Cantique des Cantiques 5:2

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

5

1 בָּ֣אתִי לְגַנִּי֮ אֲחֹתִ֣י כַלָּה֒ אָרִ֤יתִי מוֹרִי֙ עִם־בְּשָׂמִ֔י אָכַ֤לְתִּי יַעְרִי֙ עִם־דִּבְשִׁ֔י שָׁתִ֥יתִי יֵינִ֖י עִם־חֲלָבִ֑י אִכְל֣וּ רֵעִ֔ים שְׁת֥וּ וְשִׁכְר֖וּ דּוֹדִֽים׃ {ס} Je suis entré dans mon jardin, ô ma sœur, ma fiancée; j’ai récolté ma myrrhe et mon baume, j’ai mangé de mes rayons de miel, j’ai bu mon vin et mon lait. Mangez, mes compagnons, buvez et enivrez-vous, amis.

2 אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר ק֣וֹל ׀ דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק פִּתְחִי־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל קְוֻצּוֹתַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה׃ Je dors, mais mon cœur est éveillé: c’est la voix de mon bien-aimé! Il frappe: " Ouvre-moi, ma sœur, ma compagne, ma colombe, mon amie accomplie; car ma tête est couverte de rosée, les boucles de mes cheveux sont humectées par les gouttelettes de la nuit."

3 פָּשַׁ֙טְתִּי֙ אֶת־כֻּתׇּנְתִּ֔י אֵיכָ֖כָה אֶלְבָּשֶׁ֑נָּה רָחַ֥צְתִּי אֶת־רַגְלַ֖י אֵיכָ֥כָה אֲטַנְּפֵֽם׃ "J’ai enlevé ma tunique, comment pourrais-je la remettre? Je me suis lavé les pieds, comment pourrais-je les salir?"

4 דּוֹדִ֗י שָׁלַ֤ח יָדוֹ֙ מִן־הַחֹ֔ר וּמֵעַ֖י הָמ֥וּ עָלָֽיו׃ Mon bien-aimé retire sa main de la lucarne, et mes entrailles s’émeuvent en sa faveur.

5 קַ֥מְתִּֽי אֲנִ֖י לִפְתֹּ֣חַ לְדוֹדִ֑י וְיָדַ֣י נָֽטְפוּ־מ֗וֹר וְאֶצְבְּעֹתַי֙ מ֣וֹר עֹבֵ֔ר עַ֖ל כַּפּ֥וֹת הַמַּנְעֽוּל׃ Je me lève pour ouvrir à mon bien-aimé; mes mains dégouttent de myrrhe, mes doigts laissent couler la myrrhe sur les poignées du verrou.

6 פָּתַ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ לְדוֹדִ֔י וְדוֹדִ֖י חָמַ֣ק עָבָ֑ר נַפְשִׁי֙ יָֽצְאָ֣ה בְדַבְּר֔וֹ בִּקַּשְׁתִּ֙יהוּ֙ וְלֹ֣א מְצָאתִ֔יהוּ קְרָאתִ֖יו וְלֹ֥א עָנָֽנִי׃ J’ouvre à mon bien-aimé, mais mon bien-aimé est parti, a disparu, mon âme s’était pâmée pendant qu’il parlait; je le cherche et je ne le trouve point, je l’appelle et il ne me répond pas.

7 מְצָאֻ֧נִי הַשֹּׁמְרִ֛ים הַסֹּבְבִ֥ים בָּעִ֖יר הִכּ֣וּנִי פְצָע֑וּנִי נָשְׂא֤וּ אֶת־רְדִידִי֙ מֵֽעָלַ֔י שֹׁמְרֵ֖י הַחֹמֽוֹת׃ Les gardes qui font des rondes dans la ville me rencontrent, ils me frappent, me maltraitent; les gardiens des remparts m’enlèvent ma mantille.

8 הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם אִֽם־תִּמְצְאוּ֙ אֶת־דּוֹדִ֔י מַה־תַּגִּ֣ידוּ ל֔וֹ שֶׁחוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃ Je vous en conjure, ô filles de Jérusalem: Si vous rencontrez mon bien-aimé, que lui direz-vous? Que je suis malade d’amour!

9 מַה־דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים מַה־דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד שֶׁכָּ֖כָה הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃ En quoi ton amant est-il supérieur aux autres amants, ô la plus belle des femmes? En quoi ton amant est-il supérieur aux autres amants, pour que tu nous conjures de la sorte?

10 דּוֹדִ֥י צַח֙ וְאָד֔וֹם דָּג֖וּל מֵרְבָבָֽה׃ Mon amant est blanc et vermeil, distingué entre dix mille.

11 רֹאשׁ֖וֹ כֶּ֣תֶם פָּ֑ז קְוֻצּוֹתָיו֙ תַּלְתַּלִּ֔ים שְׁחֹר֖וֹת כָּעוֹרֵֽב׃ Sa tête est comme l’or pur, les boucles de ses cheveux qui pendent sont noires comme le corbeau.

12 עֵינָ֕יו כְּיוֹנִ֖ים עַל־אֲפִ֣יקֵי מָ֑יִם רֹֽחֲצוֹת֙ בֶּֽחָלָ֔ב יֹשְׁב֖וֹת עַל־מִלֵּֽאת׃ Ses yeux sont comme des colombes sur le bord des cours d’eau: ils semblent baignés dans le lait, ils sont bien posés dans leur cadre.

13 לְחָיָו֙ כַּעֲרוּגַ֣ת הַבֹּ֔שֶׂם מִגְדְּל֖וֹת מֶרְקָחִ֑ים שִׂפְתוֹתָיו֙ שֽׁוֹשַׁנִּ֔ים נֹטְפ֖וֹת מ֥וֹר עֹבֵֽר׃ Ses joues sont comme une plate-bande de baume, comme des tertres de plantes aromatiques; ses lèvres sont des roses, elles distillent la myrrhe liquide.

14 יָדָיו֙ גְּלִילֵ֣י זָהָ֔ב מְמֻלָּאִ֖ים בַּתַּרְשִׁ֑ישׁ מֵעָיו֙ עֶ֣שֶׁת שֵׁ֔ן מְעֻלֶּ֖פֶת סַפִּירִֽים׃ Ses mains sont des cylindres d’or, incrustés d’onyx, son corps une œuvre d’art en ivoire, ornée de saphirs.

15 שׁוֹקָיו֙ עַמּ֣וּדֵי שֵׁ֔שׁ מְיֻסָּדִ֖ים עַל־אַדְנֵי־פָ֑ז מַרְאֵ֙הוּ֙ כַּלְּבָנ֔וֹן בָּח֖וּר כָּאֲרָזִֽים׃ Ses jambes sont des colonnes de marbre fixées sur des socles d’or; son aspect est celui du Liban, superbe comme les cèdres.

16 חִכּוֹ֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלּ֖וֹ מַחֲמַדִּ֑ים זֶ֤ה דוֹדִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ Son palais n’est que douceur, tout en lui respire le charme. Tel est mon amant, tel est mon ami, ô filles de Jérusalem!

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Mot à mot (Hebrew → English · Strong’s)

אֲנִ֥יʼănîyI
יְשֵׁנָ֖הyâshênsleepy
וְלִבִּ֣יlêbthe heart
עֵ֑רʻûwrto wake
ק֣וֹלqôwla voice or sound
דּוֹדִ֣יdôwdto love
דוֹפֵ֗קdâphaqto knock
פִּתְחִיpâthachto open wide
לִ֞י
אֲחֹתִ֤יʼâchôwtha sister
רַעְיָתִי֙raʻyâha female associate
יוֹנָתִ֣יyôwnâha dove
תַמָּתִ֔יtâmcomplete
שֶׁרֹּאשִׁי֙rôʼshthe head
נִמְלָאmâlêʼto fill or be full of
טָ֔לṭaldew
קְוֻּצּוֹתַ֖יqᵉvutstsâha forelock
רְסִ֥יסֵיrâçîyçdripping to pieces
לָֽיְלָהlayila twist

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Cantique des Cantiques 5:2 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר ק֣וֹל ׀ דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק פִּתְחִי־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל קְוֻצּוֹתַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

I sleep, but my heart waketh; Hark! my beloved knocketh: ‘Open to me, my sister, my love, my dove, my undefiled; For my head is filled with dew, My locks with the drops of the night.’

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר ק֣וֹל ׀ דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק פִּתְחִי־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל קְוֻּצּוֹתַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי־לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא־טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

I [(the Congregation of Israel, in the period of the first Temple)] was asleep [i.e., negligent in the service of the L-rd], but my "Heart" was awake [(to guard me and to confer good upon me)]. The voice of my Beloved knocks. [(He reposes His Shechinah on the prophets and exhorts me through them constantly;)] Open to Me, [(Do not cause Me to depart from you)] My sister, My love, My dove, My innocent one. For my head is filled with [the] dew [of blessings and reward, if you return to Me] — but My locks with the drops of night [i.e., punishments, if you spurn Me].

Licence: CC BY

English · The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001

I slept but my heart was awake; a sound! My beloved knocks, open for me, my sister, my love, my dove, my perfection, for my head is drenched [as though] with dew, my sidelocks drip with the rains of the night.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Je dors, mais mon cœur est éveillé: c’est la voix de mon bien-aimé! Il frappe: " Ouvre-moi, ma sœur, ma compagne, ma colombe, mon amie accomplie; car ma tête est couverte de rosée, les boucles de mes cheveux sont humectées par les gouttelettes de la nuit."

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Ich schlief, aber mein Herz wachte. Da horch! die Stimme meines Geliebten, er klopft: Tue mir auf, meine Schwester meine Geliebte, meine Taube, meine Holde Denn mein Haupt ist voll von Tau, meine Locken voll nächtlicher Tropfen. —

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Ja śpię, ale serce moje czuwa. Głos oblubieńca mego, który kołace! Otwórz mi, siostro moja, gołąbko moja, czysta moja! albowiem głowa moja pełna rosy, sploty moje kropli nocnych.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Mi dormis, sed mia koro estis maldorma; Jen estas la voĉo de mia amato, jen li ekfrapas: Malfermu al mi, ho mia fratino, mia amatino, mia kolombino, mia virtulino; Ĉar mia kapo estas plena de roso, Miaj harbukloj de la gutoj de la nokto.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

איך שלאָף און מײַן האַרץ איז אױף; האָרך! מײַן געליבטער קלאַפּט; עפֿן מיר, מײַן שװעסטער, מײַן געליבטע, מײַן טױב, מײַן אומשולדיקע, װאָרום מײַן קאָפּ איז פֿול מיט טױ מײַנע לאָקן מיט טראָפּנס פֿון נאַכט.

Licence: CC0

Commentaires sur Cantique des Cantiques 5:2

Rashi

English

I slept. When I was confident and calm in the first Beis Hamikdosh, I despaired of worshiping the Holy One, Blessed Is He, as one who slumbers and falls fast asleep.

But my heart was awake. This is the Holy One, Blessed Is He. This is expounded in the Pesikta.

But my heart was awake. The Holy One, Blessed Is He, Who is, “the Rock of my heart and my portion,” is awake to guard me and to benefit me.

A sound! My beloved knocks. He rests His Divine Presence upon the prophets and He warns through them by, “rising early and sending forth.”

Open for me. Do not cause Me to depart from you.

For my head is drenched [as though] with dew. A term referring to a man who comes at night, knocking on the door of his beloved. He says thus, “Out of love for you, I have come at night at the time of dew or rain.” And the allegory is as follows: “For my head is drenched [as though] with dew,” because I am full of good will and satisfaction with Avrohom your forefather, whose deeds were pleasing to Me as dew. And behold, I come to you, laden with blessings and the payment of reward for good deeds if you return to Me.

My sidelocks drip with the rains of the night. In My hands there are also many categories of types of retribution, to punish those who forsake Me and anger Me. “Dew” is a term indicating pleasure.

Rains of the night. The rains of the night, which cause hardship and weariness. רְסִיסֵי is the Targum of רביבים [=drops], “and like raindrops וְכִרְבִיבִים upon blades of grass,” [is rendered as,] “and the late rains וכרסיסי.” קְוֻצּוֹת [=locks] are clumps of hair of the head stuck together, called flocels in O.F. And because Scripture adopted an expression of dew and rain, it adopted an expression of head and sidelocks, for it is ususal for dew and rain to stick to the hair and sidelocks. It is also possible to interpret both “dew” and “rains of the night,” both denoting good, [i.e.,] the reward for minor precepts that are easy to perform as “dew,” and the reward for major precepts that are difficult [to perform], as the hardship of the “rains of the night.”

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

הפעם הא'
דופק. כמו מתדפקים על הדלת ודופק חוזר לדודי (ו)לא לקול כמו קול דודי הנה זה בא:

קווצותי. קצות השער [והוא הפוך]:

רסיסי. עמו רביבי(ם) וכמוהו לרוס את הסלת:

הפעם הב'
והנה היא ראתה בחלום תמונת דודה ואמ׳ אני ישנה אע״פ שאני ישנה לבי ער וראיתי כאלו בא דודי:

קול דודי דופק שראשי נמלא טל [בחוץ] והנה נתעכב מעט והשבתי בלבי פשטתי את כתבתי ונפשי יצאה בדברו אלי [ו]הנה אלך לדרכי בעבור שהתעכבת ובהקיץ אמרה השבעתי מה תגידו לו הגידו לו שחולת אהבה אני:

הפעם הג'
אני ישנה. אמרה כנסת ישראל אע״פ שגליתי לבבל לבי ער עלי ולא עבדתי ע״ז:

קול דודי דופק. על יד הנביאים שיבנו הבית ויצאו מבבל:

שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה. מדמעות [כנסת] ישראל [כענין] בכה תבכה בלילה:

Ibn Ezra's commentary on the Canticles · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Sforno

עברית

אני ישנה ולבי ער. משיבה עדת ה' הנה צדקו דברי דודי כי אמנם אני הייתי ישנה מעסוק בתורה ומצות:

ולבי. שכל הנביאים וחכמי הדורות התעוררו והעירוני לשוב אל דודי ואנכי מריתי:

קול דודי דופק. ע"י נביאיו:

פתחי לי. שערי צדק שאוכל להכנס באמרו שובו אלי ואשובה אליכם:

שראשי נמלא טל. קודם זריחת השמש של מלכות בית דוד וזה בימי עלי שהיו בניו ודומיהם בלתי הגונים:

נמלא טל. בלבד שלא היו ישראל כ"כ פרוצים כמו עכשיו אמנם עתה:

קווצותי מלאו רסיסי לילה. שהם קשים יותר מן הטל כאמרו כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ולזה העיד הנביא באמרו כי לכו נא אל מקומי אשר בשילה וראו את אשר עשיתי לו מפני רעת עמי ואתם הרעותם מאבותיכם ואנכי מריתי. אמרתי

Chamesh Megillot, Warsaw 1875 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

אני ישינה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה:

בעבור שהוא יחקור בהשגת המניע הראשון אשר בה מהקושי העצום מה שכבר התבאר והיו בזאת ההשגה ובמה שידמה לה מהחקירות העמוקות אשר בחכמה הטבעית מונעים רבים לדקות אלו ההשגות בעצמם ולקושי השגת מה שיצטרך להם מהחוש לרבוי הצטרכם אל החוש עד שנקח ממנו הקדמות מועילות לאותם החקירות בכל מה שיצטרך לבאר בהם ולזה יקרה במי שיחקור בכמו אלו החקירות שכאשר יהיה קרוב להשגת הדרוש יבצר ממנו קצת מה שיצטרך אליו מהדרוש ויעלם ממנו הדרוש גם יקרה לו הלאות בהם לקושי העניינים ויוצץ אליו האמת פעם ויעלם פעם ומפני זה הוצרכו תנאים רבים למי שעיין בחכמת הטבע כמו שאמרו ז"ל הנה זה החכם בזאת הפרשה להורות על אלו המונעים ועל ההשתדלות בהסרתם כפי היכולת וזה אמנם יהיה כשיכנעו כחות הנפש אל השכל הכנע נפלא עד שלא תמנע פעולתו בסבתם וזה בתכלית הקושי. וזכר תחלה אלו המונעים וביאר שהם מצד החושקת ומצד החושק בה מצד דבקותו בחומר. ולזה אמרה זאת החשוקה אף על פי שרצונה ולבה היה ער להפיק רצון דודה כפי היכולת הנה היא היתה ישינה מצד עומק אלו העניינים ומה שיש מהקושי במה שתצטרך שתכינהו אל השכל בזאת החכמה עד שקראה דודה והיא נתעצלה לקום ולפתוח לו. והנה קרא אותה תמתי להיות ההכרח שתתחבר אליו תמיד עד שתכין לו מה שיצטרך אליו בדרוש דרוש ותהיה כל כונתה לעבדו. ואולם אמרו שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה הוא לפי המשל ולפי הנמשל. אמנם היותו לפי הנמשל הוא שהוא יאמר אליה שהוא כבר החל לקבל השפע מהשכל הפועל במה שיחקור בו ויצטרך אליו עזר ממנה להשלים מה שיבצר לו בו מצד שלא הוכן לו ממנה מה שיישירהו אליו:

Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria