Cantique des Cantiques 2:8

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

2

1 אֲנִי֙ חֲבַצֶּ֣לֶת הַשָּׁר֔וֹן שׁוֹשַׁנַּ֖ת הָעֲמָקִֽים׃ Je suis le narcisse de Saron, la rose des vallées.

2 כְּשֽׁוֹשַׁנָּה֙ בֵּ֣ין הַחוֹחִ֔ים כֵּ֥ן רַעְיָתִ֖י בֵּ֥ין הַבָּנֽוֹת׃ Comme une rose parmi les épines, telle est mon amie parmi les jeunes filles.

3 כְּתַפּ֙וּחַ֙ בַּעֲצֵ֣י הַיַּ֔עַר כֵּ֥ן דּוֹדִ֖י בֵּ֣ין הַבָּנִ֑ים בְּצִלּוֹ֙ חִמַּ֣דְתִּי וְיָשַׁ֔בְתִּי וּפִרְי֖וֹ מָת֥וֹק לְחִכִּֽי׃ Comme un pommier parmi les arbres de la forêt, tel est mon bien-aimé parmi les jeunes gens; j’ai brûlé du désir de m’asseoir sous son ombrage, et son fruit est doux à mon palais.

4 הֱבִיאַ֙נִי֙ אֶל־בֵּ֣ית הַיָּ֔יִן וְדִגְל֥וֹ עָלַ֖י אַהֲבָֽה׃ Il m’a conduite dans le cellier, et sa bannière qu’il a étendue sur moi, c’est l’amour.

5 סַמְּכ֙וּנִי֙ בָּאֲשִׁישׁ֔וֹת רַפְּד֖וּנִי בַּתַּפּוּחִ֑ים כִּי־חוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃ Réconfortez-moi par des gâteaux de raisin, restaurez-moi avec des pommes, car je suis dolente d’amour.

6 שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת לְרֹאשִׁ֔י וִימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי׃ Son bras gauche soutient ma tête et sa droite me tient enlacée.

7 הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ {ס} Je vous en conjure, ô filles de Jérusalem, par les biches et les gazelles des champs: n’éveillez pas, ne provoquez pas l’amour, avant qu’il le veuille.

8 ק֣וֹל דּוֹדִ֔י הִנֵּה־זֶ֖ה בָּ֑א מְדַלֵּג֙ עַל־הֶ֣הָרִ֔ים מְקַפֵּ֖ץ עַל־הַגְּבָעֽוֹת׃ C’est la voix de mon bien-aimé! Le voici qui vient, franchissant les montagnes, bondissant sur les collines.

9 דּוֹמֶ֤ה דוֹדִי֙ לִצְבִ֔י א֖וֹ לְעֹ֣פֶר הָאַיָּלִ֑ים הִנֵּה־זֶ֤ה עוֹמֵד֙ אַחַ֣ר כׇּתְלֵ֔נוּ מַשְׁגִּ֙יחַ֙ מִן־הַֽחַלֹּנ֔וֹת מֵצִ֖יץ מִן־הַחֲרַכִּֽים׃ Mon bien-aimé est pareil au chevreuil ou au faon des biches. Le voici qui se tient derrière notre muraille, qui regarde par les fenêtres, qui observe par le treillis!

10 עָנָ֥ה דוֹדִ֖י וְאָ֣מַר לִ֑י ק֥וּמִי לָ֛ךְ רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ׃ Mon bien-aimé élève la voix et dit: " Debout, mon amie, ma toute belle, et viens-t’en!

11 כִּֽי־הִנֵּ֥ה הַסְּתָ֖ו עָבָ֑ר הַגֶּ֕שֶׁם חָלַ֖ף הָלַ֥ךְ לֽוֹ׃ Car voilà l’hiver qui est passé, la saison des pluies est finie, elle a cédé la place.

12 הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ׃ Les fleurs se montrent sur la terre, le temps des chansons est venu, la voix de la tourterelle se fait entendre dans nos campagnes.

13 הַתְּאֵנָה֙ חָנְטָ֣ה פַגֶּ֔יהָ וְהַגְּפָנִ֥ים ׀ סְמָדַ֖ר נָ֣תְנוּ רֵ֑יחַ ק֥וּמִי (לכי) [לָ֛ךְ] רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ׃ {ס} Le figuier embaume par ses jeunes pousses, les vignes en fleurs répandent leur parfum: debout, mon amie, ma toute belle et viens-t’en!"

14 יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖נִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּֽי־קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה׃ {ס} Ma colombe, nichée dans les fentes du rocher, cachée dans les pentes abruptes, laisse-moi voir ton visage, entendre ta voix, car ta voix est suave et ton visage gracieux.

15 אֶֽחֱזוּ־לָ֙נוּ֙ שֻֽׁעָלִ֔ים שֻׁעָלִ֥ים קְטַנִּ֖ים מְחַבְּלִ֣ים כְּרָמִ֑ים וּכְרָמֵ֖ינוּ סְמָדַֽר׃ Attrapez-nous des renards, ces petits renards qui dévastent les vignes, alors que ces vignes sont en fleurs.

16 דּוֹדִ֥י לִי֙ וַאֲנִ֣י ל֔וֹ הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃ Mon bien-aimé est à moi, et moi, je suis à mon bien-aimé, qui conduit son troupeau parmi les roses.

17 עַ֤ד שֶׁיָּפ֙וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים סֹב֩ דְּמֵה־לְךָ֨ דוֹדִ֜י לִצְבִ֗י א֛וֹ לְעֹ֥פֶר הָאַיָּלִ֖ים עַל־הָ֥רֵי בָֽתֶר׃ {ס} Avant que fraîchisse le jour, que s’effacent les ombres, rebrousse chemin, et sois pareil, mon bien-aimé, au chevreuil ou au faon des biches sur les montagnes déchiquetées.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Mot à mot (Hebrew → English · Strong’s)

ק֣וֹלqôwla voice or sound
דּוֹדִ֔יdôwdto love
הִנֵּהhinnêhlo!
זֶ֖הzehthe masculine demonstrative pronoun
בָּ֑אbôwʼto go or come
מְדַלֵּג֙dâlagto spring
עַלʻalabove
הֶ֣הָרִ֔יםhara mountain or range of hills
מְקַפֵּ֖ץqâphatsto draw together
עַלʻalabove
הַגְּבָעֽוֹתgibʻâha hillock

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Cantique des Cantiques 2:8 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

ק֣וֹל דּוֹדִ֔י הִנֵּה־זֶ֖ה בָּ֑א מְדַלֵּג֙ עַל־הֶ֣הָרִ֔ים מְקַפֵּ֖ץ עַל־הַגְּבָעֽוֹת׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Hark! my beloved! behold, he cometh, Leaping upon the mountains, skipping upon the hills.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

ק֣וֹל דּוֹדִ֔י הִנֵּה־זֶ֖ה בָּ֑א מְדַלֵּג֙ עַל־הֶ֣הָרִ֔ים מְקַפֵּ֖ץ עַל־הַגְּבָעֽוֹת׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה־זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל־הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל־הַגְּבָעוֹת׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

The voice of my Beloved, behold, it comes, [heralding the redemption], leaping over the mountains, skipping over the hills.

Licence: CC BY

English · The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001

The voice of my beloved! Behold he comes; leaping over the mountains, skipping over the hills.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

C’est la voix de mon bien-aimé! Le voici qui vient, franchissant les montagnes, bondissant sur les collines.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

[Ich höre] die Stimme meines Geliebten! Da kommt er! Er hüpft über die Berge und springt über die Hügel.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Głos lubego mojego! Oto nadchodzi, sadzi przez góry, przeskakuje przez pagórki.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Ho, jen estas la voĉo de mia amato! Ho, jen li venas, Rapidante sur la montoj, saltante sur la altaĵoj.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

האָרך! מײַן געליבטער! אָט-אָ קומט ער; ער שפּרינגט איבער די בערג, ער הופּט איבער די הײכן.

Licence: CC0

Commentaires sur Cantique des Cantiques 2:8

Rashi

English

The voice of my beloved. The poet returns to the earlier topics, like a person who was brief with his words and later says, “I did not tell you the beginning of these events.” He started by saying, “The king has brought me into his chambers,” but did not tell how He had remembered them in Egypt with an expression of affection. And now he returns and says, “this attraction that I told you about, that my Beloved drew me and I ran after Him, happened as follows: I had despaired any redemption until the completion of the four hundred years that were [fore]told [in the Covenant] Between the Parts,” and—

The voice of my beloved! Behold, he comes. Before the end of the appointed time, as one skipping over the mountains and jumping over the hills.

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

הפעם הב'
כאשר עברו ימי הכרמים שבה אל ביתה וכאשר החלו האילנות להציץ אמרה קול דודי והוא דומה לצבי במרוצתו מציץ מן החרכים אולי יראני:

הפעם הג'
וכאשר הגיע הקץ קול דודי:

אחר כתלנו. [במקום ש]לא נוכל לראות(ו):

משגיח. מן חלוני הרקיע כענין ראה ראיתי [את עני עמי]:

Ibn Ezra's commentary on the Canticles · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Sforno

עברית

קול דודי הנה זה בא. אומרת עדת ה' כמתאוננת על חורבן הבית הנה קול דודי זה שלא השתנה בא בהיותי בשעבוד מצרים:

מדלג על ההרים. בהראותו למשה רבינו על הר האלהים:

Chamesh Megillot, Warsaw 1875 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות:

אחר שהגיע להם שלמות המדות במה שקדם מזה המשל. החל הנה לדרוך בזכירת הגעת הידיעות בבחינת האמת והשקר עד שישמור מהטעאות אשר יהיו מצד הדמיון והמחשבה. כי זה צריך שיהיה קודם בסדר לחקירה מענייני הנמצאות. וזה היה ממנו עד על משכבי בלילות לפי ביאור אחד מן הביאורים שנראו לנו בזה. או עד מי זאת עולה מן המדבר לפי ביאור אחר. והנה זכר בדריכתם אל אלו השלמיות אשר אינם מכוונים לעצמם חשקם כאלו הוא מתחלת הענין אל השלמות התכליתי במה שזכר מדבריהם זה עם זה לא אל אלו השלמיות לבד אבל מה שיביאם להשתדל בהם היא ההגעה אל השלמות התכליתי אשר אליו היה החשק מתחלת הענין. והוא מבואר כי מי שלא ידע איך יבחן האמת מהשקר יקרה לו מהגמגום והמבוכה שידלג ויקפץ מאחד מחלקי הסותר לאחר ולא תנוח דעתו באחד מהם לשערו בספקות קצת יקרו בתחלת המחשבה בכל אחד מהם והנה אין לו במה יבחן אי זה מאלו הספקות הם צודקות ואיזה מהם הם לקוחות כפי תחלת המחשבה או הדמיון עד שיבדיל מהם העניינים העצמיים מבלתי עצמיים והצודקים מבלתי צודקים. ולזה אמרה שדודה הוא מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות מצד המבוכה אשר תקרה לו בעניינים אשר יחקור בהם. ואפשר שנאמר שהרצון בזה שדודה בא אליה בתכלית המרוצה להעירה אל שתשתדל במה שיגיעהו אל השלמות ולזה הוא מדלג ומקפץ לחוזק המרוצה:

Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria