Genèse 20:2

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

20

1 וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גׇר בִּגְרָֽר׃ Abraham quitta ce lieu pour la contrée du Midi; il s’établit entre Cadès et Chour et séjourna à Gherar.

2 וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה׃ Abraham disait de Sara, sa femme: "Elle est ma sœur": Abimélec, roi de Gherar, envoya prendre Sara.

3 וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃ Le Seigneur visita Abimélec dans un songe nocturne et lui dit: "Tu vas mourir, à cause de cette femme que tu as prise et qui est en puissance de mari."

4 וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃ Or, Abimélec n’avait pas approché d’elle. Il dit: "Seigneur! frapperais-tu donc aussi un peuple innocent?

5 הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתׇם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃ Quoi! ne m’a-t-il pas dit: ’Elle est ma sœur?’ et elle, elle aussi, a dit: ‘Il est mon frère.’ C’est avec un cœur innocent et des mains pures que j’ai agi ainsi."

6 וַיֹּ֩אמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֤י בְתׇם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃ Dieu lui répondit dans le songe: "Moi aussi je savais que tu avais agi ainsi dans la simplicité de ton cœur et j’ai voulu, de mon côté, te préserver de m’offenser; aussi ne t’ai-je pas permis d’approcher d’elle.

7 וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ Et maintenant, restitue l’épouse de cet homme, car il est prophète; il priera pour toi et tu vivras. Que si tu ne la rends pas, sache que tu mourras, toi et tous les tiens!"

8 וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכׇל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאׇזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד׃ Abimélec se leva de bonne heure, appela tous ses serviteurs et leur fit entendre toutes ces choses; ces hommes furent fort effrayés.

9 וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃ Abimélec manda Abraham et lui dit "Que nous as-tu fait! et qu’avais-je commis envers toi, pour que tu exposasses moi et mon royaume à un péché grave? Tu as fait à mon égard des choses qui ne doivent point se faire!"

10 וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ Abimélec dit encore à Abraham: "Qu’avais-tu en vue, en agissant de la sorte?"

11 וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי׃ Abraham répondit: "C’est que je pensais:‘Pour peu que la crainte de Dieu ne règne pas dans ce pays, ils me tueront à cause de ma femme.

12 וְגַם־אׇמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃ Et d’ailleurs, de fait, elle est ma sœur, la fille de mon père, mais non la fille de ma mère et elle m’appartient comme épouse.

13 וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כׇּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃ Or, lorsque Dieu me fit errer loin de la maison de mon père, je lui dis: ‘Voici la grâce que tu me feras. Dans tous les lieux où nous irons, dis que je suis ton frère."

14 וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ Abimélec choisit des pièces de menu et de gros bétail, des esclaves mâles et femelles, en fit présent à Abraham et lui restitua Sara son épouse.

15 וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב׃ Et il lui dit: "Voici mon territoire devant toi, établis-toi où bon te semblera."

16 וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֙סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת׃ Et à Sara il dit: "Voici, j’ai donné mille pièces d’argent à ton parent: certes! il est pour toi comme un voile contre quiconque t’approcherait; tous, tu peux les regarder en face."

17 וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ׃ Abraham intercéda auprès de Dieu, qui guérit Abimélec, sa femme et ses servantes, de sorte qu’elles purent enfanter.

18 כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהֹוָ֔ה בְּעַ֥ד כׇּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם׃ {ס} Car Dieu avait fermé toute matrice dans la maison d’Abimélec, à cause de Sara, épouse d’Abraham.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Genèse 20:2 dans toutes les traductions

English · Metsudah Chumash, Metsudah Publications, 2009

Avraham said regarding Sarah, his wife, She is my sister. Avimelech, king of Gerar sent [messengers] and took Sarah.

Licence: CC BY

English · The Rashi chumash by Rabbi Shraga Silverstein

And Abraham said of Sarah his wife: "She is my sister." And Avimelech, the king of Gerar, sent and took Sarah.

Licence: CC BY

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And Abraham said of Sarah his wife: ‘She is my sister.’ And Abimelech king of Gerar sent, and took Sarah.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

Licence: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Abraham disait de Sara, sa femme: "Elle est ma sœur": Abimélec, roi de Gherar, envoya prendre Sara.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die fünf Bücher Moses, trans. Dr. J. Wohlgemuth, Rödelheim 1899 [de]

Und er erzählte von seiner Frau Sara, sie sei seine Schwester. Und Abimelech, König von Gerar, schickte hin und nahm Sara zu sich.

Licence: Public Domain

English · Modernized Tanakh - Based on JPS 1917, Edited by Adam Cohn

And Abraham said of Sarah his wife: ‘She is my sister.’ And Abimelech king of Gerar sent for, and took Sarah.

Licence: CC BY

עברית · Tanach with Text Only

ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת־שָׂרָה׃

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און אבֿרהם האָט געזאָגט אױף זײַן װײַב שׂרהן: זי איז מײַנע אַ שװעסטער. האָט געשיקט אבֿימֶלֶך דער מלך פֿון גרָר, און האָט צוגענומען שׂרהן.

Licence: CC0

Deutsch · Der Pentateuch, übersetzt und erläutert von Samson Raphael Hirsch. Frankfurt am Main, 1867-1878 [de]

Da sagte Abraham in Beziehung auf seine Frau Sara: Sie ist meine Schwester; darauf schickte Abimelech, der König von Gerar, und nahm die Sara.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj Abraham diris pri sia edzino Sara: Ŝi estas mia fratino. Kaj Abimeleĥ, reĝo de Gerar, sendis kaj prenis Saran.

Licence: Public Domain

Italiano · Il Pentateuco. Traduzione italiana di Samuel David Luzzatto, 1872 [it]

Abramo disse di Sara sua moglie: È mia sorella; ed Abimèlech re di Gheràr mandò a prender Sara.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

I mówił Abraham o Sarze żonie swojej: "Siostra to moja." I posłał Abimelech, król Geraru, i wziął Sarę.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Genèse 20:2

Rashi

עברית

ויאמר אברהם. כאן לא נטל רשות, אלא על כרחה שלא בטובתה, לפי שכבר לוקחה לבית פרעה על ידי כן:

אל שרה אשתו. על שרה אשתו, וכיוצא בו אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן וגו' (שמואל־א ד, כא), וְאֶל מות חָמִיָה, שניהם בלשון על:

Rashi Chumash, Metsudah Publications, 2009 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Targum Jonathan

English

And Abraham said concerning Sarah his wife, She is my sister. And Abimelek, king of Gerar, sent and took Sarah.

The Targum of Jonathan ben Uzziel, trans. J. W. Etheridge, London, 1862 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

אל שרה אשתו. כמו על. וכן אל הנער הזה:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ramban (Nachmanides)

English

AND ABRAHAM SAID OF SARAH HIS WIFE, SHE IS MY SISTER. This was not like what happened in Egypt. There, when they entered the land, it is said that the Egyptians saw that the woman was beautiful, and they praised her to the lords and to Pharaoh, as they were an immoral people but this king was perfect and upright, and his people were likewise good. However Abraham suspected them, and he told everyone that she was his sister.

AND ABIMELECH, KING OF GERAR, SENT AND TOOK SARAH. It is wondrous that Sarah, after being worn with age, was extremely beautiful, fit to be taken by kings. When she was taken to Pharaoh, though she was sixty-five years old, it is possible that she still had her beautiful appearance, but after being worn with age and the manner of women had ceased with her, that is a wonder! Perhaps her youthfulness returned to her when the angel brought her the tidings, as our Rabbis have said.

Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Radak (David Kimhi)

English

ויאמר...אל שרה אשתו, concerning his wife Sarah he told anyone inquiring about her אחותי היא, he told the same to Avimelech who inquired, as we know from verse 5 when the latter referred to Avraham having told him that Sarah was his sister. We find a similar meaning of the word אל in Samuel I 17,49 when the lineויך את הפלשתי אל מצחו, means: “it struck the Philistine on his forehead,” or the line אל ההרים לא אכל in Ezekiel 18,6 where the word אל does not mean “to” but the line means: “if he has not eaten on the mountains.” Avraham said this as soon as he arrived in Gerar, as he had heard that the people of that town were wicked people, as he mentioned to Avimelech in verse 11 where he told him that there was no fear of G’d in that town. A generation later Yitzchok had a similar experience in Gerar. Neither Avraham nor Yitzchok are on record as having made similar comments about the local populations of other towns they visited. As to why Avraham risked going to a town full of wicked people and endangered both himself and his wife, this is something we discussed in 12,12. What is more surprising is the fact that Sarah, so many years after her experience in Egypt, was still so physically attractive that she inspired physical passions among the people who saw her. Clearly, her good looks must have been the result of her regaining her youthful vigour when she became pregnant at the time the angels visited Avraham, and she herself remarked on that phenomenon. The time frame in which the events reported in this chapter occurred must have been immediately after the beginning of her pregnancy, mentioned in 21,1 in the past tense, i.e. וה' פקד את שרה, “and the Lord had benevolently remembered Sarah (allowing her to become pregnant).

וישלח, after Avimelech heard about Sarah’s beauty, he sent to have her brought to his palace.

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Saadia Gaon

עברית

ואמר ויסע (תרגום פרק כ'), חזר אברהם על מעשה זה ואמר על שרה שהיא אחותו, והלא כבר ראינו מה שגרם לו (דבר זה) במצרים מן היגון והתוכחה. גם אנו רואים את הכופרים המונין אותנו בכך עד היום ואומרים: מפני מה לא אמר את האמת ולא בטח בה', כי יותר טוב היה שיחטאו הם תוך ידיעה (שהיא אשתו) משישקר הוא, ויביא את שרה בצרה, ואנשי הארץ יהיו נקיים מעוון במעשיהם עמה. ונאמר, ובאלהים נעזר: הנוכח במקום המעשה רואה מה שהבלתי נוכח אינו רואה, ואברהם היה אחד מן החכמים והמאמינים, שאינם "מניחים דבר שלא במקומו". וכשאנו רואים שפחד מפני המות, אנו יודעים, שאמנם נתאמת אצלו, שדרכם להרוג אנשים בגלל נשותיהם, ולפיכך ירא היה אברהם שיהרגו אותו, ויקחו את שרה באיסור, ואסון יבוא עליה ועליהם, ואולי גם תאבד האומה כולה עם המלך אם יעזרו לו, או על שתיקתם, ומשום כך ראה לנכון לאמור "אחותי היא", בדרך הסתרת מלה אשר הזכרנו, דהיינו שהיא קרובתו, דבר שהוא מותר מצד הלשון, ועל ידי זה יחלץ הוא מן המיתה ומן האסון, והם – מן החטא. ואם יכשלו בחטא ויקחו אותה, הרי בהכרח יהיה זה באחד משני האופנים: או שידברו עמו עליה בצדק וביושר, ואם לא ישיא אותה להם, לא (יקחוה), או שיתנהגו אתו בכפייה, ולא יבקשו ממנו רשות עליה, ואז הרי עוד יש בידו לתת לה גט פיטורין, ותהיה היא מותרת על פי הדין, והם נקיים מעוון חמור, ואף שאינם ראויים לכך; ולא עוד, אלא שיתכן שהיה דרכם לתת גט לאשה בשעת סכנה מפני השלטון. ואמר אברהם 'אחותי היא' ולא אמר 'אשתי', כי כך היה האמת, ויהיה זה כמו שהיה היוצא למלחמה, בזמן שלטון ישראל, נותן גט על תנאי לאשתו, כמו שאנו מחייבים בזמננו את המפליג בים לתת גט על תנאי לאשתו, וכמו שהיה הכהן הגדול ביום הכפורים נותן גט בתנאי לאחת מנשיו. ואם עשה זאת (הרי מוטב), ואם לא, הרי אפשר היה לו לעשות כך בכל שעה שיראה צורך בכך, ולהציל את הכל. הלא תראה, שהתורה חוזרת על מעשהו זה, ומדברת על כך בנעימה של שבח, וגם מזכירה דבר דומה לזה אצל יצחק, מבלי להתבייש בכך. ואלמלי היה בזה מהמכוער והמגונה, לא היתה חוזרת על זה, ואף הוא לא היה עושה זאת מעיקרא. ואם כן הדבר, מה מקום היה לענוש את פרעה ואת אבימלך? נאמר, אלהים יתע' רצה שלא תצא שרה מתחת ידי אברהם, ולו היתה רק שדהו, שכן כתוב: "כי לא ינוח שבט הרשע על גורל צדיקים", וכדרך שאמרה התורה: "ולא יחמוד איש את ארצך". ומה שאמר לאבימלך: "והיא בעולת בעל" מתפרש יפה בשני האופנים. ומה שאמר: "הגוי גם צדיק", אפשר שנתכוון בזה רק לעצמו, וכדומה לזה אמר במקום אחר: "לעם נכרי לא ימשול למכרה", כלומר לאיש נכרי. ויתכן גם כן שנתכוון לעצמו ולעמו, וכמו שאמר: "עלי ועל ממלכתי", הואיל והם הניחו לו לעשות כך, וכל שכן אם עזרו לו. ומה שאמר: "הלא הוא אמר לי", כוונתו: היחס שביניהם ידוע רק מדבריהם, ואי־אפשר לבררו באופן אחר, ובפרט כשהם באים מארץ אחרת. והוסיף: "והיא גם היא", כלומר אלמלי היו דבריהם סותרים אלה את אלה, היה ספק נופל בלבי. ואמר: "בתום לבבי", על כוונתו, "ובנקיון כפי" – על מעשיו, ולפיכך לא חזר המלאך ואמר: "ובנקיון כפיך", כי לא היה שם מעשה כלל. והכוונה האמיתית של "ואחשך" על ידי הודעה, לא על ידי כפייה, כלומר, הודעתיך שהיא בעולת בעל, כדי שתמשוך ידך הימנה. והוסיף: "על כן לא נתתיך", כלומר, באזהרה, אמרתי לך: הנך מת כדי שתמנע ממנה. והוסיף "על כן לא נתתיך", כלומר: באיום, אמרתי לך "הנך מת".

Saadya's Commentary on Genesis, New York, 1984 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria