Proverbes 1:7

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

1

1 מִ֭שְׁלֵי שְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֑ד מֶ֝֗לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ Proverbes de Salomon, fils de David, roi d’Israël:

2 לָדַ֣עַת חׇכְמָ֣ה וּמוּסָ֑ר לְ֝הָבִ֗ין אִמְרֵ֥י בִינָֽה׃ Grâce à eux, on apprend à connaître la sagesse et la morale, à goûter le langage de la raison;

3 לָ֭קַחַת מוּסַ֣ר הַשְׂכֵּ֑ל צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט וּמֵשָׁרִֽים׃ à accueillir les leçons du bon sens, la vertu, la justice et la droiture.

4 לָתֵ֣ת לִפְתָאיִ֣ם עׇרְמָ֑ה לְ֝נַ֗עַר דַּ֣עַת וּמְזִמָּֽה׃ Ils donnent de la sagacité aux simples, au jeune homme de l’expérience et de la réflexion.

5 יִשְׁמַ֣ע חָ֭כָם וְי֣וֹסֶף לֶ֑קַח וְ֝נָב֗וֹן תַּחְבֻּל֥וֹת יִקְנֶֽה׃ En les entendant, le sage enrichira son savoir, et l’homme avisé acquerra de l’habileté.

6 לְהָבִ֣ין מָ֭שָׁל וּמְלִיצָ֑ה דִּבְרֵ֥י חֲ֝כָמִ֗ים וְחִידֹתָֽם׃ On saisira mieux paraboles et sentences, les paroles des sages et leurs piquants aphorismes.

7 יִרְאַ֣ת יְ֭הֹוָה רֵאשִׁ֣ית דָּ֑עַת חׇכְמָ֥ה וּ֝מוּסָ֗ר אֱוִילִ֥ים בָּֽזוּ׃ {פ}
La crainte de l’Éternel est le principe de la connaissance; sagesse et morale excitent le dédain des sots.

8 שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ וְאַל־תִּ֝טֹּ֗שׁ תּוֹרַ֥ת אִמֶּֽךָ׃ Écoute, mon fils, les remontrances de ton père, ne délaisse pas les instructions de ta mère;

9 כִּ֤י ׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ וַ֝עֲנָקִ֗ים לְגַרְגְּרֹתֶֽךָ׃ car elles forment un gracieux diadème pour ta tête et un collier pour ton cou.

10 בְּנִ֡י אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃ Mon fils, si des criminels cherchent à t’entraîner, ne leur cède point;

11 אִם־יֹאמְרוּ֮ לְכָ֢ה אִ֫תָּ֥נוּ נֶאֶרְבָ֥ה לְדָ֑ם נִצְפְּנָ֖ה לְנָקִ֣י חִנָּֽם׃ s’ils disent: "Viens donc avec nous, nous allons combiner des meurtres, attenter sans motif à la vie de l’innocent;

12 נִ֭בְלָעֵם כִּשְׁא֣וֹל חַיִּ֑ים וּ֝תְמִימִ֗ים כְּי֣וֹרְדֵי בֽוֹר׃ comme le Cheol nous les engloutirons vivants, tout entiers comme ceux qui descendent dans la tombe.

13 כׇּל־ה֣וֹן יָקָ֣ר נִמְצָ֑א נְמַלֵּ֖א בָתֵּ֣ינוּ שָׁלָֽל׃ Nous ferons main basse sur tout objet de prix; nous remplirons nos maisons de butin.

14 גּ֭וֹרָ֣לְךָ תַּפִּ֣יל בְּתוֹכֵ֑נוּ כִּ֥יס אֶ֝חָ֗ד יִהְיֶ֥ה לְכֻלָּֽנוּ׃ Tu associeras ton sort au nôtre: nous ferons tous bourse commune,"

15 בְּנִ֗י אַל־תֵּלֵ֣ךְ בְּדֶ֣רֶךְ אִתָּ֑ם מְנַ֥ע רַ֝גְלְךָ֗ מִנְּתִיבָתָֽם׃ mon fils, ne fraye pas avec eux, écarte tes pas de leur sentier;

16 כִּ֣י רַ֭גְלֵיהֶם לָרַ֣ע יָר֑וּצוּ וִ֝ימַהֲר֗וּ לִשְׁפׇּךְ־דָּֽם׃ car leurs pieds se précipitent vers le mal, ils ont hâte de répandre le sang.

17 כִּֽי־חִ֭נָּם מְזֹרָ֣ה הָרָ֑שֶׁת בְּ֝עֵינֵ֗י כׇּל־בַּ֥עַל כָּנָֽף׃ Certes les filets paraissent dressés sans aucun but aux yeux de la gent ailée:

18 וְ֭הֵם לְדָמָ֣ם יֶאֱרֹ֑בוּ יִ֝צְפְּנ֗וּ לְנַפְשֹׁתָֽם׃ eux aussi en veulent à leur propre sang, et c’est à eux-mêmes qu’ils dressent un piège.

19 כֵּ֗ן אׇ֭רְחוֹת כׇּל־בֹּ֣צֵֽעַ בָּ֑צַע אֶת־נֶ֖פֶשׁ בְּעָלָ֣יו יִקָּֽח׃ {פ}
Tel est le sort auquel court quiconque poursuit le lucre: il coûte la vie à ceux qui l’ambitionnent.

20 חׇ֭כְמוֹת בַּח֣וּץ תָּרֹ֑נָּה בָּ֝רְחֹב֗וֹת תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ׃ La sagesse prêche dans la rue; sur les voies publiques elle élève la voix.

21 בְּרֹ֥אשׁ הֹמִיּ֗וֹת תִּ֫קְרָ֥א בְּפִתְחֵ֖י שְׁעָרִ֥ים בָּעִ֗יר אֲמָרֶ֥יהָ תֹאמֵֽר׃ Elle appelle à elle au milieu des bruyants carrefours, à l’entrée des portes. En pleine ville, elle fait entendre ses discours:

22 עַד־מָתַ֣י ׀ פְּתָיִם֮ תְּֽאֵהֲב֫וּ־פֶ֥תִי וְלֵצִ֗ים לָ֭צוֹן חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃ "Jusqu’à quand, niais, aimerez-vous la sottise, et vous, persifleurs, aurez-vous du goût pour la moquerie? Jusqu’à quand, insensés, haïrez-vous le savoir?

23 תָּשׁ֗וּבוּ לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י הִנֵּ֤ה אַבִּ֣יעָה לָכֶ֣ם רוּחִ֑י אוֹדִ֖יעָה דְבָרַ֣י אֶתְכֶֽם׃ Cédez à mes remontrances; voici, je veux vous ouvrir les sources de mon esprit, vous enseigner mes paroles.

24 יַ֣עַן קָ֭רָאתִי וַתְּמָאֵ֑נוּ נָטִ֥יתִי יָ֝דִ֗י וְאֵ֣ין מַקְשִֽׁיב׃ Puisque j’ai appelé et que vous avez refusé de m’entendre; puisque j’ai tendu la main et que personne n’y a fait attention;

25 וַתִּפְרְע֥וּ כׇל־עֲצָתִ֑י וְ֝תוֹכַחְתִּ֗י לֹ֣א אֲבִיתֶֽם׃ puisque vous avez repoussé tous mes conseils et que vous n’avez pas voulu de mes remontrances,

26 גַּם־אֲ֭נִי בְּאֵידְכֶ֣ם אֶשְׂחָ֑ק אֶ֝לְעַ֗ג בְּבֹ֣א פַחְדְּכֶֽם׃ en retour je rirai, moi, de votre malheur, je vous raillerai quand éclatera votre épouvante;

27 בְּבֹ֤א (כשאוה) [כְשׁוֹאָ֨ה ׀] פַּחְדְּכֶ֗ם וְֽ֭אֵידְכֶם כְּסוּפָ֣ה יֶאֱתֶ֑ה בְּבֹ֥א עֲ֝לֵיכֶ֗ם צָרָ֥ה וְצוּקָֽה׃ oui, quand éclatera votre épouvante, pareille à une tempête, et votre malheur, tel qu’un ouragan, quand fondront sur vous détresse et angoisse.

28 אָ֣ז יִ֭קְרָאֻנְנִי וְלֹ֣א אֶעֱנֶ֑ה יְ֝שַׁחֲרֻ֗נְנִי וְלֹ֣א יִמְצָאֻֽנְנִי׃ Alors on m’appellera et je ne répondrai point, on me cherchera, mais on ne me trouvera pas.

29 תַּ֭חַת כִּֽי־שָׂ֣נְאוּ דָ֑עַת וְיִרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה לֹ֣א בָחָֽרוּ׃ Aussi bien, ils ont détesté le savoir, ils n’ont eu aucun goût pour fa crainte de l’Éternel.

30 לֹא־אָב֥וּ לַעֲצָתִ֑י נָ֝אֲצ֗וּ כׇּל־תּוֹכַחְתִּֽי׃ Ils n’ont pas voulu de mes conseils, n’ont eu que du dédain pour toutes mes réprimandes.

31 וְֽ֭יֹאכְלוּ מִפְּרִ֣י דַרְכָּ֑ם וּֽמִמֹּעֲצֹ֖תֵיהֶ֣ם יִשְׂבָּֽעוּ׃ Qu’ils se nourrissent donc du fruit de leur conduite, qu’ils se rassasient de leurs résolutions!

32 כִּ֤י מְשׁוּבַ֣ת פְּתָיִ֣ם תַּהַרְגֵ֑ם וְשַׁלְוַ֖ת כְּסִילִ֣ים תְּאַבְּדֵֽם׃ Assurément, la rébellion des niais les perdra, et la fausse quiétude des sots causera leur ruine.

33 וְשֹׁמֵ֣עַֽ לִ֭י יִשְׁכׇּן־בֶּ֑טַח וְ֝שַׁאֲנַ֗ן מִפַּ֥חַד רָעָֽה׃ {פ}
Mais quiconque m’écoute demeurera en sécurité, exempt de la crainte du malheur."

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Proverbes 1:7 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

יִרְאַ֣ת יְ֭הֹוָה רֵאשִׁ֣ית דָּ֑עַת חׇכְמָ֥ה וּ֝מוּסָ֗ר אֱוִילִ֥ים בָּֽזוּ׃ {פ}

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

The fear of the LORD is the beginning of knowledge; But the foolish despise wisdom and discipline.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

יִרְאַ֣ת יְ֭הוָה רֵאשִׁ֣ית דָּ֑עַת חָכְמָ֥ה וּ֝מוּסָ֗ר אֱוִילִ֥ים בָּֽזוּ׃ (פ)

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

יִרְאַת יְהוָה רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

[(The book proper begins now.)] The fear of the L-rd is the first [i.e., the tithe] of knowledge [("Put your fear before your knowledge")], for fools [(those who do not fear the L-rd)] spurn wisdom and mussar.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

La crainte de l’Éternel est le principe de la connaissance; sagesse et morale excitent le dédain des sots.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Bojaźń Boża jest pierwiastkiem wiedzy; mądrością i napomnieniem pogardzają głupcy.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

דער אָנהײב פֿון קענשאַפֿט איז מורא פֿאַר גאָט, אָבער די נאַרן פֿאַראַכטן חכמה און מוסר.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

La timo antaŭ la Eternulo estas la komenco de sciado. Saĝon kaj instruon malpiuloj malestimas.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Proverbes 1:7

Rashi

English

The fear of the Lord is the beginning of knowledge Until here, he explained for what purpose Solomon composed this book, and now the book commences.

The fear of the Lord is the beginning of knowledge This is the separation of the fundamentals of knowledge, and what shall be for you first, preceding knowledge: Before your wisdom, first fear your Creator, and that will give your heart the desire to engage in wisdom and in knowledge, for the fools, who do not fear the Lord, despise wisdom and discipline.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

יראת - יודיע כי ראשית הדעת והמוסר הוא, שיהיה ירא שמים אף על פי שחכמת היראה והמוסר אוילים יבוזו, אין ראוי לבוז אותם על כן אחריו.

Ibn Ezra on Proverbs -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

יראת ה'. היא המוסר במדות והיא התחלה והישרה אל קנין הדעת כי לא יתכן שירדוף האדם לקנין המושכלות עם היותו ילכד ברשת המדות הפחותות והנה האוילים אשר הם המואסים המוסר ובוזים אותו הם בוזים חכמה ומוסר ולא ירגישו בה כי במאסם המוסר ירחיקו מהם החכמה והוא מבואר כי האויל לא יקח מוסר מוסר לא לקחו:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria