Psaumes 49:13

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

49

1 לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃ Au chef des chantres. Par les fils de Coré. Psaume.

2 שִׁמְעוּ־זֹ֭את כׇּל־הָעַמִּ֑ים הַ֝אֲזִ֗ינוּ כׇּל־יֹ֥שְׁבֵי חָֽלֶד׃ Écoutez ceci, vous toutes, ô nations, soyez attentifs, vous tous, habitants du globe,

3 גַּם־בְּנֵ֣י אָ֭דָם גַּם־בְּנֵי־אִ֑ישׁ יַ֝֗חַד עָשִׁ֥יר וְאֶבְיֽוֹן׃ les hommes d’humble condition comme les grands personnages, ensemble les riches et les pauvres!

4 פִּ֭י יְדַבֵּ֣ר חׇכְמ֑וֹת וְהָג֖וּת לִבִּ֣י תְבוּנֽוֹת׃ Ma bouche prêche la sagesse, et la raison inspire les pensées de mon cœur.

5 אַטֶּ֣ה לְמָשָׁ֣ל אׇזְנִ֑י אֶפְתַּ֥ח בְּ֝כִנּ֗וֹר חִידָתִֽי׃ Je prête l’oreille aux sentences poétiques, et prélude avec la harpe aux piquants aphorismes.

6 לָ֣מָּה אִ֭ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע עֲוֺ֖ן עֲקֵבַ֣י יְסוּבֵּֽנִי׃ Pourquoi m’exposerais-je à avoir peur aux jours de l’adversité? à me voir enveloppé par le péché qui s’attacherait à mes talons?

7 הַבֹּטְחִ֥ים עַל־חֵילָ֑ם וּבְרֹ֥ב עׇ֝שְׁרָ֗ם יִתְהַלָּֽלוּ׃ De ceux qui se fient à leurs biens, et se glorifient de l’abondance de leurs richesses,

8 אָ֗ח לֹא־פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ לֹא־יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כׇּפְרֽוֹ׃ pas un ne saurait racheter son frère, ni donner à Dieu le coût de sa rançon.

9 וְ֭יֵקַר פִּדְי֥וֹן נַפְשָׁ֗ם וְחָדַ֥ל לְעוֹלָֽם׃ Le rachat de leur âme est à trop haut prix, il faut y renoncer à jamais.

10 וִיחִי־ע֥וֹד לָנֶ֑צַח לֹ֖א יִרְאֶ֣ה הַשָּֽׁחַת׃ Pensent-ils donc vivre toujours, ne pas voir la tombe?

11 כִּ֤י יִרְאֶ֨ה ׀ חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם׃ Ils remarquent pourtant que les sages meurent, tout comme périssent le fou et le sot, en laissant leurs biens à d’autres.

12 קִרְבָּ֤ם בָּתֵּ֨ימוֹ ׀ לְֽעוֹלָ֗ם מִ֭שְׁכְּנֹתָם לְד֣וֹר וָדֹ֑ר קָרְא֥וּ בִ֝שְׁמוֹתָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֽוֹת׃ Ils s’imaginent que leurs maisons vont durer éternellement, leurs demeures de génération en génération, qu’ils attacheront leurs noms à leurs domaines.

13 וְאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל־יָלִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃ Or les hommes ne se perpétuent pas dans leur splendeur; semblables aux animaux, ils ont une fin.

14 זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ וְאַחֲרֵיהֶ֓ם ׀ בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה׃ Cette attitude chez eux est pure folie: qu’ils puissent, de leur bouche, se déclarer satisfaits de l’avenir. Sélah!

15 כַּצֹּ֤אן ׀ לִ֥שְׁא֣וֹל שַׁתּוּ֮ מָ֤וֶת יִ֫רְעֵ֥ם וַיִּרְדּ֘וּ־בָ֤ם יְשָׁרִ֨ים ׀ לַבֹּ֗קֶר (וצירם) [וְ֭צוּרָם] לְבַלּ֥וֹת שְׁא֗וֹל מִזְּבֻ֥ל לֽוֹ׃ Comme un troupeau ils s’avancent vers le Cheol; le matin venu, les hommes droits auront raison d’eux; le Cheol consume jusqu’à leur forme, ne leur servant [pas longtemps] de demeure.

16 אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִפְדֶּ֣ה נַ֭פְשִׁי מִֽיַּד־שְׁא֑וֹל כִּ֖י יִקָּחֵ֣נִי סֶֽלָה׃ Toutefois Dieu délivrera mon âme du Cheol, quand il lui plaira de me retirer. Sélah!

17 אַל־תִּ֭ירָא כִּֽי־יַעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ כִּי־יִ֝רְבֶּ֗ה כְּב֣וֹד בֵּיתֽוֹ׃ Ne sois pas alarmé si quelqu’un s’enrichit, et voit s’accroître le luxe de sa maison!

18 כִּ֤י לֹ֣א בְ֭מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל לֹֽא־יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כְּבוֹדֽוֹ׃ Car, quand il mourra, il n’emportera rien; son luxe ne le suivra point [dans la tombe].

19 כִּֽי־נַ֭פְשׁוֹ בְּחַיָּ֣יו יְבָרֵ֑ךְ וְ֝יוֹדֻ֗ךָ כִּי־תֵיטִ֥יב לָֽךְ׃ Il a beau se dire heureux durant sa vie, s’attirer des hommages par son bien-être:

20 תָּ֭בוֹא עַד־דּ֣וֹר אֲבוֹתָ֑יו עַד־נֵ֝֗צַח לֹ֣א יִרְאוּ־אֽוֹר׃ il ira rejoindre la génération de ses pères, qui plus jamais ne verront la lumière.

21 אָדָ֣ם בִּ֭יקָר וְלֹ֣א יָבִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃ {פ}
L’homme, au sein du luxe, s’il manque de raison, est pareil aux animaux: sa fin est certaine.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Psaumes 49:13 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

וְאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל־יָלִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

But man abideth not in honour; He is like the beasts that perish.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וְאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל־יָלִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וְאָדָם בִּיקָר בַּל־יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

But man does not abide in his glory; he is silenced like the beasts.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Or les hommes ne se perpétuent pas dans leur splendeur; semblables aux animaux, ils ont une fin.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Aber der Mensch bleibt nicht im Glanze; er gleicht dem Vieh, welches verstummt.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Ale człowiek w świetności nie ostanie się, podobnym jest do zwierząt które giną.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

אָבער דער מענטש בלײַבט ניט אין גדוּלה, ער איז געגליכן צו בהמות װאָס װערן פֿאַרשניטן.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Sed homo ne restas longe en honoro; Li egaliĝas al bruto buĉota.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Psaumes 49:13

Rashi

English

in his glory Heb. ביקר, an expression of glory and majesty.

he is compared Heb. נמשל, an expression of a parable (משל).

silenced Heb. נדמו, an expression of silence.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

ואדם - יש אומרים: כי ביקר - זה היקר שלו שהוא הממון לא ילין עמו במותו, רק יעזבנו ויהיה בל ילין כמו: נפשו בטוב תלין והנה האדם נמשל כבהמות שימותו גם הם במותם.

נדמו - נכרתו. והירושלמי אמר: נמשל האחד שהוא הפרט נדמו הכלל.

Ibn Ezra on Psalms -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Radak (David Kimhi)

עברית

ואדם. באותו היקר והממון לא ילין בו כלומר כשימות לא יהיה עמו ונקראת המיתה לינה כמו שנקראת גם כן שינה:

נדמו. הוא עניין דמיון והוא כפל לשון או פי' נדמו נכרתו, כלומר כמו הבהמות שנכרתו במותן כן האדם הרע נכרת במותו שלא תשאר נשמתו אלא תאבד:

Derekh Mesilah, Furth 1843 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria