Psaumes 18:35

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

18

1 לַמְנַצֵּ֤חַ ׀ לְעֶ֥בֶד יְהֹוָ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּ֨ר ׀ לַיהֹוָ֗ה אֶת־דִּ֭בְרֵי הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה־אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כׇּל־אֹ֝יְבָ֗יו וּמִיַּ֥ד שָׁאֽוּל׃ Au chef des chantres. Par le serviteur de l’Éternel, David, qui prononça en l’honneur du Seigneur les paroles de ce cantique, lorsque l’Éternel l’eut délivré de la main de tous ses ennemis et de la main de Saül.

2 וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחׇמְךָ֖ יְהֹוָ֣ה חִזְקִֽי׃ Il dit: Je t’aime, ô Éternel, qui es ma force!

3 יְהֹוָ֤ה ׀ סַ֥לְעִ֥י וּמְצוּדָתִ֗י וּמְפַ֫לְטִ֥י אֵלִ֣י צ֭וּרִי אֶֽחֱסֶה־בּ֑וֹ מָֽגִנִּ֥י וְקֶֽרֶן־יִ֝שְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּֽי׃ Seigneur, tu es mon rocher et ma forteresse, un libérateur pour moi; mon Dieu tutélaire en qui je m’abrite, mon bouclier, mon puissant sauveur, mon rempart!

4 מְ֭הֻלָּל אֶקְרָ֣א יְהֹוָ֑ה וּמִן־אֹ֝יְבַ֗י אִוָּשֵֽׁעַ׃ Gloire, m’écrié-je, à l’Éternel, et je suis délivré de mes ennemis!

5 אֲפָפ֥וּנִי חֶבְלֵי־מָ֑וֶת וְֽנַחֲלֵ֖י בְלִיַּ֣עַל יְבַֽעֲתֽוּנִי׃ Déjà m’enveloppaient les liens de la mort, les torrents de la perdition me faisaient frémir;

6 חֶבְלֵ֣י שְׁא֣וֹל סְבָב֑וּנִי קִ֝דְּמ֗וּנִי מ֣וֹקְשֵׁי מָֽוֶת׃ j’étais enlacé dans les réseaux de la tombe, surpris dans les filets de la mort.

7 בַּצַּר־לִ֤י ׀ אֶ֥קְרָ֣א יְהֹוָה֮ וְאֶל־אֱלֹהַ֢י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו ׀ תָּב֬וֹא בְאׇזְנָֽיו׃ Dans ma détresse, j’invoque le Seigneur, je fais appel à mon Dieu; de son sanctuaire il entend ma voix, mon cri est monté à ses oreilles.

8 וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ ׀ הָאָ֗רֶץ וּמוֹסְדֵ֣י הָרִ֣ים יִרְגָּ֑זוּ וַ֝יִּתְגָּֽעֲשׁ֗וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ׃ Soudain la terre oscille et tremble, les fondements des montagnes sont ébranlés, secoués par la colère de Dieu.

9 עָ֘לָ֤ה עָשָׁ֨ן ׀ בְּאַפּ֗וֹ וְאֵשׁ־מִפִּ֥יו תֹּאכֵ֑ל גֶּ֝חָלִ֗ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃ Des vapeurs s’exhalent, signe de son courroux; de sa bouche sort un feu dévorant, jaillissent de brûlantes étincelles.

10 וַיֵּ֣ט שָׁ֭מַיִם וַיֵּרַ֑ד וַ֝עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיו׃ Il incline les cieux et descend; sous ses pieds une brume épaisse.

11 וַיִּרְכַּ֣ב עַל־כְּ֭רוּב וַיָּעֹ֑ף וַ֝יֵּ֗דֶא עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃ Porté sur les chérubins, il vole, il plane sur les ailes du vent.

12 יָ֤שֶׁת־חֹ֨שֶׁךְ ׀ סִתְר֗וֹ סְבִֽיבוֹתָ֥יו סֻכָּת֑וֹ חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃ Des ténèbres il se fait une mystérieuse retraite, il s’enveloppe, comme d’un pavillon, des eaux obscures, d’opaques nuages.

13 מִנֹּ֗גַהּ נֶ֫גְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ׃ De l’éclat qui l’entoure s’élancent ses nuées, la grêle et des flammes ardentes.

14 וַיַּרְעֵ֬ם בַּשָּׁמַ֨יִם ׀ יְֽהֹוָ֗ה וְ֭עֶלְיוֹן יִתֵּ֣ן קֹל֑וֹ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ׃ Il tonne dans les cieux, l’Éternel, le Dieu suprême fait entendre sa voix, la grêle et les flammes ardentes.

15 וַיִּשְׁלַ֣ח חִ֭צָּיו וַיְפִיצֵ֑ם וּבְרָקִ֥ים רָ֝֗ב וַיְהֻמֵּֽם׃ Il décoche ses flèches et il les disperse, il lance des éclairs et les frappe de stupeur.

16 וַיֵּ֤רָא֨וּ ׀ אֲפִ֥יקֵי מַ֗יִם וַֽיִּגָּלוּ֮ מוֹסְד֢וֹת תֵּ֫בֵ֥ל מִגַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְהֹוָ֑ה מִ֝נִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ׃ Le lit des fleuves s’est découvert, les fondements de la terre ont été mis à nu, à ta voix impérieuse, ô Éternel, au souffle du vent de ta colère.

17 יִשְׁלַ֣ח מִ֭מָּרוֹם יִקָּחֵ֑נִי יַֽ֝מְשֵׁ֗נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃ Il étend d’en haut sa main, me saisit, me retire du sein des grandes eaux;

18 יַצִּילֵ֗נִי מֵאֹיְבִ֥י עָ֑ז וּ֝מִשֹּׂנְאַ֗י כִּֽי־אָמְצ֥וּ מִמֶּֽנִּי׃ il me délivre de mon puissant ennemi, de mes adversaires trop forts pour moi.

19 יְקַדְּמ֥וּנִי בְיוֹם־אֵידִ֑י וַֽיְהִי־יְהֹוָ֖ה לְמִשְׁעָ֣ן לִֽי׃ Ils étaient à l’affût de mes malheurs, mais l’Éternel a été mon appui.

20 וַיּוֹצִיאֵ֥נִי לַמֶּרְחָ֑ב יְ֝חַלְּצֵ֗נִי כִּ֘י־חָ֥פֵֽץ־בִּֽי׃ Il m’a mis au large, m’a sauvé parce qu’il m’aime.

21 יִגְמְלֵ֣נִי יְהֹוָ֣ה כְּצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י יָשִׁ֥יב לִֽי׃ Le Seigneur me traite selon ma droiture, il récompense la pureté de mes mains.

22 כִּֽי־שָׁ֭מַרְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹֽא־רָ֝שַׁ֗עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃ C’est que je suis fidèle aux voies du Seigneur, jamais je n’ai trahi mon Dieu.

23 כִּ֣י כׇל־מִשְׁפָּטָ֣יו לְנֶגְדִּ֑י וְ֝חֻקֹּתָ֗יו לֹא־אָסִ֥יר מֶֽנִּי׃ Toutes ses lois me sont présentes, ses statuts, je ne m’en écarte point.

24 וָאֱהִ֣י תָמִ֣ים עִמּ֑וֹ וָ֝אֶשְׁתַּמֵּ֗ר מֵעֲוֺנִֽי׃ Attaché à lui sans réserve, je me suis tenu en garde contre mes fautes.

25 וַיָּֽשֶׁב־יְהֹוָ֣ה לִ֣י כְצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו׃ Oui, le Seigneur m’a rémunéré selon ma droiture, selon la pureté de mes mains, dont ses yeux sont témoins.

26 עִם־חָסִ֥יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־גְּבַ֥ר תָּ֝מִ֗ים תִּתַּמָּֽם׃ Tu te montres aimant pour qui t’aime, loyal envers l’homme loyal,

27 עִם־נָבָ֥ר תִּתְבָּרָ֑ר וְעִם־עִ֝קֵּ֗שׁ תִּתְפַּתָּֽל׃ sincère avec les cœurs purs, mais artificieux avec les pervers!

28 כִּֽי־אַ֭תָּה עַם־עָנִ֣י תוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינַ֖יִם רָמ֣וֹת תַּשְׁפִּֽיל׃ Oui, tu viens en aide à un peuple humilié, et tu abaisses les yeux hautains.

29 כִּֽי־אַ֭תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהֹוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃ Oui, tu fais briller ma lumière! L’Éternel, mon Dieu, illumine mes ténèbres.

30 כִּֽי־בְ֭ךָ אָרֻ֣ץ גְּד֑וּד וּ֝בֵֽאלֹהַ֗י אֲדַלֶּג־שֽׁוּר׃ Soutenu par lui, j’attaque un bataillon; grâce à mon Dieu, j’escalade un rempart.

31 הָאֵל֮ תָּמִ֢ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַֽת־יְהֹוָ֥ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לְכֹ֤ל ׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ׃ Dieu puissant! parfaite est sa voie; la parole du Seigneur est infaillible, il est le bouclier de quiconque espère en lui.

32 כִּ֤י מִ֣י אֱ֭לוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהֹוָ֑ה וּמִ֥י צ֝֗וּר זוּלָתִ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃ Qui est Dieu, hormis l’Éternel? Qui un rocher tutélaire, si ce n’est notre Dieu?

33 הָ֭אֵל הַמְאַזְּרֵ֣נִי חָ֑יִל וַיִּתֵּ֖ן תָּמִ֣ים דַּרְכִּֽי׃ Ce Dieu me ceint de force, et me fait suivre une voie parfaite.

34 מְשַׁוֶּ֣ה רַ֭גְלַי כָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּ֝מֹתַ֗י יַעֲמִידֵֽנִי׃ Il rend mes pieds agiles comme ceux des biches, et m’installe sur mes hauteurs.

35 מְלַמֵּ֣ד יָ֭דַי לַמִּלְחָמָ֑ה וְֽנִחֲתָ֥ה קֶֽשֶׁת־נְ֝חוּשָׁ֗ה זְרוֹעֹתָֽי׃ Il instruit mes mains aux combats, mes bras à manier l’arc d’airain.

36 וַתִּתֶּן־לִי֮ מָגֵ֢ן יִ֫שְׁעֶ֥ךָ וִֽימִינְךָ֥ תִסְעָדֵ֑נִי וְֽעַנְוַתְךָ֥ תַרְבֵּֽנִי׃ Tu me prêtes le bouclier de ton secours, ta droite est mon appui, ta bienveillance fait ma supériorité.

37 תַּרְחִ֣יב צַעֲדִ֣י תַחְתָּ֑י וְלֹ֥א מָ֝עֲד֗וּ קַרְסֻלָּֽי׃ Tu donnes de l’aisance à mes pas, et empêches mes talons de chanceler.

38 אֶרְדּ֣וֹף א֭וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑ם וְלֹֽא־אָ֝שׁ֗וּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃ Je poursuis mes ennemis, je les atteins; point de relâche que je ne les aie détruits.

39 אֶ֭מְחָצֵם וְלֹא־יֻ֣כְלוּ ק֑וּם יִ֝פְּל֗וּ תַּ֣חַת רַגְלָֽי׃ Je les abats, ils ne pourront plus se relever, ils gisent désormais à mes pieds.

40 וַתְּאַזְּרֵ֣נִי חַ֭יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֖יעַ קָמַ֣י תַּחְתָּֽי׃ C’est toi qui m’as armé de vaillance pour la guerre, qui fais plier sous moi mes agresseurs;

41 וְֽאֹיְבַ֗י נָתַ֣תָּה לִּ֣י עֹ֑רֶף וּ֝מְשַׂנְאַ֗י אַצְמִיתֵֽם׃ mes ennemis, tu les fais fuir devant moi, et mes adversaires, j’en fais justice.

42 יְשַׁוְּע֥וּ וְאֵין־מוֹשִׁ֑יעַ עַל־יְ֝הֹוָ֗ה וְלֹ֣א עָנָֽם׃ Ils s’adressent, à bout de ressources, à l’Éternel…: point de réponse!

43 וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ כְּטִ֖יט חוּצ֣וֹת אֲרִיקֵֽם׃ Je les écrase comme la poussière qu’emporte le vent, comme la fange des rues, je les pulvérise.

44 תְּפַלְּטֵנִי֮ מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם תְּ֭שִׂימֵנִי לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֑ם עַ֖ם לֹא־יָדַ֣עְתִּי יַֽעַבְדֽוּנִי׃ Tu me fais triompher des factions du peuple, tu me places à la tête des nations; des peuplades inconnues deviennent mes tributaires.

45 לְשֵׁ֣מַֽע אֹ֭זֶן יִשָּׁ֣מְעוּ לִ֑י בְּנֵֽי־נֵ֝כָ֗ר יְכַחֲשׁוּ־לִֽי׃ Au seul bruit de mon nom, ils se soumettent à moi, les fils d’un sol étranger me rendent hommage.

46 בְּנֵי־נֵכָ֥ר יִבֹּ֑לוּ וְ֝יַחְרְג֗וּ מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם׃ Les fils de l’étranger perdent courage, ils tremblent au fond de leurs retraites.

47 חַי־יְ֭הֹוָה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְ֝יָר֗וּם אֱלוֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃ Vivant est le Seigneur, et béni mon rocher! Glorifié le Dieu qui me protège!

48 הָאֵ֗ל הַנּוֹתֵ֣ן נְקָמ֣וֹת לִ֑י וַיַּדְבֵּ֖ר עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽי׃ O Dieu, c’est toi qui me procures vengeance, qui fais tomber des peuples à mes pieds;

49 מְפַלְּטִ֗י מֵאֹ֫יְבָ֥י אַ֣ף מִן־קָ֭מַי תְּרוֹמְמֵ֑נִי מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃ qui m’arraches à mes ennemis, me fais triompher de mes agresseurs, et échapper aux hommes de violence.

50 עַל־כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖ בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהֹוָ֑ה וּלְשִׁמְךָ֥ אֲזַמֵּֽרָה׃ Je te rends donc grâce, Seigneur, à la face des peuples, et je chante ta gloire,

51 מַגְדִּל֮ יְשׁוּע֢וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד ׀ לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֗וֹ עַד־עוֹלָֽם׃ {פ}
ô toi qui assures de grandes victoires à ton roi, qui combles de bienfaits ton oint David et sa postérité à jamais!

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Psaumes 18:35 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

מְלַמֵּ֣ד יָ֭דַי לַמִּלְחָמָ֑ה וְֽנִחֲתָ֥ה קֶֽשֶׁת־נְ֝חוּשָׁ֗ה זְרוֹעֹתָֽי׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Who traineth my hands for war, so that mine arms do bend a bow of brass.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

מְלַמֵּ֣ד יָ֭דַי לַמִּלְחָמָ֑ה וְֽנִחֲתָ֥ה קֶֽשֶׁת־נְ֝חוּשָׁ֗ה זְרוֹעֹתָֽי׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

מלמד ידי למלחמה ונחתה קשת נחושה זרועתי

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחֲתָה קֶשֶׁת־נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

He teaches my hands for war, and a copper bow is bent by my arms.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Il instruit mes mains aux combats, mes bras à manier l’arc d’airain.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Übt meine Hände zum Kriege, und eherne Bogen drücken meine Arme nieder.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Wprawia ręce moje do boju, że naciągają łuk spiżowy ramiona moje.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

ער לערנט מײַנע הענט צו מלחמה, און אַ קופּערנעם בױגן בײגן אַראָפּ מײַנע אָרעמס.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kiu instruas mian manon militi, Kaj miajn brakojn streĉi kupran pafarkon.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Psaumes 18:35

Rashi

English

so that a copper bow is bent by my arms Heb. ונחתה, an expression of treading the bow, as (below 38:3): “Your arrows were driven (נחתו) into me.” Its radical [or its active voice] is נחת. When it is used in the passive voice, a dagesh comes and causes the “nun” to drop out. Hence נחתה is derived from ננחתה as (below 69:4): “My throat is dried (נחר),” derived from ננחר as (in Jer. 6:29): “The bellows is heated (נחר)”; נדף, rattling (in Lev. 26:36) is derived from ננדף ; “My eyes stream (נגרה)” (in Lam. 3:49), is like ננגרה ; “was given (נתנה)” (Gen. 38:14) is like ננתנה ; “they were smitten (נגף)” (II Sam. 10:15) is derived from ננגף. We cannot interpret it as being of the radical חתת, for then it would say נחתתה, as [it says] נעשתה, was done, from עשה ; נענתה, was answered, from ענה. Another explanation: and a copper bow is bent by my arms: חית is an expression of treading a bow, as (below 38:3): “Your arrows were driven (נחתו).” The “nun” is not of the radical but it is like נחלו “gave for inheritance” (in Jos. 14:1), and the copper bow was bent by my arms. Copper bows were hanging in David’s house. The kings of the nations would see them and say to each other, “Do you think that David has the strength to bend them? This is only to frighten us.” But he would hear [them] and bend the bows before them.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

מלמד - מרגיל למודי הרע למוד מדבר.

ונחתה - כל אחת מזרועותי, כדרך: בנות צעדה עלי שור והנו"ן שרש, כמו: ותנחת עלי ידך. ויתכן להיות ונחתה כמו נחת הוא ואות הנו"ן לבנין נפעל ויחסר בית מזרועותי, כמו הנמצא בית ה'.

Ibn Ezra on Psalms -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Radak (David Kimhi)

עברית

מלמד ידי למלחמה כשהייתי מצליח במלחמה לא הייתי מתהלל בגבורתי, אלא שהוא היה מלמד ומרגיל ידי למלחמה.

ונחתה קשת נחושה זרועתי: כל כך למד ידי עד שיפילו קשת נחושה מאיבי, והיתה נשברת בזרועתי; וזהו דרך הפלגה. או פרושו כאלו שברוה זרועתי כי לא תועיל להם קשתם עמי. ופרוש נחושה: חזקה כנחושה והוא הברזל החזק; וכן ואת ארצכם כנחשה (ויקרא כו יט). ובמדרש (שוחר טוב): שהיה דוד נוטל קשת נחושה וכופפה. דבר אחר: נוח לו לאדם לכוף קשת נחושה ולא לכוף זרועותיו ל דוד.

The Psalms with Qimchi’s Longer Commentary, Leipzig, 1883 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria