Proverbes 16:22

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

16

1 לְאָדָ֥ם מַעַרְכֵי־לֵ֑ב וּ֝מֵיְהֹוָ֗ה מַעֲנֵ֥ה לָשֽׁוֹן׃ L’homme est maître des résolutions de son cœur; mais c’est l’Éternel qui prononce sur elles.

2 כׇּֽל־דַּרְכֵי־אִ֭ישׁ זַ֣ךְ בְּעֵינָ֑יו וְתֹכֵ֖ן רוּח֣וֹת יְהֹוָֽה׃ Toutes les voies de l’homme sont pures à ses yeux, mais l’Éternel sonde les esprits.

3 גֹּ֣ל אֶל־יְהֹוָ֣ה מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝יִכֹּ֗נוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃ Remets le succès de tes œuvres à l’Éternel, et tes projets s’en trouveront affermis.

4 כֹּ֤ל פָּעַ֣ל יְ֭הֹוָה לַֽמַּעֲנֵ֑הוּ וְגַם־רָ֝שָׁ֗ע לְי֣וֹם רָעָֽה׃ L’Éternel a tout fait pour un but prédestiné, même le méchant pour le jour du malheur.

5 תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הֹוָה כׇּל־גְּבַהּ־לֵ֑ב יָ֥ד לְ֝יָ֗ד לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃ Tout cœur hautain est en horreur à l’Éternel: haut la main! il ne restera pas indemne.

6 בְּחֶ֣סֶד וֶ֭אֱמֶת יְכֻפַּ֣ר עָוֺ֑ן וּבְיִרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה ס֣וּר מֵרָֽע׃ La bonté et la bienveillance effacent la faute; la crainte de l’Éternel fait éviter le mal.

7 בִּרְצ֣וֹת יְ֭הֹוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ גַּם־א֝וֹיְבָ֗יו יַשְׁלִ֥ם אִתּֽוֹ׃ Dieu agrée-t-il les voies d’un homme, il lui concilie même la faveur de ses ennemis.

8 טוֹב־מְ֭עַט בִּצְדָקָ֑ה מֵרֹ֥ב תְּ֝בוּא֗וֹת בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃ Mieux vaut une honnête médiocrité qu’un grand revenu, acquis par l’improbité.

9 לֵ֣ב אָ֭דָם יְחַשֵּׁ֣ב דַּרְכּ֑וֹ וַ֝יהֹוָ֗ה יָכִ֥ין צַעֲדֽוֹ׃ Le cœur de l’homme choisit sa voie; mais l’Éternel dirige ses pas.

10 קֶ֤סֶם ׀ עַֽל־שִׂפְתֵי־מֶ֑לֶךְ בְּ֝מִשְׁפָּ֗ט לֹ֣א יִמְעַל־פִּֽיו׃ Ce sont des oracles qui émanent des lèvres du roi: quand il rend la justice, sa bouche ne faillit pas.

11 פֶּ֤לֶס ׀ וּמֹאזְנֵ֣י מִ֭שְׁפָּט לַיהֹוָ֑ה מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ כׇּל־אַבְנֵי־כִֽיס׃ Les plateaux, les balances exactes sont choses de Dieu, il est l’auteur de tous les justes poids.

12 תּוֹעֲבַ֣ת מְ֭לָכִים עֲשׂ֣וֹת רֶ֑שַׁע כִּ֥י בִ֝צְדָקָ֗ה יִכּ֥וֹן כִּסֵּֽא׃ Faire le mal est chose odieuse aux rois; car les trônes s’affermissent par la justice.

13 רְצ֣וֹן מְ֭לָכִים שִׂפְתֵי־צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֖ר יְשָׁרִ֣ים יֶאֱהָֽב׃ Des lèvres loyales font plaisir aux rois; ils aiment qui parle avec droiture.

14 חֲמַת־מֶ֥לֶךְ מַלְאֲכֵי־מָ֑וֶת וְאִ֖ישׁ חָכָ֣ם יְכַפְּרֶֽנָּה׃ Le courroux du roi est un messager de mort, un homme sage sait l’apaiser.

15 בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶ֥לֶךְ חַיִּ֑ים וּ֝רְצוֹנ֗וֹ כְּעָ֣ב מַלְקֽוֹשׁ׃ Que le visage du roi s’éclaire, c’est un gage de vie; sa faveur est comme une nuée chargée de pluie printanière.

16 קְֽנֹה־חׇכְמָ֗ה מַה־טּ֥וֹב מֵחָר֑וּץ וּקְנ֥וֹת בִּ֝ינָ֗ה נִבְחָ֥ר מִכָּֽסֶף׃ Acquérir la sagesse, combien cela est plus précieux que l’or fin! S’enrichir en sagacité vaut mieux que l’argent.

17 מְסִלַּ֣ת יְ֭שָׁרִים ס֣וּר מֵרָ֑ע שֹׁמֵ֥ר נַ֝פְשׁ֗וֹ נֹצֵ֥ר דַּרְכּֽוֹ׃ La route des justes les éloigne du mal; qui suit droit son chemin préserve sa vie.

18 לִפְנֵי־שֶׁ֥בֶר גָּא֑וֹן וְלִפְנֵ֥י כִ֝שָּׁל֗וֹן גֹּ֣בַהּ רֽוּחַ׃ L’orgueil précède la ruine, l’arrogance est le signe avant-coureur de la chute.

19 ט֣וֹב שְׁפַל־ר֭וּחַ אֶת־[עֲנָוִ֑ים] (עניים) מֵחַלֵּ֥ק שָׁ֝לָ֗ל אֶת־גֵּאִֽים׃ Prendre une attitude modeste avec les humbles vaut mieux que partager du butin avec les orgueilleux.

20 מַשְׂכִּ֣יל עַל־דָּ֭בָר יִמְצָא־ט֑וֹב וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהֹוָ֣ה אַשְׁרָֽיו׃ Qui réfléchit mûrement à une affaire s’assure des avantages; mais heureux qui met sa confiance en l’Éternel!

21 לַֽחֲכַם־לֵ֭ב יִקָּרֵ֣א נָב֑וֹן וּמֶ֥תֶק שְׂ֝פָתַ֗יִם יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃ Qui a le cœur sage mérite d’être appelé intelligent; la douceur des lèvres augmente la force de persuasion.

22 מְק֣וֹר חַ֭יִּים שֵׂ֣כֶל בְּעָלָ֑יו וּמוּסַ֖ר אֱוִלִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃ L’intelligence est une source de vie pour celui qui en est doué; le châtiment des sots, c’est leur sottise.

23 לֵ֣ב חָ֭כָם יַשְׂכִּ֣יל פִּ֑יהוּ וְעַל־שְׂ֝פָתָ֗יו יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃ Le cœur du sage inspire sa bouche, et augmente la force de persuasion de ses lèvres.

24 צוּף־דְּ֭בַשׁ אִמְרֵי־נֹ֑עַם מָת֥וֹק לַ֝נֶּ֗פֶשׁ וּמַרְפֵּ֥א לָעָֽצֶם׃ Des paroles amènes sont un rayon de miel, doux à l’âme, bienfaisant au corps.

25 יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי־אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃ Tel chemin paraît tout uni à l’homme, et il aboutit aux avenues de la mort.

26 נֶ֣פֶשׁ עָ֭מֵל עָ֣מְלָה לּ֑וֹ כִּֽי־אָכַ֖ף עָלָ֣יו פִּֽיהוּ׃ C’est pour lui-même que travaille le laborieux, car pressantes sont les exigences de sa bouche.

27 אִ֣ישׁ בְּ֭לִיַּעַל כֹּרֶ֣ה רָעָ֑ה וְעַל־[שְׂ֝פָת֗וֹ] (שפתיו) כְּאֵ֣שׁ צָרָֽבֶת׃ L’homme sans valeur morale est un artisan de malheur; sur ses lèvres il y a comme un feu dévorant.

28 אִ֣ישׁ תַּ֭הְפֻּכוֹת יְשַׁלַּ֣ח מָד֑וֹן וְ֝נִרְגָּ֗ן מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף׃ L’homme artificieux déchaîne la discorde; le boutefeu sème la division entre amis.

29 אִ֣ישׁ חָ֭מָס יְפַתֶּ֣ה רֵעֵ֑הוּ וְ֝הוֹלִיכ֗וֹ בְּדֶ֣רֶךְ לֹא־טֽוֹב׃ L’homme violent circonvient son prochain et le mène dans une mauvaise voie.

30 עֹצֶ֣ה עֵ֭ינָיו לַחְשֹׁ֣ב תַּהְפֻּכ֑וֹת קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו כִּלָּ֥ה רָעָֽה׃ Il ferme les yeux pour méditer de mauvais coups; il se pince les lèvres: il a consommé le mal!

31 עֲטֶ֣רֶת תִּפְאֶ֣רֶת שֵׂיבָ֑ה בְּדֶ֥רֶךְ צְ֝דָקָ֗ה תִּמָּצֵֽא׃ La haute vieillesse est une couronne d’honneur; c’est sur le chemin de la vertu qu’elle se rencontre.

32 ט֤וֹב אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם מִגִּבּ֑וֹר וּמֹשֵׁ֥ל בְּ֝רוּח֗וֹ מִלֹּכֵ֥ד עִֽיר׃ Qui résiste à la colère l’emporte sur le héros; qui domine ses passions sur un preneur de villes.

33 בַּ֭חֵיק יוּטַ֣ל אֶת־הַגּוֹרָ֑ל וּ֝מֵיְהֹוָ֗ה כׇּל־מִשְׁפָּטֽוֹ׃ On agite le sort dans l’urne mais l’arrêt qu’il prononce vient de l’Éternel.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Proverbes 16:22 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

מְק֣וֹר חַ֭יִּים שֵׂ֣כֶל בְּעָלָ֑יו וּמוּסַ֖ר אֱוִלִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Understanding is a fountain of life unto him that hath it; But folly is the chastisement of fools.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

מְק֣וֹר חַ֭יִּים שֵׂ֣כֶל בְּעָלָ֑יו וּמוּסַ֖ר אֱוִלִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

A well of life is wisdom to its possessor, and folly is chastisement to the fools.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

L’intelligence est une source de vie pour celui qui en est doué; le châtiment des sots, c’est leur sottise.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Zdrojem życia jest rozum dla tego, który go posiada, ale karą głupców jest głupota.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

שׂכל איז אַ קװאַל פֿון לעבן פֿאַר דעם װאָס האָט עס, און נאַרישקײט איז אַ שטראָף פֿאַרן נאַרן.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Saĝo estas fonto de vivo por sia posedanto; Sed la instruo de malsaĝuloj estas malsaĝeco.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Proverbes 16:22

Rashi

English

Intelligence is a fountain of life to one who has it lit. a fountain of life is the intelligence of its possessor. And this is the interpretation of the verse: The intelligence of the one who has it is a fountain of life to him.

but the chastisement of the fools is folly But the chastisement of the fools comes to them because of folly. And this is the apparent meaning: Folly is chastisement to the fools.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

מקור - פירוש השכל הוא המקור שיקירו משם חיים לבעליו.

ומוסר אוילים - מוסר אולת.

Ibn Ezra on Proverbs -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

מקור חיים. הנה ההסתכלות וההתבוננות הוא בעליו של מקור חיים והמנהיג אותו וזה כי ממנו מבוע המיעדת החיים הגופיים והחיים הנצחיים אם החיים הגופיים מפני ההשתכלות בדברים המדיניים אשר בו יושלל הסרת הרע ממנו מהאנשים ושיגיע לו הטוב והעזר מהם ואם החיים הנצחיים כי זאת התכונה כלי להפליג החקירה בדברים העיוניים לפי מה שראוי אשר היא סבה למצוא האמת בהם ואולם האוילים לא יקנו מוסר כי אם מהאולת והמשל שכאשר קרה לאויל רע מה מפני שלא השגיח בסבות המביאות אותו להשגת מבוקשו אז יקחו מוסר מפני האולת ההיא להשגיח בפועל ההוא כשיקרה לו שנית בסבה אשר לא השגיח בה קודם זה שהיתה סבה אל שנבצר ממנו אשר יזם לעשות והנה התועלת שיקח בזה הוא מעט מאד וזה כי אולתו תסבב שלא יקח בזה מהתועלת רק בכמות הדבר ההוא ובסבה ההיא לבדה וכבר יהיו שם סבות אחרות יפקד המסובב בהפקדם והוא לא ישגיח בהם אם לא בשיפקחו עיניו במה שיראה בנסיון וזה רחוק מאד שיגיע בשלימות בזה האופן גם בפועל אחד מיוחד ואולם עם המשכיל מקור חיים ומבוע בכל הדברים וזהו ההבדל הנפלא שיש בזה בין המשכיל והאויל:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria