Exode 15:9

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

15

1 אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ Alors Moïse et les enfants d’Israël chantèrent l’hymne suivant à l’Éternel. Ils dirent: "Chantons l’Éternel, il est souverainement grand; coursier et cavalier, il les a lancés dans la mer.

2 עׇזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃ Il est ma force et ma gloire, l’Éternel! Je lui dois mon salut. Voilà mon Dieu, je lui rends hommage; le Dieu de mon père et je le glorifie.

3 יְהֹוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהֹוָ֖ה שְׁמֽוֹ׃ L’Éternel est le maître des batailles; Éternel est son nom!

4 מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־סֽוּף׃ Les chars de Pharaon et son armée, il les a précipités dans la mer; l’élite de ses combattants se sont noyés dans la mer des Joncs.

5 תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־אָֽבֶן׃ L’abîme s’est fermé sur eux; au fond du gouffre ils sont tombés comme une pierre.

6 יְמִֽינְךָ֣ יְהֹוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהֹוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃ Ta droite, Seigneur, est insigne par la puissance; Ta droite, Seigneur, écrase l’ennemi.

7 וּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃ Par ta souveraine majesté tu renversas tes adversaires; tu déchaînes ton courroux. Il les consume comme du chaume.

8 וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם׃ Au souffle de ta face les eaux s’amoncellent, les ondes se dressent comme une digue, les flots se figent au sein de la mer.

9 אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃ Il disait, l’ennemi: ’Courons, atteignons! Partageons le butin! Que mon âme s’en repaisse!" Tirons l’épée, que ma main les extermine!...’

10 נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלְלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃ Toi, tu as soufflé, l’océan les a engloutis; ils se sont abîmés comme le plomb au sein des eaux puissantes.

11 מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃ Qui t’égale parmi les forts, Éternel? Qui est, comme toi, paré de sainteté; inaccessible à la louange, fécond en merveilles?

12 נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃ Tu as étendu ta droite, la terre les dévore.

13 נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖ אֶל־נְוֵ֥ה קׇדְשֶֽׁךָ׃ Tu guides, par ta grâce, ce peuple que tu viens d’affranchir; tu le diriges, par ta puissance, vers ta sainte demeure.

14 שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃ A cette nouvelle, les peuples s’inquiètent, un frisson s’empare des habitants de la Philistée.

15 אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃ A leur tour ils tremblent, les chefs d’Édom; les vaillants de Moab sont saisis de terreur, consternés, tous les habitants de Canaan.

16 תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהֹוָ֔ה עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃ Sur eux pèse l’anxiété, l’épouvante; la majesté de ton bras les rend immobiles comme la pierre, jusqu’à ce qu’il ait passé, ton peuple, Seigneur! Qu’il ait passé, ce peuple acquis par toi;

17 תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהֹוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃ Que tu les aies amenés, fixés, sur ce mont, ton domaine, résidence que tu t’es réservée, Seigneur! Sanctuaire, ô mon Dieu! Préparé par tes mains.

18 יְהֹוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ L’Éternel régnera à tout jamais!"

19 כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהֹוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ {פ}
Car, les chevaux de Pharaon, chars et cavalerie, s’étant avancés dans la mer, l’Éternel en avait refoulé les eaux sur eux, tandis que les enfants d’Israël marchaient à pied sec au milieu de la mer.

20 וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כׇֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃ Miryam, la prophétesse, sœur d’Aaron, prit en main un tambourin et toutes les femmes la suivirent avec des tambourins et des instruments de danse.

21 וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ {ס} Et Miryam leur fit répéter: "Chantez l’Éternel, il est souverainement grand; coursier et cavalier, il les a lancés dans la mer…"

22 וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם־ס֔וּף וַיֵּצְא֖וּ אֶל־מִדְבַּר־שׁ֑וּר וַיֵּלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת־יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא־מָ֥צְאוּ מָֽיִם׃ Moïse fit décamper Israël de la plage des joncs et ils débouchèrent dans le désert de Chour, où ils marchèrent trois jours sans trouver d’eau.

23 וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֙יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃ Ils arrivèrent à Mara. Or, ils ne purent boire l’eau de Mara, elle était trop amère; c’est pourquoi on nomma ce lieu Mara.

24 וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃ Le peuple murmura contre Moïse, disant: "Que boirons-nous?"

25 וַיִּצְעַ֣ק אֶל־יְהֹוָ֗ה וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהֹוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ׃ Moïse implora le Seigneur; celui-ci lui indiqua un bois, qu’il jeta dans l’eau et l’eau devint potable. C’est alors qu’il lui imposa un principe et une loi, c’est alors qu’il le mit à l’épreuve

26 וַיֹּ֩אמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כׇּל־חֻקָּ֑יו כׇּֽל־הַמַּחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ {ס} et il dit: "Si tu écoutes la voix de l’Éternel ton Dieu; si tu t’appliques à lui plaire; si tu-es docile à ses préceptes et fidèle à toutes ses lois, aucune des plaies dont j’ai frappé, l’Égypte ne t’atteindra, car moi, l’Éternel, je te préserverai."

Aliya 5

27 וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם׃ Ils arrivèrent à Élim, là étaient douze sources d’eau et soixante-dix palmiers. Ils y campèrent près des eaux.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Exode 15:9 dans toutes les traductions

English · Metsudah Chumash, Metsudah Publications, 2009

The enemy said, “I will pursue [them], I will overtake [them], I will divide the spoils, I will satisfy myself; I will draw my sword, my hand will destroy them.”

Licence: CC BY

English · The Rashi chumash by Rabbi Shraga Silverstein

The foe (i.e., Pharaoh) said [to his people in urging them to pursue Israel:] I shall pursue, I shall overtake, I shall divide (the) spoil [with my officers and servants]. My spirit [i.e., my desire] will be filled with them. I shall draw forth my sword; my hand will impoverish them.

Licence: CC BY

עברית · Miqra according to the Masorah

אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

The enemy said: ‘I will pursue, I will overtake, I will divide the spoil; My lust shall be satisfied upon them; I will draw my sword, my hand shall destroy them.’

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

דער פֿײַנט האָט געזאָגט: איך װעל יאָגן, איך װעל כאַפּן, איך װעל אױסטײלן רױב, מײַן זעל װעט זיך אָנפֿילן מיט זײ; איך װעל ציען מײַן שװערד, אױסראָטן װעט זײ מײַן האַנט.

Licence: CC0

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Il disait, l’ennemi: ’Courons, atteignons! Partageons le butin! Que mon âme s’en repaisse!" Tirons l’épée, que ma main les extermine!...’

Licence: Public Domain

Italiano · Il Pentateuco. Traduzione italiana di Samuel David Luzzatto, 1872 [it]

Diceva l’inimico: Inseguirò, raggiungerò, dividerò bottino, si satolleranno in essi le mie brame; sguainerò la mia spada, la mia mano gli sterminerà.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Rzekł wróg: "Będę gonił, doścignę, rozdzielę łupy; nasyci się nimi dusza moja, obnażę miecz mój, wytępi ich ręka moja!"

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Der Feind sprach: Ich verfolge, erreiche sie, teile Beute, an ihnen ersatten soll meine Gier; zücken will ich mein Schwert, vertilgen soll sie meine Hand.

Licence: Public Domain

Deutsch · Der Pentateuch, übersetzt und erläutert von Samson Raphael Hirsch. Frankfurt am Main, 1867-1878 [de]

Und es sprach darum der Feind: Ich setze nach, erreiche, verteile Beute; sättigen soll sich an ihnen mein Verlangen; ich zücke mein Schwert, meine Hand erobert sie zurück!

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

La malamiko diris: Mi persekutos, Mi atingos, mi dividos militakiron; Satiĝos de ili mia animo; Mi eltiros mian glavon, ekstermos ilin mia mano.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Exode 15:9

Rashi

עברית

אמר אויב. לעמו, כְּשֶׁפִּתָּם בדברים ארדוף ואשיגם ואחלק שלל עם שרי ועבדי:

תמלאמו. תמלא מהם נפשי. רוחי ורצוני, ואל תתמה על תיבה המדברת בשתים, תמלאמו תמלא מהם, יש הרבה כלשון הזה, כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי (שופטים א, טו), כמו נתת לי. וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרֹו לְשָׁלֹם (בראשית לז, ד), כמו דבר עמו. בָּנַי יְצָאֻנִי (ירמיה י, כ), כמו יצאו ממני. מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנוּ (איוב לא, לז), כמו אגיד לו. אף כאן תמלאמו, תמלא נפשי מהם:

אריק חרבי. אשלוף, ועל שם שהוא מריק את התער בשליפתו ונשאר ריק, נופל בו לשון הרקה, כמו מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם (בראשית מב, לה), וְכֵליו יָרִיקוּ (ירמיה מח, יב). ואל תאמר, אין לשון ריקות נופל על היוצא, אלא על התיק ועל השק ועל הכלי שיצא ממנה, אבל לא על החרב ועל היין, ולדחוק ולפרש אריק חרבי כלשון וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו (בראשית יד, יד), אזדיין בחרבי, מצינו הלשון מוסב אף על היוצא, שֶׁמֶן תּוּרַק (שיר השירים א, ג), וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי (ירמיה מח, יא). לא הורק הכלי אין כתיב כאן, אלא לא הורק היין מכלי אל כלי, מצינו הלשון מוסב על היין, וכן וְהֵרִיקוּ חַרְבֹותָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ (יחזקאל כח, ז), דחירם:

תורישמו. לשון רישות ודלות, כמו מֹורִישׁ וּמַעֲשִׁיר (שמואל־א ב, ז):

Rashi Chumash, Metsudah Publications, 2009 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Targum Jonathan

English

Pharoh the wicked, the hater and adversary, did say, I will follow after the people of the sons of Israel, and will lay waste their camp on the bank of the sea: I will set war in array against them, and kill them, small and great, despoil them of much spoil, bring them back into great captivity, and divide their substance among my people who make war: and when my soul is satisfied with the blood of their slain, I will sheathe my sword, having, destroyed them with my right hand.

The Targum of Jonathan ben Uzziel, trans. J. W. Etheridge, London, 1862 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

אמר אויב. הוא פרעה:

ומלת תמלאמו קשה. ורבי מרינוס אומר תהיה מלאה נפשי מהם לקחת כל ממונם. כדרך בני יצאוני. והטעם דבק עם אחלק שלל. ואחרים אומרים מגזרת אשר מלאו לבו.

ואחר כן אורישם:

תורישמו ידי. תשמידם. וכן ואם לא תורישו:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ramban (Nachmanides)

English

THE ENEMY SAID. “I.e., to his people, when he [Pharaoh] was persuading them with words: ‘I will pursue them and I will overtake them, and I will divide the spoil with my captains and my servants.’” Thus the language of Rashi. Now I have seen in the Midrash Chazita:, Note 317), but in Koheleth Rabbah 1:31 and also in the Mechilta of Rabbi Shimon ben Yochai on the verse here. “Thus did Rabbi Yishmael teach: ‘The enemy said: I will pursue, I will overtake. This should fittingly have been at the beginning of the Song, and why was it not written there? It is because there is no strict chronological order in the narrative of the Torah.’” Now Onkelos is of that opinion, for he translated, “the enemy had said,” referring to the beginning of his plan to pursue after them.
In my opinion, by way of the plain meaning of Scripture, this is to be understood in connection with the preceding verses, [all of them together explaining how the destruction of the enemy came about.] First, Scripture said that they sank in the sea and that they went down into the depths. This happened when the waters returned, and covered the chariots, and the horsemen. After that, Scripture reverts to tell how this came about. With the blast of Thy nostrils, which is a reference to the strong east wind,, Verse 21. the waters were piled up, and the deeps were congealed from the beginning. It was because of this that the enemy thought that he would pursue and overtake them in the sea and divide their spoil, and that his lust would be satisfied upon them. But Thou didst blow upon them with Thy wind, and the sea covered them.
Now Moses mentioned this for in this thought of Pharaoh too were discernible the wonderful causation of G-d, Who strengthened the hearts of the Egyptians and turned their counsel into foolishness to come after the Israelites into the sea, as I have explained above. It is for this reason that following that verse, Moses said, Who is like unto Thee, O Eternal, among the mighty, doing great and wondrous things in ways mutually opposed to each other, [such as was done here: with the same hand, He sank the Egyptians and delivered Israel, as mentioned above].

Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Rashbam

English

אמר אויב, when they saw the sea turn into dry ground

אריק חרבי, I will empty my sheath by drawing forth my sword. This round about description of someone drawing his sword is not unique. We find something similar in connection with bows and arrows. In Psalms 38,3 כי חציך נחתו בי, literally: “for Your arrows have landed on me,” the meaning is, obviously, “Your arrows have struck me.” David, using poetic language, describes that when the bow has been placed flat on a solid surface in preparation for the arrow to be shot after the bow has been tensed sufficiently, it is aimed and shot so that its arrival at the target represents a “landing.” Psalms 18,35 uses similar language to describe the action of a bow and arrow.

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Sforno

עברית

וְכַאֲשֶׁר אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף. אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם.

אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל. וְהֵם הָיוּ הֲמוֹן כָּל רֶכֶב מִצְרַיִם שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶלָּא לִגְזֹל מְמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל:

Vocalized Edition · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria