Proverbes 27:7

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

27

1 אַֽל־תִּ֭תְהַלֵּל בְּי֣וֹם מָחָ֑ר כִּ֤י לֹֽא־תֵ֝דַ֗ע מַה־יֵּ֥לֶד יֽוֹם׃ Ne te félicite pas du jour de demain, car tu ne sais ce que peut apporter chaque jour.

2 יְהַלֶּלְךָ֣ זָ֣ר וְלֹא־פִ֑יךָ נׇ֝כְרִ֗י וְאַל־שְׂפָתֶֽיךָ׃ Qu’un autre fasse ton éloge et non ta propre bouche; un étrangers et non tes lèvres à toi.

3 כֹּֽבֶד־אֶ֭בֶן וְנֵ֣טֶל הַח֑וֹל וְכַ֥עַס אֱ֝וִ֗יל כָּבֵ֥ד מִשְּׁנֵיהֶֽם׃ Lourde est la pierre, pesant le sable; mais le dépit d’un sot pèse plus lourd que les deux.

4 אַכְזְרִיּ֣וּת חֵ֭מָה וְשֶׁ֣טֶף אָ֑ף וּמִ֥י יַ֝עֲמֹ֗ד לִפְנֵ֥י קִנְאָֽה׃ Cruelle est la colère, violent le courroux; mais qui peut tenir devant la jalousie?

5 ט֭וֹבָה תּוֹכַ֣חַת מְגֻלָּ֑ה מֵאַהֲבָ֥ה מְסֻתָּֽרֶת׃ Mieux vaut une réprimande ouverte qu’une amitié qui se dérobe.

6 נֶ֭אֱמָנִים פִּצְעֵ֣י אוֹהֵ֑ב וְ֝נַעְתָּר֗וֹת נְשִׁיק֥וֹת שׂוֹנֵֽא׃ Les blessures faites par un ami sont preuve d’affection, un ennemi est prodigue de caresses.

7 נֶ֣פֶשׁ שְׂ֭בֵעָה תָּב֣וּס נֹ֑פֶת וְנֶ֥פֶשׁ רְ֝עֵבָ֗ה כׇּל־מַ֥ר מָתֽוֹק׃ La satiété fait fi du miel; la faim trouve doux ce qui est amer.

8 כְּ֭צִפּוֹר נוֹדֶ֣דֶת מִן־קִנָּ֑הּ כֵּֽן־אִ֝֗ישׁ נוֹדֵ֥ד מִמְּקוֹמֽוֹ׃ Comme l’oiseau qui erre loin de son nid, tel est l’homme qui erre loin de son pays.

9 שֶׁ֣מֶן וּ֭קְטֹרֶת יְשַׂמַּֽח־לֵ֑ב וּמֶ֥תֶק רֵ֝עֵ֗הוּ מֵעֲצַת־נָֽפֶשׁ׃ Huile et parfum réjouissent le cœur; de même la bonté suave d’un ami qui donne de sincères conseils.

10 רֵ֥עֲךָ֨ (ורעה) [וְרֵ֪עַ] אָבִ֡יךָ אַֽל־תַּעֲזֹ֗ב וּבֵ֥ית אָחִ֗יךָ אַל־תָּ֭בוֹא בְּי֣וֹם אֵידֶ֑ךָ ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק׃ N’abandonne ni ton ami ni l’ami de ton père, ne franchis pas le seuil de ton frère au jour de ton malheur; mieux vaut un voisin qui est près de toi qu’un frère qui se tient à l’écart.

11 חֲכַ֣ם בְּ֭נִי וְשַׂמַּ֣ח לִבִּ֑י וְאָשִׁ֖יבָה חֹרְפִ֣י דָבָֽר׃ Sois sage, mon fils, tu réjouiras mon cœur, et j’aurai de quoi répliquer à qui m’insulte.

12 עָר֤וּם ׀ רָאָ֣ה רָעָ֣ה נִסְתָּ֑ר פְּ֝תָאיִ֗ם עָבְר֥וּ נֶעֱנָֽשׁוּ׃ L’homme avisé aperçoit le danger et se met à l’abri; les niais passent outre et en pâtissent.

13 קַח־בִּ֭גְדוֹ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר וּבְעַ֖ד נׇכְרִיָּ֣ה חַבְלֵֽהוּ׃ Il s’est porté garant pour un autre: saisis son vêtement; il a cautionné une étrangère: nantis-toi de son gage!

14 מְבָ֘רֵ֤ךְ רֵעֵ֨הוּ ׀ בְּק֣וֹל גָּ֭דוֹל בַּבֹּ֣קֶר הַשְׁכֵּ֑ים קְ֝לָלָ֗ה תֵּחָ֥שֶׁב לֽוֹ׃ Assourdir de grand matin son prochain par de bruyants saluts, c’est comme si on lui disait des injures.

15 דֶּ֣לֶף ט֭וֹרֵד בְּי֣וֹם סַגְרִ֑יר וְאֵ֥שֶׁת (מדונים) [מִ֝דְיָנִ֗ים] נִשְׁתָּוָֽה׃ Une gouttière qui se déverse par un jour d’orage et une femme acariâtre, c’est tout un.

16 צֹפְנֶ֥יהָ צָפַן־ר֑וּחַ וְשֶׁ֖מֶן יְמִינ֣וֹ יִקְרָֽא׃ Vouloir la retenir, c’est retenir le vent ou recueillir de l’huile dans sa main.

17 בַּרְזֶ֣ל בְּבַרְזֶ֣ל יָ֑חַד וְ֝אִ֗ישׁ יַ֣חַד פְּנֵֽי־רֵעֵֽהוּ׃ Le fer devient poli au contact du fer et l’homme au contact de son prochain.

18 נֹצֵ֣ר תְּ֭אֵנָה יֹאכַ֣ל פִּרְיָ֑הּ וְשֹׁמֵ֖ר אֲדֹנָ֣יו יְכֻבָּֽד׃ Qui veille sur le figuier jouira de ses fruits qui veine sur son maître recueillera de l’honneur.

19 כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם׃ Comme dans l’eau le visage répond au visage, ainsi chez les hommes les cœurs se répondent.

20 שְׁא֣וֹל וַ֭אֲבַדֹּה לֹ֣א תִשְׂבַּ֑עְנָה וְעֵינֵ֥י הָ֝אָדָ֗ם לֹ֣א תִשְׂבַּֽעְנָה׃ Cheol et abîme sont insatiables; les yeux de l’homme le sont également.

21 מַצְרֵ֣ף לַ֭כֶּסֶף וְכ֣וּר לַזָּהָ֑ב וְ֝אִ֗ישׁ לְפִ֣י מַהֲלָלֽוֹ׃ La fournaise, pour l’argent, le creuset pour l’or, et l’homme est prisé d’après sa réputation.

22 אִ֥ם־תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל ׀ בַּ֥מַּכְתֵּ֡שׁ בְּת֣וֹךְ הָ֭רִיפוֹת בַּעֱלִ֑י לֹא־תָס֥וּר מֵ֝עָלָ֗יו אִוַּלְתּֽוֹ׃ {פ}
Tu broierais le sot dans un mortier avec le pilon, comme on fait des graines, que sa sottise ne se détacherait pas de lui.

23 יָדֹ֣עַ תֵּ֭דַע פְּנֵ֣י צֹאנֶ֑ךָ שִׁ֥ית לִ֝בְּךָ֗ לַעֲדָרִֽים׃ Tâche de bien connaître l’état de tes brebis, porte ton attention sur tes troupeaux.

24 כִּ֤י לֹ֣א לְעוֹלָ֣ם חֹ֑סֶן וְאִם־נֵ֝֗זֶר לְד֣וֹר (דור) [וָדֽוֹר]׃ Car les biens ne dureront pas toujours: les dignités se transmettent-elles de génération en génération?

25 גָּלָ֣ה חָ֭צִיר וְנִרְאָה־דֶ֑שֶׁא וְ֝נֶאֶסְפ֗וּ עִשְּׂב֥וֹת הָרִֽים׃ Que la végétation se fasse jour, que la verdure apparaisse, que les herbes des hauteurs soient recueillies,

26 כְּבָשִׂ֥ים לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּמְחִ֥יר שָׂ֝דֶ֗ה עַתּוּדִֽים׃ et tu auras des brebis pour te vêtir, des béliers pour payer le prix d’un champ,

27 וְדֵ֤י ׀ חֲלֵ֬ב עִזִּ֗ים לְֽ֭לַחְמְךָ לְלֶ֣חֶם בֵּיתֶ֑ךָ וְ֝חַיִּ֗ים לְנַעֲרוֹתֶֽיךָ׃ du lait de chèvres en abondance, pour te nourrir toi et ta famille et faire vivre tes domestiques.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Proverbes 27:7 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

נֶ֣פֶשׁ שְׂ֭בֵעָה תָּב֣וּס נֹ֑פֶת וְנֶ֥פֶשׁ רְ֝עֵבָ֗ה כׇּל־מַ֥ר מָתֽוֹק׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

The full soul loatheth a honeycomb; But to the hungry soul every bitter thing is sweet.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

נֶ֣פֶשׁ שְׂ֭בֵעָה תָּב֣וּס נֹ֑פֶת וְנֶ֥פֶשׁ רְ֝עֵבָ֗ה כָּל־מַ֥ר מָתֽוֹק׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל־מַר מָתוֹק׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

The sated soul will tread down a honeycomb, but to the hungry soul all bitter is sweet.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

La satiété fait fi du miel; la faim trouve doux ce qui est amer.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Syty i patokę podepcze, głodny znajduje każdą gorycz słodką.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

אַ זאַטע זעל טרעט אױף האָניקזאַפֿט, און אַ הונגעריקער זעל איז איטלעך ביטערס זיס.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Sata animo malŝatas mieltavolon, Sed por malsata animo ĉio maldolĉa estas dolĉa.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Proverbes 27:7

Rashi

English

tramples honeycomb Heb. תבוס, tramples by foot, as in (Ps. 44:6): “we will trample (נבוס) those who rise up against us.”

all bitter is sweet Every sweet thing is bitter to it. This can be interpreted in regard to the study of the Torah. If one shows himself to be sated, that he has no desire for words of the Torah as a desire of his soul, he tramples honeycomb. [That is,] even the reasons that are acceptable to the heart are not important to him, but he who yearns for it, even the things that come to him with bitterness and toil are sweet to him.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

תבוס - [ז-ח] תרמוס.

ונפש - שהיא רעבה, כל מר מתוק הוא לה. על כן כאשר הצפור שהיא נודדת מקנה אחר מחייתה, כן איש נודד ממקומו לבקש מחייתו ויהיה שבע.

Ibn Ezra on Proverbs -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

נפש שבעה. בעל נפש שבעה והוא האיש המסתפק השמח בחלקו יבוס גם הדברים המתוקים ר"ל שאינו נבהל להון ולא יפנה לקנין ההון אפי' במה שיושג ממנו בדרכים ערבים ומתוקים וישרים, ואולם בעל נפש רעבה הוא נבהל להון באופן חזק עד שאפילו מה שיושג ממנו במרירות ובקושי ובעברה הוא מתוק לו לעוצם תשוקתו לאלו הקנינים והנה זה המאמר לפי פשוטו הוא מבואר האמות וכאלו הערה הוא שלא ישתדל האדם לקחת מהמזון שיעור רב הכמות כי זה יביאהו למאוס אפי' הדברים הערבים ושלא ירעיב עצמו מאד כי זה יביאהו לחשוק גם בדברים המרים אך ינהג בדרכים הממוצעי' וידמה שקשר זה הפסוק לפסוק הקודם להעיר כי נשיקות שונא דומות ללקיחת נופת בנפש שבעה שיהיה סבה להקיא המזון אשר בבטנו ופצעי אוהב דומים ללקיחת המזון המר בנפש רעבה כי מצד הרעב לא יורגש במרירותו ויגיע ממנו התועלת שכבר יזון ממנו ויחיה בו בהפך הענין בלקיחת הנופת בנפש שבעה:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria