Proverbes 11:17

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

11

1 מֹאזְנֵ֣י מִ֭רְמָה תּוֹעֲבַ֣ת יְהֹוָ֑ה וְאֶ֖בֶן שְׁלֵמָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃ Des balances fausses sont en horreur à l’Éternel; des poids justes, voilà ce qu’il aime.

2 בָּֽא־זָ֭דוֹן וַיָּבֹ֣א קָל֑וֹן וְֽאֶת־צְנוּעִ֥ים חׇכְמָֽה׃ Vienne l’orgueil, le déshonneur le suit; la sagesse est avec les humbles.

3 תֻּמַּ֣ת יְשָׁרִ֣ים תַּנְחֵ֑ם וְסֶ֖לֶף בֹּגְדִ֣ים (ושדם) [יְשׇׁדֵּֽם]׃ L’intégrité des justes est leur guide; la perversion des gens sans foi est leur ruine.

4 לֹא־יוֹעִ֣יל ה֭וֹן בְּי֣וֹם עֶבְרָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת׃ La fortune ne sert de rien au jour de la colère; mais la vertu sauve de la mort.

5 צִדְקַ֣ת תָּ֭מִים תְּיַשֵּׁ֣ר דַּרְכּ֑וֹ וּ֝בְרִשְׁעָת֗וֹ יִפֹּ֥ל רָשָֽׁע׃ La vertu de l’homme intègre aplanit sa voie; l’impie tombe par son impiété.

6 צִדְקַ֣ת יְ֭שָׁרִים תַּצִּילֵ֑ם וּ֝בְהַוַּ֗ת בֹּגְדִ֥ים יִלָּכֵֽדוּ׃ La vertu des gens de bien est leur sauvegarde, mais les gens sans foi sont pris au piège de leur malice.

7 בְּמ֤וֹת אָדָ֣ם רָ֭שָׁע תֹּאבַ֣ד תִּקְוָ֑ה וְתוֹחֶ֖לֶת אוֹנִ֣ים אָבָֽדָה׃ La mort met fin à l’espoir du méchant et anéantit l’attente des violents.

8 צַ֭דִּיק מִצָּרָ֣ה נֶחֱלָ֑ץ וַיָּבֹ֖א רָשָׁ֣ע תַּחְתָּֽיו׃ Le juste échappe à la détresse, et le méchant prend sa place.

9 בְּפֶ֗ה חָ֭נֵף יַשְׁחִ֣ת רֵעֵ֑הוּ וּ֝בְדַ֗עַת צַדִּיקִ֥ים יֵחָלֵֽצוּ׃ L’impie ruine son prochain avec sa bouche, mais les justes sont préservés par leur expérience.

10 בְּט֣וּב צַ֭דִּיקִים תַּעֲלֹ֣ץ קִרְיָ֑ה וּבַאֲבֹ֖ד רְשָׁעִ֣ים רִנָּֽה׃ Que les justes soient heureux, la cité est en joie; que les méchants périssent, ce sont des transports.

11 בְּבִרְכַּ֣ת יְ֭שָׁרִים תָּר֣וּם קָ֑רֶת וּבְפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תֵּהָרֵֽס׃ La bénédiction des bons fait la grandeur de la ville; la bouche des méchants en cause la chute.

12 בׇּז־לְרֵעֵ֥הוּ חֲסַר־לֵ֑ב וְאִ֖ישׁ תְּבוּנ֣וֹת יַחֲרִֽישׁ׃ Rabaisser son prochain, c’est manquer de sens; l’homme avisé se tait.

13 הוֹלֵ֣ךְ רָ֭כִיל מְגַלֶּה־סּ֑וֹד וְנֶאֱמַן־ר֝֗וּחַ מְכַסֶּ֥ה דָבָֽר׃ Celui qui colporte des commérages divulgue les secrets; l’homme loyal sait les tenir cachés.

14 בְּאֵ֣ין תַּ֭חְבֻּלוֹת יִפׇּל־עָ֑ם וּ֝תְשׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יוֹעֵֽץ׃ Faute de direction, un peuple tombe; son salut réside dans la multitude de ses conseillers.

15 רַע־יֵ֭רוֹעַ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר וְשֹׂנֵ֖א תֹקְעִ֣ים בּוֹטֵֽחַ׃ Qui garantit pour un étranger s’en trouvera fort mal; qui hait les engagements ne court pas de risque.

16 אֵֽשֶׁת־חֵ֭ן תִּתְמֹ֣ךְ כָּב֑וֹד וְ֝עָרִיצִ֗ים יִתְמְכוּ־עֹֽשֶׁר׃ La femme gracieuse conquiert les hommages, les gens à poigne conquièrent la richesse.

17 גֹּמֵ֣ל נַ֭פְשׁוֹ אִ֣ישׁ חָ֑סֶד וְעֹכֵ֥ר שְׁ֝אֵר֗וֹ אַכְזָרִֽי׃ L’homme bon assure son propre bonheur, mais l’homme cruel se prépare des tourments.

18 רָשָׁ֗ע עֹשֶׂ֥ה פְעֻלַּת־שָׁ֑קֶר וְזֹרֵ֥עַ צְ֝דָקָ֗ה שֶׂ֣כֶר אֱמֶֽת׃ Le méchant fait une œuvre vaine; mais qui sème la justice récolte une vraie récompense.

19 כֵּן־צְדָקָ֥ה לְחַיִּ֑ים וּמְרַדֵּ֖ף רָעָ֣ה לְמוֹתֽוֹ׃ La vertu est un gage de vie; qui poursuit le mal court à la mort.

20 תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הֹוָה עִקְּשֵׁי־לֵ֑ב וּ֝רְצוֹנ֗וֹ תְּמִ֣ימֵי דָֽרֶךְ׃ L’Éternel a en horreur les cœurs tortueux, mais il aime les gens intègres.

21 יָ֣ד לְ֭יָד לֹא־יִנָּ֣קֶה רָּ֑ע וְזֶ֖רַע צַדִּיקִ֣ים נִמְלָֽט׃ Haut la main! Le méchant ne reste pas impuni, mais la race des justes échappe à tout danger.

22 נֶ֣זֶם זָ֭הָב בְּאַ֣ף חֲזִ֑יר אִשָּׁ֥ה יָ֝פָ֗ה וְסָ֣רַת טָֽעַם׃ Un anneau d’or au groin d’un porc, telle est une belle femme dépourvue de jugement.

23 תַּאֲוַ֣ת צַדִּיקִ֣ים אַךְ־ט֑וֹב תִּקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים עֶבְרָֽה׃ Le désir des justes ne vise qu’au bien; l’espoir des méchants n’est que débordement.

24 יֵ֣שׁ מְ֭פַזֵּר וְנוֹסָ֥ף ע֑וֹד וְחֹשֵׂ֥ךְ מִ֝יֹּ֗שֶׁר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃ Tel est prodigue de son bien et le voit s’augmenter; tel est économe plus que de raison et s’appauvrit.

25 נֶֽפֶשׁ־בְּרָכָ֥ה תְדֻשָּׁ֑ן וּ֝מַרְוֶ֗ה גַּם־ה֥וּא יוֹרֶֽא׃ L’âme généreuse jouira de l’abondance; qui fait pleuvoir des bienfaits est lui-même arrosé.

26 מֹ֣נֵֽעַ בָּ֭ר יִקְּבֻ֣הוּ לְא֑וֹם וּ֝בְרָכָ֗ה לְרֹ֣אשׁ מַשְׁבִּֽיר׃ Accaparer le blé, c’est se faire maudire du peuple; mais ses bénédictions vont à qui le met en vente.

27 שֹׁ֣חֵֽר ט֭וֹב יְבַקֵּ֣שׁ רָצ֑וֹן וְדֹרֵ֖שׁ רָעָ֣ה תְבוֹאֶֽנּוּ׃ Rechercher le bien, c’est rechercher l’affection; poursuivre le mal, c’est en devenir la victime.

28 בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭עׇשְׁרוֹ ה֣וּא יִפּ֑וֹל וְ֝כֶעָלֶ֗ה צַדִּיקִ֥ים יִפְרָֽחוּ׃ Qui se confie en sa richesse tombera, mais les justes sont florissants comme le feuillage.

29 עֹכֵ֣ר בֵּ֭יתוֹ יִנְחַל־ר֑וּחַ וְעֶ֥בֶד אֱ֝וִ֗יל לַֽחֲכַם־לֵֽב׃ Celui qui jette le trouble dans sa maison ne possédera que du vent; le sot devient l’esclave de l’homme sage.

30 פְּֽרִי־צַ֭דִּיק עֵ֣ץ חַיִּ֑ים וְלֹקֵ֖חַ נְפָשׁ֣וֹת חָכָֽם׃ L’œuvre du juste est un arbre de vie; gagner les cœurs est le fait du sage.

31 הֵ֣ן צַ֭דִּיק בָּאָ֣רֶץ יְשֻׁלָּ֑ם אַ֝֗ף כִּֽי־רָשָׁ֥ע וְחוֹטֵֽא׃ Voyez, le juste obtient le prix de ses œuvres sur terre: combien plus encore le méchant et le pécheur!

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Proverbes 11:17 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

גֹּמֵ֣ל נַ֭פְשׁוֹ אִ֣ישׁ חָ֑סֶד וְעֹכֵ֥ר שְׁ֝אֵר֗וֹ אַכְזָרִֽי׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

The merciful man doeth good to his own soul; But he that is cruel troubleth his own flesh.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

גֹּמֵ֣ל נַ֭פְשׁוֹ אִ֣ישׁ חָ֑סֶד וְעֹכֵ֥ר שְׁ֝אֵר֗וֹ אַכְזָרִֽי׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

One who is kind to his kin is a saintly man, and the cruel man [is he who] vexes his kin.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

L’homme bon assure son propre bonheur, mais l’homme cruel se prépare des tourments.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Człowiek miłosierny świadczy dobrze sam sobie; ale okrutny dręczy własne swe ciało.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

זיך אַלײן טוט גוטס דער גענאָדיקער מענטש, און זײַן אײגן לײַב פֿאַראומגליקט דער אַכזר.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Bonkora homo donos bonon al sia animo, Kaj kruelulo detruas sian karnon.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Proverbes 11:17

Rashi

English

does himself good He does good to his kin. A kind man lit. a man of kindness, a man who is kind.

but a cruel one troubles his own flesh But the cruel one troubles his kin.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

איש חסד גומל נפשו - ותומך אותה בחסדו ומשלימה עד שנת כלח.

שארו - בשרו הוא אכזרי שיעשה בעברת זדון עד שישחית אחר. אמר: שארו עם האכזרי, כי רצונו להעמיד הגוף בתענוגי העולם והחסיד מעמיד הנפש, בישרו ובחסדו.

Ibn Ezra on Proverbs -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

גומל נפשו. הנה מי שמגדל נפשו החומרית ומחזיק אותה לתת לחומר ההכרחי מן המזון והלבוש הוא איש חסד שלא יגרע מדבר חקו הראוי לו ויחמול על הראוי לחמלה עליו ואמנם מי שהוא עוכר בשרו ומצר לגופו הנה הוא אכזרי כי מי שהוא אכזרי לעצמו כל שכן שהוא אכזרי לזולתו ואולם אמר זה כי קצת האנשים יחשבו עבודה לשם יתב' מה שיענו גופם ענוי וזה הפך רצון הש"י ולזה תמצא שלא העמידה התורה דבר יהיה בו ענוי לנפש הבהמות רק מעט ביום אחד בשנה והיה זה כי כן הכחות הנפשיות החמריות הוכנו לעבודת השכל ולא יוכן להם זה אם לא היו בבריאות ולזה מי שיהיה סבה להחלות הגוף אשר בחלותו ייחלו אלו הכחות הנה הוא יבלבל כוונת השם יתברך:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria