Psaumes 9:7

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

9

1 לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־מ֥וּת לַבֵּ֗ן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ Au chef des chantres. Sur Mout-Labbén. Psaume de David.

2 אוֹדֶ֣ה יְ֭הֹוָה בְּכׇל־לִבִּ֑י אֲ֝סַפְּרָ֗ה כׇּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ Je rends grâce à l’Éternel de tout mon cœur, je veux proclamer toutes tes merveilles,

3 אֶשְׂמְחָ֣ה וְאֶעֶלְצָ֣ה בָ֑ךְ אֲזַמְּרָ֖ה שִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃ je veux me réjouir et exulter en toi, chanter ton nom, Dieu suprême,

4 בְּשׁוּב־אוֹיְבַ֥י אָח֑וֹר יִכָּשְׁל֥וּ וְ֝יֹאבְד֗וּ מִפָּנֶֽיךָ׃ alors que mes ennemis lâchent pied et reculent, qu’ils trébuchent et périssent sous tes coups.

5 כִּֽי־עָ֭שִׂיתָ מִשְׁפָּטִ֣י וְדִינִ֑י יָשַׁ֥בְתָּ לְ֝כִסֵּ֗א שׁוֹפֵ֥ט צֶֽדֶק׃ Oui, tu as fait triompher mon droit, ma cause, pris place sur ton trône en juge équitable.

6 גָּעַ֣רְתָּ ג֭וֹיִם אִבַּ֣דְתָּ רָשָׁ֑ע שְׁמָ֥ם מָ֝חִ֗יתָ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ Tu as réprimandé les peuples, perdu l’impie: leur nom, tu l’as effacé à tout jamais.

7 הָֽאוֹיֵ֨ב ׀ תַּ֥מּוּ חֳרָב֗וֹת לָ֫נֶ֥צַח וְעָרִ֥ים נָתַ֑שְׁתָּ אָבַ֖ד זִכְרָ֣ם הֵֽמָּה׃ O l’ennemi! C’en est fini pour toujours des ruines; plus de villes démolies par toi! C’est leur souvenir à eux qui disparaît.

8 וַֽ֭יהֹוָה לְעוֹלָ֣ם יֵשֵׁ֑ב כּוֹנֵ֖ן לַמִּשְׁפָּ֣ט כִּסְאֽוֹ׃ Mais le Seigneur demeure éternellement, il a établi son trône pour la justice.

9 וְה֗וּא יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק יָדִ֥ין לְ֝אֻמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃ Oui, c’est lui qui juge le monde avec équité, il prononce sur les nations avec droiture.

10 וִ֘יהִ֤י יְהֹוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃ Que l’Éternel soit donc un abri pour l’opprimé, un abri dans les temps de détresse!

11 וְיִבְטְח֣וּ בְ֭ךָ יוֹדְעֵ֣י שְׁמֶ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְהֹוָֽה׃ Ainsi se confient en toi ceux qui connaissent ton nom; car tu ne délaisses point, ô Seigneur, ceux qui te recherchent.

12 זַמְּר֗וּ לַ֭יהֹוָה יֹשֵׁ֣ב צִיּ֑וֹן הַגִּ֥ידוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִֽילוֹתָֽיו׃ Célébrez l’Éternel qui siège à Sion; proclamez parmi les peuples ses hauts faits.

13 כִּֽי־דֹרֵ֣שׁ דָּ֭מִים אוֹתָ֣ם זָכָ֑ר לֹֽא־שָׁ֝כַ֗ח צַעֲקַ֥ת (עניים) [עֲנָוִֽים]׃ Car il demande compte du sang [versé], il en conserve le souvenir, il n’oublie point le cri des humbles.

14 חָֽנְנֵ֬נִי יְהֹוָ֗ה רְאֵ֣ה עׇ֭נְיִי מִשֹּׂנְאָ֑י מְ֝רוֹמְמִ֗י מִשַּׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃ Sois-moi propice, Seigneur! Vois quelle est ma misère du fait de mes ennemis, toi qui me retires des portes de la mort;

15 לְמַ֥עַן אֲסַפְּרָ֗ה כׇּֽל־תְּהִלָּ֫תֶ֥יךָ בְּשַׁעֲרֵ֥י בַת־צִיּ֑וֹן אָ֝גִ֗ילָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃ afin que je puisse proclamer tes louanges aux portes de la fille de Sion et me réjouir de ton secours.

16 טָבְע֣וּ ג֭וֹיִם בְּשַׁ֣חַת עָשׂ֑וּ בְּרֶֽשֶׁת־ז֥וּ טָ֝מָ֗נוּ נִלְכְּדָ֥ה רַגְלָֽם׃ Que les peuples s’enfoncent dans la fosse qu’ils ont creusée, que leur pied s’embarrasse dans le filet qu’ils ont dissimulé!

17 נ֤וֹדַ֨ע ׀ יְהֹוָה֮ מִשְׁפָּ֢ט עָ֫שָׂ֥ה בְּפֹ֣עַל כַּ֭פָּיו נוֹקֵ֣שׁ רָשָׁ֑ע הִגָּי֥וֹן סֶֽלָה׃ L’Éternel s’est manifesté, il a exercé la justice; le méchant est pris au piège par ses propres œuvres. Higayon, Sélah!

18 יָשׁ֣וּבוּ רְשָׁעִ֣ים לִשְׁא֑וֹלָה כׇּל־גּ֝וֹיִ֗ם שְׁכֵחֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ Qu’ils rentrent dans le Cheol, les impies! Tous les peuples oublieux de Dieu!

19 כִּ֤י לֹ֣א לָ֭נֶצַח יִשָּׁכַ֣ח אֶבְי֑וֹן תִּקְוַ֥ת (ענוים) [עֲ֝נִיִּ֗ים] תֹּאבַ֥ד לָעַֽד׃ Car le pauvre n’est pas oublié sans retour, l’espoir des humbles n’est pas perdu à jamais.

20 קוּמָ֣ה יְ֭הֹוָה אַל־יָעֹ֣ז אֱנ֑וֹשׁ יִשָּׁפְט֥וּ ג֝וֹיִ֗ם עַל־פָּנֶֽיךָ׃ Lève-toi, Seigneur! Que le mortel ne triomphe pas! Que les peuples soient appelés en jugement devant toi!

21 שִׁ֘יתָ֤ה יְהֹוָ֨ה ׀ מוֹרָ֗ה לָ֫הֶ֥ם יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה׃ {פ}
Inspire-leur, ô Éternel, la terreur: que les peuples sachent qu’ils sont de [faibles] mortels! Sélah!

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Psaumes 9:7 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

הָֽאוֹיֵ֨ב ׀ תַּ֥מּוּ חֳרָב֗וֹת לָ֫נֶ֥צַח וְעָרִ֥ים נָתַ֑שְׁתָּ אָבַ֖ד זִכְרָ֣ם הֵֽמָּה׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

O thou enemy, the waste places are come to an end for ever; And the cities which thou didst uproot, Their very memorial is perished.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

הָֽאוֹיֵ֨ב ׀ תַּ֥מּוּ חֳרָב֗וֹת לָ֫נֶ֥צַח וְעָרִ֥ים נָתַ֑שְׁתָּ אָבַ֖ד זִכְרָ֣ם הֵֽמָּה׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

The foe has been destroyed, [for] the swords [of hatred are against him] forever. And You have uprooted [their] cities [(never to be rebuilt, viz. Malachi 1:4)]; their memory is lost [forever].

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

O l’ennemi! C’en est fini pour toujours des ruines; plus de villes démolies par toi! C’est leur souvenir à eux qui disparaît.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

O Feind! aus ist es mit den Verheerungen für immer — und die Städte, die du zerstört hast, dahin ist ihr Angedenken.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Wrogu, skończone spustoszenia na zawsze, a miasta, które zburzyłeś, zaginęła pamięć o nich.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

דו פֿײַנט, פֿאַרלענדט זײַנען די חורבֿות אױף תּמיד;און שטעט האָסטו אױסגעריסן, זײער זכר איז אונטערגעגאַנגען,

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

La malamikoj malaperis, ruiniĝis por ĉiam; Iliajn urbojn Vi renversis, La memoro pri ili pereis kune kun ili.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Psaumes 9:7

Rashi

English

The enemy has been destroyed for the swords of hatred are perpetually upon him like a sharp sword. Another explanation: חרבות לנצח that enemy, the swords of whose hatred were upon us forever. That is the one concerning whom it is stated (in Amos 1:11): “and kept their fury forever.” Another explanation: חרבות is an expression of destruction, and this is its interpretation: The enemy has been destroyed; his ruins are perpetual. And so it is stated (in Ezek. 35:9): “I will make you perpetual desolations, and your cities shall not be restored.”

and You have uprooted the cities “Should Edom say, ‘We are poor, but we will return and build the ruins’? So said the Lord of Hosts: ‘They shall build, but I shall demolish’” (Malachi 1:4).

their remembrance is lost at that time.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

האויב - אמר בן לברט: כי מצא חרבות בפתח בספר קדמון על כן פירש בו, כמו: חרבות צורים. והנכון בעיני: שהחי"ת חטוף בקמץ. ואמר רבי משה: היה ראוי להיות אבד זכרם אתה וכמוהו: יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו ותתן צמרתו ולא דבר נכונה, כי כח השם בפעלים כמו מפי עליון לא תצא והטעם יציאות הרעות והטובות והם הגזרות וככה הוא יען אשר גבהת בקומה ויתן גבהך. ולפי דעתי: כי האויב כמו הקהל חקה אחת לכם וכן הפירוש ואתה האויב, בעבור שתמו החרבות שהחרבת לנצח וערים נטשת אבד זכרם חשבת כי תמלט ושכחת כי השם לעולם ישב, ויקח הדין ממך, על כן אחריו וה' לעולם ישב והנה הוא קשור עם אבד זכרם הערים הנה מחה השם את שמו ככתוב למעלה והוא הטעם שגמל לך כמעשיך.

Ibn Ezra on Psalms -- Daat · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Radak (David Kimhi)

English

And thou, O Enemy, they have come to an end, they are desolate for ever; Even the cities which thou hast overthrown, Their very memorial is perished. – The he (of הָאוֹיֵב) is he of the vocative, as (in the passage), “O assembly (הקהל), one statute for you” (Num. 15:15); and as, “O generation (הדור), see ye the word of the Lord” (Jer. 20:31). And as he said, their name Thou hast blotted out, so here he addresses the enemy: “thy name is blotted out as the name of the cities thou hast devastated is blotted out; or, as they have come to an end for ever and their memorial is perished, so has thy memorial perished now.” And my revered father, of blessed memory, expounds: destructions have come to an end, חרבות תמו – i.e. the destructions thou wast making shalt thou cause no more. And the learned Rabbi Abraham ben Ezra, of blessed memory, ex-pounds (ad loc.): because the destructions which thou hast made have come to an end and the cities which thou hast uprooted, their memorial is perished, thou hast thought to escape; and hast forgotten that the Lord sitteth enthroned for ever. The explanation (of המה in) המה וזכרם (their very memorial) is, it intensifies the pronominal suffix, for (the sense) would have been represented sufficiently by the mem of זכרם (their memorial). Or its interpretation may be their memorial has perished so (completely) that those who see it shall say: “These surely are not the cities that were built!” And on this interpretation המה will be explained as (to be read) with a mark of interjection.

R. David Kimhi on the first book of Psalms, Translated by R.G. Finch, London, 1919 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria