Job 40:1

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

40

1 וַיַּ֖עַן יְהֹוָ֥ה אֶת־אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ L’Éternel, répondant à Job, dit:

2 הֲ֭רֹב עִם־שַׁדַּ֣י יִסּ֑וֹר מוֹכִ֖יחַ אֱל֣וֹהַּ יַעֲנֶֽנָּה׃ {פ}
Le censeur du Tout-Puissant persistera-t-il à récriminer contre lui? Le critique de Dieu répondra-t-il à tout cela?

3 וַיַּ֖עַן אִיּ֥וֹב אֶת־יְהֹוָ֗ה וַיֹּאמַֽר׃ Job répondit à l’Éternel et dit:

4 הֵ֣ן קַ֭לֹּתִי מָ֣ה אֲשִׁיבֶ֑ךָּ יָ֝דִ֗י שַׂ֣מְתִּי לְמוֹ־פִֽי׃ Hé quoi! Je suis trop peu de chose: que te répliquerai-je? Je mets ma main sur ma bouche.

5 אַחַ֣ת דִּ֭בַּרְתִּי וְלֹ֣א אֶעֱנֶ֑ה וּ֝שְׁתַּ֗יִם וְלֹ֣א אוֹסִֽיף׃ {פ}
J’ai parlé une fois… je ne prendrai plus la parole; deux fois… je ne dirai plus rien.

6 וַיַּעַן־יְהֹוָ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב (מנסערה) [מִ֥ן ׀ סְעָרָ֗ה] וַיֹּאמַֽר׃ Alors l’Éternel répondit à Job du sein de la tempête et dit:

7 אֱזׇר־נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ אֶ֝שְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃ Ceins tes reins comme un homme: je vais t’interroger et tu m’instruiras.

8 הַ֭אַף תָּפֵ֣ר מִשְׁפָּטִ֑י תַּ֝רְשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן תִּצְדָּֽק׃ Prétends-tu vraiment prendre en défaut ma justice, ‘ me condamner pour te justifier?

9 וְאִם־זְר֖וֹעַ כָּאֵ֥ל ׀ לָ֑ךְ וּ֝בְק֗וֹל כָּמֹ֥הוּ תַרְעֵֽם׃ As-tu donc un bras comme celui de Dieu? Fais-tu retentir comme lui la voix du tonnerre?

10 עֲדֵ֥ה נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ וְה֖וֹד וְהָדָ֣ר תִּלְבָּֽשׁ׃ Alors pare-toi de majesté et de grandeur, revêts-toi de splendeur et de magnificence.

11 הָ֭פֵץ עֶבְר֣וֹת אַפֶּ֑ךָ וּרְאֵ֥ה כׇל־גֵּ֝אֶ֗ה וְהַשְׁפִּילֵֽהוּ׃ Lance de toutes parts les éclats de ta colère et, d’un regard, abaisse tout orgueilleux.

12 רְאֵ֣ה כׇל־גֵּ֭אֶה הַכְנִיעֵ֑הוּ וַהֲדֹ֖ךְ רְשָׁעִ֣ים תַּחְתָּֽם׃ D’un regard, humilie tout orgueilleux, et écrase les méchants sur place.

13 טׇמְנֵ֣ם בֶּעָפָ֣ר יָ֑חַד פְּ֝נֵיהֶ֗ם חֲבֹ֣שׁ בַּטָּמֽוּן׃ Enfouis-les tous ensemble dans la poussière, confine leur face dans la nuit du tombeau.

14 וְגַם־אֲנִ֥י אוֹדֶ֑ךָּ כִּֽי־תוֹשִׁ֖עַ לְךָ֣ יְמִינֶֽךָ׃ Alors moi-même je te louerai de ce que ta droite t’aura donné la victoire.

15 הִנֵּה־נָ֣א בְ֭הֵמוֹת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתִי עִמָּ֑ךְ חָ֝צִ֗יר כַּבָּקָ֥ר יֹאכֵֽל׃ Vois donc le Béhémoth que j’ai créé comme toi: il se nourrit d’herbe comme le bœuf.

16 הִנֵּה־נָ֣א כֹח֣וֹ בְמׇתְנָ֑יו וְ֝אוֹנ֗וֹ בִּשְׁרִירֵ֥י בִטְנֽוֹ׃ Admire la force qui est dans ses reins, la vigueur qui réside dans les muscles de son ventre.

17 יַחְפֹּ֣ץ זְנָב֣וֹ כְמוֹ־אָ֑רֶז גִּידֵ֖י פַחֲדָ֣ו יְשֹׂרָֽגוּ׃ Sa queue se dresse comme un cèdre, les nerfs de ses cuisses sont entrelacés.

18 עֲ֭צָמָיו אֲפִיקֵ֣י נְחֻשָׁ֑ה גְּ֝רָמָ֗יו כִּמְטִ֥יל בַּרְזֶֽל׃ Ses os sont des tuyaux d’airain, ses vertèbres des barres de fer.

19 ה֭וּא רֵאשִׁ֣ית דַּרְכֵי־אֵ֑ל הָ֝עֹשׂ֗וֹ יַגֵּ֥שׁ חַרְבּֽוֹ׃ Il est une des œuvres capitales de Dieu: Celui qui l’a fait l’a gratifié d’un glaive.

20 כִּי־ב֭וּל הָרִ֣ים יִשְׂאוּ־ל֑וֹ וְֽכׇל־חַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה יְשַׂחֲקוּ־שָֽׁם׃ Les montagnes produisent du fourrage pour lui, et là toutes les bêtes des champs prennent leurs ébats.

21 תַּֽחַת־צֶאֱלִ֥ים יִשְׁכָּ֑ב בְּסֵ֖תֶר קָנֶ֣ה וּבִצָּֽה׃ Il se couche sous les lotus, sous le couvert des roseaux et des marais,

22 יְסֻכֻּ֣הוּ צֶאֱלִ֣ים צִֽלְל֑וֹ יְ֝סֻבּ֗וּהוּ עַרְבֵי־נָֽחַל׃ Les lotus le protègent de leur ombre, les saules du torrent l’enveloppent.

23 הֵ֤ן יַעֲשֹׁ֣ק נָ֭הָר לֹ֣א יַחְפּ֑וֹז יִבְטַ֓ח ׀ כִּֽי־יָגִ֖יחַ יַרְדֵּ֣ן אֶל־פִּֽיהוּ׃ Voici que le fleuve se gonfle et il ne s’en émeut point; il demeurerait plein d’assurance si le Jourdain lui montait à la gueule.

24 בְּעֵינָ֥יו יִקָּחֶ֑נּוּ בְּ֝מוֹקְשִׁ֗ים יִנְקׇב־אָֽף׃ Peut-on s’en emparer quand il a les yeux ouverts, lui percer le nez avec des harpons?

25 תִּמְשֹׁ֣ךְ לִוְיָתָ֣ן בְּחַכָּ֑ה וּ֝בְחֶ֗בֶל תַּשְׁקִ֥יעַ לְשֹׁנֽוֹ׃ Tireras-tu le Léviathan avec un hameçon? Lui feras-tu baisser la langue avec la ligne?

26 הֲתָשִׂ֣ים אַגְמֹ֣ן בְּאַפּ֑וֹ וּ֝בְח֗וֹחַ תִּקֹּ֥ב לֶחֱיֽוֹ׃ Lui passeras-tu un jonc dans les narines, lui perceras-tu la mâchoire avec un crochet?

27 הֲיַרְבֶּ֣ה אֵ֭לֶיךָ תַּחֲנוּנִ֑ים אִם־יְדַבֵּ֖ר אֵלֶ֣יךָ רַכּֽוֹת׃ Te prodiguera-t-il ses prières? Ou t’adressera-t-il de douces paroles?

28 הֲיִכְרֹ֣ת בְּרִ֣ית עִמָּ֑ךְ תִּ֝קָּחֶ֗נּוּ לְעֶ֣בֶד עוֹלָֽם׃ Fera-t-il un pacte avec toi? L’engageras-tu comme un esclave perpétuel?

29 הַֽתְשַׂחֶק־בּ֭וֹ כַּצִּפּ֑וֹר וְ֝תִקְשְׁרֶ֗נּוּ לְנַעֲרוֹתֶֽיךָ׃ Te servira-t-il de jouet comme un passereau? L’attacheras-tu pour amuser tes jeunes filles?

30 יִכְר֣וּ עָ֭לָיו חַבָּרִ֑ים יֶ֝חֱצ֗וּהוּ בֵּ֣ין כְּֽנַעֲנִֽים׃ Les pêcheurs associés en feront-ils le commerce? Le débiteront-ils entre les marchands?

31 הַֽתְמַלֵּ֣א בְשֻׂכּ֣וֹת עוֹר֑וֹ וּבְצִלְצַ֖ל דָּגִ֣ים רֹאשֽׁוֹ׃ Cribleras-tu sa peau de dards et sa tête de harpons barbelés?

32 שִׂים־עָלָ֥יו כַּפֶּ֑ךָ זְכֹ֥ר מִ֝לְחָמָ֗ה אַל־תּוֹסַֽף׃ Pose seulement ta main sur lui: tu te souviendras de ce combat et ne recommenceras plus!

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Job 40:1 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיַּ֖עַן יְהֹוָ֥ה אֶת־אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Moreover the LORD answered Job, and said:

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיַּ֖עַן יְהוָ֥ה אֶת־אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ויען יהוה את איוב ויאמר

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיַּעַן יְהוָה אֶת־אִיּוֹב וַיֹּאמַר׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

And the L rd answered Iyyov and said:

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

L’Éternel, répondant à Job, dit:

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Der Herr rief noch dem Ijow zu und sprach:

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

I odpowiedział dalej Wiekuisty Ijobowi, i rzekł:

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און גאָט האָט געענטפֿערט אִיובֿן, און האָט געזאָגט:

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj la Eternulo plue parolis al Ijob, kaj diris:

Licence: Public Domain

Commentaires sur Job 40:1

Ralbag (Gersonides)

עברית

ביאור דברי המענה. ענה הש"י את איוב מן החשך והסערה ואמר ואולם ייוחס זה המראה אל הסערה לפי שהנביאים כשתבא להם הנבואה יהיה שם ביניהם מסך מבדיל מצד החומר מלקבל בשלימות השפע האלהי ולזה תמצא שתיוחס הנבואה אל הערפל או אל החשך והסערה אשר הוא האיד הרב החשוך, מי זה אשר עצתו וטענותיו הם חשוכים ואפלים מבלי דעת אשר חשקת להתוכח עמי, ועתה אזור נא כגבר חלציך כאדם המתווכח אשאלך והודיעני שאלתי אחר שאתה שופט על מעשי ראה איך תוכל לשפוט את מעשי ואינך יודע אותם ומשיגם והוא מבואר שהשופט ראוי שתהיה אצלו ידיעת מה שהוא שופט, איפה היית שתדע אופן החכמה ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה מי שם מדתה בזה השיעור כי תדע אופן החכמה בזה והטעם כי בהיות מדתה בזה השיעור מן החכמה עד שאם היתה יותר גדולה או יותר קטנה היה נפסד העולם כי העולם ישמר בשיווי אשר ביסודות בכמות ובאיכות כמו שהתבאר בטבעיות, או מי נטה עליה קו כדרך הבונים כאשר יתחילו לבנות והרצון בזה מאי זה דבר היתה התחלת הוויתם ואמנם אמר זה להעלם הענין בסבת הווית הארץ לפי שהוא מיוחס אל ההעדר ר"ל אל העדר קבול המתפעל פועל הפועל ולזה היה מה שרחק מהגרמים השמימיים ארץ וזה פלא שישלים הש"י זה המציאות באלו השתי סבות והיא הסבה המיוחסת אל העדר בפנים מה כמו הארץ והסבה ההפכית לה אי זה העולם מתקיים במציאות ההפכים וכאילו התבאר בזה שאפילו מה שמיוחס אל ההכרח וההעדר ישתמש בו השם יתברך לתועלת כפי מה שאפשר עד שישלים בו זה המציאות השפל או יהיה פירושו או מי נטה עליה קו לקחת מדתה בהתהוותה כמו שיעשו הבונים ויהיה הענין כפול, על מה אדניה הוטבעו או מי ירה אבן פנתה אשר היא נסמכת עליו כי בזה מהחכמה מה שלא יעלם כי היא נסמכת על מרכזה שהיא נקודה לבד וזה לא היה לנקודה ההיא מה שהיא נקודה כי הנקודות כולם מתדמות אבל היא הסיבה בזה מה שהמצאתו מכוכבי אור אשר הם משבחים ומרננים לפני תמיד רוצה לומר הגלגלים אשר בהם הכוכבים כי כאשר נמצאו אלו הכוכבים מרננים ומשבחים לפני עם כל המלאכים וזה היה בעת המצא הגרמים השמימיים אז יהיה זה הטבע לזאת הנקודה להיותה אמצע, ומי הוא אשר יסך בדלתים ים בעת התאוותו עד שיהיה שם חלק נגלה בארץ להתאוות בו אלו הנבראות אשר בארץ ולא יעבור בו הים ויכסנו שזה היה נפלא מאד ומה שאי אפשר שתנתן בו סבה טבעית כמו שביארנו בספר מלחמות ה', וגם אחרי כן שמרתי זה המציאות בשומי הענן והערפל מכסה הים תמיד רוצה לומר שאור השמש יעלה ממנו אידים תמיד יחסרוהו עד שלא יעבור גבולו בסיבת המים הבאים עליו מהנהרות כי הוא יחסר באלו האידים כשיעור מה שיתוסף בסבת הנהרות ובזה האופן גזרתי עליו חקי ואשים בריח ודלתים לפני הים שלא יעבור גבולו, ואומר עד פה תבא ולא תוסיף ובזה הגובה יגלה גאון גליך לפי שלא יתוסף גובה הים כלל בסבת מה שזכרנו, המימיך צוית בקר והודעת לשחר מקומו אשר ממנו יזרח ואולם אמר זה לפי שהשמש לא יזרח בכל יום ממקום אחד אבל יתחלף מקום זריחתו מצד תנועתו בגלגלו הנוטה הנשלמת בשוה ותתחדשנה בזה …

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria