Jérémie 26:18

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

26

1 בְּרֵאשִׁ֗ית מַמְלְכ֛וּת יְהוֹיָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָה֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ Au début du règne de Joïakim, fils de Josias, roi de Juda, la parole que voici arriva de la part de l’Éternel:

2 כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עֲמֹד֮ בַּחֲצַ֣ר בֵּית־יְהֹוָה֒ וְדִבַּרְתָּ֞ עַל־כׇּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה הַבָּאִים֙ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת בֵּית־יְהֹוָ֔ה אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖יךָ לְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֑ם אַל־תִּגְרַ֖ע דָּבָֽר׃ Ainsi parle l’Éternel: "Tiens-toi dans la cour de la maison de l’Éternel, et adresse aux gens de toutes les villes de Juda qui sont venus se prosterner dans la maison de l’Éternel toutes les paroles que je t’ordonne de leur adresser; n’en retranche pas un mot.

3 אוּלַ֣י יִשְׁמְע֔וּ וְיָשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֑ה וְנִחַמְתִּ֣י אֶל־הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י חֹשֵׁב֙ לַעֲשׂ֣וֹת לָהֶ֔ם מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ מַעַלְלֵיהֶֽם׃ Peut-être écouteront-ils, se repentiront-ils chacun de leur mauvaise conduite et pourrai-je révoquer le malheur que je me propose de leur infliger à cause de la perversité de leurs actes.

4 וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֵלַ֔י לָלֶ֙כֶת֙ בְּת֣וֹרָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיכֶֽם׃ Tu leur diras donc: Ainsi parle l’Éternel: Si vous refusez de m’écouter, de suivre ma doctrine que j’ai promulguée devant vous,

5 לִשְׁמֹ֗עַ עַל־דִּבְרֵי֙ עֲבָדַ֣י הַנְּבִאִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁלֵ֣חַ אֲלֵיכֶ֑ם וְהַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹ֖חַ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּֽם׃ d’obéir aux paroles de mes serviteurs les prophètes que sans cesse et dès la première heure j’envoie vers vous, sans que vous leur prêtiez attention,

6 וְנָתַתִּ֛י אֶת־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה כְּשִׁלֹ֑ה וְאֶת־הָעִ֤יר (הזאתה) [הַזֹּאת֙] אֶתֵּ֣ן לִקְלָלָ֔ה לְכֹ֖ל גּוֹיֵ֥ הָאָֽרֶץ׃ {פ}
je traiterai cette maison pareillement à silo, et de cette ville je ferai un objet de malédiction pour tous les peuples de la terre."

7 וַֽיִּשְׁמְע֛וּ הַכֹּהֲנִ֥ים וְהַנְּבִאִ֖ים וְכׇל־הָעָ֑ם אֶֽת־יִרְמְיָ֔הוּ מְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּבֵ֥ית יְהֹוָֽה׃ Or, les prêtres, les prophètes et tout le peuple entendirent Jérémie prononcer ces paroles dans la maison de Dieu.

8 וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת יִרְמְיָ֗הוּ לְדַבֵּר֙ אֵ֣ת כׇּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־כׇּל־הָעָ֑ם וַיִּתְפְּשׂ֨וּ אֹת֜וֹ הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַנְּבִיאִ֛ים וְכׇל־הָעָ֥ם לֵאמֹ֖ר מ֥וֹת תָּמֽוּת׃ Et quand Jérémie eut achevé de dire ce que l’Éternel lui avait ordonné de dire à tout le peuple, les prêtres, les prophètes et tout le peuple se saisirent de lui en s’écriant: "Il faut que tu meures!

9 מַדּ֩וּעַ֩ נִבֵּ֨יתָ בְשֵׁם־יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר כְּשִׁלוֹ֙ יִֽהְיֶה֙ הַבַּ֣יִת הַזֶּ֔ה וְהָעִ֥יר הַזֹּ֛את תֶּחֱרַ֖ב מֵאֵ֣ין יוֹשֵׁ֑ב וַיִּקָּהֵ֧ל כׇּל־הָעָ֛ם אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ בְּבֵ֥ית יְהֹוָֽה׃ Pourquoi as-tu prophétisé au nom de l’Éternel en disant: Cette maison deviendra semblable à silo, et cette ville sera ruinée, privée d’habitants?" Tout le peuple s’attroupa autour de Jérémie dans la maison de Dieu.

10 וַֽיִּשְׁמְע֣וּ ׀ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֵ֚ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיַּעֲל֥וּ מִבֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֥שְׁב֛וּ בְּפֶ֥תַח שַֽׁעַר־יְהֹוָ֖ה הֶחָדָֽשׁ׃ {ס} Lorsque les grands de Juda eurent connaissance de ces faits, ils se rendirent du palais du roi au Temple de l’Éternel et prirent place à l’entrée de la porte Neuve de l’Éternel.

11 וַיֹּ֨אמְר֜וּ הַכֹּהֲנִ֤ים וְהַנְּבִאִים֙ אֶל־הַשָּׂרִ֔ים וְאֶל־כׇּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִשְׁפַּט־מָ֙וֶת֙ לָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה כִּ֤י נִבָּא֙ אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את כַּאֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּאׇזְנֵיכֶֽם׃ Alors les prêtres et les prophètes dirent aux grands et à tout le peuple: "Cet homme mérite la mort, car il a prophétisé contre cette ville, comme vous l’avez entendu de vos propres oreilles. "

12 וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֙הוּ֙ אֶל־כׇּל־הַשָּׂרִ֔ים וְאֶל־כׇּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר יְהֹוָ֣ה שְׁלָחַ֗נִי לְהִנָּבֵ֞א אֶל־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ וְאֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּֽם׃ Jérémie, s’adressant à tous les grands et au peuple entier, leur dit: "C’est l’Éternel qui m’a envoyé pour prophétiser contre cette maison et contre cette ville toutes les paroles que vous avez entendues.

13 וְעַתָּ֗ה הֵיטִ֤יבוּ דַרְכֵיכֶם֙ וּמַ֣עַלְלֵיכֶ֔ם וְשִׁמְע֕וּ בְּק֖וֹל יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיִנָּחֵ֣ם יְהֹוָ֔ה אֶל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ Or, donc, améliorez votre conduite et vos œuvres, écoutez la voix de l’Éternel, votre Dieu, pour que l’Éternel révoque le malheur qu’il a décrété contre vous.

14 וַאֲנִ֖י הִנְנִ֣י בְיֶדְכֶ֑ם עֲשׂוּ־לִ֛י כַּטּ֥וֹב וְכַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵיכֶֽם׃ Quant à moi, je suis en votre pouvoir, traitez-moi comme il vous paraîtra bon et équitable.

15 אַ֣ךְ ׀ יָדֹ֣עַ תֵּדְע֗וּ כִּ֣י אִם־מְמִתִ֣ים אַתֶּם֮ אֹתִי֒ כִּי־דָ֣ם נָקִ֗י אַתֶּם֙ נֹתְנִ֣ים עֲלֵיכֶ֔ם וְאֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את וְאֶל־יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּ֣י בֶאֱמֶ֗ת שְׁלָחַ֤נִי יְהֹוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְדַבֵּר֙ בְּאׇזְנֵיכֶ֔ם אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ {ס} Toutefois, sachez bien que si vous me faites mourir, c’est du sang innocent que vous répandez sur vous, sur cette ville et ses habitants; car, en vérité, c’est l’Éternel qui m’a envoyé vers vous, pour faire entrer dans vos oreilles tous ces discours que je tiens."

16 וַיֹּאמְר֤וּ הַשָּׂרִים֙ וְכׇל־הָעָ֔ם אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים וְאֶל־הַנְּבִיאִ֑ים אֵין־לָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֗י בְּשֵׁ֛ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵֽינוּ׃ Alors les grands et tout le peuple dirent aux prêtres et aux prophètes: "Cet homme ne mérite pas la mort, car c’est au nom de l’Éternel, notre Dieu, qu’il nous a parlé."

17 וַיָּקֻ֣מוּ אֲנָשִׁ֔ים מִזִּקְנֵ֖י הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶֽל־כׇּל־קְהַ֥ל הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ Puis, quelques-uns parmi les anciens du pays se levèrent et s’adressèrent en ces termes à toute l’assemblée du peuple:

18 (מיכיה) [מִיכָה֙] הַמּ֣וֹרַשְׁתִּ֔י הָיָ֣ה נִבָּ֔א בִּימֵ֖י חִזְקִיָּ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־כׇּל־עַם֩ יְהוּדָ֨ה לֵאמֹ֜ר כֹּה־אָמַ֣ר ׀ יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת צִיּ֞וֹן שָׂדֶ֤ה תֵחָרֵשׁ֙ וִירוּשָׁלַ֙יִם֙ עִיִּ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃ "Michée, de Moréchet, prophétisait du temps d’Ezechias, roi de Juda, et voici ce qu’il disait à tout le peuple de Juda: Ainsi a parlé l’Éternel-Cébaoth: Sion sera labourée comme un champ, Jérusalem deviendra un monceau de ruines et la montagne du Temple une hauteur boisée.

19 הֶהָמֵ֣ת הֱ֠מִתֻ֠הוּ חִזְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְכׇל־יְהוּדָ֗ה הֲלֹא֮ יָרֵ֣א אֶת־יְהֹוָה֒ וַיְחַל֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהֹוָ֔ה אֶל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם וַאֲנַ֗חְנוּ עֹשִׂ֛ים רָעָ֥ה גְדוֹלָ֖ה עַל־נַפְשׁוֹתֵֽינוּ׃ Ezéchias, roi de Juda, et tout le peuple de Juda l’ont-ils condamné à mourir? N’a-t-on pas craint l’Éternel et cherché à apaiser sa colère? Aussi l’Éternel révoqua-t-il le mal qu’il avait décrété contre eux; et nous, nous chargerions nos âmes d’un si grand crime!"

20 וְגַם־אִ֗ישׁ הָיָ֤ה מִתְנַבֵּא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה אוּרִיָּ֙הוּ֙ בֶּֽן־שְׁמַעְיָ֔הוּ מִקִּרְיַ֖ת הַיְּעָרִ֑ים וַיִּנָּבֵ֞א עַל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְעַל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את כְּכֹ֖ל דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָֽהוּ׃ Il y eut encore un homme qui prophétisait au nom de l’Éternel: c’était Ouria, fils de Chemaya, de Kiriat-Yearim. Il prophétisait contre cette ville et contre ce pays exactement dans les mêmes termes que Jérémie.

21 וַיִּשְׁמַ֣ע הַמֶּֽלֶךְ־יְ֠הוֹיָקִ֠ים וְכׇל־גִּבּוֹרָ֤יו וְכׇל־הַשָּׂרִים֙ אֶת־דְּבָרָ֔יו וַיְבַקֵּ֥שׁ הַמֶּ֖לֶךְ הֲמִית֑וֹ וַיִּשְׁמַ֤ע אוּרִיָּ֙הוּ֙ וַיִּרָ֔א וַיִּבְרַ֖ח וַיָּבֹ֥א מִצְרָֽיִם׃ Le roi Joïakim eut connaissance de ses discours ainsi que tous ses hommes de guerre et tous les grands, et il chercha à le mettre à mort. Ouria en fut informé, il prit peur, s’enfuit et se rendit en Égypte.

22 וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֧לֶךְ יְהוֹיָקִ֛ים אֲנָשִׁ֖ים מִצְרָ֑יִם אֵ֣ת אֶלְנָתָ֧ן בֶּן־עַכְבּ֛וֹר וַאֲנָשִׁ֥ים אִתּ֖וֹ אֶל־מִצְרָֽיִם׃ Alors le roi Joïakim envoya des gens en Égypte: c’était Elnathan, fils d’Akhbor, et quelques autres avec lui pour l’accompagner en Égypte.

23 וַיּוֹצִ֨יאוּ אֶת־אוּרִיָּ֜הוּ מִמִּצְרַ֗יִם וַיְבִאֻ֙הוּ֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ יְהוֹיָקִ֔ים וַיַּכֵּ֖הוּ בֶּחָ֑רֶב וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶת־נִבְלָת֔וֹ אֶל־קִבְרֵ֖י בְּנֵ֥י הָעָֽם׃ Ils firent sortir Ouria hors d’Égypte et l’amenèrent au roi Joïakim, qui le fit périr par le glaive et ordonna de jeter son cadavre parmi les tombes du bas peuple.

24 אַ֗ךְ יַ֚ד אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֔ן הָיְתָ֖ה אֶֽת־יִרְמְיָ֑הוּ לְבִלְתִּ֛י תֵּת־אֹת֥וֹ בְיַד־הָעָ֖ם לַהֲמִיתֽוֹ׃ {פ}
Toutefois, Ahi’kam, fils de Chafan, protégea Jérémie et empêcha qu’il ne fût livré au pouvoir du peuple et mis à mort.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Jérémie 26:18 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

(מיכיה) [מִיכָה֙] הַמּ֣וֹרַשְׁתִּ֔י הָיָ֣ה נִבָּ֔א בִּימֵ֖י חִזְקִיָּ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־כׇּל־עַם֩ יְהוּדָ֨ה לֵאמֹ֜ר כֹּה־אָמַ֣ר ׀ יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת צִיּ֞וֹן שָׂדֶ֤ה תֵחָרֵשׁ֙ וִירוּשָׁלַ֙יִם֙ עִיִּ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

’Micah the Morashtite prophesied in the days of Hezekiah king of Judah; and he spoke to all the people of Judah, saying: Thus saith the LORD of hosts: Zion shall be plowed as a field, And Jerusalem shall become heaps, And the mountain of the house as the high places of a forest.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

מיכיה [מִיכָה֙] הַמּ֣וֹרַשְׁתִּ֔י הָיָ֣ה נִבָּ֔א בִּימֵ֖י חִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־כָּל־עַם֩ יְהוּדָ֨ה לֵאמֹ֜ר כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת צִיּ֞וֹן שָׂדֶ֤ה תֵֽחָרֵשׁ֙ וִירוּשָׁלַ֙יִם֙ עִיִּ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

מיכיה [מיכה] המורשתי היה נבא בימי חזקיהו מלך יהודה ויאמר אל כל עם יהודה לאמר כה אמר יהוה צבאות ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

מיכיה [מִיכָה] הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־עַם יְהוּדָה לֵאמֹר כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר׃

Licence: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

"Michée, de Moréchet, prophétisait du temps d’Ezechias, roi de Juda, et voici ce qu’il disait à tout le peuple de Juda: Ainsi a parlé l’Éternel-Cébaoth: Sion sera labourée comme un champ, Jérusalem deviendra un monceau de ruines et la montagne du Temple une hauteur boisée.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Micha, Morastyjczyk, prorokował za dni Chiskjasza, króla Judy, i rzekł do całego ludu Judy, w te słowa: Tak rzecze Wiekuisty zastępów: "Cyon będzie jako pole zaorane, a Jerozolima w zwaliska się obróci, a góra tego domu w wzgórza lesiste!"

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

מיכָה פֿון מוֹרֶשֶת פֿלעגט נבֿיאות זאָגן אין די טעג פֿון כִזקִיָהו דעם מלך פֿון יהודה, און האָט געזאָגט צום גאַנצן פֿאָלק פֿון יהודה אַזױ צו זאָגן:אַזױ האָט געזאָגט גאָט פֿון צבָאומת: צִיוֹן װעט װי אַ פֿעלד צעאַקערט װערן, און ירושָלַיִם װעט הױפֿנס װערן, און דער באַרג פֿון גאָטס הױז צו װאַלדיקע הײכן.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Miĥa, la Moreŝetano, profetis en la tempo de Ĥizkija, reĝo de Judujo, kaj diris al la tuta Juda popolo jene: Tiele diras la Eternulo Cebaot: Cion estos plugita kiel kampo, Jerusalem fariĝos ruinaĵo, kaj la monto de la templo fariĝos arbara altaĵo.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Jérémie 26:18

Rashi

English

Micah the Morashtite Who was from Maresha.

heaps עִיִּים, heaps.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Targum Jonathan

עברית

מִיכָה דְמִמָרֵישָׁא הֲוָה מִתְנַבֵּי בְּיוֹמֵי חִזְקִיָה מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וַאֲמַר לְכָל עַמָא דְבֵית יְהוּדָה לְמֵימָר כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת צִיוֹן חֲקַל תִּתְרְדֵי וִירוּשְׁלֵם לְיַגְרִין תְּהֵי וְטוּר בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ לְחִישַׁת חוּרְשָׁא:

Mikraot Gedolot · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria