Genèse 4:16

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

4

1 וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֙הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־יְהֹוָֽה׃ or, l’homme s’était uni à Ève, sa femme. Elle conçut et enfanta Caïn, en disant: "J’ai fait naître un homme, conjointement avec l’Éternel!"

2 וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃ Elle enfanta ensuite son frère, Abel. Abel devint pasteur de menu bétail, et Caïn cultiva la terre.

3 וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃ Au bout d’un certain temps, Caïn présenta, du produit de la terre, une offrande au Seigneur;

4 וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהֹוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃ et Abel offrit, de son côté, des premiers-nés de son bétail, de leurs parties grasses. Le Seigneur se montra favorable à Abel et à son offrande,

5 וְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֙יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃ mais à Caïn et à son offrande il ne fut pas favorable; Caïn en conçut un grand chagrin, et son visage fut abattu.

6 וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃ Le Seigneur dit à Caïn; "Pourquoi es-tu chagrin, et pourquoi ton visage est-il abattu?

7 הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשׇׁל־בּֽוֹ׃ Si tu t’améliores, tu pourras te relever, sinon le Péché est tapi à ta porte: il aspire à t’atteindre, mais toi, sache le dominer!"

8 וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קׇם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃ Caïn parla à son frère Abel; mais il advint, comme ils étaient aux champs, que Caïn se jeta sur Abel, son frère, et le tua.

9 וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי׃ L’Éternel dit à Caïn: "Où est Abel ton frère?" Il répondit: "Je ne sais; suis-je le gardien de mon frère?"

10 וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־הָֽאֲדָמָֽה׃ Dieu dit: "Qu’as-tu fait! Le cri du sang de ton frère s’élève, jusqu’à moi, de la terre.

11 וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ׃ Eh bien! tu es maudit à cause de cette terre, qui a ouvert sa bouche pour recevoir de ta main le sang de ton frère!"

12 כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ׃ Lorsque tu cultiveras la terre, elle cessera de te faire part de sa fécondité; tu seras errant et fugitif par le monde."

13 וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־יְהֹוָ֑ה גָּד֥וֹל עֲוֺנִ֖י מִנְּשֹֽׂא^*(בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא)׃ Caïn dit à l’Éternel: "Mon crime est trop grand pour qu’on me supporte.

14 הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כׇל־מֹצְאִ֖י יַֽהַרְגֵֽנִי׃ Vois, tu me proscris aujourd’hui de dessus la face de la terre; mais puis-je me dérober à ta face? Je vais errer et fuir par le monde, mais le premier qui me trouvera me tuera."

15 וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהֹוָ֗ה לָכֵן֙ כׇּל־הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם יְהֹוָ֤ה לְקַ֙יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּוֹת־אֹת֖וֹ כׇּל־מֹצְאֽוֹ׃ L’Éternel lui dit: "Aussi, quiconque tuera Caïn sera puni au septuple." Et l’Éternel le marqua d’un signe, pour que personne, le rencontrant, ne le frappât.

16 וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־נ֖וֹד קִדְמַת־עֵֽדֶן׃ Caïn se retira de devant l’Éternel, et séjourna dans le pays de Nôd, à l’orient d’Éden.

17 וַיֵּ֤דַע קַ֙יִן֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד אֶת־חֲנ֑וֹךְ וַֽיְהִי֙ בֹּ֣נֶה עִ֔יר וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הָעִ֔יר כְּשֵׁ֖ם בְּנ֥וֹ חֲנֽוֹךְ׃ Caïn connut sa femme; elle conçut et enfanta Hénoc. Caïn bâtissait alors une ville, qu’il désigna du nom de son fils Hénoc.

18 וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיָּיאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃ Hénoc devint père d’Iràd; celui-ci engendra Mehouyaél, qui engendra Lamec.

Aliya 5

19 וַיִּֽקַּֽח־ל֥וֹ לֶ֖מֶךְ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָדָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית צִלָּֽה׃ Lamec prit deux femmes, la première nommée Ada, et la seconde Cilla.

20 וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת־יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃ Ada enfanta Jabal, souche de ceux qui habitent sous des tentes et conduisent des troupeaux.

21 וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כׇּל־תֹּפֵ֥שׂ כִּנּ֖וֹר וְעוּגָֽב׃ Le nom de son frère était Jabal: celui ci fut la souche de ceux qui manient la harpe et la lyre.

22 וְצִלָּ֣ה גַם־הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כׇּל־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲח֥וֹת תּֽוּבַל־קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה׃ Cilla, de son côté, enfanta Tubalcaïn, qui façonna toute sorte d’instruments de cuivre et de fer, et qui eut pour sœur Naama.

Aliya 6

23 וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֙גְתִּי֙ לְפִצְעִ֔י וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃ Lamec dit à ses femmes"Ada et Cilla, écoutez ma voix! Femmes de Lamec, prêtez l’oreille à ma parole! J’ai tué un homme parce qu’il m’avait frappé, et un jeune homme à cause de ma blessure:

24 כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם־קָ֑יִן וְלֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ Si Caïn doit être vengé sept fois, Lamec le sera soixante-dix-sept fois."

25 וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עוֹד֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת־לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַע אַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָג֖וֹ קָֽיִן׃ Adam connut de nouveau sa femme; elle enfanta un fils, et lui donna pour nom Seth: "Parce que Dieu m’a accordé une nouvelle postérité au lieu d’Abel, Caïn l’ayant tué."

26 וּלְשֵׁ֤ת גַּם־הוּא֙ יֻלַּד־בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אֱנ֑וֹשׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃ {ס} A Seth, lui aussi, il naquit un fils; il lui donna pour nom Énos. Alors on commença d’invoquer le nom de l’Éternel.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Genèse 4:16 dans toutes les traductions

English · Metsudah Chumash, Metsudah Publications, 2009

Kayin exited from the Presence of Adonoy and settled in the land of Nod, east of Eden.

Licence: CC BY

English · The Rashi chumash by Rabbi Shraga Silverstein

And Cain went forth from before the L-rd [in assumed humility] and he dwelt in the land of Nod [whither all the exiles betake themselves ("nadim")] east of Eden [where his father was exiled (3:24) and where (in the east) the cities of refuge are located (Deuteronomy 4:41)].

Licence: CC BY

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־נ֖וֹד קִדְמַת־עֵֽדֶן׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And Cain went out from the presence of the LORD, and dwelt in the land of Nod, on the east of Eden.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־נ֖וֹד קִדְמַת־עֵֽדֶן׃

Licence: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Caïn se retira de devant l’Éternel, et séjourna dans le pays de Nôd, à l’orient d’Éden.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die fünf Bücher Moses, trans. Dr. J. Wohlgemuth, Rödelheim 1899 [de]

Also ging Kain hinweg von dem Antlitz des Ewigen und ließ sich nieder in der Landschaft Nod, zur Morgenseite von Eden.

Licence: Public Domain

English · Jewish English Torah

Cain left the Lord's presence, and dwelt in the land of Nod, east of Eden.

Licence: CC BY-SA

English · Modernized Tanakh - Based on JPS 1917, Edited by Adam Cohn

And Cain went out from the presence of the LORD, and dwelled in the land of Nod, east of Eden.

Licence: CC BY

עברית · Tanach with Text Only

ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְהוָה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־נוֹד קִדְמַת־עֵדֶן׃

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און קַיִן איז אַװעקגעגאַנגען פֿון פֿאַר גאָט, און האָט זיך באַזעצט אין לאַנד נוֹד, אין מזרח פֿון עֵדֶן.

Licence: CC0

Deutsch · Der Pentateuch, übersetzt und erläutert von Samson Raphael Hirsch. Frankfurt am Main, 1867-1878 [de]

Da ging Kajin fort aus dem Angesichte Gottes, und ließ sich im Lande Rod nieder, ostwärts von Eden.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj Kain foriris de antaŭ la Eternulo, kaj loĝiĝis en la lando Nod, oriente de Eden.

Licence: Public Domain

Italiano · Il Pentateuco. Traduzione italiana di Samuel David Luzzatto, 1872 [it]

Caino uscito dal cospetto del Signore, abitò nel paese di Nod [nome che vale: vita errante], all’oriente di Eden.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

I tak uszedł Kain z przed oblicza Wiekuistego, i osiadł w krainie Nod, na wschód od Edenu.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Genèse 4:16

Rashi

עברית

ויצא קין. יצא בהכנעה כגונב דעת העליונה:

בארץ נוד. בארץ שכל הגולים נדים שם:

קדמת עדן. שם גלה אביו כשגורש מגן עדן, שנאמר וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן וגו', לשמור את שמירת דרך מבוא הגן, שיש ללמוד שהיה אדם שם, ומצינו שרוח מזרחית קולטת בכל מקום את הרוצחים, שנאמר אָז יַבְדִּיל משֶׁה וגו' מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ (דברים ד, מא). דבר אחר בארץ נוד, כל מקום שהלך, היתה הארץ מזדעזעת תחתיו, והבריות אומרים סורו מעליו, זהו שהרג את אחיו:

Rashi Chumash, Metsudah Publications, 2009 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Targum Jonathan

English

And Kain went out from before the Lord, and dwelt in the land of the wandering of his exile, which had been made for him from before, as the garden of Eden.

The Targum of Jonathan ben Uzziel, trans. J. W. Etheridge, London, 1862 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

בארץ נוד. קראו כן בעבור שהיה נע ונד:

קדמת עדן. מזרח עדן והוא צפון מהגן:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ramban (Nachmanides)

English

AND CAIN WENT OUT FROM THE PRESENCE OF THE ETERNAL. The sense thereof is that he never stood before Him any more, as he meant when he said, and from Thy face shall I be hid, [as explained above].
And he dwelt in the land of Nod. The sense thereof is that Cain did not traverse the entire world, but he dwelt in that land, perpetually wandering therein and not resting at all in any one place thereof, and so it was forever called “the land of Nod (wandering)” after him.

Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Radak (David Kimhi)

English

'ויצא קין מלפני ה, He went forth away from the presence of the Lord, from one place to another, away from the proximity of Gan Eden, the area where G’d’s presence was most in evidence, until וישב בארץ נוד, a play on words, i.e. he moved from place to place, נד. Eventually, he settled down in an area east of the Garden of Eden, a good distance away from where his father and mother lived. Even there he remained restless due to the curse he had been smitten with. The Torah merely informs us that if and when he did settle down for short spaces of time, it was in that vicinity, east of Eden. His wife and children lived there permanently, whereas he was always on the go, doomed to roam on the surface of the globe. Of course, at intervals he would return to his wife and children, even building towns for them.

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Saadia Gaon

עברית

ואחר כך אמר: ויצא קין (תרגום הפסוקים ט"ז עד כ"ה). בכל פסוק מן הפסוקים האלה הוראות ולקחי מוסר מסוגים שונים, וכולם לצרכנו: א. ויצא קין מלפני ייי, מלמד שהיה להם מקום שבו שרה אור השכינה. ושם הגיע הדיבור למי שהיה נביא או למי שהיה צריך לקבל תוכחה או התעוררות לתשובה. וכל שנכנס למקום ההוא נאמר בו: בא לפני ייי. ולהיפך, מי שיצא משם [נאמר בו ויצא מלפני ייי], כמו שנאמר במשכן. ומוכרח שאות הבטחון שנתן לקין במאמר "כל הורג קין שבעתים יקם", נתפרסם בין האנשים שנולדו אחרי כן, וידעוהו ונמנעו מלהרגו. ולו היה קין בעצמו מודיע את הדבר הזה, לא היה מספיק, שהרי הוא בעל הדין, (ואינו נאמן). וארץ נוד במזרחו של הגן, והנראה ביותר הוא שמקום הדיבור (אל קין) היה בקרבת הגן, וכשיצא משם ישב במקום היותר קרוב.

Saadya's Commentary on Genesis, New York, 1984 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria