Cantique des Cantiques 2:17

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

2

1 אֲנִי֙ חֲבַצֶּ֣לֶת הַשָּׁר֔וֹן שׁוֹשַׁנַּ֖ת הָעֲמָקִֽים׃ Je suis le narcisse de Saron, la rose des vallées.

2 כְּשֽׁוֹשַׁנָּה֙ בֵּ֣ין הַחוֹחִ֔ים כֵּ֥ן רַעְיָתִ֖י בֵּ֥ין הַבָּנֽוֹת׃ Comme une rose parmi les épines, telle est mon amie parmi les jeunes filles.

3 כְּתַפּ֙וּחַ֙ בַּעֲצֵ֣י הַיַּ֔עַר כֵּ֥ן דּוֹדִ֖י בֵּ֣ין הַבָּנִ֑ים בְּצִלּוֹ֙ חִמַּ֣דְתִּי וְיָשַׁ֔בְתִּי וּפִרְי֖וֹ מָת֥וֹק לְחִכִּֽי׃ Comme un pommier parmi les arbres de la forêt, tel est mon bien-aimé parmi les jeunes gens; j’ai brûlé du désir de m’asseoir sous son ombrage, et son fruit est doux à mon palais.

4 הֱבִיאַ֙נִי֙ אֶל־בֵּ֣ית הַיָּ֔יִן וְדִגְל֥וֹ עָלַ֖י אַהֲבָֽה׃ Il m’a conduite dans le cellier, et sa bannière qu’il a étendue sur moi, c’est l’amour.

5 סַמְּכ֙וּנִי֙ בָּאֲשִׁישׁ֔וֹת רַפְּד֖וּנִי בַּתַּפּוּחִ֑ים כִּי־חוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃ Réconfortez-moi par des gâteaux de raisin, restaurez-moi avec des pommes, car je suis dolente d’amour.

6 שְׂמֹאלוֹ֙ תַּ֣חַת לְרֹאשִׁ֔י וִימִינ֖וֹ תְּחַבְּקֵֽנִי׃ Son bras gauche soutient ma tête et sa droite me tient enlacée.

7 הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃ {ס} Je vous en conjure, ô filles de Jérusalem, par les biches et les gazelles des champs: n’éveillez pas, ne provoquez pas l’amour, avant qu’il le veuille.

8 ק֣וֹל דּוֹדִ֔י הִנֵּה־זֶ֖ה בָּ֑א מְדַלֵּג֙ עַל־הֶ֣הָרִ֔ים מְקַפֵּ֖ץ עַל־הַגְּבָעֽוֹת׃ C’est la voix de mon bien-aimé! Le voici qui vient, franchissant les montagnes, bondissant sur les collines.

9 דּוֹמֶ֤ה דוֹדִי֙ לִצְבִ֔י א֖וֹ לְעֹ֣פֶר הָאַיָּלִ֑ים הִנֵּה־זֶ֤ה עוֹמֵד֙ אַחַ֣ר כׇּתְלֵ֔נוּ מַשְׁגִּ֙יחַ֙ מִן־הַֽחַלֹּנ֔וֹת מֵצִ֖יץ מִן־הַחֲרַכִּֽים׃ Mon bien-aimé est pareil au chevreuil ou au faon des biches. Le voici qui se tient derrière notre muraille, qui regarde par les fenêtres, qui observe par le treillis!

10 עָנָ֥ה דוֹדִ֖י וְאָ֣מַר לִ֑י ק֥וּמִי לָ֛ךְ רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ׃ Mon bien-aimé élève la voix et dit: " Debout, mon amie, ma toute belle, et viens-t’en!

11 כִּֽי־הִנֵּ֥ה הַסְּתָ֖ו עָבָ֑ר הַגֶּ֕שֶׁם חָלַ֖ף הָלַ֥ךְ לֽוֹ׃ Car voilà l’hiver qui est passé, la saison des pluies est finie, elle a cédé la place.

12 הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ׃ Les fleurs se montrent sur la terre, le temps des chansons est venu, la voix de la tourterelle se fait entendre dans nos campagnes.

13 הַתְּאֵנָה֙ חָנְטָ֣ה פַגֶּ֔יהָ וְהַגְּפָנִ֥ים ׀ סְמָדַ֖ר נָ֣תְנוּ רֵ֑יחַ ק֥וּמִי (לכי) [לָ֛ךְ] רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ׃ {ס} Le figuier embaume par ses jeunes pousses, les vignes en fleurs répandent leur parfum: debout, mon amie, ma toute belle et viens-t’en!"

14 יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖נִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּֽי־קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה׃ {ס} Ma colombe, nichée dans les fentes du rocher, cachée dans les pentes abruptes, laisse-moi voir ton visage, entendre ta voix, car ta voix est suave et ton visage gracieux.

15 אֶֽחֱזוּ־לָ֙נוּ֙ שֻֽׁעָלִ֔ים שֻׁעָלִ֥ים קְטַנִּ֖ים מְחַבְּלִ֣ים כְּרָמִ֑ים וּכְרָמֵ֖ינוּ סְמָדַֽר׃ Attrapez-nous des renards, ces petits renards qui dévastent les vignes, alors que ces vignes sont en fleurs.

16 דּוֹדִ֥י לִי֙ וַאֲנִ֣י ל֔וֹ הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃ Mon bien-aimé est à moi, et moi, je suis à mon bien-aimé, qui conduit son troupeau parmi les roses.

17 עַ֤ד שֶׁיָּפ֙וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים סֹב֩ דְּמֵה־לְךָ֨ דוֹדִ֜י לִצְבִ֗י א֛וֹ לְעֹ֥פֶר הָאַיָּלִ֖ים עַל־הָ֥רֵי בָֽתֶר׃ {ס} Avant que fraîchisse le jour, que s’effacent les ombres, rebrousse chemin, et sois pareil, mon bien-aimé, au chevreuil ou au faon des biches sur les montagnes déchiquetées.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Mot à mot (Hebrew → English · Strong’s)

עַ֤דʻadas far as
שֶׁיָּפ֨וּחַ֙pûwachto puff
הַיּ֔וֹםyôwma day
וְנָ֖סוּnûwçto flit
הַצְּלָלִ֑יםtsêlelshade
סֹב֩çâbabto revolve
דְּמֵהdâmâhto compare
לְךָ֨
דוֹדִ֜יdôwdto love
לִצְבִ֗יtsᵉbîysplendor
א֛וֹʼôwdesire
לְעֹ֥פֶרʻôphera fawn
הָאַיָּלִ֖יםʼayâla stag or male deer
עַלʻalabove
הָ֥רֵיhara mountain or range of hills
בָֽתֶרBetherBether

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Cantique des Cantiques 2:17 dans toutes les traductions

עברית · Miqra according to the Masorah

עַ֤ד שֶׁיָּפ֙וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים סֹב֩ דְּמֵה־לְךָ֨ דוֹדִ֜י לִצְבִ֗י א֛וֹ לְעֹ֥פֶר הָאַיָּלִ֖ים עַל־הָ֥רֵי בָֽתֶר׃ {ס}

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Until the day breathe, and the shadows flee away, Turn, my beloved, and be thou like a gazelle or a young hart Upon the mountains of spices.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

עַ֤ד שֶׁיָּפ֙וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים סֹב֩ דְּמֵה־לְךָ֨ דוֹדִ֜י לִצְבִ֗י א֛וֹ לְעֹ֥פֶר הָאַיָּלִ֖ים עַל־הָ֥רֵי בָֽתֶר׃ (ס)

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה־לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל־הָרֵי בָתֶר׃

Licence: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

["My Beloved turned to me, etc."] — until the sun (i.e., my sins, the golden calf and the spies,)] blackened [me as in the heat of day], and the [protective] shadows [i.e., my merits] fled. [I made] You turn away [from me], my Beloved, like a roe or like a young hind on the distant hills.

Licence: CC BY

English · The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001

Until the sun spreads and the shadows flee; you turned away, my beloved, and became like a gazelle or a young hart on distant mountains.

Licence: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Avant que fraîchisse le jour, que s’effacent les ombres, rebrousse chemin, et sois pareil, mon bien-aimé, au chevreuil ou au faon des biches sur les montagnes déchiquetées.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Bis der Tag heranbricht und die Schatten fliehen, dann wende dich um, sei, mein Geliebter, gleich dem Hirsche oder dem Jungen der Rehe auf den zerklüfteten Bergen.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Zanim wionie ochłodą dzień, a pomkną cienie, pocznij mój luby, a bądź podobny do sarny albo do jelenia młodego na rozpuklinach gór.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Ĝis la tago malvarmetiĝos kaj la ombroj forkuros, Turnu vin, ho amato, similiĝu al gazelo aŭ al cervo Sur la montoj de aromaĵoj.

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

ביז פֿאַרװײען װעט דער טאָג, און אַנטרינען װעלן די שאָטנס, דרײ זיך אום, מײַן געליבטער, און זײַ געגליכן צו אַ הירש, אָדער צו אַ הינד אַ יונגען, אױף די צעשפּאָלטענע בערג.

Licence: CC0

Commentaires sur Cantique des Cantiques 2:17

Rashi

English

Until the sun spreads. This refers to the preceding verse, “My beloved is mine, and I am his,” until the time that the iniquity caused the sun to darken me in the heat of the day, and the heat intensified.

And the shadows flee. We sinned with the [golden] calf; we sinned with the spies, “and the shadows flee,” [i.e.,] the merits that protected us [disappeared because] we broke off His yoke.

You turned away my beloved. I caused him to leave me on mountains which were far away from me.

Distant. An expression of separation and distance.

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

הפעם הא'
שיפוח. רוח היום:

הרי בתר. [הם] הרי (ה)גדור והפרידה כמו ויבתר אותם:

הפעם הב'
ואתה דודי עד שיפוח רוח היום וזה יהיה אחר נטות [ה]צללים שהוא חצי היום שוב אל מקומך:

הדוד הלך לדרכו:

הפעם הג'
עד שיפוח היום על הרי בתר. שאמ׳ כי לא אעלה בקרבך ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה:

Ibn Ezra's commentary on the Canticles · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Sforno

עברית

עד שיפוח היום. בחום מכל צד לרב ניצוץ האור המכה מכל צד וזה יהי' בצהרים שתהיה לאור עולם:

ונסו הצללים. בעיון ובמעשה:

סוב. פנה אלינו:

דמה לך דודי לצבי. מהר יקדמונו רחמיך:

על הרי בתר. עם היותך רחוק מישועתי:

Chamesh Megillot, Warsaw 1875 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

עד שיפוח היום ונסו הצללים סוב דמה לך דודי לצבי או לעופר האילים על הרי בתר:

להעיר על חוזק השמעה אליו והיות תשוקתה להשלימו כפי מה ששאל ממנה להשלימו. אמרה לו שבעוד שיפוח רוח היום ונסו הצללים אשר בלילה ישתדל בתכלית החריצות לעלות על הרי בתר כי כבר יסור חשך הסכלות ויחל אור החכמה להראות לפי שעמהם הכלים אשר בהם אפשר לה להשיג השלמות אחר שכבר הוסרו המונעים ולזה צריך להם שיתחילו בעיון בדברים הקודמים בסדר. והנה רצה באמרו הרי בתר הרי החלוקה וההפשטה והם החכמות הלמודיות. וזה כי בהם הפשט במאמר מה שאינו מופשט במציאות. ואולם הוציא זה בלשון רבים להיות החכמות הלמודיות רבות:

והנה הוציא החכמה הטבעית בלשון יחיד ואמר אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה להיות החכמה הטבעית אחת ואם היא בעלת חלקים רבים. ולהיות לה נושא מיוחד והוא הנמצא המשתנה יחס אותה לבשמים מיוחדים. ואולם התיחסה לבשמי' הוא כי רוב מופתיה הם מופתי ראיה רצוני שהם לקוחים ממה שנריח בדברים הטבעיים מהעניינים המאוחרים. וזה כי מהם נקח ראיה אל הדברים הקודמים:

ואולם חכמת האלהות הוציא אותה בלשון רבים ולא יחסה אל בשמים מיוחדים מפני רבוי הדרושים המתחלפים אשר בחכמת האלהות. וזה כי לה העיון בראשיות המופת ובהתחלות המאמרות העשרה ובהתחלות משיגיהם ובהתחלת העצם ובמהות נושאי החכמות הפרטיות ובכלל הנה דרושי זאת החכמה וחלקיה רבים. וזה מבואר למי שעיין בזאת החכמה וראה הדרושים אשר מנה ארסטוס בה. ואין הענין בחלק זאת החכמה כמו הענין בחלקי החכמה הטבעית. וזה שחלקי החכמה הטבעית הם בצד שקצתם מקיפים כאלו תאמר שהחלק הראשון הוא היותר כולל ויעתק בזה האופן מהכולל אל היותר מיוחד ואין הענין כן בחכמת האלהות. ולזה היתה חכמת האלהות רבות לרבוי דרושיה. והנה יחסה אותה לבשמים מיוחדים לפי שזאת המלאכה תחקור בנמצא המוחלט לא בנמצא מיוחד. זהו מה שנראה לנו בענייני אלו ההרים והוא נאות מאד לפי הלשון ולפי הענין. והנה המשיל החכמות בכלל בהרים לפי שהם גבוהות מאד לא יתכן העלייה עליהם כי אם בקושי גדול:

Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria