Job 6:17

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

6

1 וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ Job reprit la parole et dit:

2 ל֗וּ שָׁק֣וֹל יִשָּׁקֵ֣ל כַּעְשִׂ֑י (והיתי) [וְ֝הַוָּתִ֗י] בְּֽמֹאזְנַ֥יִם יִשְׂאוּ־יָֽחַד׃ Ah! Si seulement on pesait mon chagrin, en mettant en même temps mon malheur dans la balance!

3 כִּֽי־עַתָּ֗ה מֵח֣וֹל יַמִּ֣ים יִכְבָּ֑ד עַל־כֵּ֝֗ן דְּבָרַ֥י לָֽעוּ׃ Assurément, ils seraient plus lourds que le sable des mers; voilà pourquoi mes paroles sont pleines de trouble.

4 כִּ֤י חִצֵּ֪י שַׁדַּ֡י עִמָּדִ֗י אֲשֶׁ֣ר חֲ֭מָתָם שֹׁתָ֣ה רוּחִ֑י בִּעוּתֵ֖י אֱל֣וֹהַּ יַעַרְכֽוּנִי׃ C’est que les flèches du Tout-Puissant m’ont transpercé, mon âme en a bu le venin. Les terreurs de Dieu sont rangées en bataille contre moi.

5 הֲיִֽנְהַק־פֶּ֥רֶא עֲלֵי־דֶ֑שֶׁא אִ֥ם יִגְעֶה־שּׁ֝֗וֹר עַל־בְּלִילֽוֹ׃ Est-ce que l’âne sauvage se met à braire en présence de l’herbe? Le bœuf mugit-il devant sa pitance?

6 הֲיֵאָכֵ֣ל תָּ֭פֵל מִבְּלִי־מֶ֑לַח אִם־יֶשׁ־טַ֝֗עַם בְּרִ֣יר חַלָּמֽוּת׃ Peut-on manger un mets insipide sans y mettre du sel? Trouve-t-on quelque saveur au blanc de l’œuf?

7 מֵאֲנָ֣ה לִנְגּ֣וֹעַ נַפְשִׁ֑י הֵ֝֗מָּה כִּדְוֵ֥י לַחְמִֽי׃ Mon âme refuse d’y goûter; c’est pour moi comme une répugnante nourriture.

8 מִֽי־יִ֭תֵּן תָּב֣וֹא שֶׁאֱלָתִ֑י וְ֝תִקְוָתִ֗י יִתֵּ֥ן אֱלֽוֹהַּ׃ Ah! Qui me donnera que ma demande soit agréée et mon espoir réalisé par Dieu?

9 וְיֹאֵ֣ל אֱ֭לוֹהַּ וִידַכְּאֵ֑נִי יַתֵּ֥ר יָ֝ד֗וֹ וִיבַצְּעֵֽנִי׃ Oui, que Dieu consente à me broyer, qu’il brandisse la main et me mette en pièces!

10 וּ֥תְהִי־ע֨וֹד ׀ נֶ֘חָ֤מָתִ֗י וַאֲסַלְּדָ֣ה בְ֭חִילָה לֹ֣א יַחְמ֑וֹל כִּי־לֹ֥א כִ֝חַ֗דְתִּי אִמְרֵ֥י קָדֽוֹשׁ׃ Il me resterait du moins cette consolation qui me ferait sauter de joie au fort de souffrances sans rémission de n’avoir pas renié les paroles du Très-Haut.

11 מַה־כֹּחִ֥י כִֽי־אֲיַחֵ֑ל וּמַה־קִּ֝צִּ֗י כִּֽי־אַאֲרִ֥יךְ נַפְשִֽׁי׃ Quelle est donc ma force pour que je reste dans l’attente? Quelle doit être ma fin pour que je prenne patience?

12 אִם־כֹּ֣חַ אֲבָנִ֣ים כֹּחִ֑י אִֽם־בְּשָׂרִ֥י נָחֽוּשׁ׃ Ma force est-elle la force des pierres? Ma chair est-elle d’airain?

13 הַאִ֬ם אֵ֣ין עֶזְרָתִ֣י בִ֑י וְ֝תֻשִׁיָּ֗ה נִדְּחָ֥ה מִמֶּֽנִּי׃ N’est-il pas vrai que je suis privé de tout secours, et que tout espoir de salut m’est arraché?

14 לַמָּ֣ס מֵרֵעֵ֣הוּ חָ֑סֶד וְיִרְאַ֖ת שַׁדַּ֣י יַעֲזֽוֹב׃ A celui qui se consume de chagrin devrait aller la sympathie de ses amis, eût-il même renoncé à la crainte de Dieu.

15 אַ֭חַי בָּגְד֣וּ כְמוֹ־נָ֑חַל כַּאֲפִ֖יק נְחָלִ֣ים יַעֲבֹֽרוּ׃ Mes amis, à moi, se montrent perfides comme un torrent, comme des cours d’eau pleins à déborder,

16 הַקֹּדְרִ֥ים מִנִּי־קָ֑רַח עָ֝לֵ֗ימוֹ יִתְעַלֶּם־שָֽׁלֶג׃ qui deviennent troubles par l’affluence des glaçons et grossissent par la fonte des neiges:

17 בְּעֵ֣ת יְזֹרְב֣וּ נִצְמָ֑תוּ בְּ֝חֻמּ֗וֹ נִדְעֲכ֥וּ מִמְּקוֹמָֽם׃ viennent les chaleurs, ils se réduisent à rien; quand le soleil brûle, ils s’évanouissent sur place.

18 יִ֭לָּ֣פְתוּ אׇרְח֣וֹת דַּרְכָּ֑ם יַעֲל֖וּ בַתֹּ֣הוּ וְיֹאבֵֽדוּ׃ A cause d’eux, les caravanes se détournent de leur route, s’enfoncent dans le désert et y périssent.

19 הִ֭בִּיטוּ אׇרְח֣וֹת תֵּמָ֑א הֲלִיכֹ֥ת שְׁ֝בָ֗א קִוּוּ־לָֽמוֹ׃ Les caravanes de Têma les cherchent du regard, les convois de Saba y mettent leur espoir.

20 בֹּ֥שׁוּ כִֽי־בָטָ֑ח בָּ֥אוּ עָ֝דֶ֗יהָ וַיֶּחְפָּֽרוּ׃ Mais ils sont déçus dans leur confiance; arrivés sur les lieux, ils sont pleins de confusion.

21 כִּֽי־עַ֭תָּה הֱיִ֣יתֶם לֹ֑א תִּֽרְא֥וּ חֲ֝תַ֗ת וַתִּירָֽאוּ׃ Certes, c’est là ce que vous êtes devenus pour votre ami: à la vue de ma ruine, vous avez eu peur.

22 הֲֽכִי־אָ֭מַרְתִּי הָ֣בוּ לִ֑י וּ֝מִכֹּחֲכֶ֗ם שִׁחֲד֥וּ בַעֲדִֽי׃ Vous ai-je donc dit: "Donnez-moi! Avec un peu de votre bien, gagnez quelqu’un en ma faveur;

23 וּמַלְּט֥וּנִי מִיַּד־צָ֑ר וּמִיַּ֖ד עָרִיצִ֣ים תִּפְדּֽוּנִי׃ et délivrez-moi de la main du persécuteur; du pouvoir des tyrans affranchissez-moi!"

24 ה֭וֹרוּנִי וַאֲנִ֣י אַחֲרִ֑ישׁ וּמַה־שָּׁ֝גִ֗יתִי הָבִ֥ינוּ לִֽי׃ Instruisez-moi, et je garderai le silence; expliquez-moi en quoi j’ai erré.

25 מַה־נִּמְרְצ֥וּ אִמְרֵי־יֹ֑שֶׁר וּמַה־יּוֹכִ֖יחַ הוֹכֵ֣חַ מִכֶּֽם׃ Qu’elles sont pénétrantes les paroles de la vérité! Mais que prouvent vos arguments à vous?

26 הַלְהוֹכַ֣ח מִלִּ֣ים תַּחְשֹׁ֑בוּ וּ֝לְר֗וּחַ אִמְרֵ֥י נֹאָֽשׁ׃ Prétendez-vous critiquer des mots? Mais dans l’air se dissipent les discours d’un désespéré!

27 אַף־עַל־יָת֥וֹם תַּפִּ֑ילוּ וְ֝תִכְר֗וּ עַֽל־רֵיעֲכֶֽם׃ L’orphelin lui-même, vous seriez capables de le prendre comme enjeu, comme vous trafiqueriez de votre ami.

28 וְ֭עַתָּה הוֹאִ֣ילוּ פְנוּ־בִ֑י וְעַל־פְּ֝נֵיכֶ֗ם אִם־אֲכַזֵּֽב׃ Maintenant donc, daignez vous tourner vers moi: je ne saurais vous mentir en face.

29 שֽׁוּבוּ־נָ֭א אַל־תְּהִ֣י עַוְלָ֑ה (ושבי) [וְשׁ֥וּבוּ] ע֝֗וֹד צִדְקִי־בָֽהּ׃ Oui, revenez de grâce, que l’injustice ne s’accomplisse pas; encore une fois, revenez, mon innocence sera manifeste.

30 הֲיֵשׁ־בִּלְשׁוֹנִ֥י עַוְלָ֑ה אִם־חִ֝כִּ֗י לֹא־יָבִ֥ין הַוּֽוֹת׃ Y a-t-il quelque iniquité sur mes lèvres? Mon palais ne sait-il pas discerner ce qui est mal?

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Job 6:17 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

בְּעֵ֣ת יְזֹרְב֣וּ נִצְמָ֑תוּ בְּ֝חֻמּ֗וֹ נִדְעֲכ֥וּ מִמְּקוֹמָֽם׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

What time they wax warm, they vanish, When it is hot, they are consumed out of their place.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

בְּ֭עֵת יְזֹרְב֣וּ נִצְמָ֑תוּ בְּ֝חֻמּ֗וֹ נִדְעֲכ֥וּ מִמְּקוֹמָֽם׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

בְּעֵת יְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ בְּחֻמּוֹ נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

When they are warmed [(by the sun)], they shrivel; in his heat, they leap from their place.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

viennent les chaleurs, ils se réduisent à rien; quand le soleil brûle, ils s’évanouissent sur place.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Zur Zeit, wo sie erhitzt werden, versiegen sie; wenn sie erglühen, verschwinden sie von ihrer Stätte.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Gdy się roztopiły znikają, gdy gorąco przypiecze zacierają się z miejsca swojego.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

בעת זײ װערן צעװאַרעמט, װערן זײ פֿאַרשװוּנדן, װי עס װערט הײס, צעגײען זײ פֿון זײער אָרט.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

En la tempo de degelo ili malaperas, En la tempo de varmego ili forŝoviĝas de sia loko.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Job 6:17

Rashi

English

At the time they become warm Heb. יזרבו, an expression of יְצֹרָבוּ, they become warm from the heat of the sun.

they retreat Heb. נצמתו, retrait in Old French, shrink, contract, as “and the vinegar shrinks them (צומתן), (Pesachim 41a) in Talmudic Hebrew. [In the word יְזֹרָבוּ], the “zaddi” is converted to a “zayin,” like צעקה and זעקה, a cry.

[Therefore,] יְזֹרָבוּ is an expression of (Ezekiel 21:3), “and all faces shall be scorched (ונצרבו),” and like (Prov. 16:27), “searing (צרבת) fire.”

they jump they jump from their place.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

בעת יזורבו - כאשר יתקררו מדברי רז"ל, משום דמזדרבבי.

נצמתו - יתקשרו כמו כן מדבריהם באמרם צומת הגידין והוא מקום שהתחברו בו. והטעם: אע"פ שהם בכח הזה.

בחמו - כשיבא החום כאילו שבו ממקומם ולא היו שם, מן: ידעך נרו, שעניינו לשון כבוי וכליון. והנכון בעיני: כי זה הפסוק כפול בענין, בדרך פסוקי זה הספר וספרים אחרים, ויהיה ענין יזורבו יתחממו ואין לו חבר.

ופירוש נצמתו – נכרתו כמו: יצמיתם ה'.

Ibn Ezra on Job -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

יזורבו. ר"ל ירוצו ויגרו ואז נצמתו ר"ל נכרתו ויש מי שפירש יזורבו יתחממו והרצון בו יצורבו בחלוף צד"י בזי"ן לפי שהם ממוצא אח', ויעיד על פירושו מה שאמר בחומו נדעכו ממקומם ר"ל בהגיע החום נעקרו ממקומם וזה שאלו הנהרות ההוי' ממימי הגשמים והקרח והשלג יעדרו בעת הקיץ:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria