Cantique des Cantiques 5:16

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

5

1 בָּ֣אתִי לְגַנִּי֮ אֲחֹתִ֣י כַלָּה֒ אָרִ֤יתִי מוֹרִי֙ עִם־בְּשָׂמִ֔י אָכַ֤לְתִּי יַעְרִי֙ עִם־דִּבְשִׁ֔י שָׁתִ֥יתִי יֵינִ֖י עִם־חֲלָבִ֑י אִכְל֣וּ רֵעִ֔ים שְׁת֥וּ וְשִׁכְר֖וּ דּוֹדִֽים׃ {ס} Je suis entré dans mon jardin, ô ma sœur, ma fiancée; j’ai récolté ma myrrhe et mon baume, j’ai mangé de mes rayons de miel, j’ai bu mon vin et mon lait. Mangez, mes compagnons, buvez et enivrez-vous, amis.

2 אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר ק֣וֹל ׀ דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק פִּתְחִי־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל קְוֻצּוֹתַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה׃ Je dors, mais mon cœur est éveillé: c’est la voix de mon bien-aimé! Il frappe: " Ouvre-moi, ma sœur, ma compagne, ma colombe, mon amie accomplie; car ma tête est couverte de rosée, les boucles de mes cheveux sont humectées par les gouttelettes de la nuit."

3 פָּשַׁ֙טְתִּי֙ אֶת־כֻּתׇּנְתִּ֔י אֵיכָ֖כָה אֶלְבָּשֶׁ֑נָּה רָחַ֥צְתִּי אֶת־רַגְלַ֖י אֵיכָ֥כָה אֲטַנְּפֵֽם׃ "J’ai enlevé ma tunique, comment pourrais-je la remettre? Je me suis lavé les pieds, comment pourrais-je les salir?"

4 דּוֹדִ֗י שָׁלַ֤ח יָדוֹ֙ מִן־הַחֹ֔ר וּמֵעַ֖י הָמ֥וּ עָלָֽיו׃ Mon bien-aimé retire sa main de la lucarne, et mes entrailles s’émeuvent en sa faveur.

5 קַ֥מְתִּֽי אֲנִ֖י לִפְתֹּ֣חַ לְדוֹדִ֑י וְיָדַ֣י נָֽטְפוּ־מ֗וֹר וְאֶצְבְּעֹתַי֙ מ֣וֹר עֹבֵ֔ר עַ֖ל כַּפּ֥וֹת הַמַּנְעֽוּל׃ Je me lève pour ouvrir à mon bien-aimé; mes mains dégouttent de myrrhe, mes doigts laissent couler la myrrhe sur les poignées du verrou.

6 פָּתַ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ לְדוֹדִ֔י וְדוֹדִ֖י חָמַ֣ק עָבָ֑ר נַפְשִׁי֙ יָֽצְאָ֣ה בְדַבְּר֔וֹ בִּקַּשְׁתִּ֙יהוּ֙ וְלֹ֣א מְצָאתִ֔יהוּ קְרָאתִ֖יו וְלֹ֥א עָנָֽנִי׃ J’ouvre à mon bien-aimé, mais mon bien-aimé est parti, a disparu, mon âme s’était pâmée pendant qu’il parlait; je le cherche et je ne le trouve point, je l’appelle et il ne me répond pas.

7 מְצָאֻ֧נִי הַשֹּׁמְרִ֛ים הַסֹּבְבִ֥ים בָּעִ֖יר הִכּ֣וּנִי פְצָע֑וּנִי נָשְׂא֤וּ אֶת־רְדִידִי֙ מֵֽעָלַ֔י שֹׁמְרֵ֖י הַחֹמֽוֹת׃ Les gardes qui font des rondes dans la ville me rencontrent, ils me frappent, me maltraitent; les gardiens des remparts m’enlèvent ma mantille.

8 הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם אִֽם־תִּמְצְאוּ֙ אֶת־דּוֹדִ֔י מַה־תַּגִּ֣ידוּ ל֔וֹ שֶׁחוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃ Je vous en conjure, ô filles de Jérusalem: Si vous rencontrez mon bien-aimé, que lui direz-vous? Que je suis malade d’amour!

9 מַה־דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים מַה־דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד שֶׁכָּ֖כָה הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃ En quoi ton amant est-il supérieur aux autres amants, ô la plus belle des femmes? En quoi ton amant est-il supérieur aux autres amants, pour que tu nous conjures de la sorte?

10 דּוֹדִ֥י צַח֙ וְאָד֔וֹם דָּג֖וּל מֵרְבָבָֽה׃ Mon amant est blanc et vermeil, distingué entre dix mille.

11 רֹאשׁ֖וֹ כֶּ֣תֶם פָּ֑ז קְוֻצּוֹתָיו֙ תַּלְתַּלִּ֔ים שְׁחֹר֖וֹת כָּעוֹרֵֽב׃ Sa tête est comme l’or pur, les boucles de ses cheveux qui pendent sont noires comme le corbeau.

12 עֵינָ֕יו כְּיוֹנִ֖ים עַל־אֲפִ֣יקֵי מָ֑יִם רֹֽחֲצוֹת֙ בֶּֽחָלָ֔ב יֹשְׁב֖וֹת עַל־מִלֵּֽאת׃ Ses yeux sont comme des colombes sur le bord des cours d’eau: ils semblent baignés dans le lait, ils sont bien posés dans leur cadre.

13 לְחָיָו֙ כַּעֲרוּגַ֣ת הַבֹּ֔שֶׂם מִגְדְּל֖וֹת מֶרְקָחִ֑ים שִׂפְתוֹתָיו֙ שֽׁוֹשַׁנִּ֔ים נֹטְפ֖וֹת מ֥וֹר עֹבֵֽר׃ Ses joues sont comme une plate-bande de baume, comme des tertres de plantes aromatiques; ses lèvres sont des roses, elles distillent la myrrhe liquide.

14 יָדָיו֙ גְּלִילֵ֣י זָהָ֔ב מְמֻלָּאִ֖ים בַּתַּרְשִׁ֑ישׁ מֵעָיו֙ עֶ֣שֶׁת שֵׁ֔ן מְעֻלֶּ֖פֶת סַפִּירִֽים׃ Ses mains sont des cylindres d’or, incrustés d’onyx, son corps une œuvre d’art en ivoire, ornée de saphirs.

15 שׁוֹקָיו֙ עַמּ֣וּדֵי שֵׁ֔שׁ מְיֻסָּדִ֖ים עַל־אַדְנֵי־פָ֑ז מַרְאֵ֙הוּ֙ כַּלְּבָנ֔וֹן בָּח֖וּר כָּאֲרָזִֽים׃ Ses jambes sont des colonnes de marbre fixées sur des socles d’or; son aspect est celui du Liban, superbe comme les cèdres.

16 חִכּוֹ֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלּ֖וֹ מַחֲמַדִּ֑ים זֶ֤ה דוֹדִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ Son palais n’est que douceur, tout en lui respire le charme. Tel est mon amant, tel est mon ami, ô filles de Jérusalem!

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Mot à mot (Hebrew → English · Strong’s)

חִכּוֹ֙chêkthe palate or inside of the mouth
מַֽמְתַקִּ֔יםmamtaqsomething sweet
וְכֻלּ֖וֹkôlthe whole
מַחֲּמַדִּ֑יםmachmâddelightful
זֶ֤הzehthe masculine demonstrative pronoun
דוֹדִי֙dôwdto love
וְזֶ֣הzehthe masculine demonstrative pronoun
רֵעִ֔יrêaʻan associate
בְּנ֖וֹתbatha daughter (used in the same wide sense
יְרוּשָׁלִָֽםYᵉrûwshâlaimJerushalaim or Jerushalem

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Cantique des Cantiques 5:16 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

חִכּוֹ֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלּ֖וֹ מַחֲמַדִּ֑ים זֶ֤ה דוֹדִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

His mouth is most sweet; Yea, he is altogether lovely. This is my beloved, and this is my friend, O daughters of Jerusalem.’

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

חִכּוֹ֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלּ֖וֹ מַחֲּמַדִּ֑ים זֶ֤ה דוֹדִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָֽם׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲּמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

His palate is sweet [(i.e., His words are sweet)] and He is altogether desirable. This is my Beloved and this is my Love, O daughters of Jerusalem.

Licence: CC BY

English · The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001

[The words of] his palate are sweet, and he is all delight; this is my beloved, and this is my friend, O daughters of Yerusholayim.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Son palais n’est que douceur, tout en lui respire le charme. Tel est mon amant, tel est mon ami, ô filles de Jérusalem!

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Seinem Gaumen entfließen süße Reden, alles an ihm ist Anmut. Das ist mein Geliebter, das ist mein Geliebter, o ihr Töchter Jernsalems!

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Podniebienie jego słodyczą, a on cały rozkoszą: Taki to luby mój, taki mój przyjaciel, o córy jerozolimskie!

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Lia palato estas dolĉaĵoj; lia tutaĵo estas tre aminda. Tia estas mia amato, kaj tia estas mia kamarado, Ho filinoj de Jerusalem.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

זײַן גומען איז זיסקײט, און ער אין גאַנצן אַ גלוסטיקײט. דאָס איז מײַן געליבטער, און דאָס איז מײַן חבֿר, טעכטער פֿון ירושלים.

Licence: CC0

Commentaires sur Cantique des Cantiques 5:16

Rashi

English

[The words of] his palate are sweet. His words are pleasant.

This is my beloved. This is the likeness of my beloved, and this is the likeness of my friend, and because of all these [attributes] I have become sick for his love. The allegorical meaning, regarding the Holy One, Blessed Is He, is as follows:

My beloved is pure white. And white, [anxious] to whiten my iniquities. [He is] clear and white, when He appeared at Sinai, He appeared as an old man, teaching instructions, and similarly, when He sits in judgment, “His garment was white as snow, and the hair of His head like clean wool.”

And ruddy. To exact punishment from His enemies, as the matter is stated, “Why is Your clothing red?”

Surrounded by myriads. Many armies surround Him.

His head is [like] finest gold. The beginning of His words shone like finest gold, and similarly it says, “The introduction of Your words illuminates.” He began, “I am Adonoy your God.” He showed them first that He has the right of sovereignty over them, and He then issued His decrees upon them.

His locks hang. Upon every point [=קוֹץ are heaps [=תִּלִּים and heaps of laws.

They are raven-black. Because it [the Torah] was written before Him in black fire on white fire. Another explanation, “His locks hang,” when He appeared on the sea, He appeared like a young man mightily waging war.

His eyes are like doves upon brooks of water. Like doves, whose eyes gaze toward their windows, so His eyes [gaze] upon the synagogues and study halls, for over there are the sources of Torah, which is compared to water.

Bathed in milk. When they look into the judgment, they clarify the law truthfully, to justify the just, to give him what he deserves, and to condemn the guilty, to repay his [evil] way upon his head.

Well set in their fullness. In the fullness of the world. They wander over the entire earth, gazing upon the good and the evil. Another explanation, עֵינָיו symbolizes] Torah scholars, whom the Holy One, Blessed Is He, designates as eyes to enlighten the world, just as the eyes enlighten man. “Like doves” that wander from dovecote to dovecote to seek their food, so do they [Torah scholars] go from the study hall of one sage to the study hall of another sage, to seek out explanations of Torah.

Upon brooks of water. Upon study halls, which are the sources of the water of Torah.

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

הפעם הג'
חכו. תורותיו ומצותיו הנחמדים מזהב [ומפז רב]:

וכבר הזכרתי שבנות ירושלם [הם] מחשבות בני ישר׳:

Ibn Ezra's commentary on the Canticles · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Sforno

עברית

חכו ממתקים. כאמרו מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה כו' לטוב לך:

וכלו מחמדים. וכל המכוון הוא למען נשיג חיים נצחיים הנחמדים מכל זולתם:

זה דודי. באמרו כי מאהבת ה' אתכם:

וזה רעו. לשכנו בתוכנו כאמרו כי לא יטוש ה' את עמו:

Chamesh Megillot, Warsaw 1875 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם:

ראוי שתדע שההדרגה בספורה שבחי דודה מראשו וירדה בהדרגה להורות על שהשגתו היתה במה שהשיג דבר מהקודם אל המאוחר ולפי שבכאן לשכל אופן אחר מהשגה ר״ל שיעתק בה מהמאוחר אל הקודם כמו הענין ברוב החכמה הטבעית אשר דרישתה עתה בהגעתה אמרה שמה שישיג השכל בזה האופן הוא בתכלית המתיקות והערבות. והנה המשילה זאת ההשגה לחך לפי שבחך נעתק מהטעם אל ידיעת עצם המוטעם. ואפשר שנאמר שהרצון באמרו חכו ממתקים שבחכו ימצאו המזונות המתוקים מאד וזה כי הערבות אשר במושכלות הוא נפלא מאד. והנה הביאור הראשון יותר נאות. ואמרה וכלו מחמדים הרצון בו שאין בו דבר שלא יהיה נחמד וחשוק מאד ולזה ראוי שיחמדוהו כל כחות הנפש וישתדלו בעבודתו:

Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria