Job 31:40

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

31

1 בְּ֭רִית כָּרַ֣תִּי לְעֵינָ֑י וּמָ֥ה אֶ֝תְבּוֹנֵ֗ן עַל־בְּתוּלָֽה׃ J’avais fait un pacte avec mes yeux: comment aurais-je porté mes regards sur une jeune fille?

2 וּמֶ֤ה חֵ֣לֶק אֱל֣וֹהַּ מִמָּ֑עַל וְֽנַחֲלַ֥ת שַׁ֝דַּ֗י מִמְּרֹמִֽים׃ Quel lot eussé-je attendu de Dieu là-haut, quel sort du Tout-Puissant dans les régions suprêmes?

3 הֲלֹא־אֵ֥יד לְעַוָּ֑ל וְ֝נֵ֗כֶר לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃ Le malheur n’est-il pas réservé au malfaiteur, l’infortune aux artisans d’iniquités?

4 הֲלֹא־ה֭וּא יִרְאֶ֣ה דְרָכָ֑י וְֽכׇל־צְעָדַ֥י יִסְפּֽוֹר׃ N’observe-t-il pas mes voies? Ne compte-t-il point mes pas?

5 אִם־הָלַ֥כְתִּי עִם־שָׁ֑וְא וַתַּ֖חַשׁ עַל־מִרְמָ֣ה רַגְלִֽי׃ Est-ce que je me comportais avec fausseté, mes pieds couraient-ils au mal?

6 יִשְׁקְלֵ֥נִי בְמֹֽאזְנֵי־צֶ֑דֶק וְיֵדַ֥ע אֱ֝ל֗וֹהַּ תֻּמָּתִֽי׃ Qu’il me pèse donc dans de justes balances, et Dieu reconnaîtra mon intégrité.

7 אִ֥ם־תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ מִנִּ֢י הַ֫דָּ֥רֶךְ וְאַחַ֣ר עֵ֭ינַי הָלַ֣ךְ לִבִּ֑י וּ֝בְכַפַּ֗י דָּ֣בַק מֽאוּם׃ Si mes pas ont dévié du bon chemin, si mon cœur s’est laissé entraîner par mes yeux, si quelque taché souille mes mains,

8 אֶ֭זְרְעָה וְאַחֵ֣ר יֹאכֵ֑ל וְֽצֶאֱצָאַ֥י יְשֹׁרָֽשׁוּ׃ eh bien! Qu’un autre mange ce que je sème, que mes rejetons soient déracinés!

9 אִם־נִפְתָּ֣ה לִ֭בִּי עַל־אִשָּׁ֑ה וְעַל־פֶּ֖תַח רֵעִ֣י אָרָֽבְתִּי׃ Si mon cœur a été séduit par une femme, si j’ai fait le guet à la porte de mon prochain,

10 תִּטְחַ֣ן לְאַחֵ֣ר אִשְׁתִּ֑י וְ֝עָלֶ֗יהָ יִכְרְע֥וּן אֲחֵרִֽין׃ que ma propre femme tourne la meule pour un autre! Que des étrangers aient commerce avec elle!

11 כִּי־[הִ֥יא] (הוא) זִמָּ֑ה (והיא) [וְ֝ה֗וּא] עָוֺ֥ן פְּלִילִֽים׃ Car t’eût été une infamie, un crime puni par les juges,

12 כִּ֤י אֵ֣שׁ הִ֭יא עַד־אֲבַדּ֣וֹן תֹּאכֵ֑ל וּֽבְכׇל־תְּב֖וּאָתִ֣י תְשָׁרֵֽשׁ׃ un feu dévorant jusqu’à la perdition, ruinant jusqu’à la racine toute ma récolte.

13 אִם־אֶמְאַ֗ס מִשְׁפַּ֣ט עַ֭בְדִּי וַאֲמָתִ֑י בְּ֝רִבָ֗ם עִמָּדִֽי׃ Ai-je fait fi du droit de mon esclave et de ma servante, dans leurs contestations avec moi?

14 וּמָ֣ה אֶ֭עֱשֶׂה כִּֽי־יָק֣וּם אֵ֑ל וְכִי־יִ֝פְקֹ֗ד מָ֣ה אֲשִׁיבֶֽנּוּ׃ Et qu’aurais-je fait si Dieu fût intervenu, qu’aurais-je répondu s’il m’eût demandé des comptes?

15 הֲֽלֹא־בַ֭בֶּטֶן עֹשֵׂ֣נִי עָשָׂ֑הוּ וַ֝יְכֻנֶ֗נּוּ בָּרֶ֥חֶם אֶחָֽד׃ Celui qui m’a formé dans les entrailles maternelles ne l’a-t-il pas formé aussi? N’est-ce pas le même auteur qui nous a organisés dans la matrice?

16 אִם־אֶ֭מְנַע מֵחֵ֣פֶץ דַּלִּ֑ים וְעֵינֵ֖י אַלְמָנָ֣ה אֲכַלֶּֽה׃ Ai-je refusé la demande des pauvres, fait languir les yeux de la veuve?

17 וְאֹכַ֣ל פִּתִּ֣י לְבַדִּ֑י וְלֹֽא־אָכַ֖ל יָת֣וֹם מִמֶּֽנָּה׃ Ai-je mangé, moi seul, mon pain, sans que l’orphelin en eût sa part?

18 כִּ֣י מִ֭נְּעוּרַי גְּדֵלַ֣נִי כְאָ֑ב וּמִבֶּ֖טֶן אִמִּ֣י אַנְחֶֽנָּה׃ Au contraire, dès ma jeunesse, il a grandi avec moi comme avec un père; dès le sein de ma mère, je fus le guide de la veuve.

19 אִם־אֶרְאֶ֣ה א֭וֹבֵד מִבְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת לָאֶבְיֽוֹן׃ Ai-je jamais vu un déshérité privé de vêtements, un indigent n’ayant pas de quoi se couvrir,

20 אִם־לֹ֣א בֵרְכ֣וּנִי חֲלָצָ֑ו וּמִגֵּ֥ז כְּ֝בָשַׂ֗י יִתְחַמָּֽם׃ sans que ses reins eussent occasion de me bénir, sans qu’il fût réchauffé parla toison de mes brebis?

21 אִם־הֲנִיפ֣וֹתִי עַל־יָת֣וֹם יָדִ֑י כִּֽי־אֶרְאֶ֥ה בַ֝שַּׁ֗עַר עֶזְרָתִֽי׃ Ai-je brandi la main contre l’orphelin, en me voyant des appuis à la Porte?

22 כְּ֭תֵפִי מִשִּׁכְמָ֣הֿ תִפּ֑וֹל וְ֝אֶזְרֹעִ֗י מִקָּנָ֥הֿ תִשָּׁבֵֽר׃ Plutôt mon épaule aurait été arrachée à l’omoplate, et mon bras se fût détaché de l’humérus.

23 כִּ֤י פַ֣חַד אֵ֭לַי אֵ֣יד אֵ֑ל וּ֝מִשְּׂאֵת֗וֹ לֹ֣א אוּכָֽל׃ Car je redoute le châtiment infligé par Dieu, je ne saurais résister à sa grandeur.

24 אִם־שַׂ֣מְתִּי זָהָ֣ב כִּסְלִ֑י וְ֝לַכֶּ֗תֶם אָמַ֥רְתִּי מִבְטַחִֽי׃ Ai-je mis ma confiance dans l’or, ai-je dit au métal fin: "Tu es mon espoir?"

25 אִם־אֶ֭שְׂמַח כִּֽי־רַ֣ב חֵילִ֑י וְכִֽי־כַ֝בִּ֗יר מָצְאָ֥ה יָדִֽי׃ Me suis-je réjoui de posséder de grandes richesses, d’avoir mis la main sur d’immenses trésors?

26 אִם־אֶרְאֶ֣ה א֭וֹר כִּ֣י יָהֵ֑ל וְ֝יָרֵ֗חַ יָקָ֥ר הֹלֵֽךְ׃ Est-ce qu’en voyant briller le soleil, la lune cheminer avec majesté,

27 וַיִּ֣פְתְּ בַּסֵּ֣תֶר לִבִּ֑י וַתִּשַּׁ֖ק יָדִ֣י לְפִֽי׃ mon cœur a été secrètement séduit, et ai-je présenté ma main aux baisers de ma bouche?

28 גַּם־ה֭וּא עָוֺ֣ן פְּלִילִ֑י כִּֽי־כִחַ֖שְׁתִּי לָאֵ֣ל מִמָּֽעַל׃ Cela aussi eût été un crime capital, car j’eusse renié le Dieu fort d’en haut.

29 אִם־אֶ֭שְׂמַח בְּפִ֣יד מְשַׂנְאִ֑י וְ֝הִתְעֹרַ֗רְתִּי כִּֽי־מְצָ֥אוֹ רָֽע׃ Ai-je triomphé de la ruine de mes ennemis, exulté de joie lorsque le malheur l’atteignait?

30 וְלֹא־נָתַ֣תִּי לַחֲטֹ֣א חִכִּ֑י לִשְׁאֹ֖ל בְּאָלָ֣ה נַפְשֽׁוֹ׃ Jamais je n’ai induit mon palais en faute, en demandant sa mort par des imprécations.

31 אִם־לֹ֣א אָ֭מְרוּ מְתֵ֣י אׇהֳלִ֑י מִי־יִתֵּ֥ן מִ֝בְּשָׂר֗וֹ לֹ֣א נִשְׂבָּֽע׃ Est-ce que les hôtes de ma maison n’ont pas dit: "Ah! Est-il quelqu’un qui ne soit nourri à satiété de ses aliments?"

32 בַּ֭חוּץ לֹא־יָלִ֣ין גֵּ֑ר דְּ֝לָתַ֗י לָאֹ֥רַח אֶפְתָּֽח׃ Jamais l’étranger n’a passe la nuit dans la rue, j’ouvrais ma porte au voyageur.

33 אִם־כִּסִּ֣יתִי כְאָדָ֣ם פְּשָׁעָ֑י לִטְמ֖וֹן בְּחֻבִּ֣י עֲוֺנִֽי׃ Ai-je dissimulé mes fautes comme les gens vulgaires, renfermé mes méfaits dans le secret de ma conscience?

34 כִּ֤י אֶעֱר֨וֹץ ׀ הָ֘מ֤וֹן רַבָּ֗ה וּבוּז־מִשְׁפָּח֥וֹת יְחִתֵּ֑נִי וָ֝אֶדֹּ֗ם לֹא־אֵ֥צֵא פָֽתַח׃ Ai-je eu peur de la grande foule, redouté le mépris des familles au point de rester coi, sans franchir le seuil de ma porte?

35 מִ֤י יִתֶּן־לִ֨י ׀ שֹׁ֘מֵ֤עַֽ לִ֗י הֶן־תָּ֭וִי שַׁדַּ֣י יַעֲנֵ֑נִי וְסֵ֥פֶר כָּ֝תַ֗ב אִ֣ישׁ רִיבִֽי׃ Ah! Que n’ai-je quelqu’un qui m’écoute! Voici ma signature: que le Tout-Puissant me réponde! Que mon adversaire rédige son mémoire!

36 אִם־לֹ֣א עַל־שִׁ֭כְמִי אֶשָּׂאֶ֑נּוּ אֶעֶנְדֶ֖נּוּ עֲטָר֣וֹת לִֽי׃ Je le porterais sur mon épaule, je m’en parerais comme d’une couronne.

37 מִסְפַּ֣ר צְ֭עָדַי אַגִּידֶ֑נּוּ כְּמוֹ־נָ֝גִ֗יד אֲקָֽרְבֶֽנּוּ׃ Je lui détaillerais le nombre de mes pas, je l’aborderais comme un prince.

38 אִם־עָ֭לַי אַדְמָתִ֣י תִזְעָ֑ק וְ֝יַ֗חַד תְּלָמֶ֥יהָ יִבְכָּיֽוּן׃ Est-ce que mes terres crient vengeance contre moi, et leurs sillons se répandent-ils ensemble en larmes?

39 אִם־כֹּ֭חָהּ אָכַ֣לְתִּי בְלִי־כָ֑סֶף וְנֶ֖פֶשׁ בְּעָלֶ֣יהָ הִפָּֽחְתִּי׃ Est-ce que j’en ai dévoré le produit, sans le payer de mon argent? Ai-je arraché des plaintes aux légitimes propriétaires?

40 תַּ֤חַת חִטָּ֨ה ׀ יֵ֥צֵא ח֗וֹחַ וְתַֽחַת־שְׂעֹרָ֥ה בׇאְשָׁ֑ה תַּ֝֗מּוּ דִּבְרֵ֥י אִיּֽוֹב׃ {פ}
Si oui, que les ronces y poussent au lieu de froment, et au lieu d’orge l’ivraie! Ici se terminent les paroles de Job.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Job 31:40 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

תַּ֤חַת חִטָּ֨ה ׀ יֵ֥צֵא ח֗וֹחַ וְתַֽחַת־שְׂעֹרָ֥ה בׇאְשָׁ֑ה תַּ֝֗מּוּ דִּבְרֵ֥י אִיּֽוֹב׃ {פ}

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Let thistles grow instead of wheat, And noisome weeds instead of barley. The words of Job are ended.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

תַּ֤חַת חִטָּ֨ה ׀ יֵ֥צֵא ח֗וֹחַ וְתַֽחַת־שְׂעֹרָ֥ה בָאְשָׁ֑ה תַּ֝֗מּוּ דִּבְרֵ֥י אִיּֽוֹב׃ (פ)

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ וְתַחַת־שְׂעֹרָה בָאְשָׁה תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

then in place of wheat let thistles grow, and in place of barley, cockles. The words of Iyyov are ended.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Si oui, que les ronces y poussent au lieu de froment, et au lieu d’orge l’ivraie! Ici se terminent les paroles de Job.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Dann mögen anstatt des Weizens Dornen aufgehen und anstatt der Gerste Lolch. — Zu Ende sind die Worte Ijows.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Tedy miasto pszenicy niechaj wzejdzie oset, a miasto jęczmienia kąkol. Skończyły się mowy Ijoba.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

זאָל אָנשטאָט װײץ אױפֿגײן אַ דאָרן. און אָנשטאָט גערשט װילדגעװעקס.געענדיקט די װערטער פֿון אִיובֿן.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Tiam anstataŭ tritiko kresku por mi kardo, Kaj anstataŭ hordeo dornoj. Finiĝis la paroloj de Ijob.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Job 31:40

Rashi

English

noisome weeds Heb. באשה, (a malodorous plant) like בְּאֻשִׁים (Isa. 5:2). And if I did not do so, may thistles emerge instead of wheat. (Rabbi Oshia taught: The Torah teaches you practical advice, that in a field beset with thistles it is advisable to sow wheat, and in a field beset with weeds, it is advisable to sow barley. This is the reading of Yalkut.) Now what is the reason? “Instead of wheat, thistles shall emerge.”

Until this point, he repeatedly prophesies many prophecies, and you say: Job’s words are ended? Rather, Job says as follows, “If I have not done so, may Job’s words be ended, and may he have no pretext for saying before You (Deut. 26:13), ‘I have cleared away what is holy.’” I saw this in the Pesikta of the portion עשר תעשר (ibid. 14), explained in this manner from these verses.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

באשה - מין ממיני החוח, כמו: ויעש באושים.

Ibn Ezra on Job -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

באשה. הוא מין ממיני החוח מגזרת ויעש באושים והרצון בזה שכאשר יזרע בארצו לא תוציא צמחה אבל יצמחו בה קוצים וחרולים: ביאור דברי המענה הוסיף איוב לשאת משלו מתנצל שלא חטא ומתרעם על רעיו המיחסי' לו עול ורשע ואמר מי יתן אותי והייתי על האופן שהייתי בימים הקודמים אשר היה השם שומר אותי ר"ל שהייתי מצליח כאש' היה נרו מאיר על ראשי עד שלאורו הייתי הולך בחושך ואור לי, כאשר הייתי בנערותי בחבר' השם עלי אהלי ר"ל שלטוב הצלחתי הייתי נעזר בכל מה שארצנו, בעוד שהיה השם עמי היו סביבותי נערי לשמש אותי, ברחוץ דרכי בחמאה מרוב ההצלחה הבאה אלי והוציא לי הש"י שמן מצור, הנה אז כאשר יצאתי בשער על הקריה והכנתי מושבי ברחוב ראוני נערים ונחבאו לבשתם ממני וישישים קמו עמדו לכבדני, השרים והנגידים אשר היו מדברים מנעו דבריהם בבואי מיראתם ממני וכ"ש שאר האנשים, לפי שהאוזן אשר שמעה פעולתי וצדקתי היתה מאשרת אותי והעין אשר ראתה מעידה על צדקתי ותם לבבי, וזה שכבר הייתי ממלט העני כשהיה משוע מהחמס הנעשה לו והיתום אשר לא היה עוזר לו, האיש האוב' ממרירותי ועליו היתה באה ברכתו עלי רוצה לומר שהוא היה מברך אותי במה שהייתי חוננו והאלמנה המרת נפש הייתי מעמיד שמחה מרוב הטבתי לה, צדק לבשתי ומרוב שקדי בו וילבשני ר"ל שהוא בא אלי שאלבשהו וזה כי כשתתחזק זאת התכונה בלב האדם יבאו העניים והמרודים אליו ויהיה זה סבה אל שיחזיק יותר בזאת התכונה ובזה לבשתי משפט ויושר כמעיל וצניף שיסובבו האדם ויקיפו אותו, עינים הייתי לעור ורגלים לפסח ר"ל שהייתי עוזר אותם ומשלים חסרונם כפי היכולת, הנה הייתי לאביונים כאב להושיע אותם מחומסיהם וכאשר לא ידעתי הריב אחקרהו לאמתו, וכאשר מצאתי האמת הייתי מכריח העול בחזקת היד להשיב את העשוק מה שהיה חומסו, ומפני היות מעשי בזה האופן מהשיוד והצדק הייתי בוטח שאמות עם היותי בקיני רוצה לומר שלא ימותו בני בחיי ולא יחרב ביתי והייתי בוטח שיארכו ימי עד שיהיה מספר ימי חיי כחול אשר על שפת הים לרוב, ואומר כי בזכותי זה יהיה שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי רוצה לומר שלא יחסר לי ההון אשר הייתי ניזון ממנו וחבא לי הטובה מכל צדדי ואצמח תמיד ואגדל בקנייני כצמוח האילן אשר יבא לו המזון מלמעלה ומלמטה, והייתי בוטח שיהיה כבודי מתחדש עמי תמיד ר"ל שלא די שיתקיים בי כבודי אבל יתוסף תמיד לטוב פעולתי וכחי וגבורתי יתחזק תמיד, הנה הנגידים והשרים שמעו אלי כשהייחי מדבר לעשות כדברי והם היו מיחלים ומקוים לדברי קודם דברי ויחרישו עד שתבא עצתי ובבא עצתי לא ישנו לקחת עצה אחרת אבל יקבלום ויקיימוה עליהם תטיף מלתי שיאמר אחד לאחד מה שאמרתי אני, והנה היו מיחלים לעצתי כמו שייחל האדם למטר ופיהם יפתחו לשאול עצתי כמו שישאלו האנשים המלקוש מאת הש"י, הנה כאשר אשחק ואלעג עליהם היו כאילו הם בלחי מאמינים שאני משחק ולא היו מפילים ומחסרים מפני יראתי אשר היתה על פניהם לשחוק עלי ולהתל בי, כאשר רציחי לבחור דרכם וללכת עמהם הייתי יושב בראש והייתי שוכן …

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria