Zacharie 14:17

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

14

1 הִנֵּ֥ה יֽוֹם־בָּ֖א לַיהֹוָ֑ה וְחֻלַּ֥ק שְׁלָלֵ֖ךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃ Voici venir un jour, de par l’Éternel, où tes dépouilles seront partagées dans tes murs.

2 וְאָסַפְתִּ֨י אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֥ם ׀ אֶֽל־יְרוּשָׁלַ֘͏ִם֮ לַמִּלְחָמָה֒ וְנִלְכְּדָ֣ה הָעִ֗יר וְנָשַׁ֙סּוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים וְהַנָּשִׁ֖ים (תשגלנה) [תִּשָּׁכַ֑בְנָה] וְיָצָ֞א חֲצִ֤י הָעִיר֙ בַּגּוֹלָ֔ה וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם לֹ֥א יִכָּרֵ֖ת מִן־הָעִֽיר׃ Je rassemblerai tous les peuples autour de Jérusalem pour l’attaquer: la ville sera prise, les maisons pillées et les femmes violentées. La moitié de la ville ira en exil, mais le reste de la population ne sera point arraché de la ville.

3 וְיָצָ֣א יְהֹוָ֔ה וְנִלְחַ֖ם בַּגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם כְּי֥וֹם הִֽלָּחֲמ֖וֹ בְּי֥וֹם קְרָֽב׃ Alors l’Éternel s’en viendra guerroyer contre ces peuples, comme jadis il guerroya au jour de la rencontre.

4 וְעָמְד֣וּ רַגְלָ֣יו בַּיּוֹם־הַ֠ה֠וּא עַל־הַ֨ר הַזֵּיתִ֜ים אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י יְרֽוּשָׁלַ֘͏ִם֮ מִקֶּ֒דֶם֒ וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙ מִזְרָ֣חָה וָיָ֔מָּה גֵּ֖יא גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וּמָ֨שׁ חֲצִ֥י הָהָ֛ר צָפ֖וֹנָה וְחֶצְיוֹ־נֶֽגְבָּה׃ Ce jour-là, ses pieds se poseront sur la montagne des Oliviers qui est en avant de Jérusalem, à l’Orient et la montagne des Oliviers se fendra par le milieu, de l’Est à l’Ouest, [formant] une gorge immense; une moitié de la montagne reculera vers le Nord, l’autre moitié vers le Sud.

5 וְנַסְתֶּ֣ם גֵּיא־הָרַ֗י כִּי־יַגִּ֣יעַ גֵּֽי־הָרִים֮ אֶל־אָצַל֒ וְנַסְתֶּ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר נַסְתֶּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרַ֔עַשׁ בִּימֵ֖י עֻזִּיָּ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וּבָא֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֔י כׇּל־קְדֹשִׁ֖ים עִמָּֽךְ׃ Et vous fuirez cette gorge de montagnes, car cette gorge de montagnes s’étendra jusqu’à Açal; vous fuirez comme vous l’avez fait devant le tremblement de terre, du temps d’Ouzia, roi de Juda. Toutefois l’Éternel, mon Dieu, interviendra, tous ses saints seront avec toi.

6 וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא־יִֽהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת (יקפאון) [וְקִפָּאֽוֹן]׃ Or, à cette époque, ce ne sera plus une lumière rare et terne.

7 וְהָיָ֣ה יוֹם־אֶחָ֗ד ה֛וּא יִוָּדַ֥ע לַיהֹוָ֖ה לֹא־י֣וֹם וְלֹא־לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה לְעֵֽת־עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה־אֽוֹר׃ Ce sera un jour unique Dieu seul le connaît où il ne fera ni jour, ni nuit; et c’est au moment du soir que paraîtra la lumière.

8 וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵצְא֤וּ מַֽיִם־חַיִּים֙ מִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם חֶצְיָ֗ם אֶל־הַיָּם֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י וְחֶצְיָ֖ם אֶל־הַיָּ֣ם הָאַחֲר֑וֹן בַּקַּ֥יִץ וּבָחֹ֖רֶף יִֽהְיֶֽה׃ En ce jour, des eaux vives s’épancheront de Jérusalem, la moitié vers la mer Orientale, l’autre moitié vers la mer Occidentale; il en sera ainsi, été comme hiver.

9 וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כׇּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃ L’Éternel sera roi sur toute la terre; en ce jour, l’Éternel sera un et unique sera son nom.

10 יִסּ֨וֹב כׇּל־הָאָ֤רֶץ כָּֽעֲרָבָה֙ מִגֶּ֣בַע לְרִמּ֔וֹן נֶ֖גֶב יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְֽרָאֲמָה֩ וְיָשְׁבָ֨ה תַחְתֶּ֜יהָ לְמִשַּׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן עַד־מְק֞וֹם שַׁ֤עַר הָֽרִאשׁוֹן֙ עַד־שַׁ֣עַר הַפִּנִּ֔ים וּמִגְדַּ֣ל חֲנַנְאֵ֔ל עַ֖ד יִקְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ Toute la contrée prendra l’aspect d’une plaine, depuis Ghéba jusqu’à Rimmôn, au midi de Jérusalem; celle-ci s’élèvera majestueuse sur son emplacement, depuis la porte de Benjamin jusqu’au quartier de la porte Première jusqu’à la porte des Angles et de la tour de Hananel jusqu’aux pressoirs du roi.

11 וְיָ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וְחֵ֖רֶם לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֑וֹד וְיָשְׁבָ֥ה יְרוּשָׁלַ֖͏ִם לָבֶֽטַח׃ {ס} Elle retrouvera ses habitants et ne sera plus livrée à l’anathème; oui, Jérusalem vivra désormais en sécurité.

12 וְזֹ֣את ׀ תִּהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהֹוָה֙ אֶת־כׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר צָבְא֖וּ עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם הָמֵ֣ק ׀ בְּשָׂר֗וֹ וְהוּא֙ עֹמֵ֣ד עַל־רַגְלָ֔יו וְעֵינָיו֙ תִּמַּ֣קְנָה בְחֹֽרֵיהֶ֔ן וּלְשׁוֹנ֖וֹ תִּמַּ֥ק בְּפִיהֶֽם׃ Or, voici de quelle plaie l’Éternel frappera tous les peuples qui auront fait campagne contre Jérusalem: leur chair se décomposera, eux étant encore sur pied, leurs yeux s’useront dans leur orbite, et leur langue pourrira dans leur bouche.

13 וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תִּהְיֶ֧ה מְהֽוּמַת־יְהֹוָ֛ה רַבָּ֖ה בָּהֶ֑ם וְהֶחֱזִ֗יקוּ אִ֚ישׁ יַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וְעָלְתָ֥ה יָד֖וֹ עַל־יַ֥ד רֵעֵֽהוּ׃ En ce jour, régnera parmi eux une grande perturbation de par l’Éternel; l’un saisira la main de l’autre, et la main de celui-ci s’élèvera contre la main de l’autre.

14 וְגַ֨ם־יְהוּדָ֔ה תִּלָּחֵ֖ם בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְאֻסַּף֩ חֵ֨יל כׇּל־הַגּוֹיִ֜ם סָבִ֗יב זָהָ֥ב וָכֶ֛סֶף וּבְגָדִ֖ים לָרֹ֥ב מְאֹֽד׃ Juda lui-même se battra contre Jérusalem, et autour d’elle s’amoncellera la richesse de tous les peuples or, argent et vêtements en quantité immense.

15 וְכֵ֨ן תִּהְיֶ֜ה מַגֵּפַ֣ת הַסּ֗וּס הַפֶּ֙רֶד֙ הַגָּמָ֣ל וְהַחֲמ֔וֹר וְכׇ֨ל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶ֖ה בַּמַּחֲנ֣וֹת הָהֵ֑מָּה כַּמַּגֵּפָ֖ה הַזֹּֽאת׃ Une plaie atteindra chevaux, mulets, chameaux et ânes, tout le bétail qui se trouvera dans ces camps une plaie toute pareille à celle-là.

16 וְהָיָ֗ה כׇּל־הַנּוֹתָר֙ מִכׇּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ Et quiconque aura survécu, parmi tous les peuples qui seront venus contre Jérusalem, devra s’y rendre chaque année pour se prosterner devant le Roi, l’Éternel-Cebaot, et pour célébrer la fête des Tentes.

17 וְ֠הָיָ֠ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם׃ Et celle des familles de la terre qui n’irait pas à Jérusalem pour se prosterner devant le Roi, l’Éternel-Cebaot, celle-là ne sera pas favorisée par la pluie.

18 וְאִם־מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹֽא־תַעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהֹוָה֙ אֶת־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ Que si la famille d’Égypte n’y monte pas pour faire ce pèlerinage, elle non plus ne sera pas indemne; mais elle subira le fléau dont l’Éternel frappera les [autres] peuples, pour n’avoir pas fait le pèlerinage de la fête des Tentes.

19 זֹ֥את תִּהְיֶ֖ה חַטַּ֣את מִצְרָ֑יִם וְחַטַּאת֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ Tel sera le châtiment de l’Égypte et le châtiment de toutes les nations qui ne feraient pas le pèlerinage de la fête des Tentes.

20 בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ עַל־מְצִלּ֣וֹת הַסּ֔וּס קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָ֑ה וְהָיָ֤ה הַסִּירוֹת֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔ה כַּמִּזְרָקִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃ En ce jour, les grelots [mêmes] des chevaux porteront les mots: "Consacré au Seigneur!" Et les [simples] vases, dans la maison de l’Éternel, seront comme les bassins devant l’autel.

21 וְ֠הָיָ֠ה כׇּל־סִ֨יר בִּירוּשָׁלַ֜͏ִם וּבִיהוּדָ֗ה קֹ֚דֶשׁ לַיהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּבָ֙אוּ֙ כׇּל־הַזֹּ֣בְחִ֔ים וְלָקְח֥וּ מֵהֶ֖ם וּבִשְּׁל֣וּ בָהֶ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה כְנַעֲנִ֥י ע֛וֹד בְּבֵית־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ Et tous les vases, dans Jérusalem et dans Juda seront consacrés à l’Éternel-Cebaot, et tous ceux qui feront des sacrifices viendront en chercher pour y faire la cuisson. A cette époque on ne verra plus de trafiquant dans la maison de l’Éternel-Cebaot.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Zacharie 14:17 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

וְ֠הָיָ֠ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And it shall be, that whoso of the families of the earth goeth not up unto Jerusalem to worship the King, the LORD of hosts, upon them there shall be no rain.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וְ֠הָיָה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות ולא עליהם יהיה הגשם

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא־יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל־יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם׃

Licence: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Et celle des familles de la terre qui n’irait pas à Jérusalem pour se prosterner devant le Roi, l’Éternel-Cebaot, celle-là ne sera pas favorisée par la pluie.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Ktoby zaś z rodów ziemi nie wyruszył do Jerozolimy, by ukorzyć się królowi, Wiekuistemu zastępów - na tego (ziemię) deszcz nie spadnie.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און עס װעט זײַן, װער פֿֿון די משפּחות פֿֿון דער ערד עס װעט ניט אַרױפֿגײן קײן ירושָלַיִם זיך צו בוקן צו דעם קיניג, גאָט פֿֿון צבָֿאוֹת, װעט אױף זײ ניט זײַן קײן רעגן;

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Se iu el la gentoj de la tero ne iros en Jerusalemon, por adorkliniĝi antaŭ la Reĝo, la Eternulo Cebaot, tiam ili ne havos pluvon super si.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Zacharie 14:17

Rashi

English

rain Actual rain to cause the produce of their land to grow. Now, what reason did He have for decreeing upon them the withholding of rain? That the commandments of the festival are based on the rains: the four species of the lulav and the water libation are to appease God for water. Since the festival of Tabernacles is the time of the rains of the year, no rain will fall on those who entertain doubts concerning the festival of Tabernacles. This is learned in the Tosefta of Sukkah (4:7).

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Targum Jonathan

עברית

וִיהֵי דְלָא יִסַק מִן זַרְעֲיַת עַמְמֵי אַרְעָא לִירוּשְׁלֵם לְמִסְגֵיד קֳדָם מֶלַךְ עַלְמָא יְיָ צְבָאוֹת וְלָא עֲלֵיהוֹן יְהֵא מִטְרָא:

Mikraot Gedolot · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

והיה - וי"ו ולא עליהם יהיה הגשם כפ"ה רפה בלשון ישמעאל וכמוהו: ביום השלישי וישא אברהם את עיניו, ויעזוב את עבדיו, והאבן הזאת ואין יכולת באדם לפרש זאת בלשון אחרת, כי לא ימצא זה הלשון כי אם בלשון ישמעאל ובלשון הקודש.

וטעם הגשם בסוכות – כאשר העתיקו חכמים להזכיר גבורות גשמים ולבקש רחמים עליהם.

Ibn Ezra on Zecharia -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria