Exode 19:21

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

19

Aliya 4

1 בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ A la troisième néoménie depuis le départ des Israélites du pays d’Égypte, le jour même, ils arrivèrent au désert de Sinaï.

2 וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃ Partis de Refidim, ils entrèrent dans le désert de Sinaï et y campèrent, Israël y campa en face de la montagne.

3 וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ Pour Moïse, il monta vers le Seigneur et le Seigneur, l’appelant du haut de la montagne, lui dit: "Adresse ce discours à la maison de Jacob, cette déclaration aux enfants d’Israël:

4 אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃ ‘Vous avez vu ce que j’ai fait aux Égyptiens; vous, je vous ai portés sur l’aile des aigles, je vous ai rapprochés de moi.

5 וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ Désormais, si vous êtes dociles à ma voix, si vous gardez mon alliance, vous serez mon trésor entre tous les peuples! Car toute la terre est à moi,

6 וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ mais vous, vous serez pour moi une dynastie de pontifes et une nation sainte.’ Tel est le langage que tu tiendras aux enfants d’Israël."

Aliya 5

7 וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהֹוָֽה׃ Moïse, de retour, convoqua les anciens du peuple et leur transmit toutes ces paroles comme le Seigneur le lui avait prescrit.

8 וַיַּעֲנ֨וּ כׇל־הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה נַעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃ Le peuple entier répondit d’une voix unanime: "Tout ce qu’a dit l’Éternel, nous le ferons!" Et Moïse rapporta les paroles du peuple au Seigneur.

9 וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃ L’Éternel dit à Moïse: "Voici, moi-même je t’apparaîtrai au plus épais du nuage, afin que le peuple entende que c’est moi qui te parle et qu’en toi aussi ils aient foi constamment." Alors Moïse redit à l’Éternel les paroles du peuple.

10 וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃ Et l’Éternel dit à Moïse: "Rends-toi près du peuple, enjoins-leur de se tenir purs aujourd’hui et demain et de laver leurs vêtements,

11 וְהָי֥וּ נְכֹנִ֖ים לַיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִשִׁ֗י יֵרֵ֧ד יְהֹוָ֛ה לְעֵינֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם עַל־הַ֥ר סִינָֽי׃ afin d’être prêts pour le troisième jour; car, le troisième jour, le Seigneur descendra, à la vue du peuple entier, sur le mont Sinaï.

12 וְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת־הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהָ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת׃ Tu maintiendras le peuple tout autour, en disant: ‘Gardez-vous de gravir cette montagne et même d’en toucher le pied, quiconque toucherait à la montagne serait mis à mort.

13 לֹא־תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי־סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אוֹ־יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם־בְּהֵמָ֥ה אִם־אִ֖ישׁ לֹ֣א יִחְיֶ֑ה בִּמְשֹׁךְ֙ הַיֹּבֵ֔ל הֵ֖מָּה יַעֲל֥וּ בָהָֽר׃ On ne doit pas porter la main sur lui, mais le lapider ou le percer de flèches; homme ou bête, il cesserait de vivre. Mais aux derniers sons du cor, ceux-ci monteront sur la montagne’".

14 וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה מִן־הָהָ֖ר אֶל־הָעָ֑ם וַיְקַדֵּשׁ֙ אֶת־הָעָ֔ם וַֽיְכַבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃ Moïse descendit de la montagne vers le peuple, lui enjoignit la pureté et ils lavèrent leurs vêtements.

15 וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָעָ֔ם הֱי֥וּ נְכֹנִ֖ים לִשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים אַֽל־תִּגְּשׁ֖וּ אֶל־אִשָּֽׁה׃ II dit au peuple: "Tenez-vous prêts pour le troisième jour; n’approchez point d’une femme."

16 וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ Or, au troisième jour, le matin venu, il y eut des tonnerres et des éclairs et une nuée épaisse sur la montagne et un son de cor très intense. Tout le peuple frissonna dans le camp.

17 וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹהִ֖ים מִן־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר׃ Moïse fit sortir le peuple du camp au-devant de la Divinité et ils s’arrêtèrent au pied de la montagne.

18 וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵ֠י אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהֹוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד׃ Or, la montagne de Sinaï était toute fumante, parce que le Seigneur y était descendu au sein de la flamme; sa fumée montait comme la fumée d’une fournaise et la montagne entière tremblait violemment.

19 וַֽיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃ Le son du cor allait redoublant d’intensité; Moïse parlait et la voix divine lui répondait."

Aliya 6

20 וַיֵּ֧רֶד יְהֹוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהֹוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃ Le Seigneur, étant descendu sur le mont Sinaï, sur la cime de cette montagne, y appela Moïse; Moïse monta,

21 וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־יֶהֶרְס֤וּ אֶל־יְהֹוָה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃ et le Seigneur lui dit: "Descends avertir le peuple: ils pourraient se précipiter vers le Seigneur pour contempler sa gloire et beaucoup d’entre eux périraient.

22 וְגַ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים הַנִּגָּשִׁ֥ים אֶל־יְהֹוָ֖ה יִתְקַדָּ֑שׁוּ פֶּן־יִפְרֹ֥ץ בָּהֶ֖ם יְהֹוָֽה׃ Que les pontifes aussi, plus rapprochés du Seigneur, s’observent religieusement; autrement il pourrait sévir parmi eux."

23 וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃ Moïse répondit au Seigneur: "Le peuple ne saurait monter sur le mont Sinaï, puisque tu nous as avertis par ces paroles: ‘Défends la montagne et déclare-la sainte!’"

24 וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ לֶךְ־רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־יֶֽהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת אֶל־יְהֹוָ֖ה פֶּן־יִפְרׇץ־בָּֽם׃ Le Seigneur lui repartit: "Descends, dis-je, puis tu remonteras accompagné d’Aaron. Mais que les pontifes et le peuple ne s’aventurent pas à monter vers le Seigneur, il pourrait sévir contre eux."

25 וַיֵּ֥רֶד מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָעָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶֽם׃ {ס} Moïse redescendit vers le peuple et lui en fit part.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Exode 19:21 dans toutes les traductions

English · Metsudah Chumash, Metsudah Publications, 2009

Adonoy said to Moshe, “Go down and warn the people lest they break through [the boundary] toward [the Presence of] Adonoy in order to see; and many [of them] will die.

Licence: CC BY

English · The Rashi chumash by Rabbi Shraga Silverstein

And the L-rd said to Moses: Go down and warn the people [(not to ascend the mountain)], lest they break [their bounds in aspiring] to the L-rd to see, [and they draw near to the side of the mountain], and there fall of them many, [(even the falling of one of them being regarded as the falling of "many")].

Licence: CC BY

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־יֶהֶרְס֤וּ אֶל־יְהֹוָה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And the LORD said unto Moses: ‘Go down, charge the people, lest they break through unto the LORD to gaze, and many of them perish.

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־יֶהֶרְס֤וּ אֶל־יְהוָה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן־יֶהֶרְסוּ אֶל־יְהוָה לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב׃

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און גאָט האָט געזאָגט צו משהן: נידער אַראָפּ, װאָרן דאָס פֿאָלק; זײ װעלן זיך חלילה דורכרײַסן צו גאָט צו קוקן, און עס װעלן פֿאַלן פֿון זײ אַ סך.

Licence: CC0

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

et le Seigneur lui dit: "Descends avertir le peuple: ils pourraient se précipiter vers le Seigneur pour contempler sa gloire et beaucoup d’entre eux périraient.

Licence: Public Domain

Italiano · Il Pentateuco. Traduzione italiana di Samuel David Luzzatto, 1872 [it]

Il Signore disse a Mosè: Scendi, ammonisci il popolo; affinché non si avanzino verso il Signore per vedere, e ne avvenga grande strage.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

I rzekł Wiekuisty do Mojżesza: "Znijdź, przestrzeż lud, aby się nie porywał do Wiekuistego, aby widzieć, bo padłoby zeń mnóstwo.

Licence: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Der Herr sprach zu Mose: Steig hinab, verwarne das Volk, dass es nicht durchbreche zum Herrn, um zu schauen, und so eine Menge von ihm falle.

Licence: Public Domain

Deutsch · Der Pentateuch, übersetzt und erläutert von Samson Raphael Hirsch. Frankfurt am Main, 1867-1878 [de]

Da sprach Gott zu Mosche: Gehe hinab, warne das Volk, daß sie nicht durchbrechen zu Gott hin, um zu sehen, es könnte viel von ihm fallen.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj la Eternulo diris al Moseo: Iru malsupren, avertu la popolon, ke ili ne translimiĝu perforte al la Eternulo, por vidi, ĉar tiam multaj el ili falus.

Licence: Public Domain

Commentaires sur Exode 19:21

Rashi

עברית

העד בעם. התרה בהם שלא לעלות בהר:

פן יהרסו וגו'. שלא יהרסו את מצבם, על ידי שֶׁתַּאֲוָתָם אל ה' לראות, ויקרבו לצד ההר:

ונפל ממנו רב. כל מה שיפול מהם, ואפילו הוא יחידי חשוב לפני רב (מכילתא שם):

יהרסו. כל הריסה מפרדת אסיפת הבנין, אף הנפרדין ממצב אנשים הורסים את המצב:

Rashi Chumash, Metsudah Publications, 2009 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Targum Jonathan

English

And the Lord said to Mosheh, Descend, and warn the people, lest they come directly before the Lord to gaze, and many of them fall.

The Targum of Jonathan ben Uzziel, trans. J. W. Etheridge, London, 1862 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

רד העד בעם פן יהרסו. כל אחד מקום מעמדו. והם חושבים כי לכבודי יעשו כן מרוב תאותם לראות כבודי ע"כ אמר משה לראות.

ומלת בעם. מושכת אחרת. וכן הוא ונפל ממנו עם רב:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Rashbam

English

פן יהרסו, so they would not cause destruction by leaving their positions and coming too close in their eagerness to see.

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Sforno

English

רד העד בעם פן יהרסו, when I will be speaking to them. Perhaps they will think that because they have been found worthy to have prophetic insights that they have attained the level of “face to face” prophecy as had Moses their leader. This could prove fatal if they tried to cross the boundary separating Me from them. Your presence down below will act as additional safeguard.

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Da'at Zekenim

English

'ויאמר ה' אל משה לך רד העד וגו, “the Lord said to Moses: “go on down and warn the people, etc.;” ויאמר משה אל ה' לא יוכל העם לעלות אל ההר, Moses said to the Lord: “the people cannot ascend the mountain;” ויאמר אליו ה' לך רד ועלית אתה ואהרן עמך, “the Lord said to him: “go down and you and Aaron with you will ascend towards the mountain.” G–d’s answer to Moses claiming that the people could not ascend the mountain (as they had been warned not to) is difficult to understand. Neither for that matter, was Moses’ answer. Do we not have numerous laws in the Torah which have been repeated several times? Furthermore, why did G–d tell Moses to descend and to subsequently ascend again? We need to understand the plain meaning of these verses as follows: Moses had warned the people not to ascend the mountain and violate the fenced off area, but he had not spelled out that to do so would result in the person doing so being executed. (Compare verse 15) G–d had spelled out the penalty for violation to him in verse 12, but he is not on record as having included this in his asking the people to prepare for the revelation. This is why G–d had to tell him to first descend and remedy this omission. [Moses, being who he was, had thought that his fencing off the area was sufficient. The idea that anyone would dare disobey had not occurred to him. Ed.] He was told that this warning not to breach the fence was a greater violation than the disobedience of many other commandments, which do not carry the death penalty. Moses’ reply that the people could not try and ascend the mountain was based on the assumption that seeing that both he and Aaron would be there, they would surely be able to prevent this. They too had been included in the warning not to try and ascend or even touch the mountain. G–d responded that not as he thought that he too could not ascend the mountain, he would be asked to do so, and even Aaron would be able to approach closer than the people. This is why he had to warn the people once more not to violate the prohibition on pain of death. Thereupon Moses immediately descended and carried out G–d’s command.

Daat Zekenim translated by Rb. Eliyahu Munk · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria