Job 21:34

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

21

1 וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ Job reprit la parole et dit:

2 שִׁמְע֣וּ שָׁ֭מוֹעַ מִלָּתִ֑י וּתְהִי־זֹ֝֗את תַּנְח֥וּמֹֽתֵיכֶֽם׃ Daignez écouter mes paroles: je ne vous demande pas d’autres consolations.

3 שָׂ֭אוּנִי וְאָנֹכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר וְאַחַ֖ר דַּבְּרִ֣י תַלְעִֽיג׃ Faites-moi un peu crédit pour que je puisse parler, et quand j’aurai fini, libre à vous de me railler.

4 הֶ֭אָנֹכִי לְאָדָ֣ם שִׂיחִ֑י וְאִם־מַ֝דּ֗וּעַ לֹֽא־תִקְצַ֥ר רוּחִֽי׃ Est-ce donc contre des hommes que mes plaintes sont dirigées? Dès lors pourquoi ma patience ne serait-elle pas à bout?

5 פְּנוּ־אֵלַ֥י וְהָשַׁ֑מּוּ וְשִׂ֖ימוּ יָ֣ד עַל־פֶּֽה׃ Tournez-vous vers moi et soyez stupéfaits, et posez la main sur la bouche.

6 וְאִם־זָכַ֥רְתִּי וְנִבְהָ֑לְתִּי וְאָחַ֥ז בְּ֝שָׂרִ֗י פַּלָּצֽוּת׃ Moi-même, en évoquant mes souvenirs, je suis consterné, et un frisson d’horreur s’empare de mon corps.

7 מַ֭דּוּעַ רְשָׁעִ֣ים יִֽחְי֑וּ עָ֝תְק֗וּ גַּם־גָּ֥בְרוּ חָֽיִל׃ Pourquoi les méchants demeurent-ils en vie? Pourquoi vont-ils progressant et croissant en puissance?

8 זַרְעָ֤ם נָכ֣וֹן לִפְנֵיהֶ֣ם עִמָּ֑ם וְ֝צֶאֱצָאֵיהֶ֗ם לְעֵינֵיהֶֽם׃ Leur postérité est fortement établie devant eux, avec eux: leurs descendants sont là sous leurs yeux.

9 בָּתֵּיהֶ֣ם שָׁל֣וֹם מִפָּ֑חַד וְלֹ֤א שֵׁ֖בֶט אֱל֣וֹהַּ עֲלֵיהֶֽם׃ Leurs maisons sont en paix, à l’abri de toute crainte; la verge de Dieu ne les atteint pas.

10 שׁוֹר֣וֹ עִ֭בַּר וְלֹ֣א יַגְעִ֑ל תְּפַלֵּ֥ט פָּ֝רָת֗וֹ וְלֹ֣א תְשַׁכֵּֽל׃ Leurs taureaux s’accouplent et ne sont pas stériles; leurs génisses mettent bas et ne perdent pas leurs petits.

11 יְשַׁלְּח֣וּ כַ֭צֹּאן עֲוִילֵיהֶ֑ם וְ֝יַלְדֵיהֶ֗ם יְרַקֵּדֽוּן׃ Ils envoient dehors leurs jeunes garçons comme un troupeau de brebis, et leurs enfants se livrent à leurs ébats.

12 יִ֭שְׂאוּ כְּתֹ֣ף וְכִנּ֑וֹר וְ֝יִשְׂמְח֗וּ לְק֣וֹל עוּגָֽב׃ Ils entonnent des chants en s’accompagnant du tambourin et du luth, et ils s’égaient aux sons de la flûte.

13 (יבלו) [יְכַלּ֣וּ] בַטּ֣וֹב יְמֵיהֶ֑ם וּ֝בְרֶ֗גַע שְׁא֣וֹל יֵחָֽתּוּ׃ Ils consument leurs jours dans le bonheur et, en un instant, ils descendent au Cheol.

14 וַיֹּאמְר֣וּ לָ֭אֵל ס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ וְדַ֥עַת דְּ֝רָכֶ֗יךָ לֹ֣א חָפָֽצְנוּ׃ Et pourtant ils disent à Dieu: "Laisse-nous, nous n’avons nulle envie de connaître tes voies.

15 מַה־שַּׁדַּ֥י כִּֽי־נַעַבְדֶ֑נּוּ וּמַה־נּ֝וֹעִ֗יל כִּ֣י נִפְגַּע־בּֽוֹ׃ Qu’est-ce que le Tout-Puissant, que nous le servions? Quel profit aurons-nous à lui adresser des prières?"

16 הֵ֤ן לֹ֣א בְיָדָ֣ם טוּבָ֑ם עֲצַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים רָ֣חֲקָה מֶֽנִּי׃ Assurément, ce n’est pas à leurs mains qu’ils sont redevables de leur bien-être. (Puisse toutefois le conseil des méchants être loin de moi!)

17 כַּמָּ֤ה ׀ נֵר־רְשָׁ֘עִ֤ים יִדְעָ֗ךְ וְיָבֹ֣א עָלֵ֣ימוֹ אֵידָ֑ם חֲ֝בָלִ֗ים יְחַלֵּ֥ק בְּאַפּֽוֹ׃ Arrive-t-il souvent que la lampe des impies s’éteigne, que le malheur fonde sur eux et que Dieu leur assigne dans sa colère le sort qu’ils méritent?

18 יִֽהְי֗וּ כְּתֶ֥בֶן לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּ֝כְמֹ֗ץ גְּנָבַ֥תּוּ סוּפָֽה׃ Arrive-t-il souvent qu’ils soient comme la paille emportée par le vent, comme le chaume qu’enlève la tempête?

19 אֱל֗וֹהַּ יִצְפֹּן־לְבָנָ֥יו אוֹנ֑וֹ יְשַׁלֵּ֖ם אֵלָ֣יו וְיֵדָֽע׃ Dieu dira-t-on réserve à ses enfants le châtiment de ses crimes: mais qu’il l’inflige donc à lui-même, pour qu’il s’en ressente!

20 יִרְא֣וּ עֵינָ֣ו כִּיד֑וֹ וּמֵחֲמַ֖ת שַׁדַּ֣י יִשְׁתֶּֽה׃ Que ses propres yeux soient témoins de sa chute et qu’il s’abreuve de la colère de Dieu!

21 כִּ֤י מַה־חֶפְצ֣וֹ בְּבֵית֣וֹ אַחֲרָ֑יו וּמִסְפַּ֖ר חֳדָשָׁ֣יו חֻצָּֽצוּ׃ Car quel intérêt peut-il porter à sa maison, quand il ne sera plus, puisque le nombre de ses années est fixé d’avance?

22 הַלְאֵ֥ל יְלַמֶּד־דָּ֑עַת וְ֝ה֗וּא רָמִ֥ים יִשְׁפּֽוֹט׃ Est-ce à Dieu qu’on enseignera ce qui est raisonnable, à lui qui juge avec une autorité souveraine?

23 זֶ֗ה יָ֭מוּת בְּעֶ֣צֶם תֻּמּ֑וֹ כֻּ֝לּ֗וֹ שַׁלְאֲנַ֥ן וְשָׁלֵֽיו׃ Celui-ci meurt au fort de sa vigueur, en pleine quiétude, en pleine paix,

24 עֲ֭טִינָיו מָלְא֣וּ חָלָ֑ב וּמֹ֖חַ עַצְמוֹתָ֣יו יְשֻׁקֶּֽה׃ alors que ses récipients débordent de lait, et que la moelle de ses os est abondamment pourvue.

25 וְזֶ֗ה יָ֭מוּת בְּנֶ֣פֶשׁ מָרָ֑ה וְלֹֽא־אָ֝כַ֗ל בַּטּוֹבָֽה׃ Celui-là meurt, l’âme rassasiée d’amertume, sans avoir goûté le bonheur.

26 יַ֭חַד עַל־עָפָ֣ר יִשְׁכָּ֑בוּ וְ֝רִמָּ֗ה תְּכַסֶּ֥ה עֲלֵיהֶֽם׃ Et tous deux sont couchés dans la poussière et deviennent également la proie de la pourriture.

27 הֵ֣ן יָ֭דַעְתִּי מַחְשְׁבֽוֹתֵיכֶ֑ם וּ֝מְזִמּ֗וֹת עָלַ֥י תַּחְמֹֽסוּ׃ Eh quoi! Je connais vos intentions et les arrière-pensées que vous nourrissez injustement contre moi,

28 כִּ֤י תֹאמְר֗וּ אַיֵּ֥ה בֵית־נָדִ֑יב וְ֝אַיֵּ֗ה אֹ֤הֶל ׀ מִשְׁכְּנ֬וֹת רְשָׁעִֽים׃ quand vous dites: "Où est la maison de l’homme important? Où, la tente habitée par les méchants?"

29 הֲלֹ֣א שְׁ֭אֶלְתֶּם ע֣וֹבְרֵי דָ֑רֶךְ וְ֝אֹתֹתָ֗ם לֹ֣א תְנַכֵּֽרוּ׃ Eh bien! Interrogez ceux qui parcourent le monde et ne méconnaissez pas les preuves qu’ils apportent:

30 כִּ֤י לְי֣וֹם אֵ֭יד יֵחָ֣שֶׂךְ רָ֑ע לְי֖וֹם עֲבָר֣וֹת יוּבָֽלוּ׃ c’est qu’au jour du désastre le méchant est épargné; au jour des violentes colères, il est tiré du danger.

31 מִֽי־יַגִּ֣יד עַל־פָּנָ֣יו דַּרְכּ֑וֹ וְהוּא־עָ֝שָׂ֗ה מִ֣י יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃ Qui lui jettera sa conduite à la face? Et ce qu’il a fait, qui le lui paiera?

32 וְ֭הוּא לִקְבָר֣וֹת יוּבָ֑ל וְֽעַל־גָּדִ֥ישׁ יִשְׁקֽוֹד׃ On le porte en pompe au lieu de sépulture, et on veille sur son mausolée.

33 מָֽתְקוּ־ל֗וֹ רִגְבֵ֫י־נָ֥חַל וְ֭אַחֲרָיו כׇּל־אָדָ֣ם יִמְשׁ֑וֹךְ וּ֝לְפָנָ֗יו אֵ֣ין מִסְפָּֽר׃ Légères lui sont les glèbes de la vallée; tout le monde se traîne à sa suite; comme il a été précédé d’une innombrable multitude.

34 וְ֭אֵיךְ תְּנַחֲמ֣וּנִי הָ֑בֶל וּ֝תְשׁ֥וּבֹתֵיכֶ֗ם נִשְׁאַר־מָֽעַל׃ {פ}
Comment donc m’offrirez-vous de vaines consolations? De toutes vos répliques il ne demeure qu’une criarde injustice.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Job 21:34 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

וְ֭אֵיךְ תְּנַחֲמ֣וּנִי הָ֑בֶל וּ֝תְשׁ֥וּבֹתֵיכֶ֗ם נִשְׁאַר־מָֽעַל׃ {פ}

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

How then comfort ye me in vain? And as for your answers, there remaineth only faithlessness?

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וְ֭אֵיךְ תְּנַחֲמ֣וּנִי הָ֑בֶל וּ֝תְשֽׁוּבֹתֵיכֶ֗ם נִשְׁאַר־מָֽעַל׃ (ס)

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וְאֵיךְ תְּנַחֲמוּנִי הָבֶל וּתְשׁוּבֹתֵיכֶם נִשְׁאַר־מָעַל׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

And why would you console me with vanity? And your answers remain deceit!

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Comment donc m’offrirez-vous de vaines consolations? De toutes vos répliques il ne demeure qu’une criarde injustice.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Und wie mögt ihr mich so nichtig trösten! Eure Antworten sind vergeblich.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

I jakże możecie mnie tak błaho pocieszać, gdy wszak odpowiedzi wasze - pozostają obłudą.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און װי װילט איר מיך טרײסטן מיט גאָרנישט, אַז אײַערע תּשובֿות בלײַבן אַן אָפּנאַר?

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kiel do vi volas konsoli min per vantaĵo, Kaj viaj respondoj enhavas nur malĝustaĵojn?

Licence: Public Domain

Commentaires sur Job 21:34

Rashi

English

Now how do you comfort me with futility Since only betrayal remains of your replies, the replies of wisdom are forgotten and lost from you, and of your replies, [those] left in your hands are only replies of betrayal. betrayal This word (מעל) is a noun, which is why it is voweled with a kamatz, and the accent is on the first syllable.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

ותשובותיכם - כן ענינו נשאר מעל בתשובותיכם מן ומעלה מעל.

Ibn Ezra on Job -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

ותשובותיכם נשאר מעל. רוצה לומר תשובותיכם נשארו כוזבות ובטלות: ביאור דברי המענה ענה איוב ואמר לרעיו שמעו שמוע מלתי והחרישו ותהי זאת תנחומותיכם שתנחמוני בה ר"ל אם תחרישו על דברי כי יותר טובה לי היא שתיקחכם מתשובתכם אחר שאתם מכעיסים אותי בה כעס נפלא, סבלו דברי ואנכי אדבר ואחר דברי מה שחשקוט בו המיית לבבי תלעיג על דברי אם תרצה, והנה אמר זה כנגד צופר האם שיחי לאדם שאוכל להשיבו מרצונו בהשתדלותי ומדוע לא תקצר רוחי אחר שדברי עם השם יתברך אשר לא אוכל להשיב אפו ממני, אתם רעי הביטו אלי ותמהו ושימו יד על פה מרוב התימה והוא שיהיה איש תם וישר כמוני מוכה בכמו אלו המכות הנפלאות על לא פשע ולא חטאת, אם באתי לזכור רוע הסדור הנופל באלו העניינים באיש האדם הנה נבהלתי ואחז בשרי פלצות ובעתה, איך אפשר שיהיה לרשעים מה שנמצא להם מטוב ההצלחה מדוע רשעים יחיו ויזקינו גם גברו בעושר ובכח, ויהיה זרעם נכון עמם לפניהם ר"ל שישבו בשלום בהסכמה אחת והוא לפניהם וצאצאיהם הם לעיניהם עד שישמחו בהם תמיד, בתיהם ישלם שלא יגיע בהם פחד ואין מכת השם עליהם כלל ר"ל שלא יגיעם שום רע, שורו עבר פרתו ולא יגעיל ויוציא הזרע לחוץ פרתו תלד לזמן ראוי ולא תשכל אך יחיה העגל וזה משל על רבוי הצלחתם בקנייניהם בכל ענייניהם, ישלחו בניהם הקטנים וילכו כצאן שילכו תכף וילדיהן ירקדון מרוב השמחה, ישאו רנה מרוב שמחתם כאילו לפניהם תוף וכנור וישמחו כאלו יהיה לפניהם קול עוגב, יבלו בטוב ימיהם ר"ל שלא יראו רע כל ימיהם ויבא להם המות ברגע זולת צער וזה כלו מטוב ההצלחה, ואם תאמר מי היו אלו המצליחים בזה האופן תדע באמת כי הם היו הרעים שבאנשים עד שאמרו לאל סורו ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו ולזה הלכו תמיד בדרכי הרשע, ובזו השם י"ת ואמרו מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נתפלל אליו ונבקש ממנו צרכינו הנה באמת עם כל זה לא אשבח הרשעים אבל רחקה ממני עצתם ואע"פ שנמצאו מצליחים זה האופן מההצלחה וזה כי זאת ההצלחה איננה דביקה להם כמו הענין בהצלחת הנפש אבל היא חוץ מהם ולזה אמר שטובם אינו בידם ולזה לא ירד אחריהם כבודם במותם, כמה מהזמן ימצא שידעך נר הרשעים ויבא עליהם אידם ויחלק להם השם חבלים ומכאובות באפו ובקצפו עליהם, ויהיו כתבן לפני רוח וכמוץ גנבתו סופה להדחות מרעה אל רעה כמו שאתם מספרים מענייני הרשעים הלא זה ימצא מעט וזה שהגדתי מטוב הצלחת הרשעים ימצא הרבה ולזה יהיה החוש חולק על הרוב עם מאמריכם, ואין לך התנצלות במה שאמר' שאם לא יבא העונש לרשע יבא לבניו ויצפון להם השם חטא גזילתו וזה שכבר היה ראוי שישלם העונש אליו בעצמו, וידע כי תחת מרותו בשם השיגהו זה העונש יראו עיני החוטא אידו ורעתו וישתה מחמת השם וירעל כי אי זה עונש יהיה לו לרשע במה שיגיע לבניו אחרי מותו, והנה מספר חדשיו אשר היה לו לחיות הוגבלו וכלו ובהם לבד יגיע לו הצער וההכאה אמנם אחר המות לא ירגיש בעניינים המצערים והמהנים, הלאל ילמד האדם דעת להסתכל בהם איך ראוי שתהיה הנהגת השם יתברך בזה העולם השפל …

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria