Job 38:25

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

38

1 וַיַּעַן־יְהֹוָ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב (מנהסערה) [מִ֥ן ׀ הַסְּעָרָ֗ה] וַיֹּאמַֽר׃ L’Éternel répondit à Job du sein de la tempête et dit:

2 מִ֤י זֶ֨ה ׀ מַחְשִׁ֖יךְ עֵצָ֥ה בְמִלִּ֗ין בְּֽלִי־דָֽעַת׃ Quel est celui qui dénigre les desseins de Dieu par des discours dépourvus de sens?

3 אֱזׇר־נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ וְ֝אֶשְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃ Ceins donc tes reins comme un homme: je vais t’interroger et tu m’instruiras.

4 אֵיפֹ֣ה הָ֭יִיתָ בְּיׇסְדִי־אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ בִינָֽה׃ Où étais-tu lorsque je fondais la terre? Dis-le, si tu en as quelque connaissance.

5 מִי־שָׂ֣ם מְ֭מַדֶּיהָ כִּ֣י תֵדָ֑ע א֤וֹ מִֽי־נָטָ֖ה עָלֶ֣יהָ קָּֽו׃ Qui a fixé ses dimensions, si tu le sais, ou qui a tendu sur elle le cordeau?

6 עַל־מָ֭ה אֲדָנֶ֣יהָ הׇטְבָּ֑עוּ א֥וֹ מִי־יָ֝רָ֗ה אֶ֣בֶן פִּנָּתָֽהּ׃ Sur quoi sont assis ses piliers, ou qui a lancé sa pierre angulaire,

7 בְּרׇן־יַ֭חַד כּ֣וֹכְבֵי בֹ֑קֶר וַ֝יָּרִ֗יעוּ כׇּל־בְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ tandis que les étoiles du matin chantaient en chœur, et que tous les fils de Dieu poussaient des cris de joie?

8 וַיָּ֣סֶךְ בִּדְלָתַ֣יִם יָ֑ם בְּ֝גִיח֗וֹ מֵרֶ֥חֶם יֵצֵֽא׃ Qui a fermé la mer avec des portes, quand elle sortit jaillissante du sein maternel,

9 בְּשׂוּמִ֣י עָנָ֣ן לְבֻשׁ֑וֹ וַ֝עֲרָפֶ֗ל חֲתֻלָּתֽוֹ׃ quand je lui donnai la nuée pour vêtement et une brume épaisse pour langes;

10 וָאֶשְׁבֹּ֣ר עָלָ֣יו חֻקִּ֑י וָ֝אָשִׂ֗ים בְּרִ֣יחַ וּדְלָתָֽיִם׃ quand je brisai son élan par mes barrières et lui posai des verrous et des portes,

11 וָאֹמַ֗ר עַד־פֹּ֣ה תָ֭בוֹא וְלֹ֣א תֹסִ֑יף וּפֹא־יָ֝שִׁ֗ית בִּגְא֥וֹן גַּלֶּֽיךָ׃ et que je lui dis: "Jusqu’ici tu viendras et non au-delà: ici s’arrêtera l’orgueil de tes flots?"

12 הֲֽ֭מִיָּמֶיךָ צִוִּ֣יתָ בֹּ֑קֶר (ידעתה שחר) [יִדַּ֖עְתָּ הַשַּׁ֣חַר] מְקֹמֽוֹ׃ As-tu jamais de ta vie donné des ordres au matin, assigné sa place à l’aurore,

13 לֶ֭אֱחֹז בְּכַנְפ֣וֹת הָאָ֑רֶץ וְיִנָּעֲר֖וּ רְשָׁ^עִ֣ים מִמֶּֽנָּה׃ pour qu’elle saisisse les bords de la terre et en rejette les méchants en une secousse?

14 תִּ֭תְהַפֵּךְ כְּחֹ֣מֶר חוֹתָ֑ם וְ֝יִֽתְיַצְּב֗וּ כְּמ֣וֹ לְבֽוּשׁ׃ Quand elle paraît, la terre se transforme comme l’argile sous le sceau, et les choses se présentent comme un riche vêtement.

15 וְיִמָּנַ֣ע מֵרְשָׁ^עִ֣ים אוֹרָ֑ם וּזְר֥וֹעַ רָ֝מָ֗ה תִּשָּׁבֵֽר׃ Les méchants sont privés de leur lumière à eux, et leur bras déjà levé est brisé.

16 הֲ֭בָאתָ עַד־נִבְכֵי־יָ֑ם וּבְחֵ֥קֶר תְּ֝ה֗וֹם הִתְהַלָּֽכְתָּ׃ As-tu pénétré jusqu’aux sources de la mer, as-tu circulé au fonds de l’abîme?

17 הֲנִגְל֣וּ לְ֭ךָ שַׁעֲרֵי־מָ֑וֶת וְשַׁעֲרֵ֖י צַלְמָ֣וֶת תִּרְאֶֽה׃ Les portes de la mort se sont-elles dévoilées devant toi? As-tu vu l’entrée du royaume des ombres?

18 הִ֭תְבֹּנַנְתָּ עַד־רַחֲבֵי־אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ׃ As-tu mesuré l’immense étendue de la terre? Dis-le, si tu sais tout cela.

19 אֵי־זֶ֣ה הַ֭דֶּרֶךְ יִשְׁכׇּן־א֑וֹר וְ֝חֹ֗שֶׁךְ אֵי־זֶ֥ה מְקֹמֽוֹ׃ Quel chemin mène à la demeure de la lumière, et où est l’habitation des ténèbres,

20 כִּ֣י תִ֭קָּחֶנּוּ אֶל־גְּבוּל֑וֹ וְכִי־תָ֝בִ֗ין נְתִיב֥וֹת בֵּיתֽוֹ׃ pour que tu les conduises dans leur domaine et reconnaisses les avenues de leur maison?

21 יָ֭דַעְתָּ כִּי־אָ֣ז תִּוָּלֵ֑ד וּמִסְפַּ֖ר יָמֶ֣יךָ רַבִּֽים׃ Tu le sais sans doute! Car tu étais né dès lors, et grand est le nombre de tes jours!

22 הֲ֭בָאתָ אֶל־אֹצְר֣וֹת שָׁ֑לֶג וְאוֹצְר֖וֹת בָּרָ֣ד תִּרְאֶֽה׃ Es-tu entré dans les trésors de la neige, as-tu aperçu les dépôts de la grêle,

23 אֲשֶׁר־חָשַׂ֥כְתִּי לְעֶת־צָ֑ר לְי֥וֹם קְ֝רָ֗ב וּמִלְחָמָֽה׃ que je tiens en réserve pour les temps de détresse, pour le jour du combat et de la guerre?

24 אֵי־זֶ֣ה הַ֭דֶּרֶךְ יֵחָ֣לֶק א֑וֹר יָפֵ֖ץ קָדִ֣ים עֲלֵי־אָֽרֶץ׃ Quelle est la voie par où se disperse la lumière, par où le vent d’Est se répand sur la terre?

25 מִֽי־פִלַּ֣ג לַשֶּׁ֣טֶף תְּעָלָ֑ה וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת׃ Qui a creusé des rigoles à l’averse, une route à l’éclair sonore,

26 לְ֭הַמְטִיר עַל־אֶ֣רֶץ לֹא־אִ֑ישׁ מִ֝דְבָּ֗ר לֹא־אָדָ֥ם בּֽוֹ׃ pour arroser des régions inhabitées, le désert où il n’y a pas d’hommes,

27 לְהַשְׂבִּ֣יעַ שֹׁ֭אָה וּמְשֹׁאָ֑ה וּ֝לְהַצְמִ֗יחַ מֹ֣צָא דֶֽשֶׁא׃ pour abreuver les terres incultes et sauvages et faire pousser l’herbe nouvelle des prairies?

28 הֲיֵשׁ־לַמָּטָ֥ר אָ֑ב א֥וֹ מִי־ה֝וֹלִ֗יד אֶגְלֵי־טָֽל׃ La pluie a-t-elle un père? Qui engendre les gouttes de la rosée?

29 מִבֶּ֣טֶן מִ֭י יָצָ֣א הַקָּ֑רַח וּכְפֹ֥ר שָׁ֝מַ֗יִם מִ֣י יְלָדֽוֹ׃ De quel sein sort la glace, et le givre du ciel, qui l’a enfanté?

30 כָּ֭אֶבֶן מַ֣יִם יִתְחַבָּ֑אוּ וּפְנֵ֥י תְ֝ה֗וֹם יִתְלַכָּֽדוּ׃ Les eaux se condensent comme la pierre et la surface des eaux se contracte.

31 הַֽ֭תְקַשֵּׁר מַעֲדַנּ֣וֹת כִּימָ֑ה אֽוֹ־מֹשְׁכ֖וֹת כְּסִ֣יל תְּפַתֵּֽחַ׃ Est-ce toi qui noues les bandeaux des Pléiades ou qui relâches les liens de l’Orion?

32 הֲתֹצִ֣יא מַזָּר֣וֹת בְּעִתּ֑וֹ וְ֝עַ֗יִשׁ עַל־בָּנֶ֥יהָ תַנְחֵֽם׃ Est-ce toi qui fais paraître les planètes en leur temps et qui diriges la Grande-Ourse avec ses petits?

33 הֲ֭יָדַעְתָּ חֻקּ֣וֹת שָׁמָ֑יִם אִם־תָּשִׂ֖ים מִשְׁטָר֣וֹ בָאָֽרֶץ׃ Connais-tu les lois du ciel? Est-ce toi qui règles sa force d’action sur la terre?

34 הֲתָרִ֣ים לָעָ֣ב קוֹלֶ֑ךָ וְֽשִׁפְעַת־מַ֥יִם תְּכַסֶּֽךָּ׃ Te suffit-il d’élever ta voix vers la nuée, pour qu’elle t’envoie des masses d’eau?

35 הַֽתְשַׁלַּ֣ח בְּרָקִ֣ים וְיֵלֵ֑כוּ וְיֹאמְר֖וּ לְךָ֣ הִנֵּֽנוּ׃ Est-ce toi qui commandes aux éclairs de partir? Te disent-ils: " Nous voici?"

36 מִי־שָׁ֭ת בַּטֻּח֣וֹת חׇכְמָ֑ה א֤וֹ מִֽי־נָתַ֖ן לַשֶּׂ֣כְוִי בִינָֽה׃ Qui a mis de la sagesse, dans la brume sombre, ou qui a donné au météore l’intelligence?

37 מִֽי־יְסַפֵּ֣ר שְׁחָקִ֣ים בְּחׇכְמָ֑ה וְנִבְלֵ֥י שָׁ֝מַ֗יִם מִ֣י יַשְׁכִּֽיב׃ Qui pourrait dénombrer les nuages avec sagacité, et qui incline les amphores du ciel,

38 בְּצֶ֣קֶת עָ֭פָר לַמּוּצָ֑ק וּרְגָבִ֥ים יְדֻבָּֽקוּ׃ de manière à agréger la poussière en une masse compacte et à coller ensemble les glèbes de la terre?

39 הֲתָצ֣וּד לְלָבִ֣יא טָ֑רֶף וְחַיַּ֖ת כְּפִירִ֣ים תְּמַלֵּֽא׃ Est-ce toi qui poursuis la proie pour le lion, qui assouvis la voracité des lionceaux,

40 כִּֽי־יָשֹׁ֥חוּ בַמְּעוֹנ֑וֹת יֵשְׁב֖וּ בַסֻּכָּ֣ה לְמוֹ־אָֽרֶב׃ lorsqu’ils sont tapis dans leurs tanières ou se tiennent aux aguets dans les fourrés?

41 מִ֤י יָכִ֥ין לָעֹרֵ֗ב צֵ֫יד֥וֹ כִּֽי־יְ֭לָדָו אֶל־אֵ֣ל יְשַׁוֵּ֑עוּ יִ֝תְע֗וּ לִבְלִי־אֹֽכֶל׃ Qui prépare au corbeau sa pâture, quand ses petits crient vers Dieu et errent çà et là faute de nourriture?

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Job 38:25 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

מִֽי־פִלַּ֣ג לַשֶּׁ֣טֶף תְּעָלָ֑ה וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Who hath cleft a channel for the waterflood, Or a way for the lightning of the thunder;

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

מִֽי־פִלַּ֣ג לַשֶּׁ֣טֶף תְּעָלָ֑ה וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

מִי־פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

Who cut out a basin for the hair [(each hair having its own follicle)] and a path for the sounds [i.e., the thunder peals] of the rain clouds [(each peal having its own track)]

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Qui a creusé des rigoles à l’averse, une route à l’éclair sonore,

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Wer hat der Regenflut Kanäle gespalten, und eine Bahn dem donnernden Blitz gegeben?

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Kto oddzielił ulewie stoki, a drogę błyskom gromów?

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

װער האָט דורכגעהאַקט פֿאַר דער פֿלײצונג אַ גראָבן, און אַ װעג פֿאַרן דונערגעװיטער?

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kiu destinis direkton por la fluo Kaj vojon por la tondra fulmo,

Licence: Public Domain

Commentaires sur Job 38:25

Rashi

English

Who has separated a place for the hair Heb. לטשף. In Arabia, a hair is called שִׁיטְפָא. To every hair on the head I have given תְעָלָה, a separate shaft from which to draw sap. If two would draw from the same shaft, a person’s eyesight would fail. These have not been changed by Me, how then should I change אִיוֹב, Job, for אוֹיֵב, enemy? And this is the meaning of מן הסערה, from the hair. Another explanation: לַשֶטֶף a streaming raindrop. I set apart for each drop a hole in the clouds, for if they were to come down [together] from one opening, they would soften the earth and turn it into a mire.

and a way for the cloud of the thunderclaps who parted? Every thunderclap has its own path, and if two of them would go along one path, the creatures would not be able to bear the sound.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

לשטף תעלה - כאילו תעלה יש לשטף ועניין פלג מן פלג אלהים מלא מים.

לחזיז קולות - אומץ וחיזוק, כמו ה' עושה חזיזים קולות תקיפים.

Ibn Ezra on Job -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

מי פלג לשטף תעלה וגו'. מי חלק לשטף המים מקום שיפול בו וקרא למקום ההוא תעלה והיא חפירה והרצון מי סידר המטר בזה האופן שימטיר בזה המקום ולא במקום אחר עד שישלימו בזה האופן הצמחים בהמטירו פעם במקום אחד ופעם במקום אחר וזה שאם היה המטר כולו במקום אחד תמיד לא ישלם צמח לא במקום ההוא מצד רבוי הלחות ולא בזולתו מצד היובש וזה מבואר בנפשו ומי שם חק ומנהג לברק ולרעמים ויהיה אמרו לחזיז קולות כאילו אמר לחזיז וקולות או ירצה בזה מי שם דרך לחזיז אשר יתהוו ממנו הרעמים שירד למטה לארץ הפך תנועתו הטבעית:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria