Michée 1:8

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

1

1 דְּבַר־יְהֹוָ֣ה ׀ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל־מִיכָה֙ הַמֹּ֣רַשְׁתִּ֔י בִּימֵ֥י יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁר־חָזָ֥ה עַל־שֹׁמְר֖וֹן וִירֽוּשָׁלָֽ͏ִם׃ Parole de Dieu qui fut adressée, du temps de Jotham, Achaz, Ezéchias, rois de Juda, à Michée de Moréchet, lequel prophétisa au sujet de Samarie et de Jérusalem:

2 שִׁמְעוּ֙ עַמִּ֣ים כֻּלָּ֔ם הַקְשִׁ֖יבִי אֶ֣רֶץ וּמְלֹאָ֑הּ וִיהִי֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֤ה בָּכֶם֙ לְעֵ֔ד אֲדֹנָ֖י מֵהֵיכַ֥ל קׇדְשֽׁוֹ׃ "Écoutez, peuples, écoutez tous! Prête ton attention, ô terre, toi et ce que tu renfermes! Que le Seigneur Dieu serve de témoin contre vous, le Seigneur du fond de sa sainte résidence!

3 כִּֽי־הִנֵּ֥ה יְהֹוָ֖ה יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֑וֹ וְיָרַ֥ד וְדָרַ֖ךְ עַל־[בָּ֥מֳתֵי] (במותי) אָֽרֶץ׃ Oui, voici l’Éternel qui sort de sa demeure, qui descend et foule les hauteurs de la terre.

4 וְנָמַ֤סּוּ הֶֽהָרִים֙ תַּחְתָּ֔יו וְהָעֲמָקִ֖ים יִתְבַּקָּ֑עוּ כַּדּוֹנַג֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ כְּמַ֖יִם מֻגָּרִ֥ים בְּמוֹרָֽד׃ Sous ses pas, les montagnes se liquéfient, lés vallées se crevassent: ainsi la cire fond sous l’action du feu et les eaux se précipitent sur une pente.

5 בְּפֶ֤שַׁע יַֽעֲקֹב֙ כׇּל־זֹ֔את וּבְחַטֹּ֖אות בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל מִֽי־פֶ֣שַׁע יַעֲקֹ֗ב הֲלוֹא֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וּמִי֙ בָּמ֣וֹת יְהוּדָ֔ה הֲל֖וֹא יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ Tout cela à cause de l’infidélité de Jacob et des prévarications de la maison d’Israël. A qui imputer l’infidélité de Jacob? N’est-ce point à Samarie? A qui les hauts-lieux de Juda? N’est-ce point à Jérusalem?

6 וְשַׂמְתִּ֥י שֹׁמְר֛וֹן לְעִ֥י הַשָּׂדֶ֖ה לְמַטָּ֣עֵי כָ֑רֶם וְהִגַּרְתִּ֤י לַגַּי֙ אֲבָנֶ֔יהָ וִיסֹדֶ֖יהָ אֲגַלֶּֽה׃ Aussi ferai-je de Samarie un champ de décombres, un terrain de plantation pour des vignes. Je lancerai ses pierres dans la vallée et mettrai à nu ses fondations.

7 וְכׇל־פְּסִילֶ֣יהָ יֻכַּ֗תּוּ וְכׇל־אֶתְנַנֶּ֙יהָ֙ יִשָּׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ וְכׇל־עֲצַבֶּ֖יהָ אָשִׂ֣ים שְׁמָמָ֑ה כִּ֠י מֵאֶתְנַ֤ן זוֹנָה֙ קִבָּ֔צָה וְעַד־אֶתְנַ֥ן זוֹנָ֖ה יָשֽׁוּבוּ׃ Toutes ses images sculptées seront fracassées, ses présents d’amour consumés par le feu; toutes ses statues, je les réduirai en ruines; car les ayant amassées avec le salaire de la prostitution, elle les verra s’en aller en salaire de prostitution.

8 עַל־זֹאת֙ אֶסְפְּדָ֣ה וְאֵילִ֔ילָה אֵילְכָ֥ה (שילל) [שׁוֹלָ֖ל] וְעָר֑וֹם אֶעֱשֶׂ֤ה מִסְפֵּד֙ כַּתַּנִּ֔ים וְאֵ֖בֶל כִּבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה׃ C’est pour cela que je veux donner cours à mes plaintes, à mes lamentations, circuler pieds-nus et sans vêtements, poussant des hurlements lugubres comme les chacals et des cris plaintifs comme les autruches.

9 כִּ֥י אֲנוּשָׁ֖ה מַכּוֹתֶ֑יהָ כִּי־בָ֙אָה֙ עַד־יְהוּדָ֔ה נָגַ֛ע עַד־שַׁ֥עַר עַמִּ֖י עַד־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ Car cuisants sont les maux qui l’ont frappée, ils atteignent même Juda, s’étendent jusqu’à la porte de mon peuple, jusqu’à Jérusalem.

10 בְּגַת֙ אַל־תַּגִּ֔ידוּ בָּכ֖וֹ אַל־תִּבְכּ֑וּ בְּבֵ֣ית לְעַפְרָ֔ה עָפָ֖ר (התפלשתי) [הִתְפַּלָּֽשִׁי]׃ Ne le racontez pas à Gath! Evitez de pousser des sanglots! Dans les maisons de Afra, roulez-vous dans la poussière!

11 עִבְרִ֥י לָכֶ֛ם יוֹשֶׁ֥בֶת שָׁפִ֖יר עֶרְיָה־בֹ֑שֶׁת לֹ֤א יָֽצְאָה֙ יוֹשֶׁ֣בֶת צַֽאֲנָ֔ן מִסְפַּד֙ בֵּ֣ית הָאֵ֔צֶל יִקַּ֥ח מִכֶּ֖ם עֶמְדָּתֽוֹ׃ Suivez votre chemin, habitants de Chafir, dans une nudité honteuse! Les habitants de Caanân, eux, n’osent pas sortir; le deuil de Bethaêcel vous ôte l’envie d’y séjourner.

12 כִּֽי־חָ֥לָֽה לְט֖וֹב יוֹשֶׁ֣בֶת מָר֑וֹת כִּֽי־יָ֤רַד רָע֙ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֔ה לְשַׁ֖עַר יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ Les habitants de Maroth tremblent pour leur bien-être, puisque déjà, de par l’Éternel, le malheur a fondu sur les portes de Jérusalem.

13 רְתֹ֧ם הַמֶּרְכָּבָ֛ה לָרֶ֖כֶשׁ יוֹשֶׁ֣בֶת לָכִ֑ישׁ רֵאשִׁ֨ית חַטָּ֥את הִיא֙ לְבַת־צִיּ֔וֹן כִּי־בָ֥ךְ נִמְצְא֖וּ פִּשְׁעֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ Attachez les chars aux coursiers, habitants de Lakhich! Tu fus une source de péché pour la fille de Sion, car c’est bien chez toi que se trouvent les crimes d’Israël.

14 לָכֵן֙ תִּתְּנִ֣י שִׁלּוּחִ֔ים עַ֖ל מוֹרֶ֣שֶׁת גַּ֑ת בָּתֵּ֤י אַכְזִיב֙ לְאַכְזָ֔ב לְמַלְכֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ C’est pourquoi tu diras adieu à Moréchet-Gath; les maisons d’Akhzib sont une déception pour les rois d’Israël.

15 עֹ֗ד הַיֹּרֵשׁ֙ אָ֣בִי לָ֔ךְ יוֹשֶׁ֖בֶת מָֽרֵשָׁ֑ה עַד־עֲדֻלָּ֥ם יָב֖וֹא כְּב֥וֹד יִשְׂרָאֵֽל׃ Une fois de plus, habitants de Marêcha, j’amènerai un conquérant contre toi; jusqu’à Adoullam parvient l’élite d’Israël.

16 קׇרְחִ֣י וָגֹ֔זִּי עַל־בְּנֵ֖י תַּעֲנוּגָ֑יִךְ הַרְחִ֤בִי קׇרְחָתֵךְ֙ כַּנֶּ֔שֶׁר כִּ֥י גָל֖וּ מִמֵּֽךְ׃ {ס} Coupe-toi les cheveux, rase-toi à cause des enfants qui sont tes délices. Rends ta calvitie large comme [les ailes de] l’aigle, puisqu’ils te quittent pour aller en exil.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Michée 1:8 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

עַל־זֹאת֙ אֶסְפְּדָ֣ה וְאֵילִ֔ילָה אֵילְכָ֥ה (שילל) [שׁוֹלָ֖ל] וְעָר֑וֹם אֶעֱשֶׂ֤ה מִסְפֵּד֙ כַּתַּנִּ֔ים וְאֵ֖בֶל כִּבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

For this will I wail and howl, I will go stripped and naked; I will make a wailing like the jackals, And a mourning like the ostriches.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

עַל־זֹאת֙ אֶסְפְּדָ֣ה וְאֵילִ֔ילָה אֵילְכָ֥ה שילל [שׁוֹלָ֖ל] וְעָר֑וֹם אֶעֱשֶׂ֤ה מִסְפֵּד֙ כַּתַּנִּ֔ים וְאֵ֖בֶל כִּבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל [שולל] וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

עַל־זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה אֵילְכָה שילל [שׁוֹלָל] וְעָרוֹם אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה׃

Licence: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

C’est pour cela que je veux donner cours à mes plaintes, à mes lamentations, circuler pieds-nus et sans vêtements, poussant des hurlements lugubres comme les chacals et des cris plaintifs comme les autruches.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Darüber klage ich und jammere, ich gehe umher sinnlos und nackt. Meine Klage hört sich an wie das Geheul der Schakale, und mein Jammer wie der Jammer der Strauße.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Nad tem ubolewać muszę i zawodzić, chodzić boso i bez okrycia, lamentować jako szakale, a kwilić jako młode strusięta.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

דערױף װעל איך קלאָגן און יאָמערן, איך װעל אומגײן באָרװעס און נאַקעט, איך װעל מאַכן אַ קלאָג װי די שאַקאַלן, און אַ טרױער װי שטרױספֿױגלען.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Pri tio mi ploras kaj ĝemas, iras senŝue kaj nude; mi krias plende, kiel la ŝakaloj, kaj estas malgaja, kiel la strutoj.

Licence: Public Domain

English · Sefaria Community Translation

Over this I will wail and howl, I will be stripped and naked, I will make grief as jackals do, and mourn as the ostriches do!

Licence: CC0

Commentaires sur Michée 1:8

Rashi

English

I will go mad Heb. שׁוֹלָל, becoming mad like a mentally deranged person, with bewilderment. Cf. (Ps. 76:6) “The stout-hearted have become mad (אֱשְׁתּוֹלְלוּ)”; (Isa. 59:15) “And he who turns away from evil is considered mad (מִשְׁתּוֹלֵל).” The ‘tav’ comes into the word to serve in the reflexive present and past. This is the normal pattern of a word whose first radical letter is ‘shin’ or ‘sammech’ when a ‘tav’ is added in the reflexive, either present or past, as in מִשְׁתּוֹלֵל. I say that it is an expression of error, as in (II Kings 4:28) “Do not mislead (תַשְׁלֶה) me”; (II Sam. 6:7) “For his error (הַשַּׁל) ;” (Dan. 3: 29) “who speaks anything amiss (שָׁלוּ).”

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Targum Jonathan

עברית

עַל דָא יִסְפְּדוּן וְיֵלִילוּן יְהָכוּן בְּשׁוּלְלַיָא עַרְטִילָאִין יַעַבְּדוּן מִסְפְּדָא כִּירוֹדִין וְאֵיבְלָא כִּבְנַת נַעֲמִין:

Mikraot Gedolot · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

על - דברי הנביא מה שיספדו בימים ההם עובדי השם.

שולל - כמו אדם ששללו בגדיו ונשאר ערום, או הזכיר שולל, כי המשוגע שהוא מטורף מדעתו, דרכו ללכת שולל וערום והוא מגזרת שובב. וכן טעם: מוליך יועצים שולל.

וערום - מבלי לבוש ולא יקרא ערום בלבושת שק, כי אם בהסירו השק, כמו שאמר בישעיה: ופתחת השק מעל מתניך ונעלך תחלץ ויעש כן הלך ערום ויחף:

Ibn Ezra on Micah -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria