Cantique des Cantiques 2:7

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

2

1 אֲנִי֙ חֲבַצֶּ֣לֶת הַשָּׁר֔וֹן שׁוֹשַׁנַּ֖ת הָעֲמָקִֽים׃ Je suis le narcisse de Saron, la rose des vallées.

2 כְּשֽׁוֹשַׁנָּה֙ בֵּ֣ין הַחוֹחִ֔ים כֵּ֥ן רַעְיָתִ֖י בֵּ֥ין הַבָּנֽוֹת׃ Comme une rose parmi les épines, telle est mon amie parmi les jeunes filles.

3 כְּתַפּ֙וּחַ֙ בַּעֲצֵ֣י הַיַּ֔עַר כֵּ֥ן דּוֹדִ֖י בֵּ֣ין הַבָּנִ֑ים בְּצִלּוֹ֙ חִמַּ֣דְתִּי וְיָשַׁ֔בְתִּי וּפִרְי֖וֹ מָת֥וֹק לְחִכִּֽי׃ Comme un pommier parmi les arbres de la forêt, tel est mon bien-aimé parmi les jeunes gens; j’ai brûlé du désir de m’asseoir sous son ombrage, et son fruit est doux à mon palais.

4 הֱבִיאַ֙נִי֙ אֶל־בֵּ֣ית הַיָּ֔יִן וְדִגְל֥וֹ עָלַ֖י אַהֲבָֽה׃ Il m’a conduite dans le cellier, et sa bannière qu’il a étendue sur moi, c’est l’amour.

5 סַמְּכ֙וּנִי֙ בָּאֲשִׁישׁ֔וֹת רַפְּד֖וּנִי בַּתַּפּוּחִ֑ים כִּי־חוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃ Réconfortez-moi par des gâteaux de raisin, restaurez-moi avec des pommes, car je suis dolente d’amour.

6 שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת לְרֹאשִׁ֔י וִימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי׃ Son bras gauche soutient ma tête et sa droite me tient enlacée.

7 הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ {ס} Je vous en conjure, ô filles de Jérusalem, par les biches et les gazelles des champs: n’éveillez pas, ne provoquez pas l’amour, avant qu’il le veuille.

8 ק֣וֹל דּוֹדִ֔י הִנֵּה־זֶ֖ה בָּ֑א מְדַלֵּג֙ עַל־הֶ֣הָרִ֔ים מְקַפֵּ֖ץ עַל־הַגְּבָעֽוֹת׃ C’est la voix de mon bien-aimé! Le voici qui vient, franchissant les montagnes, bondissant sur les collines.

9 דּוֹמֶ֤ה דוֹדִי֙ לִצְבִ֔י א֖וֹ לְעֹ֣פֶר הָאַיָּלִ֑ים הִנֵּה־זֶ֤ה עוֹמֵד֙ אַחַ֣ר כׇּתְלֵ֔נוּ מַשְׁגִּ֙יחַ֙ מִן־הַֽחַלֹּנ֔וֹת מֵצִ֖יץ מִן־הַחֲרַכִּֽים׃ Mon bien-aimé est pareil au chevreuil ou au faon des biches. Le voici qui se tient derrière notre muraille, qui regarde par les fenêtres, qui observe par le treillis!

10 עָנָ֥ה דוֹדִ֖י וְאָ֣מַר לִ֑י ק֥וּמִי לָ֛ךְ רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ׃ Mon bien-aimé élève la voix et dit: " Debout, mon amie, ma toute belle, et viens-t’en!

11 כִּֽי־הִנֵּ֥ה הַסְּתָ֖ו עָבָ֑ר הַגֶּ֕שֶׁם חָלַ֖ף הָלַ֥ךְ לֽוֹ׃ Car voilà l’hiver qui est passé, la saison des pluies est finie, elle a cédé la place.

12 הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ׃ Les fleurs se montrent sur la terre, le temps des chansons est venu, la voix de la tourterelle se fait entendre dans nos campagnes.

13 הַתְּאֵנָה֙ חָנְטָ֣ה פַגֶּ֔יהָ וְהַגְּפָנִ֥ים ׀ סְמָדַ֖ר נָ֣תְנוּ רֵ֑יחַ ק֥וּמִי (לכי) [לָ֛ךְ] רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ׃ {ס} Le figuier embaume par ses jeunes pousses, les vignes en fleurs répandent leur parfum: debout, mon amie, ma toute belle et viens-t’en!"

14 יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖נִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּֽי־קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה׃ {ס} Ma colombe, nichée dans les fentes du rocher, cachée dans les pentes abruptes, laisse-moi voir ton visage, entendre ta voix, car ta voix est suave et ton visage gracieux.

15 אֶֽחֱזוּ־לָ֙נוּ֙ שֻֽׁעָלִ֔ים שֻׁעָלִ֥ים קְטַנִּ֖ים מְחַבְּלִ֣ים כְּרָמִ֑ים וּכְרָמֵ֖ינוּ סְמָדַֽר׃ Attrapez-nous des renards, ces petits renards qui dévastent les vignes, alors que ces vignes sont en fleurs.

16 דּוֹדִ֥י לִי֙ וַאֲנִ֣י ל֔וֹ הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃ Mon bien-aimé est à moi, et moi, je suis à mon bien-aimé, qui conduit son troupeau parmi les roses.

17 עַ֤ד שֶׁיָּפ֙וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים סֹב֩ דְּמֵה־לְךָ֨ דוֹדִ֜י לִצְבִ֗י א֛וֹ לְעֹ֥פֶר הָאַיָּלִ֖ים עַל־הָ֥רֵי בָֽתֶר׃ {ס} Avant que fraîchisse le jour, que s’effacent les ombres, rebrousse chemin, et sois pareil, mon bien-aimé, au chevreuil ou au faon des biches sur les montagnes déchiquetées.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Mot à mot (Hebrew → English · Strong’s)

הִשְׁבַּ֨עְתִּיshâbaʻto seven oneself
אֶתְכֶ֜םʼêthself (but generally used to point out mo
בְּנ֤וֹתbatha daughter (used in the same wide sense
יְרוּשָׁלִַ֨ם֙YᵉrûwshâlaimJerushalaim or Jerushalem
בִּצְבָא֔וֹתtsᵉbîysplendor
א֖וֹʼôwdesire
בְּאַיְל֣וֹתʼayâlâha doe or female deer
הַשָּׂדֶ֑הsâdeha field
אִםʼimused very widely as demonstrative
תָּעִ֧ירוּʻûwrto wake
וְֽאִםʼimused very widely as demonstrative
תְּעֽוֹרְר֛וּʻûwrto wake
אֶתʼêthself (but generally used to point out mo
הָאַהֲבָ֖הʼahăbâhaffection
עַ֥דʻadas far as
שֶׁתֶּחְפָּֽץchâphêtsto incline to

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Cantique des Cantiques 2:7 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ {ס}

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

’I adjure you, O daughters of Jerusalem, By the gazelles, and by the hinds of the field, That ye awaken not, nor stir up love, until it please.’

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ (ס)

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

I have besworn you, [O nations], the daughters [i.e., neighbors] of Jerusalem [that you would become prey], like the roes and hinds of the field, if you vitiated or protested the love [between me and my Beloved [(by attempting to turn me from Him to you)], so long as it desires [i.e., so long as my love remains fixed in my heart and He desires me.]

Licence: CC BY

English · Rabbi Mike Feuer, Jerusalem Anthology

I adjure you, O daughters of Jerusalem, by the gazelles or by the hinds of the field, that you neither awaken nor arouse the love while it is desirous.

Licence: CC BY

English · The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001

I bind you under oath, daughters of Yerusholayim by the gazelles and the does of the field; that you do not cause hatred nor disturb this love while it still pleases.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Je vous en conjure, ô filles de Jérusalem, par les biches et les gazelles des champs: n’éveillez pas, ne provoquez pas l’amour, avant qu’il le veuille.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

7 Ich beschwöre euch, o Töchter Jerusalems, bei den Gazellen oder den Hindinnen der Flur, dass ihr die Liebe nicht wecket noch aufreget, bis es ihr gefällt!

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Zaklinam was, o córy jerozolimskie na sarny i łanie polne: O, nie budźcie, nie rozbudzajcie miłości, póki nie zapragnie.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Mi ĵurligas vin, ho filinoj de Jerusalem, Je la gazeloj aŭ la cervoj de la kampo: Ne veku nek sendormigu la amatinon, Ĝis ŝi mem volos.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

איך באַשװער אײַך, טעכטער פֿון ירושלים, בײַ די הירשן אָדער בײַ די הינדן פֿון פֿעלד, אױב איר װעט װעקן און אױב איר װעט אױפֿװעקן די ליבשאַפֿט, ביז זי װעט באַגערן.

Licence: CC0

Commentaires sur Cantique des Cantiques 2:7

Rashi

English

I bind you under oath. You, the nations.

By the gazelles and the does. That you will be abandoned and preyed upon like gazelles and does.

That you do not cause hatred nor disturb this love. That is between my beloved and I, to change it or to exchange it and seek that I be lured after you.

While it still pleases. As long as it is ingrained in my heart, and He desires me.

While it still pleases. As in, “While עַד the king was at his table,” [i.e.,] while the king was still at his table.

That you do not cause hatred. If you cause hatred [=עֵר, as in, “and has become your adversary עָרֶךָ,” [and as in,] “And its interpretation upon Your enemies לְעָרָיךְ.”

Nor disturb. As in, “one who contests הָעוֹרֵר the ownership of a field,” chaloner in O.F. There are many Aggadic Midrashim, but they do not match the sequence of the topics, for I see that Shlomo prophesied and spoke about the exodus from Egypt and about the giving of the Torah, and the Tabernacle, the entry into the land [i.e., Eretz Yisroel], and the Beis Hamikdosh, the exile in Bavel, and the coming of the second Beis Hamikdosh and its destruction.

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

הפעם הא'
בצבאות. כמו איל וצבי ורבים זכרי׳ (כמ׳) וכצבאים על ההרים [ולנקבות צבאות]:

תעירו. מן ויעירני:

מקפץ. תרגום לנתר:

הפעם הב'
והייתי משבעת לעלמות שלא יעירוני מן השנה [עד שיגיע עת חפץ האהבה]:

וענין בצבאות כי הנשים דומות להן הלא תראה אילת אהבים ויעלת חן דמה לאילה וליעלה וזה ענין השבעתי אתכם בדומות לכם כאלו אמ׳ השבעתי אתכם בכם:

הפעם הג'
אמרו הנביאים לכנסת ישראל השבעתי [אתכם] בצבאות שהם מותרות לשחיטה שלא תתעוררו עד שיגיע הקץ [כ]אשר העתיקו חז״ל שיצאו בני אפרים קודם הקץ [וזהו ענין עד שתחפץ] ונהרגו ועליהם נאמ׳ בדברי הימים ויתאבל עליהם אפרים אביהם:

Ibn Ezra's commentary on the Canticles · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ:

השבועה הזאת היא כי לחוזק החשק להגיע אל התכלית אולי יהרסו ולא ידרכו אל זה השלמות בדרך הראוי. ולזה היתה הצוואה שלא יעירו ויעוררו האהבה עד שתחפץ. ואולם זכר צבאות ואילות השדה להיותם קלי המרוץ כאלו יאמר שהם עם חשקם קלות המרוצה אל התכלית ראוי שימנעו מזה אך ילכו בסדור הראוי מדרגה אחר מדרגה עד שיגיעו התכלית:

Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria