Proverbes 14:9

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

14

1 חַכְמ֣וֹת נָ֭שִׁים בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ וְ֝אִוֶּ֗לֶת בְּיָדֶ֥יהָ תֶהֶרְסֶֽנּוּ׃ La sagesse des femmes édifie la maison; leur folie la renverse de ses propres mains.

2 הוֹלֵ֣ךְ בְּ֭יׇשְׁרוֹ יְרֵ֣א יְהֹוָ֑ה וּנְל֖וֹז דְּרָכָ֣יו בּוֹזֵֽהוּ׃ Qui craint l’Éternel va droit son chemin; qui le méprise suit des voies obliques.

3 בְּֽפִי־אֱ֭וִיל חֹ֣טֶר גַּאֲוָ֑ה וְשִׂפְתֵ֥י חֲ֝כָמִ֗ים תִּשְׁמוּרֵֽם׃ Dans la bouche de l’insensé éclot l’orgueil; mais les lèvres des sages les en préservent.

4 בְּאֵ֣ין אֲ֭לָפִים אֵב֣וּס בָּ֑ר וְרׇב־תְּ֝בוּא֗וֹת בְּכֹ֣חַ שֽׁוֹר׃ Faute de bétail, le râtelier reste vide; c’est la vigueur du bœuf qui produit les riches moissons.

5 עֵ֣ד אֱ֭מוּנִים לֹ֣א יְכַזֵּ֑ב וְיָפִ֥יחַ כְּ֝זָבִ֗ים עֵ֣ד שָֽׁקֶר׃ Un témoin loyal ne ment pas; un témoin mensonger n’exhale que faussetés.

6 בִּקֶּשׁ־לֵ֣ץ חׇכְמָ֣ה וָאָ֑יִן וְדַ֖עַת לְנָב֣וֹן נָקָֽל׃ Le persifleur recherche la sagesse: elle lui échappe; mais le savoir est facilement abordable à l’homme intelligent.

7 לֵ֣ךְ מִ֭נֶּגֶד לְאִ֣ישׁ כְּסִ֑יל וּבַל־יָ֝דַ֗עְתָּ שִׂפְתֵי־דָֽעַת׃ Quand tu te sépareras d’un homme sot, tu n’auras pas appris ce que c’est que des lèvres raisonnables.

8 חׇכְמַ֣ת עָ֭רוּם הָבִ֣ין דַּרְכּ֑וֹ וְאִוֶּ֖לֶת כְּסִילִ֣ים מִרְמָֽה׃ C’est une sagesse chez l’homme prudent de bien discerner sa voie; la sottise des fous est une cause de tromperie.

9 אֱ֭וִלִים יָלִ֣יץ אָשָׁ֑ם וּבֵ֖ין יְשָׁרִ֣ים רָצֽוֹן׃ Le péché se joue des insensés; parmi les hommes droits règne le contentement.

10 לֵ֗ב י֭וֹדֵעַ מׇרַּ֣ת נַפְשׁ֑וֹ וּ֝בְשִׂמְחָת֗וֹ לֹא־יִתְעָ֥רַב זָֽר׃ Le cœur seul sent l’amertume qui l’envahit; de même ses joies, l’étranger n’y est pour rien.

11 בֵּ֣ית רְ֭שָׁעִים יִשָּׁמֵ֑ד וְאֹ֖הֶל יְשָׁרִ֣ים יַפְרִֽיחַ׃ La maison des méchants sera ruinée; la tente des hommes droits est florissante.

12 יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי־אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃ Tel chemin se présente tout uni devant l’homme et, finalement, il conduit à la mort.

13 גַּם־בִּשְׂחֹ֥ק יִכְאַב־לֵ֑ב וְאַחֲרִיתָ֖הּ שִׂמְחָ֣ה תוּגָֽה׃ Même dans le rire le cœur peut souffrir, et la joie elle-même finit en tristesse.

14 מִדְּרָכָ֣יו יִ֭שְׂבַּע ס֣וּג לֵ֑ב וּ֝מֵעָלָ֗יו אִ֣ישׁ טֽוֹב׃ Un cœur dévoyé recueille le fruit de sa conduite; et l’homme de bien trouve sa satisfaction en lui-même.

15 פֶּ֭תִי יַאֲמִ֣ין לְכׇל־דָּבָ֑ר וְ֝עָר֗וּם יָבִ֥ין לַאֲשֻׁרֽוֹ׃ Le niais croit tout; l’homme réfléchi considère chacun de ses pas.

16 חָכָ֣ם יָ֭רֵא וְסָ֣ר מֵרָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל מִתְעַבֵּ֥ר וּבוֹטֵֽחַ׃ Le sage est craintif et évite le mal; le sot se laisse entraîner et se croit en sûreté.

17 קְֽצַר־אַ֭פַּיִם יַעֲשֶׂ֣ה אִוֶּ֑לֶת וְאִ֥ישׁ מְ֝זִמּ֗וֹת יִשָּׂנֵֽא׃ Un homme prompt à la colère fait des sottises; l’homme fertile en roueries s’attire la haine.

18 נָחֲל֣וּ פְתָאיִ֣ם אִוֶּ֑לֶת וַ֝עֲרוּמִ֗ים יַכְתִּ֥רוּ דָֽעַת׃ Les niais ont en partage la sottise; la raison est la couronne des gens avisés.

19 שַׁח֣וּ רָ֭עִים לִפְנֵ֣י טוֹבִ֑ים וּ֝רְשָׁעִ֗ים עַֽל־שַׁעֲרֵ֥י צַדִּֽיק׃ Les méchants baissent la tête devant les bons; et les impies se tiennent à la porte du juste.

20 גַּם־לְ֭רֵעֵהוּ יִשָּׂ֣נֵא רָ֑שׁ וְאֹהֲבֵ֖י עָשִׁ֣יר רַבִּֽים׃ Même pour son intime le pauvre est un objet d’antipathie; mais nombreux sont les amis du riche.

21 בׇּז־לְרֵעֵ֥הוּ חוֹטֵ֑א וּמְחוֹנֵ֖ן (עניים) [עֲנָוִ֣ים] אַשְׁרָֽיו׃ Qui méprise son prochain est fautif; mais heureux qui prend pitié des humbles!

22 הֲֽלוֹא־יִ֭תְעוּ חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע וְחֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת חֹ֣רְשֵׁי טֽוֹב׃ Certes, ils font fausse route, ceux qui machinent le mal; amour et bienveillance récompensent ceux qui méditent le bien.

23 בְּכׇל־עֶ֭צֶב יִהְיֶ֣ה מוֹתָ֑ר וּדְבַר־שְׂ֝פָתַ֗יִם אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃ Tout effort sérieux donne du profit; les vaines paroles ne causent que des pertes.

24 עֲטֶ֣רֶת חֲכָמִ֣ים עׇשְׁרָ֑ם אִוֶּ֖לֶת כְּסִילִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃ Pour les sages la richesse est une couronne; la folie des sots reste toujours folie.

25 מַצִּ֣יל נְ֭פָשׁוֹת עֵ֣ד אֱמֶ֑ת וְיָפִ֖חַ כְּזָבִ֣ים מִרְמָֽה׃ Un témoin véridique sauve des existences; un témoin déloyal débite des faussetés.

26 בְּיִרְאַ֣ת יְ֭הֹוָה מִבְטַח־עֹ֑ז וּ֝לְבָנָ֗יו יִהְיֶ֥ה מַחְסֶֽה׃ La crainte de l’Éternel vaut une place forte; on en fait un abri pour ses enfants.

27 יִרְאַ֣ת יְ֭הֹוָה מְק֣וֹר חַיִּ֑ים לָ֝ס֗וּר מִמֹּ֥קְשֵׁי מָֽוֶת׃ La crainte de l’Éternel est une source de vie; elle éloigne des pièges de la mort.

28 בְּרׇב־עָ֥ם הַדְרַת־מֶ֑לֶךְ וּבְאֶ֥פֶס לְ֝אֹ֗ם מְחִתַּ֥ת רָזֽוֹן׃ Quand la nation s’accroît, c’est une gloire pour le roi; quand la population vient à manquer, c’est une ruine pour le prince.

29 אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם רַב־תְּבוּנָ֑ה וּקְצַר־ר֝֗וּחַ מֵרִ֥ים אִוֶּֽלֶת׃ Être longanime, c’est faire preuve de grande intelligence; se montrer irascible, c’est mettre en relief sa sottise.

30 חַיֵּ֣י בְ֭שָׂרִים לֵ֣ב מַרְפֵּ֑א וּרְקַ֖ב עֲצָמ֣וֹת קִנְאָֽה׃ Un cœur paisible est un gage de vie pour le corps mais la jalousie est la carie des os.

31 עֹ֣שֵֽׁק דָּ֭ל חֵרֵ֣ף עֹשֵׂ֑הוּ וּ֝מְכַבְּד֗וֹ חֹנֵ֥ן אֶבְיֽוֹן׃ Qui opprime le pauvre outrage son Créateur; qui a pitié de l’indigent l’honore.

32 בְּֽ֭רָעָתוֹ יִדָּחֶ֣ה רָשָׁ֑ע וְחֹסֶ֖ה בְמוֹת֣וֹ צַדִּֽיק׃ Le méchant est accablé par son malheur; le juste a confiance jusque dans la mort.

33 בְּלֵ֣ב נָ֭בוֹן תָּנ֣וּחַ חׇכְמָ֑ה וּבְקֶ֥רֶב כְּ֝סִילִ֗ים תִּוָּדֵֽעַ׃ La sagesse réside dans un cœur intelligent; elle se fait remarquer parmi les sots.

34 צְדָקָ֥ה תְרוֹמֵֽם־גּ֑וֹי וְחֶ֖סֶד לְאֻמִּ֣ים חַטָּֽאת׃ La justice grandit une nation; le crime est l’opprobre des peuples.

35 רְֽצוֹן־מֶ֭לֶךְ לְעֶ֣בֶד מַשְׂכִּ֑יל וְ֝עֶבְרָת֗וֹ תִּהְיֶ֥ה מֵבִֽישׁ׃ La faveur du roi va au serviteur intelligent; celui qui agit sans vergogne est l’objet de sa colère.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Proverbes 14:9 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

אֱ֭וִלִים יָלִ֣יץ אָשָׁ֑ם וּבֵ֖ין יְשָׁרִ֣ים רָצֽוֹן׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Amends pleadeth for fools; But among the upright there is good will.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

אֱ֭וִלִים יָלִ֣יץ אָשָׁ֑ם וּבֵ֖ין יְשָׁרִ֣ים רָצֽוֹן׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

אֱוִלִים יָלִיץ אָשָׁם וּבֵין יְשָׁרִים רָצוֹן׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

[Monetary] reparations [(to those they have offended)] will plead for the fools, [(viz. Samuel 6:4)], but among the just [(G-d and His people)] good will [(will suffice)].

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Le péché se joue des insensés; parmi les hommes droits règne le contentement.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Wśród błaznów rozprawia występek, ale wśród prawych łagodność.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

בײַ די נאַרן איז זינד אַ פֿירשפּרעכער, און צװישן די רעכטפֿאַרטיקע – גוטװיליקײט.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Malsaĝuloj ŝercas pri siaj kulpoj; Sed inter virtuloj ekzistas reciproka favoro.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Proverbes 14:9

Rashi

English

Amends for guilt plead for the fools For they sin and have to give money to the one against whom they sinned. And their amends, which they bring him with their money, will plead for them, like the Philistines, as it is stated (I Sam. 6:4f.): “five hemorrhoids of gold, etc. and you shall give honor to the God of Israel. Perhaps He will lighten His hand from upon you.”

אשם (amende in French, geldstrafe in German) a fine.

but there is good will among the upright apaisement in French (cf. above 11:27), appeasement. The Holy One, blessed be He, is pleased with them.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

אוילים יליץ אשם - כל אחד מהם והוא מלשון דבור, מלשון: המליץ בינותם כלומר יליץ לעשות אשם.

ובין ישרים רצון - שירצה איש את חברו. ופירוש: כענין: וחטאתם כסדום הגידו. פרוש אחר: כשיעשה אשם יתלוצץ ואומר שאינו מועיל, בשביל כך אין מביאים אותו, שאין בור ירא חטא וכן בכל החקים, אבל האשם אצל הישרים רצון לפני המקום, שמתכפרין בו עונותיהם, אי נמי מתלוצצים בעון, ולפיכך אין חוששין לגזול ולחמוס ולהחטיא, אבל בין הישרים לא תמצא אלא רצון המקום ובני אדם שהיא הדרך הישרה, ולפירוש אמר רצון סתם.

Ibn Ezra on Proverbs -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

אוילים יליץ. האשם הוא סבה שידברו האוילים כי כאשר יראו שלא הגיעו אל מבוקשם שיהיה אשמם סבה לזה אז יתרעמו זה לזה ויתמהו במה שהיתה החטאת הזאת ויגידו או מה שהמציאו מהסבו' אשר הוא אשם להם כשיחקרו במום הסבות ההם ואמנם בין ישרים יסופר השגת הרצון כי הם יבואו בדברים בסבותיהם ולזה ישיגו רצונם מצורף לזה שהם נעזרים בו מהשם יתברך:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria