Cantique des Cantiques 2:1

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

2

1 אֲנִי֙ חֲבַצֶּ֣לֶת הַשָּׁר֔וֹן שׁוֹשַׁנַּ֖ת הָעֲמָקִֽים׃ Je suis le narcisse de Saron, la rose des vallées.

2 כְּשֽׁוֹשַׁנָּה֙ בֵּ֣ין הַחוֹחִ֔ים כֵּ֥ן רַעְיָתִ֖י בֵּ֥ין הַבָּנֽוֹת׃ Comme une rose parmi les épines, telle est mon amie parmi les jeunes filles.

3 כְּתַפּ֙וּחַ֙ בַּעֲצֵ֣י הַיַּ֔עַר כֵּ֥ן דּוֹדִ֖י בֵּ֣ין הַבָּנִ֑ים בְּצִלּוֹ֙ חִמַּ֣דְתִּי וְיָשַׁ֔בְתִּי וּפִרְי֖וֹ מָת֥וֹק לְחִכִּֽי׃ Comme un pommier parmi les arbres de la forêt, tel est mon bien-aimé parmi les jeunes gens; j’ai brûlé du désir de m’asseoir sous son ombrage, et son fruit est doux à mon palais.

4 הֱבִיאַ֙נִי֙ אֶל־בֵּ֣ית הַיָּ֔יִן וְדִגְל֥וֹ עָלַ֖י אַהֲבָֽה׃ Il m’a conduite dans le cellier, et sa bannière qu’il a étendue sur moi, c’est l’amour.

5 סַמְּכ֙וּנִי֙ בָּאֲשִׁישׁ֔וֹת רַפְּד֖וּנִי בַּתַּפּוּחִ֑ים כִּי־חוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃ Réconfortez-moi par des gâteaux de raisin, restaurez-moi avec des pommes, car je suis dolente d’amour.

6 שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת לְרֹאשִׁ֔י וִימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי׃ Son bras gauche soutient ma tête et sa droite me tient enlacée.

7 הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ {ס} Je vous en conjure, ô filles de Jérusalem, par les biches et les gazelles des champs: n’éveillez pas, ne provoquez pas l’amour, avant qu’il le veuille.

8 ק֣וֹל דּוֹדִ֔י הִנֵּה־זֶ֖ה בָּ֑א מְדַלֵּג֙ עַל־הֶ֣הָרִ֔ים מְקַפֵּ֖ץ עַל־הַגְּבָעֽוֹת׃ C’est la voix de mon bien-aimé! Le voici qui vient, franchissant les montagnes, bondissant sur les collines.

9 דּוֹמֶ֤ה דוֹדִי֙ לִצְבִ֔י א֖וֹ לְעֹ֣פֶר הָאַיָּלִ֑ים הִנֵּה־זֶ֤ה עוֹמֵד֙ אַחַ֣ר כׇּתְלֵ֔נוּ מַשְׁגִּ֙יחַ֙ מִן־הַֽחַלֹּנ֔וֹת מֵצִ֖יץ מִן־הַחֲרַכִּֽים׃ Mon bien-aimé est pareil au chevreuil ou au faon des biches. Le voici qui se tient derrière notre muraille, qui regarde par les fenêtres, qui observe par le treillis!

10 עָנָ֥ה דוֹדִ֖י וְאָ֣מַר לִ֑י ק֥וּמִי לָ֛ךְ רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ׃ Mon bien-aimé élève la voix et dit: " Debout, mon amie, ma toute belle, et viens-t’en!

11 כִּֽי־הִנֵּ֥ה הַסְּתָ֖ו עָבָ֑ר הַגֶּ֕שֶׁם חָלַ֖ף הָלַ֥ךְ לֽוֹ׃ Car voilà l’hiver qui est passé, la saison des pluies est finie, elle a cédé la place.

12 הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ׃ Les fleurs se montrent sur la terre, le temps des chansons est venu, la voix de la tourterelle se fait entendre dans nos campagnes.

13 הַתְּאֵנָה֙ חָנְטָ֣ה פַגֶּ֔יהָ וְהַגְּפָנִ֥ים ׀ סְמָדַ֖ר נָ֣תְנוּ רֵ֑יחַ ק֥וּמִי (לכי) [לָ֛ךְ] רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ׃ {ס} Le figuier embaume par ses jeunes pousses, les vignes en fleurs répandent leur parfum: debout, mon amie, ma toute belle et viens-t’en!"

14 יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖נִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּֽי־קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה׃ {ס} Ma colombe, nichée dans les fentes du rocher, cachée dans les pentes abruptes, laisse-moi voir ton visage, entendre ta voix, car ta voix est suave et ton visage gracieux.

15 אֶֽחֱזוּ־לָ֙נוּ֙ שֻֽׁעָלִ֔ים שֻׁעָלִ֥ים קְטַנִּ֖ים מְחַבְּלִ֣ים כְּרָמִ֑ים וּכְרָמֵ֖ינוּ סְמָדַֽר׃ Attrapez-nous des renards, ces petits renards qui dévastent les vignes, alors que ces vignes sont en fleurs.

16 דּוֹדִ֥י לִי֙ וַאֲנִ֣י ל֔וֹ הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃ Mon bien-aimé est à moi, et moi, je suis à mon bien-aimé, qui conduit son troupeau parmi les roses.

17 עַ֤ד שֶׁיָּפ֙וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים סֹב֩ דְּמֵה־לְךָ֨ דוֹדִ֜י לִצְבִ֗י א֛וֹ לְעֹ֥פֶר הָאַיָּלִ֖ים עַל־הָ֥רֵי בָֽתֶר׃ {ס} Avant que fraîchisse le jour, que s’effacent les ombres, rebrousse chemin, et sois pareil, mon bien-aimé, au chevreuil ou au faon des biches sur les montagnes déchiquetées.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Mot à mot (Hebrew → English · Strong’s)

אֲנִי֙ʼănîyI
חֲבַצֶּ֣לֶתchăbatstselethmeadow-saffron
הַשָּׁר֔וֹןShârôwnplain
שֽׁוֹשַׁנַּ֖תshûwshana lily
הָעֲמָקִֽיםʻêmeqa vale

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Cantique des Cantiques 2:1 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

אֲנִי֙ חֲבַצֶּ֣לֶת הַשָּׁר֔וֹן שׁוֹשַׁנַּ֖ת הָעֲמָקִֽים׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

I am a rose of Sharon, A lily of the valleys.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

אֲנִי֙ חֲבַצֶּ֣לֶת הַשָּׁר֔וֹן שֽׁוֹשַׁנַּ֖ת הָעֲמָקִֽים׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

אני חבצלת השרון שושנת העמקים

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

[The congregation of Israel:] I am the rose of Sharon, the lily of the valleys [(even more beautiful than the rose of Sharon)].

Licence: CC BY

English · The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001

I am a rose of Sharon a rose of the valleys.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Je suis le narcisse de Saron, la rose des vallées.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Ich bin eine Lilie Scharons, eine Rose der Täler.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Jam róża Saronu, lilja dolin.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Mi estas la lilio de Ŝaron, La rozo de la valoj.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

איך בין אַ רױז פֿון שָרון, אַ ליליע פֿון די טאָלן.

Licence: CC0

Commentaires sur Cantique des Cantiques 2:1

Rashi

English

A rose. This is a rose שׁוֹשַׁנָּה=חֲבַצֶּלֶת.

A rose of the valleys. This [rose] is prettier than the rose of the mountains because it is always moist, since the sun’s intensity is not strong there.

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

הפעם הא'
חבצלת. ורד:

שושנת. גליו בלעז ויתכן ויתכן שנקראת כן בעבור שהיא בעלת שש עלים:

הפעם הב'
(כי) אני עתה בחוץ כמו חבצלת השרון:

Ibn Ezra's commentary on the Canticles · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Sforno

עברית

וכן השבעתי אתכם בנות ירושלים. השבעתי בהודיעי שחולת אהבה אני:

אם תעירו. אותה להתפלל:

ואם תעוררו את האהבה. של דודי לרחם עלי:

עד שתחפץ. בזכות הדור או לקץ הימין:

Chamesh Megillot, Warsaw 1875 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

אני חבצלת השרון שושנת העמקים:

דבר ידוע כי החבצלת והשושנה יצטרכו אל לחות רב להזון ובשרון ובעמקים ירבה הלחות ולזה תפרח שם יותר השושנה והחבצלת ויעמדו ברעננותם. והנה תאמר זאת החושקת שכמו שחבצלת השרון ושושנת העמקים הוכן להם מזונם בקלות כן מוכן אליה בקלות השלמות בשאר הכחו׳ הנפשיו' והגיע הצורות הדמיוניות בה. ויחס השושנה אל העמקים כי היא לפי מה שאחשוב אל הלחות יותר והעמק ימצא בו הלחות יותר ממה שימצא בשרון. וכבר התבאר מדברינו בפתיחת זה הספר אופן החכמה בהמשילו זה הכח לשושנה והנה נרחיב המאמר בזה המקום. ונאמר שהוא מבואר כי השושנה היא אחת מהפרחים ומהיותר נבחרים מהם בעצמותם והפרחים בכלל הוא מה שיצא ראשונה מן הצמח קודם שיצא הפרי או הזרע אשר הכונה אליו תחלה. וכן הענין בצורות הדמיוניות עם השכל. וזה כי מה שישיג השכל הוא הפרי אשר הכוונה אליו תחלה והגעת הצורות הדמיוניות בנפש הוא השלמות שיגיע קודם הגעת השכל ולזה המשיל זה הענין לשושנה. וג״כ השושנה הנה היא בכח הפרי או הזרע שיוצא ממנה. וכן הצורות הדמיוניות הם בכח המושכלות אשר ישיגם השכל. אבל השכל יפשיט מהם המשיג' ההיולאנים אשר היו בהם פרטיות. כמו שהתבאר בס' הנפש ובמה שאחר הטבע:

Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria