Psaumes 107:17

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

107

1 הֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ "Rendez hommage à l’Éternel, car il est bon, car sa grâce dure à jamais!"

2 יֹ֭אמְרוּ גְּאוּלֵ֣י יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר גְּ֝אָלָ֗ם מִיַּד־צָֽר׃ Qu’ils parlent ainsi, ceux que l’Éternel a délivrés, qu’il a délivrés de la main de l’oppresseur,

3 וּֽמֵאֲרָצ֗וֹת קִ֫בְּצָ֥ם מִמִּזְרָ֥ח וּמִֽמַּעֲרָ֑ב מִצָּפ֥וֹן וּמִיָּֽם׃ qu’il a rassemblés de tous les pays, de l’Orient et du couchant, du Nord et de la mer.

4 תָּע֣וּ בַ֭מִּדְבָּר בִּישִׁימ֣וֹן דָּ֑רֶךְ עִ֥יר מ֝וֹשָׁ֗ב לֹ֣א מָצָֽאוּ׃ Ils erraient dans le désert, par des chemins désolés, sans trouver de ville habitée.

5 רְעֵבִ֥ים גַּם־צְמֵאִ֑ים נַ֝פְשָׁ֗ם בָּהֶ֥ם תִּתְעַטָּֽף׃ Eprouvés par la faim et la soif, ils sentaient leur âme défaillir en eux.

6 וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצ֥וּקוֹתֵיהֶ֗ם יַצִּילֵֽם׃ Mais ils crièrent vers l’Éternel dans leur détresse: il les sauva de leurs angoisses.

7 וַֽ֭יַּדְרִיכֵם בְּדֶ֣רֶךְ יְשָׁרָ֑ה לָ֝לֶ֗כֶת אֶל־עִ֥יר מוֹשָֽׁב׃ Il les guida par une route toute droite pour les amener dans une ville habitée.

8 יוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ Qu’ils rendent grâce à l’Éternel pour sa bonté, pour ses miracles en faveur des hommes!

9 כִּֽי־הִ֭שְׂבִּיעַ נֶ֣פֶשׁ שֹׁקֵקָ֑ה וְנֶ֥פֶשׁ רְ֝עֵבָ֗ה מִלֵּא־טֽוֹב׃ Car il rassasia l’âme exténuée, et remplit de délices l’âme affamée.

10 יֹ֭שְׁבֵי חֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָ֑וֶת אֲסִירֵ֖י עֳנִ֣י וּבַרְזֶֽל׃ [Il en est] qui demeuraient dans les ténèbres et les ombres de la mort, enchaînés dans la misère et des liens de fer;

11 כִּֽי־הִמְר֥וּ אִמְרֵי־אֵ֑ל וַעֲצַ֖ת עֶלְי֣וֹן נָאָֽצוּ׃ parce qu’ils s’étaient insurgés contre les paroles de Dieu, et avaient méprisé les desseins du Très-Haut.

12 וַיַּכְנַ֣ע בֶּעָמָ֣ל לִבָּ֑ם כָּ֝שְׁל֗וּ וְאֵ֣ין עֹזֵֽר׃ Il avait accablé leur cœur de maux; ils avaient trébuché, sans personne pour les secourir.

13 וַיִּזְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצֻ֥קוֹתֵיהֶ֗ם יוֹשִׁיעֵֽם׃ Mais ils crièrent vers l’Éternel dans leur détresse: il les sauva de leurs angoisses.

14 י֭וֹצִיאֵם מֵחֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָ֑וֶת וּמוֹסְר֖וֹתֵיהֶ֣ם יְנַתֵּֽק׃ Il les retira des ténèbres, des ombres de la mort, et rompit leurs liens.

15 יוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ Qu’ils rendent grâce à l’Éternel pour sa bonté, pour ses miracles en faveur des hommes!

16 כִּי־שִׁ֭בַּר דַּלְת֣וֹת נְחֹ֑שֶׁת וּבְרִיחֵ֖י בַרְזֶ֣ל גִּדֵּֽעַ׃ Car il a brisé des portes d’airain, abattu des verrous de fer.

17 אֱ֭וִלִים מִדֶּ֣רֶךְ פִּשְׁעָ֑ם וּֽ֝מֵעֲוֺ֥נֹתֵיהֶ֗ם יִתְעַנּֽוּ׃ [D’autres] se montrèrent insensés par leur conduite criminelle, et furent accablés sous le poids de leurs fautes.

18 כׇּל־אֹ֭כֶל תְּתַעֵ֣ב נַפְשָׁ֑ם וַ֝יַּגִּ֗יעוּ עַד־שַׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃ Leur âme éprouvait du dégoût pour toute nourriture; ils étaient arrivés jusqu’aux portes de la mort.

19 וַיִּזְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצֻ֥קוֹתֵיהֶ֗ם יוֹשִׁיעֵֽם׃ Mais ils crièrent vers l’Éternel dans leur détresse: il les sauva de leurs angoisses.

20 יִשְׁלַ֣ח דְּ֭בָרוֹ וְיִרְפָּאֵ֑ם וִ֝ימַלֵּ֗ט מִשְּׁחִֽיתוֹתָֽם׃ Il envoya sa parole pour les guérir, et les faire échapper de leurs tombeaux.

21 יוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ Qu’ils rendent grâce à l’Éternel pour sa bonté, pour ses miracles en faveur des hommes!

22 וְ֭יִזְבְּחוּ זִבְחֵ֣י תוֹדָ֑ה וִיסַפְּר֖וּ מַעֲשָׂ֣יו בְּרִנָּֽה׃ Qu’ils immolent des sacrifices de reconnaissance et racontent ses œuvres dans des chants joyeux!

23 ׆ יוֹרְדֵ֣י הַ֭יָּם בׇּאֳנִיּ֑וֹת עֹשֵׂ֥י מְ֝לָאכָ֗ה בְּמַ֣יִם רַבִּֽים׃ [D’autres] voguaient sur la mer dans des navires, faisaient leur besogne dans l’immensité des eaux;

24 ׆ הֵ֣מָּה רָ֭אוּ מַעֲשֵׂ֣י יְהֹוָ֑ה וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו בִּמְצוּלָֽה׃ Ils voyaient, ceux-là, les œuvres de l’Éternel, ses merveilles dans les profondeurs de l’océan.

25 ׆ וַיֹּ֗אמֶר וַֽ֭יַּעֲמֵד ר֣וּחַ סְעָרָ֑ה וַתְּרוֹמֵ֥ם גַּלָּֽיו׃ Il parlait, et faisait souffler un vent de tempête qui soulève les vagues.

26 ׆ יַעֲל֣וּ שָׁ֭מַיִם יֵרְד֣וּ תְהוֹמ֑וֹת נַ֝פְשָׁ֗ם בְּרָעָ֥ה תִתְמוֹגָֽג׃ Ils montaient jusqu’au ciel, descendaient dans les abîmes; leur âme se fondait dans la souffrance.

27 ׆ יָח֣וֹגּוּ וְ֭יָנוּעוּ כַּשִּׁכּ֑וֹר וְכׇל־חׇ֝כְמָתָ֗ם תִּתְבַּלָּֽע׃ Ils dansaient, ils titubaient comme l’homme ivre; toute leur sagesse était réduite à néant.

28 ׆ וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם וּֽ֝מִמְּצ֥וּקֹתֵיהֶ֗ם יוֹצִיאֵֽם׃ Mais ils crièrent vers l’Éternel dans leur détresse: il les sauva de leurs angoisses.

29 יָקֵ֣ם סְ֭עָרָה לִדְמָמָ֑ה וַ֝יֶּחֱשׁ֗וּ גַּלֵּיהֶֽם׃ Il transforma l’ouragan en une brise légère, et les vagues apaisèrent leur fureur.

30 וַיִּשְׂמְח֥וּ כִֽי־יִשְׁתֹּ֑קוּ וַ֝יַּנְחֵ֗ם אֶל־מְח֥וֹז חֶפְצָֽם׃ Ce fut une joie pour eux de voir renaître le calme; Dieu les conduisit au terme désiré de leur voyage.

31 יוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ Qu’ils rendent grâce à l’Éternel pour sa bonté, pour ses miracles en faveur des hommes!

32 וִֽ֭ירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל־עָ֑ם וּבְמוֹשַׁ֖ב זְקֵנִ֣ים יְהַלְלֽוּהוּ׃ Qu’ils l’exaltent dans l’assemblée du peuple, proclament ses louanges dans le conseil des anciens!

33 יָשֵׂ֣ם נְהָר֣וֹת לְמִדְבָּ֑ר וּמֹצָ֥אֵי מַ֝֗יִם לְצִמָּאֽוֹן׃ Il changea les fleuves en désert, en une terre altérée les sources jaillissantes,

34 אֶ֣רֶץ פְּ֭רִי לִמְלֵחָ֑ה מֵ֝רָעַ֗ת י֣וֹשְׁבֵי בָֽהּ׃ un sol plantureux en une plage de sel, à cause de la méchanceté de ses habitants.

35 יָשֵׂ֣ם מִ֭דְבָּר לַאֲגַם־מַ֑יִם וְאֶ֥רֶץ צִ֝יָּ֗ה לְמֹצָ֥אֵי מָֽיִם׃ Il changea le désert en un pays de lacs, en sources jaillissantes une terre desséchée.

36 וַיּ֣וֹשֶׁב שָׁ֣ם רְעֵבִ֑ים וַ֝יְכוֹנְנ֗וּ עִ֣יר מוֹשָֽׁב׃ Là il établit des gens éprouvés par la faim, pour y fonder une ville populeuse.

37 וַיִּזְרְע֣וּ שָׂ֭דוֹת וַיִּטְּע֣וּ כְרָמִ֑ים וַ֝יַּעֲשׂ֗וּ פְּרִ֣י תְבוּאָֽה׃ Ils ensemencent des champs, plantent des vignes, qui portent d’abondantes récoltes.

38 וַיְבָרְכֵ֣ם וַיִּרְבּ֣וּ מְאֹ֑ד וּ֝בְהֶמְתָּ֗ם לֹ֣א יַמְעִֽיט׃ Il les bénit, ils se multiplient prodigieusement, et il ne laisse pas s’amoindrir leur bétail.

39 וַיִּמְעֲט֥וּ וַיָּשֹׁ֑חוּ מֵעֹ֖צֶר רָעָ֣ה וְיָגֽוֹן׃ [D’autres, au contraire], sont décimés, et fléchissent sous l’étreinte du malheur et du chagrin.

40 ׆ שֹׁפֵ֣ךְ בּ֭וּז עַל־נְדִיבִ֑ים וַ֝יַּתְעֵ֗ם בְּתֹ֣הוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃ Il répand le mépris sur les nobles, les égare dans un chaos sans issue;

41 וַיְשַׂגֵּ֣ב אֶבְי֣וֹן מֵע֑וֹנִי וַיָּ֥שֶׂם כַּ֝צֹּ֗אן מִשְׁפָּחֽוֹת׃ tandis qu’il relève le malheureux de sa misère et rend les familles nombreuses comme des troupeaux.

42 יִרְא֣וּ יְשָׁרִ֣ים וְיִשְׂמָ֑חוּ וְכׇל־עַ֝וְלָ֗ה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃ Les justes le voient et se réjouissent, et toute méchanceté tient la bouche close.

43 מִי־חָכָ֥ם וְיִשְׁמׇר־אֵ֑לֶּה וְ֝יִתְבּוֹנְנ֗וּ חַֽסְדֵ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}
Quiconque est sage doit observer ces faits et se pénétrer des grâces de l’Éternel.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Psaumes 107:17 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

אֱ֭וִלִים מִדֶּ֣רֶךְ פִּשְׁעָ֑ם וּֽ֝מֵעֲוֺ֥נֹתֵיהֶ֗ם יִתְעַנּֽוּ׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Crazed because of the way of their transgression, And afflicted because of their iniquities—

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

אֱ֭וִלִים מִדֶּ֣רֶךְ פִּשְׁעָ֑ם וּֽ֝מֵעֲוֺֽנֹתֵיהֶ֗ם יִתְעַנּֽוּ׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֺנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

[(And thus shall say)] wrongdoers, afflicted by their offenses and by their sins,

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

[D’autres] se montrèrent insensés par leur conduite criminelle, et furent accablés sous le poids de leurs fautes.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Toren litten durch ihren sündigen Wandel und ihre Missetaten.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Niebaczni za drogę grzeszną swoję, i za występki swoje cierpieli.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

נאַרן האָבן פֿאַר זײער זינדיקן װעגאון פֿאַר זײערע פֿאַרברעכן געליטן;

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

La malsaĝuloj suferis pro siaj pekaj vojoj Kaj pro siaj krimoj;

Licence: Public Domain

Commentaires sur Psaumes 107:17

Rashi

English

Fools, because of the way of their transgression and because of their iniquities, are afflicted with the agonies of illnesses. They too are among those who are required to give thanks. There are markers in this chapter (i.e., six inverted “nuns” are written) and they come to be expounded upon instead of “buts” and “onlys” to limit [the power of the verse] meaning that if they [the prisoners] cry out before the verdict has been promulgated, they are answered; after the verdict has been promulgated, they are not answered.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

אוילים - גם הזכיר כי החולי בעבור פשע ותוכחות על עון, וכן בדברי אליהוא.

וטעם אוילים – אפילו הם חכמים הם נחשבו אוילים בעבור פשעם.

ומלת מדרך - מושכת עצמה ואחרת עמה וככה הוא ומדרך עונותיהם יתענו.

Ibn Ezra on Psalms -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Radak (David Kimhi)

עברית

אוילים. עתה זכר החולים, ואמר כי מדרך פשעם ומעונותיהם יחלו ויתענו וקראם אוילים, מה שלא אמר כן באסירים בעבור כי השבי יהיה בבת אחת ולא כן החולי כי מתחילה הוא קל ואחר כך יכבד יום אחר יום, והנה הם אוילים שלא יכירו וידעו כי החולי כמו מלאך שליח אליהם שישובו בתשובה והם לא ירגישו בדר כמו האויל שאינו מרגיש ברעה שתבא לו ממעשה אולתו, ואם היו חכמים היו חושבים בלבם מה זה החולי ששלח לנו האל ומאיזה עון הוא וישפשפו במעשיהם ויתקנו דרכיהם קודם שיכבד עליהם החולי, ואם לא ירגישו יום ראשון ירגישו יום שני יום שלישי. אבל האוילים לא ירגישו בדבר ולא ישובו לאל יתברך עד שיכבד עליהם החולי מאד ויארך חוליים עד שיתענו מאד ויתעבו כל מאכל:

Derekh Mesilah, Furth 1843 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria