיסוֹד֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־מִדְרַ֖שׁ סֵ֣פֶר הַמְּלָכִ֑ים וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲמַצְיָ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
Quant à ses fils, au grand nombre de prophéties dirigées contre lui et à la restauration de la maison de Dieu, ils sont mentionnés dans l’exposé du Livre des Rois. Il eut pour successeur son fils Amacia.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

2 Chroniques 24:21 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיִּקְשְׁר֣וּ עָלָ֔יו וַיִּרְגְּמֻ֥הוּ אֶ֖בֶן בְּמִצְוַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ בַּחֲצַ֖ר בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And they conspired against him, and stoned him with stones at the commandment of the king in the court of the house of the LORD.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיִּקְשְׁר֣וּ עָלָ֔יו וַיִּרְגְּמֻ֥הוּ אֶ֖בֶן בְּמִצְוַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ בַּחֲצַ֖ר בֵּ֥ית יְהוָֽה׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית יהוה

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית יְהוָה׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

And they banded against him and stoned him by the king's command in the court of the house of the L rd.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

On se concerta contre lui et on le tua à coups de pierre, sur l’ordre du roi, dans le parvis du temple du Seigneur.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

האָבן זײ געמאַכט אױף אים אַ בונט, און האָבן אים פֿאַרשטײנט מיט שטײנער אױף דעם באַפֿעל פֿון מלך, אין הױף פֿון גאָטס הױז.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Ili faris konspiron kontraŭ li, kaj ŝtonmortigis lin laŭ ordono de la reĝo sur la korto de la domo de la Eternulo.

Licence: Public Domain

Commentaires sur 2 Chroniques 24:21

Ralbag (Gersonides)

עברית

במצות המלך המיתו בחצר בית ה' זכריה הנביא בן יהוידע על שהיה מוכיח אותם ולא אחר ה' יתברך נקמתו כי (כג) לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם והשחיתו את כל שרי העם מעם. ר"ל שלא השאירו מהם עם ונתן בידם ה' יתברך חיל לרוב מאד עם היות חיל ארם מעטי המספד ויואש הכו מכות רבות ונפלאות ובלכתם ממנו (כה) קשרו עליו עבדיו בעון דמי בני יהוידע הכהן והרגו אותו על מטתו. והנה אמר דמי בני יהוידע הכהן בעבור הבנים שעתידים לצאת ממנו כמו שאמר את דמי נבות ואת דמי בניו (מלכים ב' ט' כ"ו). או אולי צוה להמית בנים אחרים ליהוידע על שהיו מגנים אותו על הרגו אחיהם. והנה זאת המלחמה שזכר בזה המקום היא זולת המלחמה הנזכרת בספר מלכים בזה המקום:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria