Genèse 32:21

Bible du Rabbinat 1899 [fr]

32

1 וַיַּשְׁכֵּ֨ם לָבָ֜ן בַּבֹּ֗קֶר וַיְנַשֵּׁ֧ק לְבָנָ֛יו וְלִבְנוֹתָ֖יו וַיְבָ֣רֶךְ אֶתְהֶ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ וַיָּ֥שׇׁב לָבָ֖ן לִמְקֹמֽוֹ׃ Laban se leva de bon matin, embrassa ses fils et ses filles et les bénit; puis il partit et s’en retourna chez lui.

2 וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכּ֑וֹ וַיִּפְגְּעוּ־ב֖וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ Pour Jacob, il poursuivit son voyage; des envoyés du Seigneur se trouvèrent sur ses pas.

3 וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם׃ {פ}
Jacob dit en les voyant: "Ceci est la légion du Seigneur!" Et il appela cet endroit Mahanayim.

Parachat Vayishlach

Aliya 1

4 וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃ Jacob envoya des messagers en avant, vers Ésaü son frère, au pays de Séir, dans la campagne d’Édom.

5 וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃ Il leur avait donné cet ordre: "Vous parlerez ainsi à mon seigneur, à Ésaü: ‘Ainsi parle ton serviteur Jacob:

6 וַֽיְהִי־לִי֙ שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃ J’ai séjourné chez Laban et prolongé mon séjour jusqu’à présent. J’ai acquis boeufs et ânes, menu bétail, esclaves mâles et femelles; je l’envoie annoncer à mon seigneur, pour obtenir faveur à ses yeux.’ "

7 וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֙יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃ Les messagers revinrent près de Jacob, en disant: "Nous sommes allés trouver ton frère Ésaü; lui même vient à ta rencontre et quatre cents hommes l’accompagnent."

8 וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃ Jacob fut fort effrayé et plein d’anxiété. Il distribua son monde, le menu, le gros bétail et les chameaux en deux bandes,

9 וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃ se disant: "Si Ésaü attaque l’une des bandes et la met en pièces, la bande restante deviendra une ressource."

10 וַיֹּ֘אמֶר֮ יַעֲקֹב֒ אֱלֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵאלֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק יְהֹוָ֞ה הָאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמוֹלַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ׃ Puis Jacob dit "O Divinité de mon père Abraham, Divinité d’Isaac mon père! Éternel, toi qui m’as dit: ‘Retourne à ton pays et à ton lieu natal, je te comblerai;’

11 קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכׇּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃ je suis peu digne de toutes les faveurs et de toute la fidélité que tu as témoignées à ton serviteur, moi qui, avec mon bâton, avais passé ce Jourdain et qui à présent possède deux légions.

12 הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃ Sauve moi, de grâce, de la main de mon frère, de la main d’Ésaü; car je crains qu’il ne m’attaque et ne me frappe, joignant la mère aux enfants!

13 וְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ וְשַׂמְתִּ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃ Pourtant, tu as dit: ‘Je te comblerai de faveurs et j’égalerai ta descendance au sable de la mer, dont la quantité est incalculable.’ "

Aliya 2

14 וַיָּ֥לֶן שָׁ֖ם בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיִּקַּ֞ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֛וֹ מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו׃ Il établit là son gîte pour cette nuit et il choisit, dans ce qui se trouvait en sa possession un hommage pour Ésaü son frère:

15 עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים׃ deux cents chèvres et vingt boucs, deux cents brebis et vingt béliers;

16 גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃ trente chamelles laitières avec leurs petits, quarante vaches et dix taureaux, vingt ânesses et dix ânes.

17 וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃ Il remit aux mains de ses esclaves chaque troupeau à part et il leur dit: "Marchez en avant et laissez un intervalle entre un troupeau et l’autre."

18 וַיְצַ֥ו אֶת־הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹ֑ר כִּ֣י יִֽפְגׇשְׁךָ֞ עֵשָׂ֣ו אָחִ֗י וּשְׁאֵֽלְךָ֙ לֵאמֹ֔ר לְמִי־אַ֙תָּה֙ וְאָ֣נָה תֵלֵ֔ךְ וּלְמִ֖י אֵ֥לֶּה לְפָנֶֽיךָ׃ Il donna au premier l’ordre suivant: "Lorsqu’Ésaü, mon frère, te rencontrera et te demandera: ‘A qui es-tu? où vas tu? et pour qui ce bétail qui te précède?’

19 וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ׃ Tu répondras: ‘A ton serviteur Jacob; ceci est un hommage adressé à mon seigneur Ésaü; et Jacob lui même nous suit.’ "

20 וַיְצַ֞ו גַּ֣ם אֶת־הַשֵּׁנִ֗י גַּ֚ם אֶת־הַשְּׁלִישִׁ֔י גַּ֚ם אֶת־כׇּל־הַהֹ֣לְכִ֔ים אַחֲרֵ֥י הָעֲדָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תְּדַבְּר֣וּן אֶל־עֵשָׂ֔ו בְּמֹצַאֲכֶ֖ם אֹתֽוֹ׃ Il ordonna de même au second, de même au troisième, de même à tous ceux qui conduisaient les troupeaux, en disant: "C’est ainsi que vous parlerez à Ésaü quand vous le rencontrerez.

21 וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי־כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי׃ Et vous direz: ‘Voici que lui même, ton serviteur Jacob nous suit" car il disait: "Je veux rasséréner son visage par le présent qui me devance et puis je regarderai son visage, peut être deviendra t il bienveillant pour moi."

22 וַתַּעֲבֹ֥ר הַמִּנְחָ֖ה עַל־פָּנָ֑יו וְה֛וּא לָ֥ן בַּלַּֽיְלָה־הַה֖וּא בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ Le présent défila devant lui et lui, demeura cette nuit dans le camp.

23 וַיָּ֣קׇם ׀ בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת־שְׁתֵּ֣י שִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת־אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק׃ Il se leva, quant à lui, pendant la nuit; il prit ses deux femmes, ses deux servantes et ses onze enfants et passa le gué de Jaboc.

24 וַיִּ֨קָּחֵ֔ם וַיַּֽעֲבִרֵ֖ם אֶת־הַנָּ֑חַל וַֽיַּעֲבֵ֖ר אֶת־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃ Puis il les aida à traverser le torrent et fit passer ce qui lui appartenait.

25 וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר׃ Jacob étant resté seul, un homme lutta avec lui, jusqu’au lever de l’aube.

26 וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ ל֔וֹ וַיִּגַּ֖ע בְּכַף־יְרֵכ֑וֹ וַתֵּ֙קַע֙ כַּף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵאָֽבְק֖וֹ עִמּֽוֹ׃ Voyant qu’il ne pouvait le vaincre, il lui pressa la cuisse; et la cuisse de Jacob se luxa tandis qu’il luttait avec lui.

27 וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽנִי׃ Il dit: "Laisse moi partir, car l’aube est venue." Il répondit: "Je ne te laisserai point, que tu ne m’aies béni."

28 וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה־שְּׁמֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹֽב׃ Il lui dit alors: "Quel est ton nom?" Il répondit: "Jacob."

29 וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל׃ Il reprit: "Jacob ne sera plus désormais ton nom, mais bien Israël; car tu as jouté contre des puissances célestes et humaines et tu es resté fort."

30 וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹת֖וֹ שָֽׁם׃ Jacob l’interrogea en disant: "Apprends-moi, je te prie, ton nom." Il répondit: "Pourquoi t’enquérir de mon nom?" Et il le bénit alors.

Aliya 3

31 וַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּק֖וֹם פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי׃ Jacob appela ce lieu Penïel "parce que j’ai vu un être divin face à face et que ma vie est restée sauve."

32 וַיִּֽזְרַֽח־ל֣וֹ הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל־יְרֵכֽוֹ׃ Le soleil commençait à l’éclairer lorsqu’il eut quitté Penïél; il boitait alors à cause de sa cuisse.

33 עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה׃ C’est pourquoi les enfants d’Israël ne mangent point aujourd’hui encore le nerf sciatique, qui tient à la cavité de la cuisse; parce que Jacob fut touché à la cavité de la cuisse, sur le nerf sciatique.

Miqra according to the Masorah · Licence: CC BY-SA · Source
Bible du Rabbinat 1899 [fr] · Licence: Public Domain · Source

Genèse 32:21 dans toutes les traductions

English · Metsudah Chumash, Metsudah Publications, 2009

You should also say, See, your servant Yaakov is behind us. For he said, I will appease him with the present that goes before me, and afterwards I will see his face, perhaps he will forgive me.

Licence: CC BY

English · The Rashi chumash by Rabbi Shraga Silverstein

And you shall say also: Behold, your servant Jacob is behind us. For he said: I will remove his anger with the gift that goes before me, and then I will see his face. Perhaps he will be accepting of me.

Licence: CC BY

עברית · Miqra according to the Masorah

וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי־כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי׃

Licence: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

and ye shall say: Moreover, behold, thy servant Jacob is behind us.’ For he said: ‘I will appease him with the present that goeth before me, and afterward I will see his face; peradventure he will accept me.’

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

Licence: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Et vous direz: ‘Voici que lui même, ton serviteur Jacob nous suit" car il disait: "Je veux rasséréner son visage par le présent qui me devance et puis je regarderai son visage, peut être deviendra t il bienveillant pour moi."

Licence: Public Domain

Deutsch · Die fünf Bücher Moses, trans. Dr. J. Wohlgemuth, Rödelheim 1899 [de]

Saget ihm: Dein Knecht Jakob kommt auch selbst hinter uns. Denn er dachte: Ich will ihn durch das Geschenk versöhnen, das vor mir hergeht, alsdann will ich sein Angesicht sehen, vielleicht nimmt er mich freundlich auf.

Licence: Public Domain

English · Modernized Tanakh - Based on JPS 1917, Edited by Adam Cohn

and you will say: Also, your servant Jacob is behind us.’ For he said: ‘I will appease him with the present that goes before me, and afterward I will see his face; maybe he will accept me.’

Licence: CC BY

עברית · Tanach with Text Only

ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני

Licence: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ כִּי־אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי וְאַחֲרֵי־כֵן אֶרְאֶה פָנָיו אוּלַי יִשָּׂא פָנָי׃

Licence: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און איר זאָלט זאָגן: אָן איז אױך דײַן קנעכט יעקב הינטער אונדז. װאָרום ער האָט געזאָגט: לאָמיך אים איבערבעטן מיט דער מתּנה װאָס גײט מיר פֿאַרױס, און דערנאָך װעל איך זען זײַן פּנים, אפֿשר װעט ער מיך אױפֿנעמען.

Licence: CC0

Deutsch · Der Pentateuch, übersetzt und erläutert von Samson Raphael Hirsch. Frankfurt am Main, 1867-1878 [de]

immer saget: Siehe, auch dein Diener Jaakob ist hinter uns! Denn er dachte, ich möchte erst seinen Zorn mit dem mir vorangehenden Geschenke beschwichtigen und dann sein Angesicht sehen, vielleicht wird er mein Angesicht erheben.

Licence: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj diru: Jen ankaŭ via sklavo Jakob iras post ni. Ĉar li pensis: Mi pardonemigos lin per la donaco, kiu iras antaŭ mi, kaj poste mi vidos lian vizaĝon; eble li akceptos min favore.

Licence: Public Domain

Italiano · Il Pentateuco. Traduzione italiana di Samuel David Luzzatto, 1872 [it]

E soggiungerete: Il tuo servo Giacobbe è anch’egli qui dietro a noi; avendo pensato: Voglio placarlo col presente che mi precede, indi me gli presenterò: forse mi si mostrerà favorevole.

Licence: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

I powiecie: "Oto téż i sługa twój Jakób za nami." Rzekł bowiem: "Przebłagam oblicze jego podarkiem, który idzie przedemną, a następnie obaczę oblicze jego, może przyjmie mnie łaskawie."

Licence: Public Domain

Commentaires sur Genèse 32:21

Rashi

עברית

אכפרה פניו. אבטל רוגזו, וכן וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת (ישעיה כח, יח), לֹא תּוּכְלִי כַּפְּרָהּ (שם מז, יא), ונראה בעיני, שכל כפרה שאצל עון וחטא ואצל פנים, כלן לשון קנוח והעברה הן, ולשון ארמי הוא, והרבה בגמרא וכפר ידיה, בעי לכפורי ידיה בההוא גברא, וגם בלשון המקרא נקראים המזרקים של קדש כְּפוֹרֵי זָהָב, על שם שהכהן מקנח ידיו בהן בשפת המזרק:

Rashi Chumash, Metsudah Publications, 2009 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Targum Jonathan

English

and say, And, behold, thy servant Jakob also cometh after us. For he said, I will make his countenance friendly by the gift which goeth before me, and afterward will see his face: peradventure he may accept me.

The Targum of Jonathan ben Uzziel, trans. J. W. Etheridge, London, 1862 · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ibn Ezra

עברית

כי אמר. יעקב בלבו אלה דברי משה:

ופי' אכפרה פניו. אכסה ואסתיר. ופניו כעסו וכן ופניה לא היו לה:

On Your Way · Licence: Public Domain · Commentaire complet sur Sefaria

Ramban (Nachmanides)

English

‘ACHAPRAH’ (I WILL APPEASE) HIM WITH THE PRESENT. I.e., “I will dissipate his anger.” Similarly: ‘Vechupar’ (and annulled shall be) your covenant with death; Thou shalt not be able ‘kaprah’ (to put it away)., 47:11. I am of the opinion that whenever the word kaparah is used in association with iniquity and sin and in association with the word panim (anger), it always signifies erasing and removing. It is an Aramaic expression occurring frequently in the Talmud: “He wished to wipe his hands on that man.” In Biblical Hebrew, also, the bowls in the Sanctuary are called ‘Kipurei’ of gold because the priest wiped his hand on them, that is, on the rims of the bowl. These are the words of our Rabbi Shlomo [Rashi]. And so also did Onkelos translate: “I will calm his anger.” If so, the explanation of the verse will [not] be that Jacob said these words, but that Jacob thought to himself, “I will appease him.” It is Scripture that tells us this [but it is not part of Jacob’s instructions to his messengers], for it would have been improper for the messengers to do so and thereby remind Esau of his antagonism towards Jacob. And so did Rabbi Abraham ibn Ezra explain it.
But it does not appear to me to be correct that Scripture should find it necessary to tell us Jacob’s thought at this time when it is a well known matter pertaining to all who send presents. Besides, if it were so, Scripture should have mentioned this originally [in connection with the first drove, in Verse 19] , And, behold, he is also behind us, for he thought, “I will appease him with the present,” for now [when commanding the leaders of the second and third droves] he did not add to that instruction [which he gave the leader of the first drove].
However, the correct interpretation is that now Jacob additionally explained to them that they should say in a respectful manner, Behold, he is also behind us, that is to say, “Behold, your servant Jacob is also behind us, and he has sent us before him in order to give a ransom for his life, using this present as a means of seeing your honor’s face, just as servants present their ransom when they are given permission to see the king’s face. And afterward I will see his face, for perhaps he will accept me and honor me by permitting me to be among those who see the king’s face.” This was a way of expressing Esau’s exalted status and was due to Jacob’s fear of him. The expression achaprah panav is then being used as it is used in the verse, The wrath of a king is as messengers of death; but a wise man ‘yechaprenah,’ meaning he will give ransom to allay the wrath. And the connotation of “wiping away” attached to forgiveness is not valid in the Sacred Language but rather in the Aramaic tongue. Similarly, ‘kipurei’ of gold is the Babylonian name for bowls, for the word kaparah is never used in association with “sin,” meaning “wipe away,” but instead Scripture says: ‘lechapeir’ (to make atonement) for your souls; ‘lechapeir’ (to make atonement) for him, and he shall be forgiven, i.e., for his soul. And Scripture also says: ‘achaprah’ (I shall make atonement) for your sin. All of these are related to the expression, Then shall they give every man ‘kopher’ for his soul, which means a ransom.

Commentary on the Torah by Ramban (Nachmanides). Translated and annotated by Charles B. Chavel. New York, Shilo Pub. House, 1971-1976 · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Rashbam

English

כי אמר אכפרה פניו, this is not what Yaakov said but what he thought in his heart. This line does not belong to the instructions he had given to his emisssaries.

וגם הנה הוא אחרינו, actually Yaakov had intended to flee in a different direction during the night if the angel had not delayed him. At the time he issued the instructions to his emissaries this had been intended as a stratagem to make Esau think that he was following on the heels of his gift whereas in fact he was not.

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Sforno

English

ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו, he told each of them to reply with the same words in addition to the words that each one had been instructed to answer individually. The purpose behind these detailed instructions was to convince Esau that Yaakov was indeed not far behind on his way to Seir the destination of these gifts which he had sent ahead of him.

כי אמר אכפרה פניו במנחה, these were the words he had instructed the shepherds leading the gift to say, in order to soften Esau’s attitude by Yaakov assuming a somewhat servile attitude prior to their coming face to face with one another.

אראה פניו, an expression denoting the “paying of a visit,” as we know from Exodus 34,23 where the Jewish people is instructed to visit the Temple three times annually with the same formula, i.e. יראה כל זכורך...ולא יראו פני ריקם, “every male of you is to visit Me; when they pay this visit they shall not come empty-handed.” Yaakov himself confirmed the meaning of the formula אראה פניך when he said to Esau in 33,10 על כן ראיתי פניך כראות פני אלוקים, “inasmuch as visiting you is akin to visiting the presence of G’d.” It was an accepted custom for a visitor to highly placed persons to arrive bearing gifts.

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria

Radak (David Kimhi)

English

ואמרתם, even though this instruction had already been given both collectively and individually, he repeated it again until they would remember to add “your servant Yaakov is following behind us.” Esau was to have the impression that Yaakov followed these shepherds, his servants, on his way to Seir in order to present himself to him.

אכפרה פניו, I want to remove his anger. Every time the word כפרה appears it means the removal of something. For instance, in Isaiah 28,18 וכפר בריתכם את מות, “your covenant with death will be removed, cancelled.” The expression כפרת עון means “the removal of sin.” Compare also Isaiah 46,11.

פניו, a reference to anger, seeing that anger is visible in one’s face. The idea of אכפרה פניו is to accomplish that his face no longer reflect his feeling of anger. We find this expression with Chanah, Samuel’s mother, after she had poured out her angry heart to G’d, having been deliberately goaded by Peninah, Elkanah’s other wife. (Samuel I 1,18) We also find this usage in Job 9,26.

Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash · Licence: CC-BY · Commentaire complet sur Sefaria