Cantique des Cantiques 1:12

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

1

1 שִׁ֥יר הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה׃ Le Cantique des Cantiques, composé par Salomon.

2 יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃ Qu’il me prodigue les baisers de sa bouche! Car tes caresses sont plus délicieuses que le vin.

3 לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃ Tes parfums sont suaves à respirer; une huile aromatique qui se répand, tel est ton nom. C’est pourquoi les jeunes filles sont éprises de toi.

4 מׇשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֙יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃ {פ}
Entraîne-moi à ta suite, courons! Le roi m’a conduite dans ses appartements, mais c’est en toi que nous cherchons joie et allégresse; nous prisons tes caresses plus que le vin: on a raison de t’aimer.

5 שְׁחוֹרָ֤ה אֲנִי֙ וְֽנָאוָ֔ה בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כְּאׇהֳלֵ֣י קֵדָ֔ר כִּירִיע֖וֹת שְׁלֹמֹֽה׃ Je suis noircie, ô filles de Jérusalem, gracieuse pourtant, comme les tentes de Kêdar, comme les pavillons de Salomon.

6 אַל־תִּרְא֙וּנִי֙ שֶׁאֲנִ֣י שְׁחַרְחֹ֔רֶת שֶׁשְּׁזָפַ֖תְנִי הַשָּׁ֑מֶשׁ בְּנֵ֧י אִמִּ֣י נִֽחֲרוּ־בִ֗י שָׂמֻ֙נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת־הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי׃ Ne me regardez pas avec dédain parce que je suis noirâtre; c’est que le soleil m’a hâlée. Les fils de ma mère étaient en colère contre moi: ils m’ont fait garder les vignobles, et mon vignoble à moi, je ne l’ai point gardé!

7 הַגִּ֣ידָה לִּ֗י שֶׁ֤אָֽהֲבָה֙ נַפְשִׁ֔י אֵיכָ֣ה תִרְעֶ֔ה אֵיכָ֖ה תַּרְבִּ֣יץ בַּֽצׇּהֳרָ֑יִם שַׁלָּמָ֤ה אֶֽהְיֶה֙ כְּעֹ֣טְיָ֔ה עַ֖ל עֶדְרֵ֥י חֲבֵרֶֽיךָ׃ Indique-moi, toi que chérit mon âme, où tu mènes paître [ton troupeau], où tu le fais reposer à l’heure de midi. Pourquoi serais-je comme une femme voilée auprès des troupeaux de tes compagnons?

8 אִם־לֹ֤א תֵֽדְעִי֙ לָ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים צְֽאִי־לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן וּרְעִי֙ אֶת־גְּדִיֹּתַ֔יִךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנ֥וֹת הָרֹעִֽים׃ {פ}
Si tu ne le sais pas, ô la plus belle des femmes, suis donc les traces des brebis, et fais paître tes chevreaux près des huttes des bergers.

9 לְסֻֽסָתִי֙ בְּרִכְבֵ֣י פַרְעֹ֔ה דִּמִּיתִ֖יךְ רַעְיָתִֽי׃ A une cavale, attelée aux chars de Pharaon, je te compare, mon amie.

10 נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַוָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים׃ Charmantes sont tes joues ornées de rangs de perles, ton cou paré de colliers.

11 תּוֹרֵ֤י זָהָב֙ נַֽעֲשֶׂה־לָּ֔ךְ עִ֖ם נְקֻדּ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃ Nous te ferons des chaînons d’or avec des paillettes d’argent.

12 עַד־שֶׁ֤הַמֶּ֙לֶךְ֙ בִּמְסִבּ֔וֹ נִרְדִּ֖י נָתַ֥ן רֵיחֽוֹ׃ Tandis que le roi demeure sur son divan, mon nard exhale son arôme.

13 צְר֨וֹר הַמֹּ֤ר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בֵּ֥ין שָׁדַ֖י יָלִֽין׃ Mon bien-aimé est pour moi un bouquet de myrrhe, qui repose sur mon sein.

14 אֶשְׁכֹּ֨ל הַכֹּ֤פֶר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בְּכַרְמֵ֖י עֵ֥ין גֶּֽדִי׃ {ס} Mon bien-aimé est pour moi une grappe de troène dans les vignes d’En-Ghedi.

15 הִנָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י הִנָּ֥ךְ יָפָ֖ה עֵינַ֥יִךְ יוֹנִֽים׃ Que tu es belle, mon amie, que tu es belle! Tes yeux sont ceux d’une colombe.

16 הִנְּךָ֨ יָפֶ֤ה דוֹדִי֙ אַ֣ף נָעִ֔ים אַף־עַרְשֵׂ֖נוּ רַעֲנָנָֽה׃ Que tu es beau, mon bien-aimé, et combien aimable! Notre couche est un lit de verdure.

17 קֹר֤וֹת בָּתֵּ֙ינוּ֙ אֲרָזִ֔ים (רחיטנו) [רַהִיטֵ֖נוּ] בְּרוֹתִֽים׃ Les solives de nos maisons sont de cèdre, nos lambris sont de cyprès.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Mot à mot (Hebrew → English · Strong’s)

עַדʻadas far as
שֶׁ֤הַמֶּ֨לֶךְ֙meleka king
בִּמְסִבּ֔וֹmêçaba divan
נִרְדִּ֖יnêrdnard
נָתַ֥ןnâthanto give
רֵיחֽוֹrêyachodor

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Cantique des Cantiques 1:12 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

עַד־שֶׁ֤הַמֶּ֙לֶךְ֙ בִּמְסִבּ֔וֹ נִרְדִּ֖י נָתַ֥ן רֵיחֽוֹ׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

While the king sat at his table, My spikenard sent forth its fragrance.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

עַד־שֶׁ֤הַמֶּ֙לֶךְ֙ בִּמְסִבּ֔וֹ נִרְדִּ֖י נָתַ֥ן רֵיחֽוֹ׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

עַד־שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

[The congregation of Israel responds: All that You say is so. You conferred good upon me and I reciprocated with evil. For] while the King was still at His banquet [(under the Torah "canopy" at Sinai)], my nard "gave forth" [(euphemism for "vitiated")] its fragrance [(in the sin of the golden calf)].

Licence: CC BY

English · The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001

While the king was at his table, my spikenard gave out its fragrance.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Tandis que le roi demeure sur son divan, mon nard exhale son arôme.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Während der König auf seinem Ruhelager weilte, gab meine Narde ihren Duft.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Pokąd król w kole swym bawił, wydała narda moja woń swoję.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Dum la reĝo sidas ĉe la festotablo, Mia nardo bonodoras.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

בעת דער מלך איז געװען אױף זײַן הֶסב-בעט, האָט מײַן נאַרד געגעבן זײַן רֵיח.

Licence: CC0

Commentaires sur Cantique des Cantiques 1:12

Rashi

English

While the king was at his table. The congregation of Yisroel replies and says, “All this is true. You bestowed good upon me, but I repaid You with evil, for while the King was still at the table of His wedding banquet...”

My spikenard gave out its fragrance. This expression is instead of [saying], “gave forth its stench.” When the Divine Presence was still at Sinai, I sinned with the [golden] calf; Scripture describes it with an expression of love, “gave out its fragrance,” and it did not write, “stank,” or “became putrid,” because Scripture speaks euphemistically. (See Rashi in Maseches Shabbos, Chapter “Rabbi Akiva” who states the reason for not writing “stank” or “ became putrid” is because of love. However according to the Tosafists explanation there, the reason that “gave out” is written instead of “abandoned its fragrance,” is because of love. However, it is not written, “stank,” or “ became putrid,” even without that reason, but because of euphemism.)

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

הפעם הא'
במסבו. כמו [ו]מסבי ירושלם הבנין העגול היקר:

נרד(י). בושם ידמה לכרכום:

הפעם הב'
ענתה אע״פ שיש לי ריח טוב כי גם המלך [כשהוא במסבו] היה מתאוה שיריח נרדי יותר [ריח טוב] יש לך [שהוא צרור המור] והייתי מתאוה שילין בין שדי ואחבק הדומה לאשכול הכפר שהוא [ב]עין גדי:

הפעם הג'
אמרה כנסת ישר׳ זכור לי ברית אברהם שהלך שמעו בכל העולם כמו נרד והיה שם בצרור המור:

Ibn Ezra's commentary on the Canticles · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Sforno

עברית

עד שהמלך במסבו. מסב בילותינו בעמוד אש וענן ושאר נפלאותיו:

נרדי נתן ריחו. היו מעשי נותנים ריח טוב. והנה עתה

Chamesh Megillot, Warsaw 1875 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו:

בעבור שכבר קדם שזה השלמות יצטרך בהגעתו אל עזר אחר זולת השכל הפועל והוא החוש והדמיון והכח הזוכר. והיתה הכוונה בזה הספר להעיר על דרך זה השלמות לנו. ומה הדבר אשר יחוייב הגעתו תחלה. ואיך יגיע. עד שיכלה הענין בסוף אל הגעת השלמות התכליתי לנו. דרך בזה בזכירת המדרגה הראשונה בסדר מהמדרגות אל ההצלחה כאשר נחשוק אליה והיא שלמות המדות. וזה כל פרי זאת הפרשה עד אמרו קול דודי הנה זה בא וגו'. ושם הכח הנפשי אשר ילך במדרגת ההיולי אל השכל ההיולאני במדרגת הנקבה החושקת והשכל ההיולאני במדרגת החשוק. וזה דבר נמשך בכל מה שיבא בזה הספר. והנה זה הכח הולך במדרגת ההיולי באופן מה לשכל ההיולאני ובאופן מה במדרגת הפועל כמו שנזכר בספר הנפש. ואמר זה הכח הנפשי המעיר השכל ההיולאני לדרוך אל השלמות בהשלמו עד שיהי׳ המלך במסבו והוא השכל ההיולאני הבושם שלי יתן ריחו ויעירהו על הגעת המושכלות. ואמנם היה זה לפי שאלו הצורות הדמיוניות בהשנותם יעירו השכל על עשיית ההקדמות הכוללות ונתינת המשפט הבלתי תכלית. ואולם אמרו במסבו ירצה בו הדברים אשר ישיגם השכל כי הם עגולה סובבת. וזה שהדברים הנמצאים הם על מדרגות והם קצתם במדרגת הצורה והשלמו' לקצת וקצתם בדרך ההיולי לקצת. ולפי שהשכל יחקור במהות הדברים המוחשים אשר הם החמר והצורה הנה יקרה לו כשיחקור מההיולי שיעתק מהנכבד אל השפל עד שיגיע להיולי אין היולי אחר קודם לו. כאלו תאמר ההיולי הרחוק. וכשיחקור מהצורה יקרה לו ההפך מזה ר״ל שיעתק מן השפל אל הנכבד עד אשר יגיע אל הצורה אשר היא הצורה הראשונה לכל הנמצאות. כאלו תאמר הש״י. וישוב הדבר כאלו הוא סובב. וגם כן הנה ברוב אלו הדברים הטבעיים תהיה ההשגה בסובב. וזה שאנחנו ברוב נלך מהם מן המאוחר אל הקודם עוד נשוב ונביא מהקודם אל המשיגים המאוחרים ממנו. וזה מבואר למי שיעיין בחכמה הטבעית. כי בהרבה מהדברים תהיה השגתינו בה על זה האופן. או אמרו במסבו במקומו. וירצה מה שיתחיל להשתדל במושכלות. והענין א' איך שיפורש מאלו הפירושים:

Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria