Psaumes 74:5

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

74

1 מַשְׂכִּ֗יל לְאָ֫סָ֥ף לָמָ֣ה אֱ֭לֹהִים זָנַ֣חְתָּ לָנֶ֑צַח יֶעְשַׁ֥ן אַ֝פְּךָ֗ בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ׃ Maskîl d’Assaph. Pourquoi, ô Dieu, nous délaisses-tu obstinément, ta colère est-elle embrasée contre le troupeau de ton pacage?

2 זְכֹ֤ר עֲדָתְךָ֨ ׀ קָ֘נִ֤יתָ קֶּ֗דֶם גָּ֭אַלְתָּ שֵׁ֣בֶט נַחֲלָתֶ֑ךָ הַר־צִ֝יּ֗וֹן זֶ֤ה ׀ שָׁכַ֬נְתָּ בּֽוֹ׃ Souviens-toi de ta communauté, que tu acquis jadis, de ta tribu, ta propriété, que tu délivras, de ce mont Sion où tu fixas ta résidence!

3 הָרִ֣ימָה פְ֭עָמֶיךָ לְמַשֻּׁא֣וֹת נֶ֑צַח כׇּל־הֵרַ֖ע אוֹיֵ֣ב בַּקֹּֽדֶשׁ׃ Dirige tes pas vers ces ruines irréparables: l’ennemi a tout dévasté dans le sanctuaire.

4 שָׁאֲג֣וּ צֹ֭רְרֶיךָ בְּקֶ֣רֶב מוֹעֲדֶ֑ךָ שָׂ֖מוּ אוֹתֹתָ֣ם אֹתֽוֹת׃ Tes adversaires ont poussé des rugissements dans l’enceinte de ton lieu de rendez-vous; [là], ils ont imposé leurs emblèmes comme emblèmes.

5 יִ֭וָּדַע כְּמֵבִ֣יא לְמָ֑עְלָה בִּסְבׇךְ־עֵ֝֗ץ קַרְדֻּמּֽוֹת׃ Ils y ont paru comme des gens qui brandissent la hache en plein fourré;

6 (ועת) [וְ֭עַתָּה] פִּתּוּחֶ֣יהָ יָּ֑חַד בְּכַשִּׁ֥יל וְ֝כֵילַפּ֗וֹת יַהֲלֹמֽוּן׃ et puis, à coups de marteaux et de cognées, ils en ont abattu toutes les sculptures à la fois.

7 שִׁלְח֣וּ בָ֭אֵשׁ מִקְדָּשֶׁ֑ךָ לָ֝אָ֗רֶץ חִלְּל֥וּ מִֽשְׁכַּן־שְׁמֶֽךָ׃ Ils ont livré aux flammes ton sanctuaire, jeté à bas et profané la résidence de ton nom.

8 אָמְר֣וּ בְ֭לִבָּם נִינָ֣ם יָ֑חַד שָׂרְפ֖וּ כׇל־מוֹעֲדֵי־אֵ֣ל בָּאָֽרֶץ׃ Ils ont dit en leur cœur: "Nous allons les dompter tous!" Ils ont brûlé tous les centres consacrés à Dieu dans le pays.

9 אֽוֹתֹתֵ֗ינוּ לֹ֥א־רָ֫אִ֥ינוּ אֵֽין־ע֥וֹד נָבִ֑יא וְלֹֽא־אִ֝תָּ֗נוּ יֹדֵ֥עַ עַד־מָֽה׃ Nous ne voyons plus nos emblèmes à nous; plus de prophètes! plus personne avec nous, qui sache combien de temps [cela durera]!

10 עַד־מָתַ֣י אֱ֭לֹהִים יְחָ֣רֶף צָ֑ר יְנָ֘אֵ֤ץ אוֹיֵ֖ב שִׁמְךָ֣ לָנֶֽצַח׃ Jusqu’à quand, ô Dieu, l’adversaire blasphémera-t-il, l’ennemi insultera-t-il sans relâche à ton nom?

11 לָ֤מָּה תָשִׁ֣יב יָ֭דְךָ וִימִינֶ֑ךָ מִקֶּ֖רֶב (חוקך) [חֵיקְךָ֣] כַלֵּֽה׃ Pourquoi tiens-tu ta main à l’écart? Retire ta droite de ton sein! réduis [-les] à néant!

12 וֵ֭אלֹהִים מַלְכִּ֣י מִקֶּ֑דֶם פֹּעֵ֥ל יְ֝שׁוּע֗וֹת בְּקֶ֣רֶב הָאָֽרֶץ׃ Dieu est pourtant mon Roi depuis les temps antiques; il a accompli des œuvres de salut sur la terre.

13 אַתָּ֤ה פוֹרַ֣רְתָּ בְעׇזְּךָ֣ יָ֑ם שִׁבַּ֥רְתָּ רָאשֵׁ֥י תַ֝נִּינִ֗ים עַל־הַמָּֽיִם׃ C’est toi qui, par ta force, as fendu la mer, brisé la tête des monstres marins à la surface des eaux;

14 אַתָּ֣ה רִ֭צַּצְתָּ רָאשֵׁ֣י לִוְיָתָ֑ן תִּתְּנֶ֥נּוּ מַ֝אֲכָ֗ל לְעָ֣ם לְצִיִּֽים׃ c’est toi qui as fracassé la tête du Léviathan, pour le donner comme pâture aux fauves du désert;

15 אַתָּ֣ה בָ֭קַעְתָּ מַעְיָ֣ן וָנָ֑חַל אַתָּ֥ה ה֝וֹבַ֗שְׁתָּ נַהֲר֥וֹת אֵיתָֽן׃ c’est toi qui as fait jaillir sources et torrents, mis à sec des fleuves puissants;

16 לְךָ֣ י֭וֹם אַף־לְךָ֥ לָ֑יְלָה אַתָּ֥ה הֲ֝כִינ֗וֹתָ מָא֥וֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃ à toi appartient le jour, à toi aussi la nuit, c’est toi qui as créé l’astre lumineux, le soleil.

17 אַתָּ֣ה הִ֭צַּבְתָּ כׇּל־גְּבוּל֣וֹת אָ֑רֶץ קַ֥יִץ וָ֝חֹ֗רֶף אַתָּ֥ה יְצַרְתָּֽם׃ C’est toi qui as fixé toutes les limites de la terre, été et hiver sont ta création.

18 זְכׇר־זֹ֗את א֭וֹיֵב חֵרֵ֣ף ׀ יְהֹוָ֑ה וְעַ֥ם נָ֝בָ֗ל נִאֲצ֥וּ שְׁמֶֽךָ׃ N’aie garde de l’oublier: l’ennemi blasphème, ô Éternel, un peuple méprisable insulte à ton nom.

19 אַל־תִּתֵּ֣ן לְ֭חַיַּת נֶ֣פֶשׁ תּוֹרֶ֑ךָ חַיַּ֥ת עֲ֝נִיֶּ֗יךָ אַל־תִּשְׁכַּ֥ח לָנֶֽצַח׃ Ne livre pas aux bêtes la vie de ta tourterelle, n’oublie pas à jamais l’existence de tes pauvres.

20 הַבֵּ֥ט לַבְּרִ֑ית כִּ֥י מָלְא֥וּ מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝֗רֶץ נְא֣וֹת חָמָֽס׃ Tiens compte de l’alliance; car toutes les retraites cachées du pays sont devenues des repaires de violence.

21 אַל־יָשֹׁ֣ב דַּ֣ךְ נִכְלָ֑ם עָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן יְֽהַלְל֥וּ שְׁמֶֽךָ׃ Que l’opprimé ne soit pas acculé à la honte, que le pauvre et le nécessiteux puissent célébrer ton nom!

22 קוּמָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִיבָ֣ה רִיבֶ֑ךָ זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל כׇּל־הַיּֽוֹם׃ Lève-toi, ô Dieu, défends ta cause, rappelle-toi les insultes qui, sans cesse, te viennent de gens indignes.

23 אַל־תִּ֭שְׁכַּח ק֣וֹל צֹרְרֶ֑יךָ שְׁא֥וֹן קָ֝מֶ֗יךָ עֹלֶ֥ה תָמִֽיד׃ {פ}
N’oublie pas les clameurs de tes adversaires, le tumulte toujours croissant de tes agresseurs.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Psaumes 74:5 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

יִ֭וָּדַע כְּמֵבִ֣יא לְמָ֑עְלָה בִּסְבׇךְ־עֵ֝֗ץ קַרְדֻּמּֽוֹת׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

It seemed as when men wield upwards Axes in a thicket of trees.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

יִ֭וָּדַע כְּמֵבִ֣יא לְמָ֑עְלָה בִּֽסֲבָךְ־עֵ֝֗ץ קַרְדֻּמּֽוֹת׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסֲבָךְ־עֵץ קַרְדֻּמּוֹת׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

It was known [to the foe when he raised his hatchets against the gates of the sanctuary that it was] as if he were bringing [his blows] on High, for the hatchets would become entangled in [and be swallowed up by] the wood [of the gates].

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Ils y ont paru comme des gens qui brandissent la hache en plein fourré;

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Es sieht sich an, als ob man die Äxte in dem Walddickicht hochgeschwungen hätte.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Dał się poznać, gdy zmierzał w górę lasem toporzysk.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

עס האָט זיך געדאַכט, װי מע װאָלט אױפֿהײבן אין דער הײךהעק אױפֿן געצװײַג פֿון אַ בױם.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Oni vidas, kiel ili levas la hakilojn Kontraŭ la lignajn plektaĵojn.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Psaumes 74:5

Rashi

English

May he be known as though bringing on high; the hatchets were in the thicket of the trees The enemy knows that when he strikes the gates of the entrances of the Sanctuary, it was as though he was bringing his blows on high, even into the sky. Now how did he know it? For he would see that the trees would entangle, grasp, and swallow up the hatchets, as our Rabbis said (Sanh. 96b): One gate of Jerusalem swallowed them all up.

the hatchets were in the thicket of the trees Heb. בסבך-עץ, an expression of (Gen. 22:13): “caught in the thicket (בסבך).” The tree entangles them, and they become entangled in it.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

יודע - אמר רבי משה: כי זה קשור עם הפסוק שהוא אחריו והוא מספר כי עת בנות שלמה את בית ה' וחצוב החוצבים את האבנים היה חושב המביא בתי הידים בגרזן לחצוב את האבן, כי הגיע מעלה למעלה וככה הוא יודע למעלה, כהביא המביא בסבך עץ קרדומות. ולפי דעתי: כי בעת שיובאו הקרדומות בסבך עץ, לכרות העץ שהיה לבניין הבית היה לו שאון למעלה.

Ibn Ezra on Psalms -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Radak (David Kimhi)

עברית

יודע. כשנבנה בית המקדש מי שהיה מביא קרדומו בסבך עץ לכרות אותו לצורך הבנין היה נודע כאלו היה מביא אותו למעלה בשמים לפני כסא הכבוד כל כך היו שמחים ומתפארים בבנין:

בסבך. כמו נאחז בסבך והוא משקל אחר כי זאת הבי"ת נקראת בקמץ חטף:

Derekh Mesilah, Furth 1843 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria