Ecclésiaste 10:17

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

10

1 זְב֣וּבֵי מָ֔וֶת יַבְאִ֥ישׁ יַבִּ֖יעַ שֶׁ֣מֶן רוֹקֵ֑חַ יָקָ֛ר מֵחׇכְמָ֥ה מִכָּב֖וֹד סִכְל֥וּת מְעָֽט׃ Des mouches venimeuses corrompent, font tourner l’huile du parfumeur; Un peu de folie a plus de poids que sagesse et honneur.

2 לֵ֤ב חָכָם֙ לִֽימִינ֔וֹ וְלֵ֥ב כְּסִ֖יל לִשְׂמֹאלֽוֹ׃ Le sage a le cœur à droite, le cœur du sot est à gauche.

3 וְגַם־בַּדֶּ֛רֶךְ (כשהסכל) [כְּשֶׁסָּכָ֥ל] הֹלֵ֖ךְ לִבּ֣וֹ חָסֵ֑ר וְאָמַ֥ר לַכֹּ֖ל סָכָ֥ל הֽוּא׃ Aussi bien, dans la voie où se dirige le sot, l’intelligence lui fait défaut: il révèle à tous qu’il est sot.

4 אִם־ר֤וּחַ הַמּוֹשֵׁל֙ תַּעֲלֶ֣ה עָלֶ֔יךָ מְקוֹמְךָ֖ אַל־תַּנַּ֑ח כִּ֣י מַרְפֵּ֔א יַנִּ֖יחַ חֲטָאִ֥ים גְּדוֹלִֽים׃ Si la mauvaise humeur du souverain fait explosion contre toi, ne quitte pas ta place; car la douceur atténue de grandes offenses.

5 יֵ֣שׁ רָעָ֔ה רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ כִּשְׁגָגָ֕ה שֶׁיֹּצָ֖א מִלִּפְנֵ֥י הַשַּׁלִּֽיט׃ Il est un abus que j’ai observé sous le soleil et qui a l’air d’une inadvertance échappée au souverain:

6 נִתַּ֣ן הַסֶּ֔כֶל בַּמְּרוֹמִ֖ים רַבִּ֑ים וַעֲשִׁירִ֖ים בַּשֵּׁ֥פֶל יֵשֵֽׁבוּ׃ la folie est appelée à de hautes situations, et des gens considérables demeurent dans un rang inférieur.

7 רָאִ֥יתִי עֲבָדִ֖ים עַל־סוּסִ֑ים וְשָׂרִ֛ים הֹלְכִ֥ים כַּעֲבָדִ֖ים עַל־הָאָֽרֶץ׃ J’ai vu des esclaves à cheval, et des grands allant à pied comme des esclaves.

8 חֹפֵ֥ר גּוּמָּ֖ץ בּ֣וֹ יִפּ֑וֹל וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ׃ Celui qui creuse une fosse y tombe; celui qui renverse une clôture, le serpent le mord.

9 מַסִּ֣יעַ אֲבָנִ֔ים יֵעָצֵ֖ב בָּהֶ֑ם בּוֹקֵ֥עַ עֵצִ֖ים יִסָּ֥כֶן בָּֽם׃ Celui qui extrait des pierres peut se faire du mal; celui qui fend du bois s’expose à quelque danger.

10 אִם־קֵהָ֣ה הַבַּרְזֶ֗ל וְהוּא֙ לֹא־פָנִ֣ים קִלְקַ֔ל וַחֲיָלִ֖ים יְגַבֵּ֑ר וְיִתְר֥וֹן הַכְשֵׁ֖יר חׇכְמָֽה׃ Si on a laissé s’émousser le fer, n’en affile-t-on pas le tranchant pour lui rendre sa force? Ainsi le véritable instrument du succès, c’est la sagesse.

11 אִם־יִשֹּׁ֥ךְ הַנָּחָ֖שׁ בְּלוֹא־לָ֑חַשׁ וְאֵ֣ין יִתְר֔וֹן לְבַ֖עַל הַלָּשֽׁוֹן׃ Si le serpent mord faute d’incantations, il n’y a point de profit pour le charmeur.

12 דִּבְרֵ֥י פִי־חָכָ֖ם חֵ֑ן וְשִׂפְת֥וֹת כְּסִ֖יל תְּבַלְּעֶֽנּוּ׃ Les paroles du sage [éveillent] la sympathie; les lèvres du sot causent sa perte.

13 תְּחִלַּ֥ת דִּבְרֵי־פִ֖יהוּ סִכְל֑וּת וְאַחֲרִ֣ית פִּ֔יהוּ הוֹלֵל֖וּת רָעָֽה׃ Le début de ses paroles est sottise, la conclusion de son discours est méchante insanité.

14 וְהַסָּכָ֖ל יַרְבֶּ֣ה דְבָרִ֑ים לֹא־יֵדַ֤ע הָאָדָם֙ מַה־שֶּׁיִּֽהְיֶ֔ה וַאֲשֶׁ֤ר יִֽהְיֶה֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ׃ Le sot a beau multiplier son verbiage: nul homme ne sait ce qui sera; qui pourrait lui dire d’avance ce qui arrivera après lui?

15 עֲמַ֥ל הַכְּסִילִ֖ים תְּיַגְּעֶ֑נּוּ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע לָלֶ֥כֶת אֶל־עִֽיר׃ Le mal que se donnent les sots les exténue, tellement qu’ils ne savent trouver le chemin de la ville.

16 אִֽי־לָ֣ךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ נָ֑עַר וְשָׂרַ֖יִךְ בַּבֹּ֥קֶר יֹאכֵֽלוּ׃ Malheureux pays, si ton roi est un esclave; et si les grands font ripaille dès le matin!

17 אַשְׁרֵ֣יךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ בֶּן־חוֹרִ֑ים וְשָׂרַ֙יִךְ֙ בָּעֵ֣ת יֹאכֵ֔לוּ בִּגְבוּרָ֖ה וְלֹ֥א בַשְּׁתִֽי׃ Heureux pays, si ton roi est un fils de nobles et si les grands mangent à l’heure voulue, pour prendre des forces et non par goût de la boisson!

18 בַּעֲצַלְתַּ֖יִם יִמַּ֣ךְ הַמְּקָרֶ֑ה וּבְשִׁפְל֥וּת יָדַ֖יִם יִדְלֹ֥ף הַבָּֽיִת׃ L’indolence est cause que la charpente s’effondre; les mains nonchalantes que la pluie pénètre dans la maison.

19 לִשְׂחוֹק֙ עֹשִׂ֣ים לֶ֔חֶם וְיַ֖יִן יְשַׂמַּ֣ח חַיִּ֑ים וְהַכֶּ֖סֶף יַעֲנֶ֥ה אֶת־הַכֹּֽל׃ Pour se mettre en joie, on organise des festins; le vin égaie la vie, et l’argent répond à tout.

20 גַּ֣ם בְּמַדָּֽעֲךָ֗ מֶ֚לֶךְ אַל־תְּקַלֵּ֔ל וּבְחַדְרֵי֙ מִשְׁכָּ֣בְךָ֔ אַל־תְּקַלֵּ֖ל עָשִׁ֑יר כִּ֣י ע֤וֹף הַשָּׁמַ֙יִם֙ יוֹלִ֣יךְ אֶת־הַקּ֔וֹל וּבַ֥עַל (הכנפים) [כְּנָפַ֖יִם] יַגֵּ֥יד דָּבָֽר׃ Ne maudis pas le roi même en pensée; au fond de ta chambre à coucher, ne maudis par le riche, car l’oiseau du ciel transmettrait le son de ta voix et la gent ailée rapporterait les propos.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Ecclésiaste 10:17 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

אַשְׁרֵ֣יךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ בֶּן־חוֹרִ֑ים וְשָׂרַ֙יִךְ֙ בָּעֵ֣ת יֹאכֵ֔לוּ בִּגְבוּרָ֖ה וְלֹ֥א בַשְּׁתִֽי׃

Licence: CC BY-SA

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

Licence: Public Domain

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Happy art thou, O land, when thy king is a free man, And thy princes eat in due season, In strength, and not in drunkenness!

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

אשריך ארץ שמלכך בן־חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן־חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

Happy are you, O land, whose king is of noble bearing and whose princes dine in season, in [the] strength [of wisdom and understanding] and not in the drinking [of wine].

Licence: CC BY

English · Kohelet by Bruce Heitler

Happy is the land whose king is liberated, your ministers will eat in time, in strength and not in drinking.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Heureux pays, si ton roi est un fils de nobles et si les grands mangent à l’heure voulue, pour prendre des forces et non par goût de la boisson!

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Heil dir, Land, dessen König von edler Abkunft ist, und dessen Fürsten zur rechten Zeit essen und in der Tapferkeit und nicht im Trinken [Helden] sind.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Szczęsnaś ziemio, której król z rodu szlachetnych, a której książęta w właściwym czasie jadają, aby się posilić, a nie w opilstwie.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

װױל דיר לאַנד, װאָס דײַן מלך איז אַ פֿרײַגעבאָרענער, און דײַנע האַרן עסן אין דער צײַט, אין מאַנהאַפֿטיקײט און ניט אין זױפֿערײַ.

Licence: Public Domain

English · The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001

Fortunate are you, land whose king is a free [noble] man; and your officers feast at the proper time—in strength and not in drunkenness.

Licence: CC BY

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Feliĉa vi estas, ho lando, se via reĝo estas de nobla deveno kaj viaj princoj manĝas en ĝusta tempo, por fortiĝi, ne por festeni!

Licence: Public Domain

Commentaires sur Ecclésiaste 10:17

Rashi

English

In strength and not in drunkenness. They engage in the power of wisdom and understanding and not in drinking wine.

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

אשריך. זאת המלה באה בלא סמיכ׳ דבוק בלשון רבים כמו אשרי האיש ובסמיכה פעם בלשון רבים כמו ובוטח ה׳ אשריו ובמקום אחר בלשון יחיד ושומר תורה אשרהו אמר רבי משה הכהן נ״ע כי אשהו לשון רבים וכן עיניהו ידהו גבורהו בהתפללו בעד רעהו וראיותיו כי הכח עיני ה׳ דרכי איש ושכח הנה עין ה׳ אל יראיו ג״כ ידהו לשון יחיד וגבורהו כן מגן כל גבור שיש בו ובעבור מלת בהתפללו בעד רעהו נהפך העולם וא״כ ביד רעהו העדלמי שנים היו ומה הפרש בין רעו ורעהו שיו שיהו גם בפעלי׳ ירדפו ירדפהו אולי התפלל איוב בעד כל אחד וא׳ מרעיו תפלה בעצמה ולקח כל אחד מהם שבעה פרים ושבע׳ אלילים ויורה על מלת אשרהו שהוא לשון יחיד אשרך ארץ:

וענין בן חורים. שיעשה מעש׳ הגדולי׳ והפך בן בליעל אמר א׳ מהמפרשים ידוע שאין בעינים כדמו׳ הלובן שהוא דומה לאור ואין למט׳ מן השחור והכתוב ידמה הגדולי׳ ללובן והקטני׳ שאין להם מעלה וגדולה לחשך ויפרש חורים לבנים כמו חור כרפס ותכלת ג״כ יפרש ואורגים חורי סלי חורי ולבן הל׳ ארמית חיור והפך החורים חשוכים בל יתיצב לפני חשוכים:

יש מפרש ולא בשתי. כמו בשתיה וי״א כי בשתי כענין דלות כמו ונשתו לשונם בצמא נשתה והענין כי כל מעשיהם בגבורה וענין סמיכת גבורה לאכילה עד שיתאוו ויתעכל המאכל הראשון והענין שאינם אוכלים כ״א לצורך ולא בשביל תענוג:

Wikisource · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

בשתי. הוא מן שתה ועניינו שתיה כמו שיעשה מפרה פרי וממרה מרי ומדלה דלי. ולזה אמרו רז״ל בגבורה של תורה ולא בשתייה של יין.

Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria