2 Samuel 23:4

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

23

1 וְאֵ֛לֶּה דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַחֲרֹנִ֑ים נְאֻ֧ם דָּוִ֣ד בֶּן־יִשַׁ֗י וּנְאֻ֤ם הַגֶּ֙בֶר֙ הֻ֣קַם עָ֔ל מְשִׁ֙יחַ֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וּנְעִ֖ים זְמִר֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃ Voici le dernier discours de David: Parole de David, fils de Jessé, parole de l’homme haut placé, de l’élu du Dieu de Jacob, du chantre aimable d’Israël:

2 ר֥וּחַ יְהֹוָ֖ה דִּבֶּר־בִּ֑י וּמִלָּת֖וֹ עַל־לְשׁוֹנִֽי׃ L’esprit du Seigneur a parlé par ma bouche, son verbe repose sur ma langue.

3 אָמַר֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִ֥י דִבֶּ֖ר צ֣וּר יִשְׂרָאֵ֑ל מוֹשֵׁל֙ בָּאָדָ֔ם צַדִּ֕יק מוֹשֵׁ֖ל יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים׃ Il a dit, le Dieu d’Israël, Il a prononcé à mon sujet, le Rocher d’Israël: "Qui domine sur les hommes doit être juste, gouverner dans la crainte de Dieu.

4 וּכְא֥וֹר בֹּ֖קֶר יִזְרַח־שָׁ֑מֶשׁ בֹּ֚קֶר לֹ֣א עָב֔וֹת מִנֹּ֥גַהּ מִמָּטָ֖ר דֶּ֥שֶׁא מֵאָֽרֶץ׃ Quand le soleil brille, éclairant le matin un matin sans nuages par ses rayons et par la pluie la verdure sort de la terre…

5 כִּי־לֹא־כֵ֥ן בֵּיתִ֖י עִם־אֵ֑ל כִּי֩ בְרִ֨ית עוֹלָ֜ם שָׂ֣ם לִ֗י עֲרוּכָ֤ה בַכֹּל֙ וּשְׁמֻרָ֔ה כִּי־כׇל־יִשְׁעִ֥י וְכׇל־חֵ֖פֶץ כִּי־לֹ֥א יַצְמִֽיחַ׃ Ma maison n’est-elle pas ainsi avec Dieu? Aussi m’a-t-il assuré une alliance perpétuelle, alliance bien ordonnée et bien gardée; ne fait-il pas germer mon salut et l’objet de tous mes désirs?

6 וּבְלִיַּ֕עַל כְּק֥וֹץ מֻנָ֖ד כֻּלָּ֑הַם כִּי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ׃ Les pervers sont tous comme des épines qu’on évite, qu’on ne saisit point avec la main;

7 וְאִישׁ֙ יִגַּ֣ע בָּהֶ֔ם יִמָּלֵ֥א בַרְזֶ֖ל וְעֵ֣ץ חֲנִ֑ית וּבָאֵ֕שׁ שָׂר֥וֹף יִשָּׂרְפ֖וּ בַּשָּֽׁבֶת׃ {פ}
Si quelqu’un y touche, il s’arme de fer ou du bois d’une lance: c’est par le feu qu’il faut les détruire sur place.

8 אֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת הַגִּבֹּרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑ד יֹשֵׁ֨ב בַּשֶּׁ֜בֶת תַּחְכְּמֹנִ֣י ׀ רֹ֣אשׁ הַשָּׁלִשִׁ֗י ה֚וּא עֲדִינ֣וֹ (העצנו) [הָֽעֶצְנִ֔י] עַל־שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֛וֹת חָלָ֖ל בְּפַ֥עַם (אחד) [אֶחָֽת]׃ {ס} Voici les noms des vaillants guerriers de David: Yocheb-Bachébeth, le Tahkemonite, chef de la garde, le même qui, en une seule rencontre, tua huit cents hommes avec sa lance.

9 וְאַחֲרָ֛ו אֶלְעָזָ֥ר בֶּן־[דֹּד֖וֹ] (דדי) בֶּן־אֲחֹחִ֑י בִּשְׁלֹשָׁ֨ה (גברים) [הַגִּבֹּרִ֜ים] עִם־דָּוִ֗ד בְּחָרְפָ֤ם בַּפְּלִשְׁתִּים֙ נֶאֶסְפוּ־שָׁ֣ם לַמִּלְחָמָ֔ה וַֽיַּעֲל֖וּ אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ Après lui, Eléazar, fils de Dodo, fils d’Ahohi, l’un des trois vaillants compagnons de David, qui bravèrent les Philistins rassemblés là pour la bataille, quand les Israélites battirent en retraite;

10 ה֣וּא קָם֩ וַיַּ֨ךְ בַּפְּלִשְׁתִּ֜ים עַ֣ד ׀ כִּֽי־יָגְעָ֣ה יָד֗וֹ וַתִּדְבַּ֤ק יָדוֹ֙ אֶל־הַחֶ֔רֶב וַיַּ֧עַשׂ יְהֹוָ֛ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְהָעָ֛ם יָשֻׁ֥בוּ אַחֲרָ֖יו אַךְ־לְפַשֵּֽׁט׃ {ס} lui s’élança et abattit des Philistins jusqu’à ce que sa main fût engourdie et comme collée à son épée. Ce jour-là, le Seigneur procura une grande victoire au peuple, qui revint derrière son chef, mais pour piller.

11 וְאַחֲרָ֛יו שַׁמָּ֥ה בֶן־אָגֵ֖א הָרָרִ֑י וַיֵּאָסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֜ים לַחַיָּ֗ה וַתְּהִי־שָׁ֞ם חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ מְלֵאָ֣ה עֲדָשִׁ֔ים וְהָעָ֥ם נָ֖ס מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃ Après lui, Chamma, fils d’Aghé, le Hararite. Les Philistins s’étaient rassemblés en corps d’armée. Là se trouvait une pièce de terre pleine de lentilles, et le peuple fuyait devant les Philistins.

12 וַיִּתְיַצֵּ֤ב בְּתוֹךְ־הַחֶלְקָה֙ וַיַּצִּילֶ֔הָ וַיַּ֖ךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יְהֹוָ֖ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָֽה׃ {ס} Mais lui, il prit position au milieu du champ, le défendit et battit les Philistins; le Seigneur opéra ainsi une grande délivrance.

13 וַיֵּרְד֨וּ (שלשים) [שְׁלֹשָׁ֜ה] מֵהַשְּׁלֹשִׁ֣ים רֹ֗אשׁ וַיָּבֹ֤אוּ אֶל־קָצִיר֙ אֶל־דָּוִ֔ד אֶל־מְעָרַ֖ת עֲדֻלָּ֑ם וְחַיַּ֣ת פְּלִשְׁתִּ֔ים חֹנָ֖ה בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃ Trois des trente chefs descendirent un jour, au temps de la moisson, et arrivèrent près de David, dans la caverne d’Adoullam un corps de Philistins se trouvait campé dans la vallée de Rephaïm.

14 וְדָוִ֖ד אָ֣ז בַּמְּצוּדָ֑ה וּמַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אָ֖ז בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ David était alors dans la forteresse, et les Philistins avaient un avant-poste à Bethléem.

15 וַיִּתְאַוֶּ֥ה דָוִ֖ד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבֹּ֥אר בֵּֽית־לֶ֖חֶם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּֽׁעַר׃ {ס} David eut un désir et dit: "Ah! Si on pouvait me faire boire de l’eau de la citerne qui est à la porte de Bethléem!"

16 וַיִּבְקְעוּ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת הַגִּבֹּרִ֜ים בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַ֙יִם֙ מִבֹּ֤אר בֵּֽית־לֶ֙חֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשַּׁ֔עַר וַיִּשְׂא֖וּ וַיָּבִ֣אוּ אֶל־דָּוִ֑ד וְלֹ֤א אָבָה֙ לִשְׁתּוֹתָ֔ם וַיַּסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַיהֹוָֽה׃ Les trois guerriers s’ouvrirent un passage par le camp des Philistins, puisèrent de l’eau à la citerne qui est à la porte de Bethléem et l’apportèrent à David; mais celui-ci ne voulut pas la boire et en fit une libation à l’Éternel,

17 וַיֹּ֡אמֶר חָלִ֩ילָה֩ לִּ֨י יְהֹוָ֜ה מֵעֲשֹׂ֣תִי זֹ֗את הֲדַ֤ם הָאֲנָשִׁים֙ הַהֹלְכִ֣ים בְּנַפְשׁוֹתָ֔ם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבֹּרִֽים׃ {ס} en disant: "Dieu me préserve de faire pareille chose! N’est-ce pas le sang de ces hommes qui sont allés là au péril de leur vie?" Il refusa donc de boire. Voilà ce que firent ces trois guerriers.

18 וַאֲבִישַׁ֞י אֲחִ֣י ׀ יוֹאָ֣ב בֶּן־צְרוּיָ֗ה ה֚וּא רֹ֣אשׁ (השלשי) [הַשְּׁלֹשָׁ֔ה] וְהוּא֙ עוֹרֵ֣ר אֶת־חֲנִית֔וֹ עַל־שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת חָלָ֑ל וְלוֹ־שֵׁ֖ם בַּשְּׁלֹשָֽׁה׃ Puis Abisaï, frère de Joab, fils de Cerouya, le chef des Trois: il brandit un jour sa lance sur trois cents ennemis qu’il immola, et se fit un nom parmi les Trois.

19 מִן־הַשְּׁלֹשָׁה֙ הֲכִ֣י נִכְבָּ֔ד וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וְעַד־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־בָֽא׃ {ס} Il fut plus estimé que les Trente, car il devint leur chef, cependant il n’arriva point jusqu’aux Trois.

20 וּבְנָיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֧ע בֶּן־אִֽישׁ־[חַ֛יִל] (חי) רַב־פְּעָלִ֖ים מִֽקַּבְצְאֵ֑ל ה֣וּא הִכָּ֗ה אֵ֣ת שְׁנֵ֤י אֲרִאֵל֙ מוֹאָ֔ב וְ֠ה֠וּא יָרַ֞ד וְהִכָּ֧ה אֶֽת־[הָאֲרִ֛י] (האריה) בְּת֥וֹךְ הַבֹּ֖אר בְּי֥וֹם הַשָּֽׁלֶג׃ Puis Benaïahou, fils de Joïada, d’un vaillant aux nombreux exploits, originaire de Kabceël; ce fut lui qui triompha des deux Ariel de Moab; ce fut lui aussi qui descendit et tua un lion dans une fosse par un jour de neige.

21 וְהֽוּא־הִכָּה֩ אֶת־אִ֨ישׁ מִצְרִ֜י (אשר) [אִ֣ישׁ] מַרְאֶ֗ה וּבְיַ֤ד הַמִּצְרִי֙ חֲנִ֔ית וַיֵּ֥רֶד אֵלָ֖יו בַּשָּׁ֑בֶט וַיִּגְזֹ֤ל אֶֽת־הַחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וַיַּהַרְגֵ֖הוּ בַּחֲנִיתֽוֹ׃ Il tua aussi un Égyptien, homme de grande mine, et, dans la main de l’Égyptien, il y avait une lance: il descendit vers lui avec un bâton, et il arracha la lance de la main de l’Égyptien et le tua avec sa lance.

22 אֵ֣לֶּה עָשָׂ֔ה בְּנָיָ֖הוּ בֶּן־יְהוֹיָדָ֑ע וְלוֹ־שֵׁ֖ם בִּשְׁלֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים׃ Voilà ce que fit Benaïahou, fils de Joïada, renommé parmi les trois héros.

23 מִן־הַשְּׁלֹשִׁ֣ים נִכְבָּ֔ד וְאֶל־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־בָ֑א וַיְשִׂמֵ֥הוּ דָוִ֖ד אֶל־מִשְׁמַעְתּֽוֹ׃ {ס} Il fut plus estimé que les Trente, mais il n’arriva pas jusqu’aux Trois. David l’admit dans son conseil.

24 עֲשָׂהאֵ֥ל אֲחִֽי־יוֹאָ֖ב בַּשְּׁלֹשִׁ֑ים אֶלְחָנָ֥ן בֶּן־דֹּד֖וֹ בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ {ס} Assahel, frère de Joab, fut l’un des Trente. Puis Elhanan, fils de Dodo, de Bethléem;

25 שַׁמָּה֙ הַחֲרֹדִ֔י {ס} אֱלִיקָ֖א הַחֲרֹדִֽי׃ {ס} Chamma, le Harodite; Elika, le Harodite

26 חֶ֚לֶץ הַפַּלְטִ֔י {ס} עִירָ֥א בֶן־עִקֵּ֖שׁ {ס} הַתְּקוֹעִֽי׃ {ס} Héléç, le Paltite; Ira, fils d’Ikkech, de Tekoa;

27 אֲבִיעֶ֙זֶר֙ הָעַנְּתֹתִ֔י {ס} מְבֻנַּ֖י הַחֻשָׁתִֽי׃ {ס} Abiézer, d’Anatot; Mebounnaï, le Houchatite;

28 צַלְמוֹן֙ הָאֲחֹחִ֔י {ס} מַהְרַ֖י הַנְּטֹפָתִֽי׃ {ס} Çalmôn, l’Ahohite; Maharaï, de Netofa;

29 חֵ֥לֶב בֶּֽן־בַּעֲנָ֖ה הַנְּטֹפָתִ֑י {ס} אִתַּי֙ בֶּן־רִיבַ֔י מִגִּבְעַ֖ת בְּנֵ֥י בִנְיָמִֽן׃ {ס} Hêleb, fils de Baana, de Netofa; Ittaï, fils de Ribaï, de Ghibea des Benjamites;

30 בְּנָיָ֙הוּ֙ פִּרְעָ֣תֹנִ֔י {ס} הִדַּ֖י מִנַּ֥חֲלֵי גָֽעַשׁ׃ {ס} Benaïahou, de Piratôn; Hiddaï, de Nahalë-Gaach;

31 אֲבִֽי־עַלְבוֹן֙ הָעַרְבָתִ֔י {ס} עַזְמָ֖וֶת הַבַּרְחֻמִֽי׃ {ס} Abi-Albôn, l’Arbatite; Azmaveth, le Barhoumite;

32 אֶלְיַחְבָּא֙ הַשַּׁ֣עַלְבֹנִ֔י {ס} בְּנֵ֥י יָשֵׁ֖ן יְהוֹנָתָֽן׃ {ס} Elyahba, le Chaalbonite; des fils de Yachên: Jonathan;

33 שַׁמָּה֙ הַהֲרָרִ֔י {ס} אֲחִיאָ֥ם בֶּן־שָׁרָ֖ר הָארָרִֽי׃ {ס} Chamma, le Hararite; Ahiam, fils de Charar, l’Ararite;

34 אֱלִיפֶ֥לֶט בֶּן־אֲחַסְבַּ֖י בֶּן־הַמַּעֲכָתִ֑י {ס} אֱלִיעָ֥ם בֶּן־אֲחִיתֹ֖פֶל הַגִּלֹנִֽי׃ {ס} Elifélet, fils d’Ahasbaï, fils du Maakhatite; Eliam, fils d’Ahitofel, de Ghilo;

35 (חצרו) [חֶצְרַי֙] הַֽכַּרְמְלִ֔י {ס} פַּעֲרַ֖י הָאַרְבִּֽי׃ {ס} Heçraï, le Carmélite; Paaraï, l’Arbite;

36 יִגְאָ֤ל בֶּן־נָתָן֙ מִצֹּבָ֔ה {ס} בָּנִ֖י הַגָּדִֽי׃ {ס} Yigal, fils de Nathan, de Çoba; Bâni, le Gadite;

37 צֶ֖לֶק הָעַמֹּנִ֑י {ס} נַחְרַי֙ הַבְּאֵ֣רֹתִ֔י (נשאי) [נֹשֵׂ֕א] כְּלֵ֖י יוֹאָ֥ב בֶּן־צְרֻיָֽה׃ {ס} Célek, l’Ammonite; Naharaï, le Beêrotite, écuyer de Joab, fils de Cerouya;

38 עִירָא֙ הַיִּתְרִ֔י {ס} גָּרֵ֖ב הַיִּתְרִֽי׃ {ס} Ira, le Yithrite; Garêb, le Yithrite

39 אֽוּרִיָּה֙ הַחִתִּ֔י כֹּ֖ל שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ {פ}
Urie, le Héthéen. Total: trente-sept.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

2 Samuel 23:4 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

וּכְא֥וֹר בֹּ֖קֶר יִזְרַח־שָׁ֑מֶשׁ בֹּ֚קֶר לֹ֣א עָב֔וֹת מִנֹּ֥גַהּ מִמָּטָ֖ר דֶּ֥שֶׁא מֵאָֽרֶץ׃

Licence: CC BY-SA

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וּכְא֥וֹר בֹּ֖קֶר יִזְרַח־שָׁ֑מֶשׁ בֹּ֚קֶר לֹ֣א עָב֔וֹת מִנֹּ֥גַהּ מִמָּטָ֖ר דֶּ֥שֶׁא מֵאָֽרֶץ׃

Licence: Public Domain

English · The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J

As day breaks with the sun shining, on a cloudless morning. [Brighter] then the light that comes from rain [falling on] vegetated earth.

Licence: CC BY

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And as the light of the morning, when the sun riseth, A morning without clouds; When through clear shining after rain, The tender grass springeth out of the earth.’

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח־שָׁמֶשׁ בֹּקֶר לֹא עָבוֹת מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ׃

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און װי ליכט פֿון פֿרימאָרגן װען די זון גײט אױף- אַ פֿרימאָרגן אָן װאָלקן, װען פֿון שײַן נאָכן רעגן שפּראָצט דאָס גראָז פֿון דער ערד.

Licence: CC0

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Quand le soleil brille, éclairant le matin un matin sans nuages par ses rayons et par la pluie la verdure sort de la terre…

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Jako brzask on jutrzni gdy słońce zaświeci, jako poranek bez chmur, gdy od blasku słonecznego, od dźdźu, ruń z ziemi wschodzi.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Und wie die Morgenhelle, wenn die Sonne scheint, ein Morgen ohne Wolken, wie der Glanz der Regentropfen, die auf das Gras der Erde fallen.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj li estas kiel la lumo de mateno, Kiam leviĝas la suno, De mateno sennuba, Kiam post la pluvo Elkreskas la verdaĵo el la tero.

Licence: Public Domain

Commentaires sur 2 Samuel 23:4

Rashi

English

As day breaks with the sun shining. He promised me that my glory will continuously grow like the light at day break which gets brighter and brighter.

A cloudless morning. A light that does not dim.

[Brighter] then the light that comes with the rain that nourishes the land. My morning is brighter then the light that comes with rain, which is a clear warmth [shining forth] rays of light. When the rain falls on vegetated earth and the sun shines on it and causes it to brighten. And this is how the verse is interpreted, More then the light that comes from rain [falling on] vegetated earth.

The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Targum Jonathan

עברית

טוּבֵיכוֹן צַדִיקַיָא עֲבַדְתּוּן לְכוֹן עוֹבָדִין טָבִין דְאַתּוּן עֲתִידִין לְאַנְהָרָא בְּזֵיהוֹר יְקָרֵיהּ כִּנְהוֹר צַפְרָא דְאָזֵיל וְתַקִין וּכְשִׁימְשָׁא דַעֲתִיד לְאַנְהָרָא כְּזֵיהוֹר יְקָרֵיהּ עַל חַד תְּלַת מְאָה אַרְבְּעִין וּתְלָתָא כִּנְהוֹר שִׁבְעַת כּוֹכְבַיָא שִׁבְעַת יוֹמַיָא יַתִּיר מִכְּדֵין תִּתְרַבּוּן וְיֵיטַב לְכוֹן דַהֲוֵיתוֹן מֵחַמְדִין לִשְׁנֵי נֶחָמָתָא דְאַתְיָן הָא כְּאִכָּרָא דִמְסוֹבַר בִּשְׁנֵי בַּצוֹרְתָּא דְיֵחוֹת מִיטְרָא עַל אַרְעָא:

Mikraot Gedolot · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

וכאור בקר יזרח שמש. ר: ל שזריחת ממשלתי וצמיחת מלכותי הוא כמו זריחת אור בקר שיזרח שמש אחריה שיהיה אז האור נוסף וכן ירצה לומר שהצלחתו במלוכה תתחזק תמיד כמו הענין באור הבקר אשר אין התפשטותו מהעבים והעננים שיזרח אורם מנגה שיתחדש ממטר יורד על דשא מארץ והוא הקשת כי זה האור יהיה הולך הלוך וחסור אך הוא כאור בקר שיזרח שמש אחריו ובזה רמז דוד אל שתצמח מלוכה ממנו יחסה אל מלכותו יחס אור השמש אל אור השחר והוא מלכות משיח בן דוד שתגדל מלכותו ונשא וגבה מאד אז יהיה הרצון בזה כאור בקר שיזרח בו השמש אשר הוא מתמיד הקיום והוא האור השלם כן הענין במלכות בית דוד אור בקר שלא יסתר בו השמש בסבת העבים כי אז יהיה האור מגיע מהעבים אשר הם מהירי ההפסד ולא יהיה הבקר ההוא מנגה שיצמח ממטר ויולד ממנו כמו הענין בברק שיצא אחריו החשך תכף ולא כמו דשא מארץ אשר בבקר יציץ וצמח ובערב ימולל ויבש:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria