Genèse 8:20

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

8

1 וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כׇּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כׇּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֙וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃ Alors Dieu se souvint de Noé, et de tous les animaux sauvages et domestiques qui étaient avec lui dans l’arche. Dieu fit passer un souffle sur la terre, et les eaux se calmèrent.

2 וַיִּסָּֽכְרוּ֙ מַעְיְנֹ֣ת תְּה֔וֹם וַֽאֲרֻבֹּ֖ת הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּכָּלֵ֥א הַגֶּ֖שֶׁם מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ Les sources de l’Abîme et les cataractes célestes se refermèrent, et la pluie ne s’échappa plus du ciel.

3 וַיָּשֻׁ֧בוּ הַמַּ֛יִם מֵעַ֥ל הָאָ֖רֶץ הָל֣וֹךְ וָשׁ֑וֹב וַיַּחְסְר֣וּ הַמַּ֔יִם מִקְצֵ֕ה חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃ Les eaux se retirèrent de dessus la terre, se retirèrent par degrés; elles avaient commencé à diminuer au bout de cent cinquante jours.

4 וַתָּ֤נַח הַתֵּבָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י בְּשִׁבְעָה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ עַ֖ל הָרֵ֥י אֲרָרָֽט׃ Le septième mois, le dix-septième jour du mois, l’arche s’arrêta sur les monts Ararat.

5 וְהַמַּ֗יִם הָיוּ֙ הָל֣וֹךְ וְחָס֔וֹר עַ֖ד הַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֑י בָּֽעֲשִׂירִי֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥י הֶֽהָרִֽים׃ Les eaux allèrent toujours décroissant jusqu’au dixième mois; le premier jour du dixième mois, apparurent les cimes des montagnes.

6 וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים י֑וֹם וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־חַלּ֥וֹן הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ Au bout de quarante jours, Noé ouvrit la fenêtre qu’il avait pratiquée à l’arche.

7 וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשׁ֔וֹב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ Il lâcha le corbeau, qui partit, allant et revenant jusqu’à ce que les eaux eussent laissé la terre à sec.

8 וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מֵאִתּ֑וֹ לִרְאוֹת֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ Puis, il lâcha la colombe, pour voir si les eaux avaient baissé sur la face du sol.

9 וְלֹֽא־מָצְאָה֩ הַיּוֹנָ֨ה מָנ֜וֹחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שׇׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּי־מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה׃ Mais la colombe ne trouva pas de point d’appui pour la plante de ses pieds, et elle revint vers lui dans l’arche, parce que l’eau couvrait encore la surface de la terre. Il étendit la main, la prit et la fit rentrer auprès de lui dans l’arche.

10 וַיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מִן־הַתֵּבָֽה׃ Il attendit encore sept autres jours, et renvoya de nouveau la colombe de l’arche.

11 וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ La colombe revint vers lui sur le soir, tenant dans son bec une feuille d’olivier fraîche. Noé jugea que les eaux avaient baissé sur la terre.

12 וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיּוֹנָ֔ה וְלֹֽא־יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖יו עֽוֹד׃ Ayant attendu sept autres jours encore, il fit partir la colombe, qui ne revint plus auprès de lui.

13 וַ֠יְהִ֠י בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵא֜וֹת שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ וַיָּ֤סַר נֹ֙חַ֙ אֶת־מִכְסֵ֣ה הַתֵּבָ֔ה וַיַּ֕רְא וְהִנֵּ֥ה חָֽרְב֖וּ פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ Ce fut dans la six cent unième année, au premier mois, le premier jour du mois, que les eaux laissèrent la terre à sec. Noé écarta le plafond de l’arche et vit que la surface du sol était desséchée.

14 וּבַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ יָבְשָׁ֖ה הָאָֽרֶץ׃ {ס} Et au deuxième mois, le vingt-septième jour du mois, la terre était sèche.

Aliya 4

15 וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר׃ Dieu parla à Noé en ces termes:

16 צֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃ Sors de l’arche, toi et ta femme, et tes fils et leurs femmes avec toi.

17 כׇּל־הַחַיָּ֨ה אֲשֶֽׁר־אִתְּךָ֜ מִכׇּל־בָּשָׂ֗ר בָּע֧וֹף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכׇל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) [הַיְצֵ֣א] אִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃ Tout être vivant de toute espèce qui est avec toi: volatile, quadrupède, reptile se traînant sur la terre, fais-les sortir avec toi; qu’ils foisonnent dans la terre, qu’ils croissent et multiplient sur la terre!"

18 וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתּ֥וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃ Noé sortit avec ses fils, sa femme, et les femmes de ses fils.

19 כׇּל־הַֽחַיָּ֗ה כׇּל־הָרֶ֙מֶשׂ֙ וְכׇל־הָע֔וֹף כֹּ֖ל רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֑רֶץ לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָצְא֖וּ מִן־הַתֵּבָֽה׃ Tous les quadrupèdes, tous les reptiles, tous les oiseaux, tout ce qui se meut sur la terre sortit, selon ses espèces, de l’arche.

20 וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּה֔וֹר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ Noé érigea un autel à l’Éternel; il prit de tous les quadrupèdes purs, de tous les oiseaux purs, et les offrit en holocauste sur l’autel.

21 וַיָּ֣רַח יְהֹוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹ֒חַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִ֠ף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כׇּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃ L’Éternel aspira la délectable odeur, et il dit en lui-même: "Désormais, je ne maudirai plus la terre à cause de l’homme, car les conceptions du cœur de l’homme sont mauvaises dès son enfance; désormais, je ne frapperai plus tous les vivants, comme je l’ai fait.

22 עֹ֖ד כׇּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִ֠יר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃ Plus jamais, tant que durera la terre, semailles et récolte, froidure et chaleur, été et hiver, jour et nuit, ne seront interrompus."

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Genèse 8:20 dans toutes les traductions

English · Metsudah Chumash, Metsudah Publications, 2009

Noach built an altar to Adonoy, and took of every [ritually] clean animal and of every [ritually] clean bird, and brought up burnt-offerings on the altar.

Licence: CC BY

English · The Rashi chumash by Rabbi Shraga Silverstein

And Noach built an altar to the L-rd, and he took of all the clean beasts and of all the clean birds and he offered up burnt-offerings upon the altar, [reasoning that he had been commanded to bring "seven, seven" of those (7:2) only so that he might offer sacrifices].

Licence: CC BY

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּה֔וֹר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And Noah builded an altar unto the LORD; and took of every clean beast, and of every clean fowl, and offered burnt-offerings on the altar.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּהֹ֔ר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

Licence: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Noé érigea un autel à l’Éternel; il prit de tous les quadrupèdes purs, de tous les oiseaux purs, et les offrit en holocauste sur l’autel.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die fünf Bücher Moses, trans. Dr. J. Wohlgemuth, Rödelheim 1899 [de]

Und Noah baute dem Ewigen einen Altar, nahm von allem reinen Vieh und von allen reinen Vögeln und brachte Brandopfer dar auf dem Altar.

Licence: Public Domain

English · Modernized Tanakh - Based on JPS 1917, Edited by Adam Cohn

And Noah built an altar to the LORD; and took of every clean beast, and of every clean fowl, and offered burnt-offerings on the altar.

Licence: CC BY

עברית · Tanach with Text Only

ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ׃

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און נֹח האָט געבױט אַ מזבזח צו גאָט, און ער האָט גענומען פֿון אַלע רײנע בהמות, און פֿון אַלע רײנע פֿױגלען, און האָט אױפֿגעבראַכט בראַנדאָפּפֿער אױפֿן מזבח.

Licence: CC0

Deutsch · Der Pentateuch, übersetzt und erläutert von Samson Raphael Hirsch. Frankfurt am Main, 1867-1878 [de]

Da baute Noach Gott einen Altar und nahm von allem reinen Viehe und von allem reinen Vogel und brachte Emporopfer auf den Altar.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj Noa konstruis altaron al la Eternulo, kaj li prenis el ĉiuj puraj brutoj kaj el ĉiuj puraj birdoj kaj oferis bruloferojn sur la altaro.

Licence: Public Domain

Italiano · Il Pentateuco. Traduzione italiana di Samuel David Luzzatto, 1872 [it]

Noè fabbricò un altare al Signore, e prese di tutti i quadrupedi mondi, e di tutti gli uccelli mondi, e ne fece olocausti sull’altare.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

I zbudował Noach ofiarnicę Wiekuistemu, i wziął z każdego bydła czystego i złożył całopalenia na ofiarnicy.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Genèse 8:20

Rashi

עברית

מכל הבהמה הטהורה. אמר, לא צוה לי הקב"ה להכניס מאלו ז' ז' אלא כדי להקריב קרבן מהם (ב"ר פ' כ"ו ופ' ל"ד,ט):

Rashi Chumash, Metsudah Publications, 2009 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Targum Jonathan

English

And Noah builded the altar before the Lord; that altar which Adam had builded in the time when he was cast forth from the garden of Eden, and had offered an oblation upon it; and upon it had Kain and Habel offered their oblations. But when the waters of the deluge descended, it was destroyed, and Noah rebuilded it; and he took of all clean cattle, and of all clean fowl, and sacrificed four upon that altar. And the Lord accepted his oblation with favour:

The Targum of Jonathan ben Uzziel, trans. J. W. Etheridge, London, 1862 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

הבהמה הטהורה. עשר ולא נדע מספר העוף הטהור כי הוא יותר מהטמא. והנה המזבח בנהו באחד הרי אררט:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Radak (David Kimhi)

English

ויבן נח, at the very site where he had come out of the ark. It is possible that he left the ark on Mount Ararat, where the ark had been reported as coming to rest (7,2), or that the ark had moved away from there after having come to rest there temporarily. Or, Noach, after exiting from the ark walked a distance before he found a suitable site or cave to establish a temporary residence. As soon as he found a place to start farming, he built an altar to thank G’d for his and his family’s deliverance. According to Bereshit Rabbah 34,9 this was the great altar in Jerusalem where Adam had brought his offering, and this is what Psalms 69,32 refers to when David speaks of ותיטיב לה' משור פר מקרין מפריס, “which will please the Lord more than oxen, bulls with horns, and hooves.”

ויקח מכל הבהמה הטהורה, the free roaming beasts which chewed the cud and had split hooves were included in the expression מכל הבהמה הטהורה as an expression of gratitude for his survival. He did not take any of the ritually impure beasts as they were not fit for him to eat from except if there would not be any other meat available. (compare our comments on 7,2) If they were not fit for human consumption, how could one offer them for consumption by G’d on His altar?

ויעל עולות במזבח, there is a disagreement among our sages if Noach only offered burnt-offerings or if he also offered peace-offerings, i.e. offerings part of which may be eaten by the owners. (Zevachim 116)

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Saadia Gaon

עברית

ואחר כך אמר (תרגום כ – כב). וכמו שהיה ידוע מאז ומעולם ... וכמו שבארנו. ומה שסידר ויבן נח ... סביב ענין הקרבנות ... ואשר למלת וירח היתה לה הוכחה מן השכל...מקרה על כל האופנים ואיזה שהוא מהם...לקח אותה הכתוב מן הראייה ... ואינו רוצה בדבור זה אלא [הידיעה] ... [כדי] שנדע שהוא ידע בזה ... ולפיכך חידש לנו בזה מקרה...בכל צורך. ומצד הלשון [תרגמתי ויר]ח קב[ל] כעין מה שכתוב כאשר [ינתק פתיל] הנעורת בהריחו אש. ואומר מ[רי]ח מ[ים יפריח]. ועוד כתוב והריחו ביראת ייי, הכל לשון קיבול, או כדומה לזה.

ותרגמתי ויאמר ייי אל לבו – מן ד'אתה, מאליו, כי מלת לב בעברית מורה על עצם הדבר ותמציתו, כגון קפאו תהומות בלב ים, וההר בוער באש עד לב השמים, וכדרך שאמר: עודנו חי בלב האלה. ונאמר ואל לב שקוציהם ותועבותיהם [לבם הולך] וכיוצא באלה. והכוונה בזה היא שלא ביקשו ממנו דבר זה אלא התחיל בזה מאליו, ומפני מה לא ביקש נח דבר זה, והרי דרך מקריבי קרבנות לשאול את צרכיהם? נאמר, לא הקריב נח אלא כמודה על מה שהטיב (לו) ולנלוים אליו בעבר. והיות והקריב כמודה על שעבר לא צרף עמו דבר (בקשה) לעתיד.

ואפשר שנאמר ... אלהים לנח כי ראה ... לקרבן ... היה מוחלט...אם ביקש לא ביקש על אחרים......בו כמו המבול...אמנם קיבל את קרבנו...תוך עמידה על קבלת [הקרבן] ... ומה נכלל עמו.

[ונאמר האם אפשר] שנדע מה [הסיבה שבגללה] ... [ונאמר בזה] ח' אופנים: א ... שבאותו ... [מקרה יהיה] מוסר [לדורות הבאים].

והב' מפני שידע שיסדיר את יתר האנשים על סדר כגון זה ... מה שקיימו. והג' מפני שהראשונים ה...נתן את היכולת לטפל בכל בעלי החיים ולתת להם אספקה, אבל לא לאחרים. והד' מפני שימי חייהן היו ארוכים וזה איפשר להם ל[שת]ול ולנטוע מה שיספיק ... לצמחים ולבעלי החיים ... הה', מפני שהמשק בימים ההם היה במצב כזה שהארץ יכלה להיות מוזנחת לשנים עשר חדשים מבלי שיינזק, ואילו עכשו לא היה מי שינהל את משק הארץ באופן כזה. והו' מפני שהמזג (של בעלי החיים) בימים ההם היה חזק ולא ניזק, אם נמנע ממנו הקור והחום (לזמן מסוים). כי המזג של בעלי החיים זקוק לקור [שירד עליו] בחורף ויאוזן על ידי החום שבקיץ, וזקוק לחום שיגיעו בקיץ [ויאוזן על ידי] הקור [שבחורף].

Saadya's Commentary on Genesis, New York, 1984 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria