2 Chroniques 36:22

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

36

1 וַיִּקְחוּ֙ עַם־הָאָ֔רֶץ אֶת־יְהוֹאָחָ֖ז בֶּן־יֹאשִׁיָּ֑הוּ וַיַּמְלִיכֻ֥הוּ תַֽחַת־אָבִ֖יו בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ La population du pays choisit Joachaz, fils de Josias, et on le proclama roi à Jérusalem à la place de son père.

2 בֶּן־שָׁל֧וֹשׁ וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה יוֹאָחָ֣ז בְּמׇלְכ֑וֹ וּשְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ Joachaz avait vingt-trois ans en montant sur le trône, et il régna trois mois à Jérusalem.

3 וַיְסִירֵ֥הוּ מֶלֶךְ־מִצְרַ֖יִם בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וַֽיַּעֲנֹשׁ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ מֵאָ֥ה כִכַּר־כֶּ֖סֶף וְכִכַּ֥ר זָהָֽב׃ Le roi d’Égypte le destitua à Jérusalem, et il imposa au pays un tribut de cent kikkar d’argent et d’un kikkar d’or.

4 וַיַּמְלֵ֨ךְ מֶלֶךְ־מִצְרַ֜יִם אֶת־אֶלְיָקִ֣ים אָחִ֗יו עַל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וַיַּסֵּ֥ב אֶת־שְׁמ֖וֹ יְהוֹיָקִ֑ים וְאֶת־יוֹאָחָ֤ז אָחִיו֙ לָקַ֣ח נְכ֔וֹ וַיְבִיאֵ֖הוּ מִצְרָֽיְמָה׃ {פ}
Puis le roi d’Égypte conféra la royauté sur Juda et Jérusalem à Elyakim, frère de Joachaz, et changea son nom en celui de Joïakim. Quant à Joachaz, son frère, Nekho l’emmena captif en Égypte.

5 בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ יְהוֹיָקִ֣ים בְּמׇלְכ֔וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וַיַּ֣עַשׂ הָרַ֔ע בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃ Joïakim avait vingt-cinq ans en montant sur le trône, et il régna onze ans à Jérusalem. Il fit le mal aux yeux de l’Éternel, son Dieu.

6 עָלָ֣יו עָלָ֔ה נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיַּאַסְרֵ֙הוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם לְהֹלִיכ֖וֹ בָּבֶֽלָה׃ Nabuchodonosor, roi de Babylone, marcha contre lui, et le fit jeter dans les fers pour l’amener à Babylone.

7 וּמִכְּלֵי֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה הֵבִ֥יא נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר לְבָבֶ֑ל וַיִּתְּנֵ֥ם בְּהֵיכָל֖וֹ בְּבָבֶֽל׃ En outre, Nabuchodonosor emporta à Babylone une partie des vases de la maison de l’Éternel et les déposa dans son sanctuaire à Babylone.

8 וְיֶ֩תֶר֩ דִּבְרֵ֨י יְהוֹיָקִ֜ים וְתֹעֲבֹתָ֤יו אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ וְהַנִּמְצָ֣א עָלָ֔יו הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹיָכִ֥ין בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
Les autres faits et gestes de Joïakim, les abominations qu’il commit, tout ce qu’on peut relever contre lui, sont consignés dans le livre des Rois d’Israël et de Juda. Son fils Joïachin régna à sa place.

9 בֶּן־שְׁמוֹנֶ֤ה שָׁנִים֙ יְהוֹיָכִ֣ין בְּמׇלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשָׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ וַעֲשֶׂ֣רֶת יָמִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃ Agé de huit ans à son avènement, Joïachin régna trois mois et dix jours à Jérusalem. Il fit ce qui est mal aux yeux de l’Éternel.

10 וְלִתְשׁוּבַ֣ת הַשָּׁנָ֗ה שָׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֔ר וַיְבִאֵ֣הוּ בָבֶ֔לָה עִם־כְּלֵ֖י חֶמְדַּ֣ת בֵּית־יְהֹוָ֑ה וַיַּמְלֵךְ֙ אֶת־צִדְקִיָּ֣הוּ אָחִ֔יו עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {פ}
Au renouvellement de l’année, le roi Nabuchodonosor donna ordre de l’amener à Babylone en même temps que les vases précieux du temple de l’Éternel, et il établit son frère Sédécias comme roi de Juda et de Jérusalem.

11 בֶּן־עֶשְׂרִ֧ים וְאַחַ֛ת שָׁנָ֖ה צִדְקִיָּ֣הוּ בְמׇלְכ֑וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ Sédécias avait vingt et un an à son avènement, et il régna onze ans à Jérusalem.

12 וַיַּ֣עַשׂ הָרַ֔ע בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו לֹ֣א נִכְנַ֗ע מִלִּפְנֵ֛י יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא מִפִּ֥י יְהֹוָֽה׃ Il fit ce qui est mal aux yeux de l’Éternel, son Dieu, ne s’humilia point devant le prophète Jérémie, qui était l’organe de l’Éternel.

13 וְ֠גַ֠ם בַּמֶּ֤לֶךְ נְבֽוּכַדְנֶאצַּר֙ מָרָ֔ד אֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיע֖וֹ בֵּאלֹהִ֑ים וַיֶּ֤קֶשׁ אֶת־עׇרְפּוֹ֙ וַיְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָב֔וֹ מִשּׁ֕וּב אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ De plus, il se révolta contre Nabuchodonosor, qui lui avait fait prêter serment au nom de Dieu; il raidit son cou et endurcit son cœur, refusant de revenir à l’Éternel, Dieu d’Israël.

14 גַּ֠ם כׇּל־שָׂרֵ֨י הַכֹּהֲנִ֤ים וְהָעָם֙ הִרְבּ֣וּ (למעול) [לִמְעׇל־]מַ֔עַל כְּכֹ֖ל תֹּעֲב֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וַֽיְטַמְּאוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הִקְדִּ֖ישׁ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ De même, tous les chefs des prêtres et le peuple multiplièrent leurs félonies, en se livrant à toutes les abominations des peuples [païens], et souillèrent la maison de l’Éternel, sanctifiée par lui à Jérusalem.

15 וַיִּשְׁלַ֡ח יְהֹוָה֩ אֱלֹהֵ֨י אֲבוֹתֵיהֶ֧ם עֲלֵיהֶ֛ם בְּיַ֥ד מַלְאָכָ֖יו הַשְׁכֵּ֣ם וְשָׁל֑וֹחַ כִּֽי־חָמַ֥ל עַל־עַמּ֖וֹ וְעַל־מְעוֹנֽוֹ׃ L’Éternel, Dieu de leurs pères, les avertissait bien par ses messagers sans cesse et dès la première heure, car il voulait épargner son peuple et le lieu de sa résidence.

16 וַיִּהְי֤וּ מַלְעִבִים֙ בְּמַלְאֲכֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וּבוֹזִ֣ים דְּבָרָ֔יו וּמִֽתַּעְתְּעִ֖ים בִּנְבִאָ֑יו עַ֠ד עֲל֧וֹת חֲמַת־יְהֹוָ֛ה בְּעַמּ֖וֹ עַד־לְאֵ֥ין מַרְפֵּֽא׃ Mais ils raillaient les messagers de Dieu, dédaignaient ses paroles et tournaient en dérision ses prophètes, jusqu’à ce que le courroux du Seigneur s’accrut contre son peuple de façon irrémédiable.

17 וַיַּ֨עַל עֲלֵיהֶ֜ם אֶת־מֶ֣לֶךְ (כשדיים) [כַּשְׂדִּ֗ים] וַיַּהֲרֹ֨ג בַּחוּרֵיהֶ֤ם בַּחֶ֙רֶב֙ בְּבֵ֣ית מִקְדָּשָׁ֔ם וְלֹ֥א חָמַ֛ל עַל־בָּח֥וּר וּבְתוּלָ֖ה זָקֵ֣ן וְיָשֵׁ֑שׁ הַכֹּ֖ל נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ׃ {ס} Il fit marcher contre eux le roi des Chaldéens, fit périr leurs jeunes gens par le glaive dans le sanctuaire, et n’épargna ni l’adolescent ni la vierge, ni le vieillard ni les cheveux blancs; tous, il les abandonna en son pouvoir.

18 וְ֠כֹ֠ל כְּלֵ֞י בֵּ֤ית הָאֱלֹהִים֙ הַגְּדֹלִ֣ים וְהַקְּטַנִּ֔ים וְאֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וְאֹצְר֥וֹת הַמֶּ֖לֶךְ וְשָׂרָ֑יו הַכֹּ֖ל הֵבִ֥יא בָבֶֽל׃ Celui-ci transporta à Babylone tous les ustensiles, grands et petits, de la maison de Dieu, les trésors de la maison du Seigneur, les trésors du roi et de ses seigneurs.

19 וַֽיִּשְׂרְפוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וַֽיְנַתְּצ֔וּ אֵ֖ת חוֹמַ֣ת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְכׇל־אַרְמְנוֹתֶ֙יהָ֙ שָׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ וְכׇל־כְּלֵ֥י מַחֲמַדֶּ֖יהָ לְהַשְׁחִֽית׃ On brûla la maison de Dieu, on démolit le mur de Jérusalem, et on en livra aux flammes tous les palais; tous les objets de prix qu’elle renfermait furent la proie de la destruction.

20 וַיֶּ֛גֶל הַשְּׁאֵרִ֥ית מִן־הַחֶ֖רֶב אֶל־בָּבֶ֑ל וַיִּֽהְיוּ־ל֤וֹ וּלְבָנָיו֙ לַעֲבָדִ֔ים עַד־מְלֹ֖ךְ מַלְכ֥וּת פָּרָֽס׃ [Le roi des Chaldéens] déporta à Babylone tous ceux qui avaient échappé au glaive; ils lui demeurèrent asservis, à lui et à ses fils, jusqu’à l’avènement du roi de Perse,

21 לְמַלֹּ֤אות דְּבַר־יְהֹוָה֙ בְּפִ֣י יִרְמְיָ֔הוּ עַד־רָצְתָ֥ה הָאָ֖רֶץ אֶת־שַׁבְּתוֹתֶ֑יהָ כׇּל־יְמֵ֤י הׇשַּׁמָּה֙ שָׁבָ֔תָה לְמַלֹּ֖אות שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה׃ {ס} afin que s’accomplît la parole de l’Éternel, annoncée par Jérémie: "Jusqu’à ce que la terre eût acquitté la dette de son chômage, dans toute cette période de désolation, elle chôma, pour remplir la période de soixante-dix ans".

22 וּבִשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִכְל֥וֹת דְּבַר־יְהֹוָ֖ה בְּפִ֣י יִרְמְיָ֑הוּ הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ כּ֣וֹרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרַ֔ס וַיַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּכׇל־מַלְכוּת֔וֹ וְגַם־בְּמִכְתָּ֖ב לֵאמֹֽר׃ {ס} Dans la première année de Cyrus, roi de Perse, à l’époque où devait s’accomplir la parole de l’Éternel, annoncée par Jérémie, l’Éternel éveilla le bon vouloir de Cyrus, roi de Perse; et celui-ci fit proclamer, dans tout son royaume, par la voix [des hérauts] et aussi par des missives écrites, ce qui suit.

23 כֹּֽה־אָמַ֞ר כּ֣וֹרֶשׁ ׀ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֗ס כׇּל־מַמְלְכ֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ נָ֣תַן לִ֗י יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְהֽוּא־פָקַ֤ד עָלַי֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם אֲשֶׁ֣ר בִּיהוּדָ֑ה מִי־בָכֶ֣ם מִכׇּל־עַמּ֗וֹ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהָ֛יו עִמּ֖וֹ וְיָֽעַל׃ "Ainsi parle Cyrus, roi de Perse: L’Éternel, Dieu du ciel, m’a mis entre les mains tous les royaumes de la terre, et c’est lui qui m’a donné mission de lui bâtir un temple à Jérusalem, qui est en Judée. S’il est parmi vous quelqu’un qui appartienne à son peuple, que l’Éternel, son Dieu, soit avec lui, pour qu’il monte!…"

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

2 Chroniques 36:22 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

וּבִשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִכְל֥וֹת דְּבַר־יְהֹוָ֖ה בְּפִ֣י יִרְמְיָ֑הוּ הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ כּ֣וֹרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרַ֔ס וַיַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּכׇל־מַלְכוּת֔וֹ וְגַם־בְּמִכְתָּ֖ב לֵאמֹֽר׃ {ס}

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Now in the first year of Cyrus king of Persia, that the word of the LORD by the mouth of Jeremiah might be accomplished, the LORD stirred up the spirit of Cyrus king of Persia, that he made a proclamation throughout all his kingdom, and put it also in writing, saying:

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וּבִשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִכְל֥וֹת דְּבַר־יְהוָ֖ה בְּפִ֣י יִרְמְיָ֑הוּ הֵעִ֣יר יְהוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ כּ֣וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֔ס וַיַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּכָל־מַלְכוּת֔וֹ וְגַם־בְּמִכְתָּ֖ב לֵאמֹֽר׃ (ס)

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה בפי ירמיהו העיר יהוה את רוח כורש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר־יְהוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ הֵעִיר יְהוָה אֶת־רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרַס וַיַּעֲבֶר־קוֹל בְּכָל־מַלְכוּתוֹ וְגַם־בְּמִכְתָּב לֵאמֹר׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

And in the first year of Koresh, king of Paras, at the consummation of the word of Jeremiah, the L rd roused the spirit of Koresh, king of Paras, and he proclaimed throughout his kingdom, and [he issued the proclamation] in writing, too:

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Dans la première année de Cyrus, roi de Perse, à l’époque où devait s’accomplir la parole de l’Éternel, annoncée par Jérémie, l’Éternel éveilla le bon vouloir de Cyrus, roi de Perse; et celui-ci fit proclamer, dans tout son royaume, par la voix [des hérauts] et aussi par des missives écrites, ce qui suit.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און אין ערשטן יאָר פֿון כּורש דעם מלך פֿון פּרס, אַז עס איז אױסגעפֿירט געװאָרן דאָס װאָרט פֿון גאָט דורך ירמיהוס מױל, האָט גאָט דערװעקט דעם גײַסט פֿון כּורש מלך פֿון פּרס, און ער האָט אַרױסגעלאָזט אַן אױסרוף אין זײַן גאַנצן קיניגרײַך, און אױך דורך אַ געשריפֿטס, אַזױ צו זאָגן:

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

En la unua jaro de Ciro, reĝo de Persujo, por ke plenumiĝu la vorto de la Eternulo, dirita per Jeremia, la Eternulo ekscitis la spiriton de Ciro, reĝo de Persujo, kaj ĉi tiu ordonis proklami en sia tuta regno voĉe kaj skribe jenon:

Licence: Public Domain

Commentaires sur 2 Chroniques 36:22

Rashi

English

the spirit of Cyrus his will.

and he issued a proclamation lie made an announcement to all his subjects.

and also in writing He sent to all his subjects, saying.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר ה' בפי ירמיה. זה הוא לשבעים שנה מהגלות הראשון כאמרו כי כה אמר ה' כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם (ירמיה כ"ט י') וירצה בזה למלאות שבעים שנה מעת שהתעוררו כשדים כנגד מלך יהודה וכבר נשלם זה בשנת אחת לכורש כמו שזכרנו בראש ספר עזרא אשר נכתבו שם שני אלו הפסוקים האחרונים וידמה כי לזה נמשך ספר עזרא ושזה הספר וספר עזרא כתבם יחד איש אחד כי הלשונות מתדמות הנה זה הוא מה שראינו לבארן במה שהגבלנו הבאור בו בזה המקום. אך השאר שלא בארנו הוא מבואר בעצמו או בארנוהו בספר מלכים. ואולם התועלות המגיעים מאלו הספורים זולת התועלות שמנינו בספר מלכים הם אלו. התועלת הראשון הוא במדות והוא להודיע שהוא ראוי לאדם שישתדל לעמו כנגד הרע קודם בואו כי אם ימתין עד בואו אולי יצר לו העת ולא ישלם לו זה. ולזה ראוי שיתחכם כנגדו בעת אשר אפשר לו זה. ולזה ספר שכבר בנה אסא ערי מצורה ביהודה כי שקטה הארץ. ולזה גם כן אמר נבנה את הערים האלה ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריח עודנו הארץ לפנינו (י"ד ו'). התועלת השני הוא להודיע שהוא ראוי שיכיר מי שהוא מושגח מה' יתברך בעבור טוב דרכיו שהטובה הבאה לו מה' יתברך בעבור התהלכו את האלהים וראוי גם כן שיפרסם זה להמון כי בזה תועלת לו להתחזק בעבודת ה' יתברך וימשך מהפרסום מה תועלת להמון שיתישרו לעבוד ה' יתברך. ולזה אמר אסא כי דרשנו את ה' אלהינו דרשנו וינח לנו מסביב (שם). התועלת השלישי הוא לפרסם עוצם השגחת ה' יתברך באוהביו וההפך בהפך. ולזה ספר מה שמשגיח ה' יתברך באסא ובעמו בעבור לכתם את ה' להצילם מאויביהם ואם הם רבים מאד מהם עד שכבר נצחו אסא ועמו חיל זרח הכושי שהיו עם רב מאד ולזאת הסבה גם כן ספר ענין מלחמת עמון ומואב ובני שעיר ביהושפט ועמו ונתנם ה' אלהיהם פגרים מתים לפני ה' כאשר הביא חרב איש באחיו בעבור מה שעשה יהושפט הישר בעיני ה' [ כ ] ולזה גם כן ספר עוצם הרע שהביא ה' יתברך וזה שכבר מת בחלאים רבים ונגפו ה' יתברך מגפה גדולה בעמו ובבניו ובנשיו ובכל רכושו ושכבר שלם לו ה' יתברך מדה כנגד מדה על הרגו אחיו וזה שכבר הומתו בניו כולם זולתי אחד מהם לבד והוא אחזיהו [ כא ] ולזה גם כן ספר מה שקרה מהרע ליואש אחר עשותו הרע בעיני ה' והוא שחיל ארם בא עליו במצער אנשים ונתן ה' יתברך בידם חיל לרב מאד ואת יואש עשו שפטים [ כד ] ולזה גם כן ספר מה שקרה מהרע הנפלא לאמציה מפני עשותו הרע בעיני ה' [ כה ] ולזה ג"כ ספר עוצם הצלחת עזיהו מלך יהודה בעת דרשו את ה' ושבעת מעלו בה' נגעו בצרעת והיה מצורע עד יום מותו [ כו ] ולזה גם כן ספר שכבר התחזק יותם כי הכין דרכיו לפני ה' ושכבר נלחם עם בני עמון ויחזק עליהם [ כז ] ולזה גם כן ספר הרע הנפלא שהגיע לאחז בעבור עשותו הרע בעיני ה' [ כח ] התועלת הרביעי הוא כי קרוב ה' לקוראיו אשר יקראוהו באמת. ולזה ספר שכבר התפלל אסא אל ה' אלהיו על דבר הכושים ונשמעה תפלתו והוא שכבר נגף ה' את הכושים לפני אסא. ולזה גם כן ספר מה שהתפלל יהושפט אל …

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria